פסקי דין על שמואל מצרי | פסקי דין על יעקב חיט | פסקי דין על יעקב אדרי ואח' |

3381-08/13 מת     16/09/2013




מת 3381-08/13 מדינת ישראל נ' שמואל מצרי, יעקב חיט, יעקב אדרי ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



מ"ת 3381-08-13 מדינת ישראל
נ' מצרי(עציר) ואח'

תיק חיצוני
:




בפני

כב' השופט
ציון קאפח


מבקשים

מדינת ישראל
על-ידי ב"כ עוה"ד רועי לוס
ומורן טרבלסי


נגד


משיבים

1. שמואל מצרי
(עציר)
2. יעקב חיט
(עציר)
– על-ידי ב"כ עו"ד שחר חצרוני

3. יעקב אדרי (עציר)
4. אדיר קדוש (עציר)
6. דוד חיט




החלטה למשיב 2


בקשה למעצר עד תום ההליכים.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המונה שלושה אישומים. האישומים הראשון והשני, הם המקימים את עילת המעצר.

כתב האישום מספר על קשר חובק יבשות בין שני אחים לייבא סם מסוכן מסוג קוקאין לישראל. האחים הינם משיב 1 ,שמואל מצרי
(להלן: "שמואל"), ואחיו, משה מצרי, המתגורר בארצות הברית.
מכאן ואילך, מספר האישום הראשון על יבוא של עשר קילוגרם קוקאין לארץ. הפרטים בקשר לאופן ולתשלום, אינם צריכים להחלטה זו. החל מסעיף 15 לאישום הראשון, מפורט חלקו של המשיב בהתארגנות. לטענת מנסח כתב האישום, נועד למשיב תפקיד מוגדר. שמואל היה אמור לקבל את הסמים מפלוני. נקבע בין המשיב לשמואל כי יגיע למקום העברת הסמים על קטנוע, יסרוק את הרחובות הסמוכים וילווה את שמואל בכל מהלכיו, עד הגיעו לביתו.
התמורה שאמור היה המשיב לקבל הינה ק"ג אחד קוקאין בשווי 400,000 ₪.
המשיב מילא אחר המוטל עליו, כך כתב האישום.
על אלה יוחסו למשיב עבירה של עסקה אחרת בסם- עבירה לפי סעיף 13 יחד עם סעיף 19א לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג-1983 (להלן: "הפקודה").

האישום השני עניינו עבירות סמים אשר בוצעו במשותף על ידי שמואל, בחור בשם יוסי צרפתי והמשיב, בחמשת החודשים שקדמו לאירוע מושא האישום הראשון. השלושה הקימו קו חלוקה להספקת סמים מסוכנים מסוג קנבוס "הידרו". תפקיד המשיב היה לשנע את הסם למקלט בעוד שתפקידו של צרפתי היה למכור את הסם עבור שמואל. למשיב נועדה תמורה מסוימת עבור כל יחידה שתימכר.
במהלך התקופה, מידי בוקר, נפגשו צרפתי ושמואל בקשר לפעילות והוציאו אותה לפועל. שמואל היה הדומיננטי. המשיב שולב בתורו בקשר לפעילות בכך שהעביר את הסם אל המקלט. בחיפוש שנערך במקלט נמצא סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של חצי ק"ג מחולק ל-49 יחידות.
על אלה יוחסו למשיב עבירות של: קשירת קשר לביצוע פשע- עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"); סחר והספקת סמים מסוכנים (ריבוי עבירות)- עבירה לפי סעיף 13 לפקודה בצירוף סעיף 19א לפקודה ובעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית- עבירה לפי סעיף 7(א) לפקודה בצירוף 7(ג) רישא לפקודה.

קיימת מחלוקת לראיות לכאורה, כדלקמן: באשר לאישום הראשון טוען ב"כ המשיב כי הוא מוכחש כליל ובאשר לאישום השני הוא טוען כי חלקו ומעמדו של המשיב מצומצמים בהרבה מהנטען.

