פסקי דין על טפטה ליאור זריהון | פסקי דין על עדי אסף השקעות | פסקי דין על פנינה באסל |

61696-12/12 תק     20/08/2013




תק 61696-12/12 טפטה ליאור זריהון נ' עדי אסף השקעות בע"מ, פנינה באסל








בית משפט לתביעות קטנות ברחובות



ת"ק 61696-12-12 זריהון נ' עדי אסף השקעות בע"מ
ואח'




בפני

כב' השופט בדימוס
גדעון ברק


התובע

טפטה ליאור זריהון


נגד


הנתבעים

1.עדי אסף השקעות בע"מ
2.פנינה באסל




פסק דין




1.
א.
ביום 8.5.12 עמד התובע עם רכבו לפני רמזור אדום ולפניו עמד רכב אחר. תוך כדי

המתנת שני הרכבים להחלפת האור לירוק, הגיע לפתע רכב, שהיה נהוג בידי הנתבעת 2 (להלן:"הנתבעת") שלא עצר ופגע בחלקו האחורי של רכב התובע וכתוצאה מכך, נהדף רכב התובע אל הרכב שעמד לפניו.
כתוצאה מפגיעה זו נפגע רכב התובע, הן בחלקו האחורי והן בחלקו הקדמי והיות והתובע סבור, שהאחריות לנזקים אלה רובצת על הנתבעת, הגיש הוא תביעה זו לחייב את הנתבעת ואת עדי אסף השקעות בע"מ
לשלם לו את נזקיו בסך של 11,476 ₪, הכולל בחובו: נזק ממשי לרכב התובע בסך 9,996 ₪, כולל מע"מ (מתוך סכום זה מהווה הסך של 6,274.44 ₪ נזק בחלק הקדמי וסך של 3,721.28 ₪ מהווה נזק לחלק האחורי) שכ"ט שמאי בסך 600 ₪, ירידת ערך בסך 880 ₪.
התובע סמך ותמך את גובה נזקיו על חוות דעת השמאי מטעמו מר זקוטו יצחק – חוות דעת אשר צורפה לכתב התביעה. (להלן:" מר זקוטו").



ב.
הנתבעות מאשרות אחריות הנתבעת בפגיעה בחלקו האחורי של רכב התובע, אך מכחישה הכללת כל הנזקים, כפי שנטען על ידי מר זקוטו, יען כי מדובר ברכב ישן.
את הנתבעות ייצג בבית המשפט מר שאול שגיא, שהוא שמאי בעצמו (להלן:"מר שגיא") והצהיר, שאין הכחשה בדבר האחריות, אלא המחלוקת היא בדבר גובה הנזק ולטענת מר שגיא, נכללו בדו"ח השמאי של מר זקוטו נזקים, שהם לא תוצאה של תאונה זו. (ראה בכתב ההגנה וגם מדברי מר שגיא בעמ' 1 לפ').
למרות הודאת הנתבעות באחריות הפגיעה בחלקו האחורי של רכב התובע, מבקשת הנתבעת לדחות את תביעת התובע, בהיותה מופרזת ולאשר רק נזקים רלוונטיים לאירוע.

2.
א.
א)
כפי שעולה מכתב ההגנה, הוצע לתובע לתקן את הרכב במוסך מורשה וכל
ניסיונות הנתבעות לשכנע את התובע לשאת בעלות תיקון רכבו בכל מוסך שייבחר – לא צלחו.
עוד מציינות הנתבעות, בכתב ההגנה, שבעל הרכב שעמד לפני רכב התובע ואשר נפגע כתוצאה מהדיפת רכבו של התובע פוצה בגין נזקיו בסך של 4,845 ₪, אך אין הנתבעות מוכנות לשלם לתובע את הסכום הנתבע על ידו, שכן לטענתן, נזק זה מופרז, אך תהא מוכנה לשלם רק נזקים רלוונטיים לאירוע.



ב)
אם הנתבעות מאשרות את העובדה, שרכב הנתבעת פגע ברכב התובע מאחור וגם אם גובה הנזק שנוי במחלוקת – לא ברורה עמדת הנתבעות לפיה, יש לחייב את התובע: " בהוצאות משפט לדוגמה לרבות הוצאות הנתבעת כולל שכ"ט שמאי ומע"מ כחוק".


3.
א.
מטענות הנתבעות עולה השאלה, שהיא השנויה במחלוקת והיא מהו גובה הנזק

שנגרם לרכב התובע ומהם אותם:"נזקים רלוונטיים לאירוע".
שאלת גובה הנזק הייתה הגורם לניהול שתי ישיבות בתיק זה, משום שמר שגיא,
גם העיד מטעם הנתבעות וגם
ביקש לחקור את מר זקוטו.



