פסקי דין על שחר גת - שרותי אחזקה וניקיון בע"מ | פסקי דין על מוטי פלישהקר | פסקי דין על עו"ד אבי גפן |

167680/09 א     08/09/2013




א 167680/09 שחר גת - שרותי אחזקה וניקיון בע"מ נ' מוטי פלישהקר, עו"ד אבי גפן








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 167680-09 שחר גת - שרותי אחזקה וניקיון בע"מ
נ' פלישהקר




בפני

כב' השופט
מיכאל תמיר


תובעת

שחר גת - שרותי אחזקה וניקיון בע"מ
ע"י עו"ד יהל סגל


נגד

נתבע
מוטי פלישהקר
עו"ד אבי גפן




פסק דין


1.
פסק הדין ניתן בתביעה כספית שהגישה התובעת נגד הנתבע בגין סך של 875,500 ₪.

2.
בכתב התביעה נטען כי במהלך שנת 2007 קיבל הנתבע מהתובעת 12 שיקים בסך כולל של 875,500 ₪ ערוכים לפקודת הנתבע בסכומים שבין 62,000 ₪ ל- 92,000 ₪, לפירעון החל מיום 1/2/07 ועד ליום 21/7/07 כמפורט בתביעה (להלן "השיקים"). כן נטען כי כל השיקים הופקדו בחשבונו של הנתבע במועדם, נפדו וכובדו על ידי התובעת. עוד נטען בכתב התביעה כי הוסכם בין התובעת לבין הנתבע כי בתמורה לשיקים הנ"ל ימסור הנתבע לתובעת שיקים לניכיון בסך כולל של 875,500 ₪ בצירוף עמלה, או לחלופין אם לא ייעשה כן ייחתם הסכם הלוואה בין התובעת לנתבע, אך הנתבע לא קיים את חלקו בהסכם.

3.
בכתב ההגנה נטען כי אין יריבות בין התובעת לנתבע, וכי התביעה הוגשה בעקבות קריסתן של החברות אף. סי. אם. אירועים בע"מ ופוד קונקשיין בע"מ שנוהלו על ידי מר יוחאי פלג (להלן "פלג"), מי שהפעיל גם את גן האירועים הידוע בשם "גן אורנים" (להלן "גן אורנים").

4.
הנתבע טען כי הוא צלם במקצועו שעבד עם גן אורנים, נקלע לסחרור שכולו גלגול שיקים והחלפות כספים בין גורמים שונים אצל גן אורנים ונפל קורבן למערכת הונאה משומנת שהפעילה קבוצת גן אורנים באמצעות מנהלה פלג והמנכ"ל שלה, מר ניסים בן נון. כן נטען כי פלג פיתח פרקטיקה שלפיה כל ספק נדרש לקחת חלק בגלגולי השיקים הרבים, כתנאי לעבודה בגן אורנים. הנתבע מתאר כיצד הופעלה עליו מערכת כבדה של איומים ממש וכיצד אגב כך "נדרש למסור לגן אורנים שיקים דחויים כנגד קבלת שיקים נגדיים של צדדים שלישיים כלשהם – לרבות של התובעת" (סע' 9 בכתב ההגנה). הנתבע הוסיף כי במקרה דנן לא זכה לקבל כל תמורה, למעט שיקים של צד ג', וביניהם שיקים של התובעת.

5.
אשר לתובעת טען הנתבע כי מעולם לא הייתה לו היכרות כלשהי עמה, מעולם לא ניהל עמה קשרים עסקיים ומעולם לא פנה אליה כדי לקבל הלוואה. בסעיף 22 לכתב ההגנה נטען כי הנתבע מסר כנגד השיקים שיקים נגדיים משלו אשר כולם נפרעו במלואם, וכן הוסיף בסעיף 27 כי אותם שיקים נגדיים שמסר היו "לפקודת גן אורנים ו/או חברות המנהלות בו".
עוד נטען בהקשר זה כי בעוד שכל השיקים הנגדיים שמסר הנתבע נפרעו, חלק מהשיקים שקיבל הנתבע חוללו באי פירעון. הנתבע הכחיש קיומו של הסכם למסירת שיקים לניכיון או הסכם הלוואה כפי שטענה התובעת.