בראש הדברים יש לומר כי ב"כ המשיב מסכים באשר לאישום השני כי יש ראיות לכאורה להחזקת סם ואספקת סם ליוסי צרפתי בשני מקרים בלבד.


לאמירה זו יש חשיבות רבה משום שהיא משליכה גם על התשתית הראייתית הלכאורית לאישום הראשון. האמירה מלמדת כי בחודשים שקדמו לאירוע מושא האישום הראשון, היה קשר של סמים בין שמואל לבין המשיב.





דיון
האישום הראשון:

התביעה משתיתה טענותיה באשר לחלקו של המשיב, על דברי שמואל בפני
מדובבים ועל דוחות עיקוב המאמתים דברי שמואל.

דוחות עיקוב
ביום 12.07.13, שעה 09:06-09:20- נצפה שמואל בחברת המשיב (זוהה על פי תמונה) כשהם עומדים ומשוחחים ברחוב נרקיס בחולון, סמוך לבניין מספר 6. בהמשך העביר שמואל מספר שטרות כסף למשיב והמשיב העביר לשמואל מספר שטרות ולאחר מכן נפרדו והמשיב עלה על קטנוע מסוג פיאג'ו 172 (להלן: "הקטנוע").
שעה 11:07-12:37- המשיב ושמואל נראו משוחחים מחוץ לעסק ללא שילוט ברח' נרדור.
לאחר מכן רכב המשיב על הקטנוע בעקבות רכבו של שמואל לרח' נרקיס, סמוך לבניין מס' 6.
14:18-14:26- נראה המשיב עם שמואל כשהם מסתובבים במרכז מסחרי "שוסטר" ברמת אביב ומשוחחים.
14:31-15:45- המשיב ושמואל נפרדו. המשיב נראה רכוב על הקטנוע, נוסע הלוך ושוב ברחובות הסמוכים וסורק אותם. בשלב מסוים ירד המשיב מהקטנוע והלך לכיוון המרכז המסחרי.
15:48-16:42- המשיב רכב על הקטנוע והוביל "שיירה" כשבעקבותיו קטנוע נוסף (לא נלקח מספר), אשר נראה גם במרכז "שוסטר", ומכוניתו של שמואל. השלושה הגיעו למתחם ה"סינמה סיטי" בצומת גלילות, נפרדו ונראו לסירוגין סורקים את המקום במתחם החניון ותחנת הדלק. המשיב עצר בכיכר המצויה בכניסה למתחם ה"סינמה סיטי" בעוד שמואל והאחר התעסקו עם משהו בתא המטען של מכונית שהייתה בחניון. לאחר מכן לקח שמואל מתא המטען מזוודה, נכנס למכוניתו והגיע לכיכר שם המתין המשיב. שמואל נסע אחרי המשיב עד שהמשיב עצר בצד הדרך ודרכיהם נפרדו. לאחר מכן נראו בחולון, נוסעים אחד אחרי השני.
17:17- המשיב ירד מהקטנוע ברחוב נרקיס, סמוך לבניין מס' 6, שם נעצר על ידי צוות בילוש.

ברצוני ציין כי הקטעים המודגשים על ידי עולים בקנה אחד עם מה שסיפר שמואל למדובבים
.

קיימים דוחות מעקב נוספים אשר מתארים מפגשים אי אלה ואחרים בין משיב 1 למשיב 2 ואח'
.

כאמור לעיל, הוכנסו מדובבים לתא בו היה עצור שמואל.

מדו"ח הפעולה שערך המדובב המכונה "שי חנונה"
, אשר שהה בתא עם שמואל:
לשאלת המדובב האם היה עמו מישהו שעה שקיבל המזוודה השיב שמואל כי היה יחד עם חברו אשר נסע על קטנוע לפניו ו"פתח לו את הדרך" והם נפרדו לפני שהגיעו לחניון.
המדובב שאל לשמו של החבר ושמואל השיב: "קובי חייט". עוד אמר שהמשיב "כמו אח" ושהוא סומך עליו.
המדובב שאל האם המשיב ידע מה יש במזוודה ושמואל ענה כי הוא ידע וכי תמורת פתיחת הציר היה אמור לקבל "שקית אחת". לשאלה מה שווי שקית אחת השיב: 400,000 ₪.
המדובב שאל לגבי הגראס שנתפס במקלט ושמואל סיפר כי היו שישה קילוגרמים מחולקים לשש שקיות ושהמשיב, יחד עם בחור בשם יוסי צרפתי, היו "מעיפים" (מוכרים-צ.ק.) את החומר. (אמירה הקשורה לאישום השני).