ב.
בדיון שנערך ביום 23.5.13 הצהיר מר שגיא, שהם רצו לשלם לתובע סך של 6,200 ₪, אשר לדעתם זהו סכום הנזק שנגרם בפועל ואף הוצע לתובע שיכניס את הרכב למוסך מורשה.

מר שגיא סבור, שברכב התובע תוקנו נזקים, שהם לא נבעו מאירוע זה.

4.
לאחר שבנחתי את השאלה השנויה במחלוקת במשפט זה ולאחר שעיינתי בכל חומר הראיות הנוגע לעניין הנזק ולעניין הכחשת גובה הנזק על ידי הנתבעות, לא מצאתי נימוק אשר מצדיק ביטול חוות דעתו של מר זקוטו, משום שלמרות החקירה הארוכה שנערכה למר זקוטו – לא הצליחה חקירה זו להטיל ספק או דופי בקביעותיו של מר זקוטו – כפי שקבע בחוות דעתו – זאת מהנימוקים הבאים:



א.
א)
האירוע אירע ביום 8.5.12 ומר זקוטו בדק את הרכב ביום 16.5.12, קרי

סמוך לאחר קרות התאונה. הוא ראה ובדק כל נזק ונזק כפי שהיה ביום האירוע וכך תוקנו הנזקים ביום 12.6.12 ואילו מר שגיא בדק את הרכב ביום 15.8.12 לאחר שהרכב כבר תוקן.
ברי לי, שבדיקת רכב בטרם תיקונו, כאשר עדיין נזקיו פתוחים ונראים לעיני השמאי הקובע את הנזקים ואת עלות תיקונים, היא בדיקה אוטנטית יותר מאשר קביעת אותם נזקים לאחר שהרכב תוקן.



ב)
רכב התובע הוא מסוג טויוטה קורולה שנת ייצור 1997 ונושא מספר רישוי 52-213-19 ואילו הרכב שפגע בחלקו האחורי של רכב התובע הוא מסוג שברולט מליבו
נושא מספר רישוי 69-193-69.
הרכב שנסע לפני רכב התובע ואשר לעברו נהדף התובע, הוא רכב מסוג טויוטה קורולה הנושא מס' רישוי 51-546-74.
מר שגיא ערך חוות דעת וצרף אותה לכתב ההגנה. (להלן:"חוות הדעת הנ"ל") ובחוות הדעת הנ"ל מציין מר שגיא, שרכב הנתבעת לא ניזוק, למעט שריטה.
גם הנתבעת העידה בבית המשפט, שאמנם היא פגעה בחלקו האחורי של רכב התובע, ברם הפגיעה הייתה כתוצאה מכך שהרגל הורמה בטעות מהברקס וכתוצאה מכך התדרדרה ואפילו לא לחצה על הגז והייתה נגיעה קטנה ברכב התובע. (עמ' 2 לפ', ש' 3- 6, ההדגשה שלי- ג.ב.).



ג)

אינני מקבל את עדותה של הנתבעת, שהייתה נגיעה קטנה ברכב התובע ואינני מקבל עדותה שרק כך סתם התדרדרה וגם לא הוכח בפני
, שברכבה נגרמה שריטה בלבד.
בעניין זה, אני קובע, שהפגיעה בחלקו האחורי של רכב התובע הייתה פגיעה חזקה – זאת משני הטעמים הבאים: ראשית, נגיעה קטנה, אינה גורמת נזק רציני לחלקו האחורי של רכב התובע- גם אם עלות תיקון מסתכמת בסך של 6,200 ₪ - כפי שסבר מר שגיא שזהו הנזק שנגרם בפועל ושנית, נגיעה קטנה, לא תגרום להדיפת רכב התובע אל עבר רכב שעמד לפניו, קל וחומר לא תגרום לנזק בחלקו האחורי של הרכב שעמד לפני רכב התובע בעלות של 4.845 ₪ - כפי ששילמה הנתבעת לבעל הרכב שעמה לפני רכב התובע.



ב.
א)
הנתבעות טרחו לציין בכתב ההגנה, שאין חולק שרכב הנתבעת אכן פגע

בפגוש אחורי של רכב התובע, ברם מכאן ועד להכללת כל הנזקים לרכב כה ישן הדרך ארוכה, אך לא טרחה לציין ולו במילה אחת, האם היא מכירה בעובדה, שכתוצאה מהפגיעה בחלקו האחורי של רכב התובע הייתה הדיפה לעבר רכב שעמד לפניו ופגע גם חלקו הקדמי.