6.
מר חיים לוי, מנהל בתובעת, הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמה שבו חזר על כל טענות התובעת בכתב התביעה. מר לוי צירף לתצהירו צילומים של השיקים וכן העתק של הסכם מיום 5/2/04 אשר נחזה להיות חתום בין פלג לבין הנתבע שעניינו שיתוף פעולה עסקי ביניהם, שלפיו הוסכם כי הנתבע יצטרף כשותף בחברת פוד קונקשיין בשיעור של 15% מהבעלות בחברה כנגד העברת סכום להשקעה, ובתמורה יזכה הנתבע לקבל סכומים שונים בכל שנה, כפי שפורט בהסכם.

7.
הנתבע הגיש תצהיר עדות ראשית שבו חזר על טענותיו הנ"ל. בסעיף 19 חזר הנתבע על טענתו כי "כל השיקים שנמשכו לפקודתי היו כנגד שיקים והעברות בנקאיות שאני בעצמי נתתי לגן אורנים – אשר נפרעו במלואם – על כן הייתי זכאי לפדות מנגד את השיקים שנמסרו לי (כולל אלו של הנתבעת)". כן נטען כי עד להליכים המשפטיים ולמכתב מיום 12/2/09 לא היו פניות כלשהן של התובעת לנתבע בעניין השיקים. בסעיף 35 לתצהירו
חזר והצהיר הנתבע כי כל השיקים מפלג התקבלו כנגד שיקים שהנתבע מסר לו וכנגד העברות כספיות שביצע הנתבע לטובת גן אורנים. בסעיף 44 הצהיר הנתבע כי מהכרטסת של פוד קונקשיין עולה בבירור כי התובעת קיבלה ממנה כספים, ויש בכך כדי להוכיח בעליל כי הסכומים שבגינם הוגשה התביעה דנן הגיעו לידי התובעת על ידי חברות גן אורנים. האסמכתאות הנ"ל צורפו לתצהירו של הנתבע וסומנו באות א'. נוסף על כך צורפו לתצהיר תדפיסי חשבון בנק אשר לטענת הנתבע מוכיחים כי פרע את כל הכספים לחברות גן אורנים למיניהן (נספח ב') וכן קבלות בגין החלפת שיקים (נספח ג'), צילומי שיקים (נספח ד') ונספחים נוספים ה'-ז'.

8.
המצהירים נחקרו בחקירה נגדית על תצהיריהם.

9.
מר לוי העיד בין היתר כי ההלוואה הנטענת לא נרשמה בספרי התובעת היות שמדובר בהלוואה אישית שלקח מהחברה והיה חייב לחברה בכרטיס של אשתו. כשנשאל מר לוי מדוע המספרים לא עולים בקנה אחד עם דו"ח כספי של התובעת, השיב מר לוי כי אם חסרים סכומים, זאת עילה לתביעה נוספת נגד הנתבע.

10.
מר לוי נשאל מדוע לא הציג את מסמכי הנהלת החשבונות של התובעת בנוגע לפעילות מול חברת פוד קונקשיין והשיב: "אני תבעתי את פלישהקר, ואני לא צריך להראות לפלישהקר את העסקים שלי" (עמ' 12 ש' 4). לשאלה כיצד, אם כן, ניתן לדעת האם התובעת קיבלה כספים ואף בעודף מחברת פוד קונקשיין העיד מר לוי כי התביעה היא נגד הנתבע וחברת פוד קונקשיין לא קשורה אליה, וכן הוסיף כי חברת פוד קונקשיין לא החזירה לו את הכסף. עוד עלה מהחקירה כי בנו של מר לוי הוא בעל חברה אחרת בשם "שחר גת", ויכול להיות שאותה חברה העבירה שיקים במיליוני ש"ח לפוד קונקשיין. מר לוי נשאל כמה מיליונים חזרו לתובעת מחברת פוד קונקשיין והשיב כי התביעה שלו לא נגדה "ואני לא אתן לך תשובה" (עמ' 15 ש' 2). כשהתבקש מר לוי להגיב לטענת ב"כ הנתבע כי פוד קונקשיין שילמה לו תמורת השיקים, השיב "אתה יכול לטעון". לאחר מכן נשאל מר לוי מה נרשם בספחי השיקים והוא השיב שאינו זוכר, וכנשאל האם יש לו ספחים להצגה השיב "לא חושב שזה לעניין", והוסיף כי אם בית המשפט יחייב אותו להציג את הספחים אז הוא יציג אותם. גם כאשר בית המשפט הבהיר למר לוי כי כל שהתבקש לציין הוא היכן נמצאים הספחים, העיד: "זה עניין שלי, איפה הם".