בדו"ח ההבהרה שערך המדובב הבהיר כי שמואל ציין שהמשיב ידע מהי תכולת המזוודה
("מהלמעלה", (כך במקור-צ.ק.) משמע- קוקאין) אך לא ידע מה הכמות. (דיסק
g
13

1904, עמ' 7, ש' 19-20).
בעניין הגראס הבהיר כי שמואל ציין שהמשיב מביא את הגראס למקלט ויוסי צרפתי הוא זה שאחראי למכירת הסם. (דיסק
g
13 1904, עמ' 12, ש' 4-9).

מדו"ח הפעולה שערך המדובב המכונה "דודו ביטון" אשר שהה בתא עם שמואל
:
מספר כי המשיב, המופיע אף הוא בפרוטוקול, היה על קטנוע וליווה אותו במהלך העסקה. לאחר מכן סיפר שתמורת "הליווי" היה המשיב צפוי לקבל קילוגרם קוקאין. בנוסף סיפר כי המשיב היה מגיע למקלט בו נתפס האמל"ח והיה מביא לשם מריחואנה מסוג "הידרו" ובחור בשם יוסי צרפתי היה אוסף את הסם לשם מכירה.

הנה כי כן, דברי שמואל בפני
המדובבים מקבלים אימות משלושה מקורות:
א.
ההיכרות המוקדמת בינו לבין משיב 2 על רקע עסקי הסמים כמפורט באישום השני.
ב.
דוחות העיקוב.
ג.
הגיונם הפנימי של הדברים משום ששמואל מספר ברצף אחד על חלקו של המשיב לצד כל הפרטים הקשורים בהתארגנות ליבוא הסמים, פרטים שנמצאו כנכונים.

אין מקום לנקוט בכלל "פלגינן דיבורא", כפי שמבקש הסנגור.

הסנגור טוען כי התמורה שהובטחה למשיב, על פי דברי שמואל, הינה מופרזת ביותר בשים לב לתפקידו, ועל כן הדברים מעידים כי אין בהם ממש. אינני בקי בשאלות אלה והן תידונה בפני
המותב שידון בתיק העיקרי.

קיימת אפוא תשתית ראייתית לכאורית לאישום הראשון.

האישום השני:

בהודעת יוסי צרפתי מיום 30.07.13 לשאלה האם הוא יודע מהיכן שמואל מביא את הסמים השיב: "מקובי חייט, כי הייתי רואה את ההתנהלות ביניהם. יצא גם פעמיים שאני נפגשתי עם קובי כי שמואל ביקש ממני ללכת לחולון...שם פגשתי את קובי חייט, וקובי נתן לי שקית, שבתוך השקית היה גראס מחולק. בכל שקית אני מעריך שהיו כ-30 שקיות של 10 גרם. לקחתי את השקיות והבאתי למקלט". (ש' 100-108). ממשיך ומספר כי בד"כ היו הסמים במקלט אך בשני המקרים עם המשיב, הוא לקח ממנו את השקיות והביאן למקלט.
כשנשאל מה חלקו של המשיב בעניין השיב: "לדעתי או מספק את הסחורה, או שותף. הוא לא מדבר איתי. אני הייתי רואה את קובי לפעמים לוקח כסף משמואל בקיוסק". (ש' 113-115).

בעמ' 77 לתמלול החקירה של יוסי צרפתי לשאלה מי שם את זה במחסן השיב: "שמואל לפעמים, קובי לפעמים. היו סיטואציות שהוא אמר לי לך לשמה, מחכה לך קובי...ייתן לך שקית עם עשרים, שלושים שקיות כאלה, תעביר את זה למחסן. היה גם פעם-פעמיים כאלה".