ב)
באשר לפגיעה בחלקו הקדמי, אין לי ספק, שהפגיעה בחלקו האחורי וגם
בחלקו הקדמי של רכב התובע נבעה כתוצאה מפגיעת רכב הנתבעת ברכב התובע, שכן חלקו הקדמי של רכב התובע פגע במכונית שעמדה לפניו- זאת כתוצאה מכך שהוא נהדף מהפגיעה בחלקו האחורי על ידי הנתבעת
ועובדה היא, שהנבעת הכירה בנזקים שאירעו: "לרכב צד ג' שעמד ראשון" את הסך של 4,845 ₪.
(ראה בסעיף 4 לכתב ההגנה וכן כתב קבלה וסילוק סופי, אשר הוגש על ידי מר שגיא וסומן נ/2).



ג.
א)
מר שגיא ערך חוות דעתו, בהסתמך על חומר התביעה, הדו"ח של מר
זקוטו ותמונות שצילם מר זקוטו בטרם ובמהלך התיקון והגיע למסקנה, שמר זקוטו אישר מחירי עבודות מופרזים, משום שלטענתו, קיימים נזקים ישנים ברכב התובע, שאינם שייכים לאירוע הנדון. עוד ציין מר שגיא, שניתן לזהות בתצלומים הראשונים את ריצפת המטען המיושרת מנזקים קודמים ושיש להביא בחשבון שמדובר ברכב בן 15 שנים. לדעתו, לא התייחס מר זקוטו לעבודות אלו וגם לא לקח אותן בחשבון.
וסיכם מר שגיא את חוות דעתו בקביעה, שהערכת מר זקוטו אינה משקפת נכונה (בלשון המעטה) את עלות התיקון הרלוונטי לאירוע הנדון.




ב)
על מנת להוכיח את ממצאיו של מר שגיא או על מנת לסתור את קביעותיו של מר זקוטו, ביקש מר שגיא להזמין את מר זקוטו לחקירה.
אכן, למרות שתחילה הודיע מר זקוטו שלא יוכל להתייצב לדיון אליו הוזמן, בשל נסיבות שהעלה בבקשתו, בכל זאת החליט להתייצב ולעמוד תחת חקירתו של מר שגיא.
החקירה הייתה מאד ארוכה, אך דווקא באמצעות אותה חקירה, הצליח מר זקוטו להבהיר ולהסביר את הנזקים, את קביעת מיקום הנזקים – גם אם בחוות הדעת לא הובא אותו פירוט, אשר הצליח לפרט באמצעות החקירה.



ג)
מר שגיא טען את שטען וקבע את שקבע בחוות דעתו, במסגרת תפקידו כשמאי נגדי לחוות דעתו של מר זקוטו ובוודאי שאין בכך כל פסול, שנותן חוות דעת יהיה גם מייצג את הנתבעים וגם יחקור את השמאי שכנגד, אך כפי שקבעתי לעיל, לא הצליחה חקירה זו לסתור את ממצאיו של מר זקוטו, ולא עלה מאותה חקירה, שמר זקוטו קבע תיקוני נזקים שלא נבעו מהתאונה בה קא עסקינן.



ד)
כך למשל, עמד מר שגיא על כך, שבין התיקונים הקודמים שהיו ברכב נכללה רצפת המטען, שכן הוא ראה בתמונות חומר וזפת שהיו שם עוד לפני התאונה.
על כך, השיב מר זקוטו, שייתכן ורואים את החומר ואת הזפת, אך לטענתו, רואים שהרצפה גם התעקמה ולכן, אין הוא יכול להעיד בוודאות שהיו נזקים קודמים. (עמ' 4 לפ',ש' 21- 26).
מתשובתו של מר זקוטו, אפשר בהחלט להסיק, שאם אכן היו תיקונים קודמים בחלק זה של הרצפה ואם עדיין נראו סימני חומר וזפת, אזי אם היה תיקון – לא היה צריך לראות רצפה שהתעקמה וניתן בהחלט להסיק, שגם אם היה תיקון קודם, אין לשלול את האפשרות, שבתאונה זו אכן התעקמה רצפת המטען – גם אם קודם לכן היה תיקון. כפי שהעיד מר זקוטו, מדובר כאן בנזק חדש.



