פסקי דין על אייל גור מזון איכות בע"מ | פסקי דין על חברת הגיחון | פסקי דין על אברהם ברדריאן |

31341-06/12 תאמ     02/10/2013




תאמ 31341-06/12 אייל גור מזון איכות בע"מ נ' חברת הגיחון בע"מ, אברהם ברדריאן בע"מ








בית משפט השלום בירושלים



תא"מ 31341-06-12 אייל גור מזון איכות בע"מ
ואח' נ' חברת הגיחון בע"מ
ואח'




בפני

כב' הרשמת הבכירה סיגל אלבו


תובעת

אייל גור מזון איכות בע"מ


נגד


נתבעת
צד ג'

חברת הגיחון בע"מ
אברהם ברדריאן בע"מ





פסק דין



עניינה של תביעה זו הוא בדרישת התובעת לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לה בשל הפסקת חשמל שאירעה בעקבות ביצוע עבודות תשתית על ידי צד ג'.

עיקרי העובדות

1.
התובעת הינה חברה לייצור ארוחות חמות לילדי בתי ספר, גנים ומעונות ברחבי הארץ ומפעילה שלושה מטבחים ברח' יד חרוצים 4 בירושלים. חלק ניכר מעבודת התובעת כולל את פרוייקט ההסעדה הלאומי, המחייב את התובעת לעמוד בסטנדרטים גבוהים של בטיחות, תנאי נקיון ולוחות זמנים.
2.
ביום 14.6.10 בין השעות 08:00 – 10:00 לערך אירעה הפסקת חשמל באזור התעשיה בתלפיות בירושלים, שם נמצא מקום פעולתה של התובעת. הפסקת החשמל אירעה ללא התראה מוקדמת וגרמה לעיכובים במערך האספקה של הארוחות על ידי התובעת.
3.
לאחר בירור שערכה התובעת, התברר כי הפסקת החשמל אירעה כתוצאה מפגיעה בכבל מתח גבוה אשר נגרמה בשל עבודות תשתית שבוצעו עבור הנתבעת על ידי על ידי חברת א. ברדיאן בע"מ (להלן: "הקבלן").

4.
התובעת פנתה לנתבעת ולקבלן הפוגע בדרישה לפיצוי, אך פנייתה לא נענתה פרט להודעת הנתבעת כי העבירה את פנייתה לקבלן להמשך טיפול.



טענות התובעת
5.
התובעת טוענת כי הואיל והנתבעת השתמשה בשירותיו של הקבלן הפוגע, היא האחראית לנזק שנגרם לתובעת.
6.
כן טוענת התובעת, כי עקב העיכובים באספקת המזון שנגרמו בשל הפסקת החשמל, נשלחו למשרד החינוך תלונות רבות של מסגרות שהיו אמורות לקבל את הארוחות בזמן והתובעת קיבלה התראה מאת משרד החינוך. בשיחה שנערכה עם מנהל התובעת נאמר לו כי ישנו סיכוי כי ימנעו מהתובעת לספק בשנה שלאחר מכן ארוחות למסגרות שהתלוננו וכי האיחורים יישקלו בחומרה.
7.
לטענת התובעת, בעקבות הפסקת החשמל נגרמו לה הנזקים הבאים: עובדי התובעת נאלצו להפסיק את עבודתם למשך שעתיים והתובעת שילמה ל-40 עובדים שכר עבודה של שעתיים בסך של 3,560 ₪, עבור שעות בהן לא עבדו העובדים בשל הפסקת החשמל; בנוסף, בעקבות התקלה נגרמו איחורים גדולים בבישול המזון, אריזתו ומשלוחו ועל כן נאלצה התובעת לגייס קווי הובלה חליפיים בשעה מאוחרת יותר בעלות של 2,200 ₪; כן טוענת התובעת לפגיעה במוניטין בשל איחור ואי אספקת הארוחות בזמן, נזק אותו מעריכה התובעת בסכום של 5,000 ₪. סה"כ העמידה התובעת את תביעתה על סך של 12,482 ₪.

טענות הנתבעת
8.
הנתבעת טוענת כי לא ביצעה את העבודות אשר הביאו הפסקת החשמל והאחריות, אם קיימת כזו, רובצת לפתחו של הקבלן, אשר ביצע את העבודות. העבודות נשוא התביעה בוצעו על ידי הקבלן ותחת אחריותו המלאה, וזאת בהתאם להסכם בין הנתבעת לבין הקבלן. במסגרת ביצוע העבודות פגע הקבלן בתשתית החשמל. לפיכך, שלחה הנתבעת הודעת צד ג' כנגד הקבלן.
9.
כן טוענת הנתבעת, כי התובעת לא הוכיחה את נזקיה. כך, טענתה כי כל העובדים היו במפעל במועד האירוע ונותרו בחוסר מעש בעת הפסקת החשמל הינה מלאכותית ואף לא הוכחה פגיעה במוניטין.