11.
בהמשך נשאל מר לוי היכן התקיימה הפגישה הנטענת בינו לבין הנתבע, והשיב כי זה היה יכול להיות באחד משלושה מקומות, "או אצלי במשרד, או אצל פוד קונקשיין או בברונו בעזריאלי" (עמ' 17 ש' 13-18).
כשנאמר למר לוי שהוא אינו דובר אמת שכן לדבריו הפגישה הייתה בחודש אפריל אך יש שיקים שלו מחודש פברואר, השיב כי אם יגלה שהיו שיקים נוספים הוא יתבע גם אותם. בתגובה לטענה כי החברות המשפחתיות שלו גלגלו שיקים ונתנו מיליונים במשך שלוש שנים, השיב מר לוי כי מדובר
ב"שנה וחצי" (עמ' 17 ש' 28-30). מר לוי נשאל מדוע לא תבע את הנתבע בגין ההלוואה וריבית הנטענת, והשיב כי עוה"ד שלו ייעץ לו לא לתבוע זאת ושהוא יתקשה להוכיח זאת.

12.
לאחר מכן נשאל מר לוי פעם נוספת האם נכון שהתמורה בגין השיקים הועברה לתובעת באמצעות חברת פוד קונקשיין. מר לוי השיב על שאלה זו בשלילה והוסיף כי על הנתבע להוכיח שהחזיר את הכסף. בהמשך נאמר למר לוי שחשבוניות שנמצאות בידי הנתבע מוכיחות שפוד קונקשיין שילמה לתובעת בגין שיקים שלה לפקודת הנתבע, ומר לוי חזר על תשובתו שעל הנתבע להוכיח זאת.

13.
מר לוי נשאל מדוע הוגשה התביעה רק לאחר קריסת חברת פוד קונקשיין, והשיב "כי האחראי על הכסף נעלם" (עמ' 23 ש' 10), ובתגובה לדברי ב"כ הנתבע כי מר לוי נתן כספים ליוחאי השיב: "גם הנתבע לא חתם".

14.
הנתבע נחקר בחקירה נגדית והעיד כי ביצע החלפת שיקים עם גן אורנים וכי קיבל שיקים רק מגן אורנים ולא מהתובעת, קרי שיקים שעברו דרך גן אורנים וגולגלו אליו.




15.
הנתבע נשאל האם קיבל את השיקים של התובעת אך ורק מגן אורנים והפקיד אותם לחשבונו, והשיב: "אני מאשר שקיבלתי את השיקים אך ורק מגן אורנים, בתמורה לשיקים שנתתי לגן אורנים בגלגול שיקים, ולא מהתובעת מעולם" (עמ' 25 ש' 18-20). הנתבע העיד כי השיקים הגיעו אליו מגן אורנים והוסבר לו שהם על שמו משום שהחברה איננה יכולה לגלגל ישירות מעל סכומים שונים, וכן הוסיף:

"גן

אורנים

לא

היה

יכול להסב

אותם, להעביר

אותם

אליי, ולכן

גן

אורנים

רשם

אותם

אליי, כדי

שאני

אוכל

לתת

אותם

למישהו

אחר. שאלתי

למה

זה

על

השם

שלי, ונאמר

לי

חדֿ

וֿחלק:

מאחר

ש...אי
-
אפשר

להסב

שיקים

של

חברה. ואלה

לא

השיקים

היחידים

שקיבלתי"
(עמ' 25 ש' 24-27).

16.
הנתבע נשאל לאחר מכן האם לא סבר שתהיה לו אחריות כלפי כל מי שנותן שיק לפקודתו והשיב "את

השיקים

קיבלתי

מיוחאי

פלג. הוא

אמר

שהוא

ערב

לכל

שיק. הוא

אמר: חייבים

לעזור

לחברה.

נתתי

שיקים

ותמורתם

קיבלתי

שיקים

אחרים. היו

גם

שיקים שחזרו, וניתנו שיקים

אחרים"
(עמ' 26 ש' 4-8) ובהמשך חזר והעיד כי השיקים שנתן לגן אורנים כובדו.

17.
הנתבע נשאל האם היה שותף של פלג והשיב כי היה אמור להיות, אך פלג הפר את ההסכם ויש התנהלות משפטית בקשר לכך, וכן הוסיף כי מעולם לא קיבל מפלג כספים או מניות. בהקשר זה הדגיש הנתבע כי היה אמור להיות שותף של פלג ולא של פוד קונקשיין.