ה)
מר זקוטו הוזמן ליתן את חוות דעתו על ידי סוכן הביטוח ונשאל על ידי מר שגיא, האם בדק מצאי חלפים משומשים בשוק לצורך בחינת הקטנת הנזק ועל כך השיב מר זקוטו, שאת זה בדק בעל המוסך ובנוסף לכך, הסביר מר זקוטו, שלאחר שהוא קיבל הפנייה מסוכן הביטוח, נאמר לו שהרכב נפגע בחלקו האחורי ובחזית, אך לא הסתפק באמירה זו אלא ניגש למוסך ואימת את הנזקים בעין ליד הרכב.
מר זקוטו שלל את טענתו של מר שגיא, שלא נפגעו הכנפיים האחוריות של הרכב. (ראה בעמ' 5 סיפא ובעמ' 6 רישא לפ').
מר שגיא אף העלה בפני
מר זקוטו שאלה, האם רכב בעל ותק של 15 שנים, שאין לו ביטוח מקיף יכול לצבור נזקים ולחכות שיטפלו בו ועל כך השיב מר זקוטו:" הנזקים היו חדשים" ולכן, גם בשאלה זו לא הצליח מר שגיא לשלול את ממצאי חוות דעתו של מר זקוטו, שהנזקים שהוא מצא – הם נזקים חדשים שנבעו מהתאונה, נשוא תביעה זו.



ד.
מר שגיא מסכם את חוות דעתו ובעצם עולה מסיכום זה, שלדעתו, כולם חברו להם יחדיו – השמאי, הסוכן, המוסך ובעל הרכב על מנת "לנפח" את ערך הנזקים בהיקפים מהותיים – דבר המטיל האשמה חמורה על כל המעורבים, אשר עשו יד אחת לנפח את הנזקים.
גם בסיכומיו בבית המשפט מציין מר שגיא, שהוא בדק פיזית את הרכב, אך הוא בדק הרכב לאחר התיקון ובנוסף לכך הוא ממשיך וטוען שהרדיאטור לא ניזוק, כאשר בחקירת מר זקוטו, לא הצליח מר שגיא לאשר טענתו.
באותן תמונות, שמר שגיא לא ראה נזק (נ/1) כן ראה מר זקוטו נזקים והוא ראה זאת עוד בטרם תוקן הרכב ולכן גם קביעה זו של מר זקוטו לא נסתרה. (ראה טיעוני מר שגיא בעמ' 7 לפ').

5.
א.
א)
לפיכך ולאור הנימוקים שפורטו בהרחבה לעיל, אני קובע שחוות דעתו של
מר זקוטו לא נסתרה ואני קובע, שאכן אותם נזקים שנמצאו על ידי מר זקוטו סמוך לאחר התאונה, הם הנזקים אשר תוקנו בפועל ולכן, על הנתבעות לפצות את התובע בגין נזקין.



ב)
עם זאת, מקבל אנוכי את טענתו של מר שגיא, שאין מקום להעניק לתובע הסכום שנקבע בגין ירידת ערך, זאת משני טעמים: ראשית, כפי שעולה מחקירת מר זקוטו, הוא לא ביקש תיעוד על העבר התאונתי של הרכב ולכן, ירידת הערך נקבעה מבלי להתחשב בנתון זה (ראה בעמ' 6 לפ',ש' 8- 9) ושנית, מר זקוטו לא פירט בחוות דעתו את האלמנטים העיקריים הדרושים בטרם קבע את שיעור ירידת הערך ולא לקח בחשבון את מצבו של הרכב לאחר התיקון, שכן לא נרשם בחוות הדעת, שמר זקוטו קבע את ירידת הערך אחרי תיקון הרכב, שהוא כשלעצמו אחד האלמנטים החשובים לקביעת שיעור ירידת הערך.

6.
א.
סוף דבר, לאור האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעות, שתיהן ביחד ו/או כ"א מהן

בנפרד לשלם לתובע סך של 10,596 ₪ (נזק ממשי 9,996 ₪ ושכ"ט שמאי 600 ₪) בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה – 31.12.12- ועד התשלום בפועל.



ב.
יתרת סכום התביעה נדחית – מהנימוקים שפורטו לעיל.








ג.
כמו כן, אני מחייב את הנתבעות, באופן סולידארי לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 400 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

כמו כן, אני קובע את שכרו של מר זקוטו כעד שהוזמן על ידי הנתבעות בסך של 350 ₪ (כולל מע"מ) ושכר זה ישולם למר זקוטו על ידי הנתבעות, באופן סולידארי.

הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.



ניתן היום,
י"ד אלול תשע"ג, 20 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים
והמזכירות תעביר העתק פסק הדין לכ"א מהצדדים וכן תעביר העתק פסק הדין למר זקוטו הנ"ל.
.














תק בית משפט לתביעות קטנות 61696-12/12 טפטה ליאור זריהון נ' עדי אסף השקעות בע"מ, פנינה באסל (פורסם ב-ֽ 20/08/2013)