פסקי דין על אגף המכס והמע"מ | פסקי דין על עו"ד אהוד שוכטוביץ | פסקי דין על עו"ד ברוך חכים | פסקי דין על כונס הנכסים הרשמי | פסקי דין על כחול לבן יצרני מיזוג אוויר (ישראל) | פסקי דין על קבוצת היי טק (2004) יצרני מיזוג אוויר |

1461/03 פשר     23/09/2004




פשר 1461/03 אגף המכס והמע"מ נ' עו"ד אהוד שוכטוביץ ,עו"ד ברוך חכים,כונס הנכסים הרשמי ,כחול לבן יצרני מיזוג אוויר (ישראל) בע"מ,קבוצת היי טק (2004) יצרני מיזוג אוויר בע"מ




1


בתי המשפט
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
פשר 001461/03
בשא 9200/04


בפני
:
כב' השופטת אלשיך ורדה


10/10/2004



המבקש:
אגף המכס והמע"מ

ע"י פרקליטות מחוז ת"א (אזרחי)
עוה"ד יעל ורבה-זלינגר




-- נ ג ד --


המשיבים:
1. עו"ד אהוד שוכטוביץ

בתפקידו ככונס נכסים ומנהל מיוחד של חברת אי.סי.אם - יצרני מיזוג אויר בע"מ

2. עו"ד ברוך חכים


3. כונס הנכסים הרשמי

ע"י ב"כ עוה"ד אילון בריל


4. כחול לבן יצרני מיזוג אוויר (ישראל) בע"מ


5. קבוצת היי טק (2004) יצרני מיזוג אוויר בע"מ


6. קבוצת היי טק יצרני מיזוג אוויר ומוצרי צריכה בע"מ

7. מכון התקנים הישראלי



החלטה

עניינה של הבקשה דנא בשאלת תחולתו של סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף התשל"ו – 1975 (להלן: "חוק המע"מ") במסגרת הליכי חדלות פרעון.

במסגרת בש"א 6752/04 בקש המנהל המיוחד וכונס הנכסים של החברה לקבל לידיו מסמכים המצויים בידי המבקש בבש"א זו, אגף המכס והמע"מ
(להלן: "מע"מ"), וזאת כדי לחקור חשדות להעברת סכומי כסף מקופת החברה לחברות קשורות עובר לקריסת החברה. לאור נימוקי הבקשה (אשר הופנתה גם כנגד אותן חברות) ניתן בה צו "כמבוקש" מבלי שיידרשו תגובות המשיבים.

עתה, במסגרת בקשה זו, מתנגד אגף המכס והמע"מ
למסירת המסמכים המצויים בידו וזאת בטענה כי חל עליהם חסיון גורף ומוחלט, הקבוע בסעיף 142 לחוק המע"מ, שזו לשונו:

"(א) לא יגלה אדם ידיעה שהגיעה אליו אגב ביצוע חוק זה, אלא אם -

(1) שר האוצר התיר לגלותה;
(2) נדרש לגלותה בהליך משפטי על פי חוק זה או חוק מסים כמשמעותו בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), תשכ"ז-196718.
(3) המידע נדרש למוסד לביטוח הלאומי לצורך מילוי תפקידו כאמור בסעיף 384א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.
...
(ג) גילה אדם שלא כדין ידיעה שהגיעה אליו אגב ביצועו של חוק זה, דינו - מאסר שנה או קנס 20,000 לירות."

לטענת מע"מ, אין בסמכותו למסור מידע המצוי בידיו אלא בהתקיים אחד התנאים הקבועים בסעיף הנ"ל, ומסירת מידע ללא היתר משר הפנים, כנדרש בחוק, תביא להטלת אחריות פלילית על מוסר המידע. המפרק, מנגד, סבור כי לאור היותו פקיד בית המשפט, ולאור האינטרס הציבורי שבחשיפת העברות הכספים לחברות הקשורות, יש להתיר לו לעיין בתיקי המע"מ של החברות.

סבורתני כי הצדק עם מע"מ. התנאים לגילוי מידע המצוי בידיו מפורשים בחוק, ועצם העובדה כי המפרק פועל כשלוחם של הנושים וכפקיד בית המשפט אין בה כדי לאפשר לו להתנות על אותם תנאים. על המפרק ללכת "בדרך המלך" ולפנות, ככל האדם, לקבלת היתר משר האוצר, בהתאם לקבוע בחוק.