18.
הנתבע נשאל בנוגע לשיק בסך של 62,000 ₪ שהועבר לחשבון של אחותו והעיד בעניין זה כי לא מדובר בשיק שגלגל לגן אורנים אלא בשיק שקיבל מגן אורנים, נתן קבלה בגינו והעביר אותו לאחד החשבונות שהוא מנהל על שם אחותו (עמ' 31 ש' 13-24).

19.
הנתבע נשאל מדוע בא כוחו הקודם, עו"ד ברמי, התייחס במכתבו לשיקים כ"הלוואה" והשיב כי הכוונה הייתה שכלפי גן אורנים כל שיק נחזה להיות "הלוואה". ב"כ התובעת אמר לנתבע מספר פעמים ברצף שקיבל את השיקים מהתובעת, אך למרות ניסיונות אלו הנתבע הדגיש כי קיבל אותם מגן אורנים ולא מהתובעת.

20.
הוגשו בקשות לזימון עדים נוספים ולהמצאת מסמכים נוספים, לרבות מסמכים שהיו בידי משטרת ישראל, ולאחר חקירת המצהירים הוגשה גם בקשה להטלת עיקול זמני על נכסי הנתבע. ביום 30/4/12 ניתנה החלטה שבה נקבע כי יתקיים דיון הוכחות נוסף לשמיעת עדים והבקשה להטלת עיקול נמחקה ללא צו להוצאות.


21.
לדיון ההוכחות הנוסף שהתקיים בתיק התייצבו העדים הבאים שהוזמנו להעיד מטעם הנתבע ללא תצהירים: הגב' יוניה ברקו, הגב' צילה דקר הדר, ומר אבי בוחניק.

22.
הגב' ברקו הציגה מסמכים של חברת פוד קונקשיין שבפירוק והגב' צילה דקר הדר הציגה תדפיסי חשבון בנק של חברת פוד קונקשיין מהשנים 2008-2007.

23.
מר אבי בוחניק ששימש רו"ח של חברות "שחר גת" עד סוף שנת 2007 העיד בחקירה ראשית, בין היתר, כי הוא כמעט ולא פוגש את הלקוח, אלא עושה זאת רק בהתחלה ובעת הכנת המאזן ובמשרדו עובדים רבים שפועלים מול הלקוח. העד נשאל האם התובעת עוסקת בהלוואות והשיב בשלילה. לאחר שהוצג בפני
ו פרוטוקול דיון קודם, שבו העיד מר לוי כי קיימת חברה בקבוצה אשר עוסקת בהלוואות, השיב כי לא היה דבר כזה אצלו, וייתכן שהיו אחרים שטיפלו בכך שכן התובעת עזבה אותו באמצע. מר בוחניק נשאל האם הוא זוכר שרשם הלוואות בחברות שטיפל בהן והשיב כי זה היה לפני חמש שנים ואינו יכול לזכור. במהלך החקירה התברר כי מר לוי נפגש עם רו"ח בוחניק יחד עם בא כוחו בסמוך למועד דיון ההוכחות ובמהלך הפגישה, שנמשכה כרבע שעה, נמסר לרו"ח בוחניק חומר כתוב לרבות כרטסת (שכן לטענתו של רו"ח בוחניק לא היה בידיו דבר משום שהכול עבר לרו"ח חדש).


24.
ב"כ התובעת ביקש להגיש לתיק מסמכים שהוא מסר לרו"ח בוחניק לפני מועד הדיון, ובית המשפט התייחס לכך שאסור היה לב"כ התובעת לפגוש את העד ולוחח עימו לפני שהוא מסר את עדותו בבית המשפט, ובוודאי שאסור היה להעביר לו מסמכים לפני הדיון.

25.
בתום הדיון ביקש ב"כ התובעת לזמן את השליח אשר לטענתו הביא את השיקים של התובעת לנתבע כדי שיעיד על הקשר בין הנתבע לבין פוד קונקשיין. ב"כ הנתבע התנגד לבקשה, היות שלא הייתה בקשה לזמן את העד קודם לכן, התיק התנהל במשך ארבע שנים ודיון ההוכחות הסתיים. בית המשפט קבע כי על פני הדברים יש לדחות את הבקשה, ובכל מקרה גם אם יוזמן העד יהא עליו להגיש תצהיר, ומשמעות הדבר היא כי כל הדיון בתיק ייפתח מחדש, ייקבע מועד דיון הוכחות נוסף וייפסק שכ"ט עו"ד בהתאם. בעקבות זאת הודיע ב"כ התובעת כי הוא מוותר על העד, ובעקבות זאת ניתן צו להגשת סיכומי הצדדים בכתב.