טענות צד ג' - הקבלן
10.
הקבלן טוען כי עבד בהתאם לתכנית ונהלי העבודה שהועברו אליו על ידי חברת החשמל, כאשר בתוכניות לא צוין קיומו של כבל, ולכן היתה פגיעה בכבל החשמל.
11.
כך נטען, כי טרם תחילת ביצוע עבודות החפירה על הקבלן לקבל אישורים מגופים שונים, לרבות מגורמי תשתית כמו חברות תקשורת וחברת החשמל וכן אישור שימוש בדרך. מחברת החשמל מקבל הקבלן תכנית של מיקום קווי מתח על מנת לדעת היכן מצויים כבלים תת קרקעיים על מנת להימנע מפגיעה באותם כבלים. בחפירה שבוצעה ברח' הרכבת בירושלים, ביצע מנהל הפרוייקט של הקבלן את כל הבדיקות הנדרשות, לרבות בדיקה מול חברת החשמל שכללה קבלת תכנית של מיקום קווי המתח והיתר חפירה. ברח' הרכבת לא היה מסומן קו מתח חשמלי תת קרקעי ועל כן לא יכול היה הקבלן לדעת עליו טרם ביצוע החפירה.
12.
עוד נטען כי על-פי החוק, העומק המינימאלי שבו מונחים קווי חשמל וקווי מתח הינו 1.10 מטר. במקרה זה, בעת ביצוע חפירה זהירה באזור אשר הגיעה לעומק של 30 עד 40 ס"מ, אירעה פגיעה בכבל בכבל תת קרקעי שהיה ממוקם בעומק נמוך. מדובר היה בכבל ישן מאוד ובעקבות הפגיעה ביצע הקבלן הנחה של כבל תת קרקעי חדש עבור חברת החשמל.
לפיכך, טוען הקבלן כי לא הוכח כי הפגיעה בכבל החשמל נעשתה בשל רשלנות מצדו.
13.
כן טוען הקבלן,
כי לא הוכחו הנזקים הנטענים.


דיון והכרעה
14.
אין מחלוקת בין הצדדים כי בעת ביצוע עבודות התשתית על יד יהקבלן פגע הקבלן בכבל החשמל ובעקבות פגיעה זו אירעה הפסקת החשמל נשוא התביעה. אין גם מחלוקת בין הצדדים כי ככל שימצא כי התובעת זכאית לפיצוי בגין נזקיה הנטענים או חלק מהם, הרי שבמערכת היחסים בין הנתבעת לקבלן, על הקבלן לשאת בעלות הנזקים וזאת בהתאם לסעיף 28 להסכם בין הנתבעת לקבלן, המטיל אחריות על הקבלן.

15.
השאלות שבמחלוקת הן: האם היתה רשלנות מצד הקבלן בביצוע עבודות התשתית. באם יימצא שכן, עולה השאלה האם הוכיחה התובעת את הנזקים הנטענים.
16.
בטרם אדון בשאלת האחריות אתייחס לטענות הקבלן בדבר העדר יריבות בינו לבין התובעת. הקבלן טוען כי מאחר שהתובעת לא הוכיחה אחריות כלשהי מצד הנתבעת, הרי משהתביעה כנגד הנתבעת נופלת, נופלת בעקבותיה גם התביעה כנגד הקבלן.
17.
אין בידי לקבל את טענת הקבלן. התובעת טענה בכתב התביעה כי הנתבעת נשואת באחריות לנזקיה הואיל והקבלן שעבד מטעמה גרם להפסקת החשמל. הנתבעת טענה בכתב ההגנה, כי ככל שקיימת אחריות כלשהי, הרי שזו מוטלת על הקבלן אשר ביצע את העבודות במקום וזאת מכוחו של ההסכם בינה לבין הקבלן המטיל אחריות לשאת בנזקים הנגרמים בשל ביצוע העבודות. הואיל ובמערכת היחסים בין הנתבעת לקבלן לא היתה מחלוקת כי ככל שקיימת אחריות כלשהיא, הרי שהיא מוטלת על הקבלן, לא נידונה שאלת אחריותה של הנתבעת. מכאן שהנתבעת פטורה מאחריות למעשי הקבלן מכוח הוראות ההסכם בינה לבין הקבלן ולא מכוח הוראות הדין, ואלמלא ההסכם בין הצדדים ניתן היה לכאורה להטיל על הנתבעת אחריות מכוח הוראת סעיף 14 לפקודת הנזיקין, בהיות הקבלן שלוח של הנתבעת. לפיכך, אני דוחה את טענת העדר היריבות.