בפסק הדין בעניין בג"צ 174/83 רחל שכנר ואח' נ' שר האוצר, פ"ד לז(3)225, עמד בית המשפט העליון (כב' השופט מ' אלון) על ההלכה לפיה הסמכות להתיר את החסיון שעל פי סעיף 142 לחוק המע"מ נתונה לשר האוצר בלבד, וכן התייחס לשיקולים שעל שר האוצר לשקול בדונו בבקשה להתרת החסיון; וכך נאמר בעמ' 231-232 לפסק הדין:

"הסמכות להתיר את החיסיון ולגלות ידיעה, שהגיעה לשלטונות המס, מסר המחוקק בידי שר האוצר, אך סתם המחוקק ולא פירש, מה הם השיקולים, שלאורם ועל-פיהם יחליט שר האוצר להשתמש בסמכותו זו. נראה, כי על טיבם של שיקולים אלה ניתן להסיק, בדרך ההיקש ואף במידת הקל וחומר, מהאמור לעניין הוראת חיסיון דומה בסעיפים 44ו- 45 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971.

בסעיפים האמורים מדובר בחיסיון לטובת המדינה או לטובת הציבור, וכאשר עותר בעל דין לגלות את הראיה, שהשר הנוגע בדבר הורה, כי מסירתה עלולה לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה או בעניין ציבורי חשוב, יחליט בית המשפט בעתירה על-פי השיקול, אם "הצורך לגלותה לשם עשיית צדק עדיף מן הענין שיש לא לגלותה"."

בשלב זה, אם כן, איני רואה מקום להביע דעתי בשאלה אם ראוי כי שר האוצר יתן את האישור המבוקש אם לאו, ואני מותירה את העניין לשיקול דעתו של השר, שהרי כידוע – אין בית המשפט שם עצמו בנעליה של הרשות המבצעת.

עם זאת, אין ספק כי בבואו לערוך את האיזון בין האינטרסים השונים המשמשים בזירה, יבחן שר האוצר את השאלה בפרספקטיבה של דיני חדלות הפרעון, ויתן ודאי את דעתו לעובדה כי אין עסקינן בבעל דין רגיל המבקש להבנות מהמידע שנאסף על ידי מע"מ. זאת, לצורך השגת יתרון על יריבו לדין, אלא בבעל תפקיד אשר מונה מטעם בית המשפט וכפוף לפיקוחו, ואשר תכלית חקירותיו הינה הגעה לחקר האמת. עוד ישקול בודאי השר את העובדה כי המפרק מצוי בנחיתות אינפורמטיבית אל מול האורגאנים של החברה, וכי ייתכן ויש במידע המצוי בידי מע"מ כדי לשפוך אור על תעלומת העלמם של כספי החברה, ובכך, אולי, להביא מזור לנושי החברה אשר עשויים למצוא עצמם אל מול שוקת שבורה. אל מול כל אלה, כמובן, עומד האינטרס הציבורי שבאי חשיפת המידע, וחזקה על שר האוצר כי יבחן את השיקולים השונים ויקבע אם הצורך לגלות את המידע לשם עשיית צדק עדיף מן העניין שלא לגלותו.

[עוד על מערכת השיקולים ר' עניין שכנר הנ"ל; וכן ר' ע"א 1211/96, עו"ד יורם כהן מפרק אדאקום טכנולוגיות בע"מ נ' נשיונל קונסלטנטס בע"מ, פ"ד נב(1)481; רע"א 1917/92 יעקב סקולר ואח' נ' ניצה ג'רבי, פ"ד מז(5)764].

מכל מקום, הבקשה מתקבלת, ואני מבטלת את החלטתי מיום 24.3.2004, ככל שזו מתייחסת למבקש. אם עדיין סבור המפרק כי יש טעם בקבלת החומר המצוי בידי מע"מ רשאי הוא לפנות בבקשה מתאימה לשר האוצר, ולהציג בפני
ו את טענותיו, על מנת שאלו תשקלנה בהתאם.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

המזכירות תודיע לצדדים על המצא ההחלטה לרשותם החל מהיום.

היום ח' בתשרי, תשס"ה (23 בספטמבר 2004) בהעדר הצדדים.


אלשיך ורדה
, שופטת
קלדנית: תפארת








פשר בית משפט מחוזי 1461/03 אגף המכס והמע"מ נ' עו"ד אהוד שוכטוביץ ,עו"ד ברוך חכים,כונס הנכסים הרשמי ,כחול לבן יצרני מיזוג אוויר (ישראל) בע"מ,קבוצת היי טק (2004) יצרני מיזוג אוויר בע"מ (פורסם ב-ֽ 23/09/2004)