26.
התובעת הגישה את סיכומיה ולאחר מכן הוגשו סיכומי הנתבע בצירוף בקשה להארכת המועד להגשתם במספר ימים. ניתנה החלטה להעביר אתך הבקשה לתגובה, הוגשה תגובה ותשובה, וכן הוגשו סיכומי תשובה. בסיכומי התשובה נטען כי ב"כ התובעת לא היה ער לכל הבקשות וההחלטות. מדובר באיחור קל, ובנסיבות אלה לא מקובל למנוע הגשת סיכומים, אלא להתייחס לאיחור בעת בחינת הוצאות ושכ"ט עו"ד. לפיכך, בית המשפט מקבל את סיכומי הנתבע לתיק ויתייחס לעניין זה בהמשך.

דיון

27.
התובעת טוענת כי מסרה לנתבע שיקים בסכום כולל של 875,500 ₪ וכי הוסכם שייחתם הסכם הלוואה או לחלופין שהנתבע ימסור לתובעת שיקים לניכיון בצירוף עמלה.


28.
התובעת לא הוכיחה כי מסרה את השיקים לנתבע עצמו, ולא נסתרה טענת הנתבע כי התובעת מסרה את השיקים לפלג והוא זה שמסר את השיקים לנתבע. התובעת ויתרה על זימונו של אותו "שליח", שבכל מקרה, ספק אם היה מעיד על העברה פיזית של השיקים לידי הנתבע. מכאן שלא נשללה גרסת הנתבע כי התובעת העבירה שיקים לפלג אשר ביקש למלא בהם את שמו של הנתבע ולהעבירם לידי הנתבע בתמורה לשיקים ולכספים שהעביר הנתבע לגן אורנים באמצעות פלג.


29.
מר לוי הצהיר כי הייתה פגישה שבה נכחו הנתבע ופלג, שבה הוחלט על העברת השיקים לידי הנתבע, אולם כשנשאל היכן התקיימה אותה פגישה העיד כי אינו יכול לזכור זאת והוסיף כי כנראה זה היה באחד משלושה מקומות. בהעדר פירוט כנדרש לעניין נסיבות המסירה לרבות הפכישה, כשמנגד לפי גרסת הנתבע לא התקיימה כל פגישה כזאת, אין אלא לקבוע כי התובעת מסרה את השיקים לפלג ודרכו הם הועברו לנתבע.



30.
מהעדויות והראיות שבפני
עלה חד משמעית כי כל הצדדים עסקו במלאכת גלגולי השיקים, ופלג הוא זה שהיה
"האחראי" לכך, גם לדברי מר לוי מטעם התובעת. ראו לעניין זה עדותו של מר לוי שלפיה התביעה נגד הנתבע הוגשה רק לאחר "שהאחראי לכסף נעלם", כשכוונתו הייתה לפלג.



31.
משלא נסתר כי השיקים של התובעת הועברו לפלג והוא זה שנדרש לתת לתובעת תמורה בגינם, יש לקבל את טענתו של הנתבע בדבר העדר יריבות עם התובעת.

32.
כמו כן יש לדחות את טענת התובעת כי מדובר בהודאה והדחה. אין חולק כי התובעת משכה את השיקים לפקודת הנתבע אשר חתם על גבם והפקיד אותם לחשבונו. התובעת היא זו שנושאת בנטל להוכיח כי לא קיבלה תמורה בגין השיקים, והיא לא הוכיחה זאת, אלא רק העלתה טענה לא מבוססת שמדובר בהלוואה שהנתבע התחייב להשיבה או לתת לתובעת שיקים נגדיים בגינה.

33.
התובעת לא הציגה הסכם כלשהו בינה לבין הנתבע ולא תבעה את העמלה המגיעה לה לטענתה בגין השיקים. מר לוי העיד כי התובעת זנחה את תביעה בגין עמלה בעקבות ייעוץ משפטי שקיבלה שלפיו יהיה לה קשה מאוד להוכיח קיומו של הסכם לקבל סכום השיקים בתוספת עמלה. אי הגשת תביעה בגין עמלה מלמדת אם כן כי התובעת סברה אף בעצמה שאיננה יכולה להוכיח תביעה כזו.