אכן, צרפתי אינו יודע בדיוק מה תפקידו של המשיב בהתארגנות אך מקשר אותו לסמים ואף קיבל ממנו סמים בשני מקרים לפחות.

התוצאה היא שצרפתי מאשש ומחזק את דברי שמואל למדובב באשר למיקומו של המשיב בקשר.

גם ניתוח הראיות לאישום הראשון משליך על האישום השני. קשה להעלות על הדעת כי שמואל ישתף "נער שליח" בסוד יבוא הקוקאין כמפורט באישום הראשון. הדעת נותנת כי מעמדו של המשיב בכיר באופן משמעותי מזה הנטען על ידי בא כוחו והדברים עולים בקנה אחד עם דברי שמואל עצמו ועם דברי צרפתי, הגם שזה לא היה בטוח באשר לתפקידו של המשיב, האם שותף הוא אם לאו.
בכך יש מענה אפשרי לקושי שהעלה ב"כ המשיב באשר לשכר הגבוה לכאורה אותו היה המשיב אמור לקבל, כמפורט באישום הראשון. ביסוד הטענה עמדה הנחה סמויה כי מיקומו של המשיב בהיררכיה נמוך. כאמור לעיל, שמואל ממקם את המשיב. צרפתי, בשל מיקומו הנמוך, אינו יודע, מטבע הדברים, פרטים רבים.
כך או כך, הן שמואל והן צרפתי מקימים תשתית ראייתית לכאורית לאישום השני.

המשיב עצמו החריש בחקירתו. זו זכותו, אך השתיקה מהווה חיזוק לראיות לכאורה.
באשר למשמעות השתיקה, נקבע לצורך הליך זה כי רק מי ששותק "יש לו מה להסתיר". המשיב אינו יכול ליהנות משני העולמות. גם לשתוק וגם לבקש שחרור. ראה לעניין זה בש"פ 184/12 מדינת ישראל
נ' אטיאס (טרם פורסם 12.01.12) ובש"פ 4116/11 קלטשי נ' מדינת ישראל
(טרם פורסם, 06.06.11).

באשר לתשתית הראייתית הלכאורית הנדרשת ראה בש"פ 8087/95 זאדה נגד מ"י, פ"ד נ(2) 133. בעמ' 148-149 אומר בימ"ש:

" בית המשפט בוחן את השאלה אם מתוך מכלול חומר החקירה ניתן יהיה לשלוף בסוף ההליך השיפוטי תשתית עובדתית מרשיעה... מכל אלה יוצר לעצמו בית המשפט תמונה כוללת באשר לפוטנציאל הראייתי הטמון בחומר החקירה, כלומר, אם קיים סיכוי סביר שמחומר חקירה זה תצמחנה בסוף המשפט ראיות אשר תבססנה את אשמת הנאשם..."

"אכן, אין זה ראוי לעצור נאשם אלא אם כן קיים סיכוי סביר שהראיות הקיימות נגדו, לאחר שיעברו את כור ההיתוך של ההליך הפלילי, יש בכוחן להוכיח את אשמתו. אם חומר החקירה אינו מטיב זה, אין זה ראוי לשלול את חירותו של הנאשם. מסקנה זו נותנת ביטוי לאופיו המיוחד של ההליך אשר במסגרתו מתקבלת ההחלטה בדבר מעצר עד תום ההליכים בהתבסס על ראיות לכאורה. על-כן אינה נבחנת הוכחת אשמת הנאשם מעל לכל ספק סביר, אלא רק הכוח ההוכחתי הפוטנציאלי האצור בחומר החקירה".


ניתנה היום, י"ב תשרי תשע"ד, 16 ספטמבר 2013, במעמד הצדדים.








מת בית משפט מחוזי 3381-08/13 מדינת ישראל נ' שמואל מצרי, יעקב חיט, יעקב אדרי ואח' (פורסם ב-ֽ 16/09/2013)