34.
לטענת התובעת, נכרת בינה לבין הנתבע "הסכם ההלוואה" או הסכם אחר שהנתבע הפר אותו משלא מסר לתובעת שיקים נגדיים לניכיון, אך לא הוסבר מדוע אם כן כיבדה התובעת את כל 12 השיקים בהיקף כולל של 875,500 ₪ במקום לבטלם או לכל הפחות לבטל את יתרת השיקים לאחר פירעון השיק הראשון ע"ס 62,000 ₪ שניתן ליום 2/4/07. אין זה סביר שהנתבע התקשר עם התובעת בהסכם, מסר סכום גבוה מאוד בסך של 875,000 ₪ ללא כל הסכם בכתב, הפר אותו פעם אחר פעם, ואף על פי כן התובעת המשיכה לכבד את השיקים ורק לאחר מספר שנים מצאה לנכון להגיש תביעה בגין כך.

35.
טענת הנתבע כי גם התובעת עסקה בגלגול שיקים לא נסתרה, ובנסיבות העניין ולנוכח כלל הראיות שבפני
, אין אלא לקבוע כי התובעת עבדה ישירות עם פלג וגן אורנים ואכן גלגלה שיקים במילוני ₪. מר לוי התייחס לחוב לתובעת בסך של 1.8 מיליון ₪, וכן נשאל שאלות רבות בעניין כספים שקיבלה התובעת מחברות הקשורות לגן אורנים, אך כפי שפורט לעיל, מר לוי לא השיב עניינית לשאלות אלה, וגם בתגובה להערת בית המשפט כי מר לוי מתבקש לציין היכן נמצאים ספחי השיקים השיב
"זה עניין שלי, איפה הם".


36.
התובעת סירבה להביא ולהציג אסמכתאות כלשהן בנוגע לפעולות הכספיות בינה לבין חברת פוד קונקשיין ופלג, ומר לוי חזר בעדותו על ה"מנטרה" כי הוא אינו תובע את פוד קונקשיין אלא את הנתבע בלבד. משנקבע כי התובעת לא הרימה את נטל ההוכחה על מנת לשלול כי היא אכן מסרה את השיקים לפלג, ופלג הוא זה שהעביר את השיקים לנתבע, היה על התובעת להוכיח באמצעות דוחות, תדפיסי חשבון בנק,
מסמכים נוספים או ראיות אחרות כי לא קיבלה מפלג או מהחברות הקשורות אליו כל תמורה בגין השיקים.

37.
התובעת העלתה טענה שלפיה נרשמה בספריה ההלוואה לטובת הנתבע, אולם התברר כי הנתונים שהציגה התובעת אינם תואמים כלל לסכומי השיקים וכי סכום ההלוואה שנרשם לכאורה בספרי התובעת נמוך במידה ניכרת מהסכום הכולל של השיקים. רו"ח בוחניק ששימש כרואה החשבון של התובעת העיד כי אינו זוכר שהתובעת נתנה הלוואות כלשהן, והתובעת לא הציגה ראיות ועדים מטעמה על מנת להוכיח שאכן נתנה הלוואה לנתבע. מנגד, הנתבע דאג להזמין עדים רבים ואף הציג ראיות ואסמכתאות המעידות ולו לכאורה על כספים שהועברו בין התובעת לבין חברת פוד קונקשן.

38.
בסיכומי התשובה של התובעת הועלו טענות בתגובה לסעיף 16 לסיכומי הנתבע המתייחס לאסמכתאות המבססות העברות כספים בהיקפים עצומים מחברת פוד קונקשן לתובעת. ואולם, כל שנטען בסיכומי התובעת בעניין זה מבלי להפנות לאסמכתאות כלשהן הוא כי

"התובעת

תדגיש

בזה

שוב, וכדי

שבית

המשפט

הנכבד

לא

יתבלבל: אין

שום

קשר

בין השיקים

שצוינו

בסעיף
16
לסיכומי

הנתבע

לבין

השיקים

נשוא

התביעה

אותם התובעת מסרה

לידי

הנתבע.

השיקים

שצויינו

בסעיף
16
שולמו

לתובעת

ע
"
י

פוד

קונקשיין כנגד שרותי

כח

אדם

והסעות

שנתנה

התובעת

לפוד

קונקשן

ואין

להם

כל

קשר

לגלגול השיקים

שביצע

הנתבע

מול

חברות

גן

אורנים"
.
טענה זו שהועלתה כאמור בסיכומי התשובה של התובעת, אינה חלק מכתבי הטענות ואינה מבוססת כלל.

39.
טענה נוספת שהעלתה התובעת היא כי הנתבע העביר לאחותו את כספי השיק הראשון שקיבל מהתובעת על סך 62,000 ₪. הנתבע טען לעניין זה כי מדובר בשיק שקיבל מפלג כנגד שיק שמסר לו ועל כן, על פני הדברים הוא היה רשאי לעשות בשיק שימוש כרצונו, לרבות העברתו לאחותו.

40.
עוד טענה התובעת היא כי מההסכם בין פלג לנתבע (ת/13) עולה כי הנתבע הוא בעל 15% מהמניות בחברת פוד קונקשן. הנתבע הודה כי חתם על ההסכם, אך טען כי פלג הפר אותו, וכי בניגוד להסכם הוא לא קיבל תמורה ולא הועברו לידיו מניות של החברה הנ"ל. כן העיד הנתבע כי מתנהל הליך משפטי בעניין זה. על כל פנים, אין בהסכם הנ"ל בין הנתבע לבין פלג מפברואר 2004 כדי להוכיח כי בשנת 2007 נכרת בין התובעת לנתבע הסכם למתן הלוואה בהיקף השיקים בתוספת עמלה, כאשר מר לוי עצמו העיד כי פלג היה האחראי והתביעה הוגשה רק לאחר שהוא נעלם.
41.
בפני
בית המשפט, אם כן, ראיות רבות שמהן עולה כי כל הצדדים עסקו בגלגולי שיקים. משהתקבלה טענת הנתבע כי התובעת מסרה לפלג את השיקים לבקשת פלג לפקודת הנתבע, לא מדובר בעסקה ישירה בין התובעת לנתבע, אלא בשתי עסקאות נפרדות: עסקת גלגול שיקים בין התובעת לפלג, ועסקת גלגול שיקים בין הנתבע לבין פלג. בנסיבות אלה ובהעדר הוכחת מסירת השיקים ישירות לנתבע ועיסקה ישירה בין התובעת לבין הנתבע, היה על התובעת להוכיח לכל הפחות כי לא קיבלה תמורה מפלג, מפוד קונקשיין או מגן אורנים בגין השיקים והיא לא עשתה זאת. כמו כן עלה כי התובעת נקטה בהליכים נגד פוד קונקשיין לרבות הגשת "הודעת חוב", והתובעת לא מצאה לנכון להתייחס גם לכך בכתבי טענותיה.
42.
קיימת גם חזקה לפיה מי שמוסר שיקים לאחר עושה כן כנגד קבלת תמורה. כמו כן, וכנקבע לעיל, אין זה סביר למסור 875,000 ₪ לפלוני ללא הסכם, ללא שיקים נגדיים, לא לקבל הסכם או שיקים נגדיים, להמתין עד שכל השיקים נפרעים בפועל ורק כעבור זמן רב להגיש תביעה כנגד הנפרע בשיקים.




43.
קיימות הלכות ברורות בעניין גלגולי שיקים ושיקים טובה (ראו לעניין זה

פסק דין
של הח"מ שניתן לאחרונה בתא (ת"א) 167546/09 בנק הפועלים בע"מ נ' דזבוייב ואח' המפנה לסעיף 27(ב) לפקודת השטרות [נוסח חדש] ולפסקי דין נוספים שלפיהם מוסר שיק טובה אינו יכול להעלות טענת העדר תמורה כלפי הצד שקיבל את השיק).

44.
לאור כל האמור לעיל, התובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה כדי להוכיח את התביעה הכספית שהגישה נגד הנתבע.

45.
על כן התביעה נדחית.

46.
בנסיבות העניין, ובין היתר לנוכח האיחור בהגשת סיכומי הנתבע ללא רשות, לא מצאתי לנכון לעשות צו להוצאות.

המזכירות מתבקשת להעביר העתק של פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ד' תשרי תשע"ד, 8 בספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 167680/09 שחר גת - שרותי אחזקה וניקיון בע"מ נ' מוטי פלישהקר, עו"ד אבי גפן (פורסם ב-ֽ 08/09/2013)