שאלת האחריות
18.
אין ספק כי על קבלן המבצע עבודות חפירה במקום מוטלת חובת זהירות לבצע את עבודות החפירה בזהירות ובכלל זה שלא לפגוע בתשתיות המונחות באתר החפירה, לרבות כבלי החשמל.
אין גם מחלוקת כי במקרה זה גרם הקבלן נזק לכבל החשמל התת קרקעי. השאלה היא האם התרשל הקבלן בביצוע עבודות החפירה וכי בשל התרשלותו פגע בכבל החשמל.
19.
בטרם אתייחס לשאלת ההתרשלות אציין כי אני סבורה כי במקרה זה הנטל להוכיח העדר התרשלות מוטל על הקבלן ולא על התובעת, וזאת מכוח הוראת סעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. המדובר בתובענה שהוגשה על נזק כאשר לתובעת לא היתה ידיעה או יכולת לדעת מה היו הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק. הנזק נגרם בשל פגיעה בכבל החשמל במסגרת עבודות שבוצעו על ידי הקבלן, כאשר לקבלן היתה שליטה על המקום בו בוצעו העבודות, ואירוע המקרה מתיישב יותר עם המסקנה שהקבלן לא נקט זהירות סבירה עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה, שכן סביר יותר שחוסר זהירות בביצוע העבודות הוא שגרם לפגיעה בכבל החשמל.

20.
האם הוכיח הקבלן כי לא היתה התרשלות מצדו? כאמור, הקבלן טוען כי עבד בהתאם לתכניות שהעבירה אליו חברת החשמל וכי בתכניות אלה לא מסומן קו מתח חשמלי תת קרקעי ברח' הרכבת ועל כן לא יכול היה הקבלן לדעת עליו טרם ביצוע החפירה.
21.
מר ברדריאן, שהינו מנהל הפרוייקט מטעם הקבלן, הבהיר כי טרם תחילת ביצוע עבודות החפירה, בדק את התוכנית שקיבל מחברת החשמל ובה צוין מיקום קווי המתח וכי ברח' הרכבת בה בוצעה החפירה, שבעקבותיה אירעה הפגיעה בכבל החשמל לא היה מסומן קו מתח חשמל תת קרקעי, כך שהקבלן לא יכול היה לדעת עליו טרם ביצוע החפירה. עוד הבהיר מר ברדריאן כי כבל החשמל היה בעומק נמוך מזה הנדרש על-פי החוק.
22.
ואולם טענותיו של הקבלן לא נתמכו בראיות כלשהן ובכלל זה לא צורפו התוכניות שהתקבלו מחברת החשמל עובר לביצוע עבודות התשתית. אמנם מר ברדריאן הבהיר כי אינו שומר את התכניות אצלו לאחר סיום העבודות ואולם לא הובא לעדות אף גורם כלשהו מטעם חברת החשמל, אשר יכול היה לתמוך בגרסתו של הקבלן כי כבל החשמל לא סומן בתכניות וכי גם בנקיטת מלוא אמצעי הזהירות, לא ניתן היה להימנע מפגיעה בכבל החשמל.
23.
לכך מתווספת העובדה, כי הקבלן שילם לחברת החשמל פיצוי בגין הפגיעה בכבל החשמל אשר נפגע באירוע שבעקבותיו אירעה הפסקת החשמל נשוא התביעה ויש בכך ראיה לכאורה כי נטל על עצמו אחריות לפגיעה. לפיכך, אני קובעת כי
הפגיעה בכבל החשמל אירעה בשל התרשלות הקבלן ועל כן אחראי הקבלן לפצות את התובעת בגין נזקיה.

נזקי התובעת
24.
אעבור עתה לדון בנזקי התובעת. ראש הנזק הראשון לו טוענת התובעת היא תשלום לכל העובדים במפעל שמספרם הוא 40 בעבור שעתיים בהן לא עבדו בסכום של 3,560 ₪.
25.
אשר להוכחת נזק זה, כל שהובא על ידי התובעת הוא דו"ח עלות עבודה לחודש יוני 2010 ובו פירוט משכורות העובדים. התובעת לא צירפה את כרטסת העובדים אשר עבדו במועד הפסקת החשמל, ממנה ניתן היה ללמוד מה מספר העובדים שעבדו באותו יום ובאילו שעות עבדו העובדים. אין די בצירוף הדו"ח עלות החודשי של העובדים על מנת להוכיח את הנזקים הנטענים, שכן בהחלט יתכן כי לא כל העובדים עבדו במועד בו אירעה הפסקת החשמל.
26.
יתר על כן, התובעת לא טענה כי בשל הפסקת החשמל נאלצה לשלם לעובדים באותו יום שכר עבור שעות עבודה נוספות. מכאן, שגם אלמלא אירעה הפסקת החשמל היה על התובעת לשלם לעובדיה את מלוא השכר עבור אותן שעות, ועל כן התובעת לא יצאה בחסרון כיס בשל הפסקת החשמל בכל הנוגע לתשלום שכר עבודה. בין אם היתה מתרחשת הפסקת החשמל ובין אם לאו, הרי שהיה על התובעת לשלם לעובדיה בדיוק את אותו שכר יומי ולא יותר. שונה היה הדבר אילו היתה התובעת מוכיחה כי עבור אותו יום עבודה שילמה לעובדיה שכר בגין שעות עבודה נוספות, אך דבר זה לא נטען ולא הוכח.


27.
ראש הנזק השני לו טוענת התובעת הוא הסכום שהוצא לצורך גיוס קווי חלוקה על ידי מובילים אחרים בסך של 2,200 ₪. להוכחת נזק זה צירפה התובעת קבלה (נספח ד' לכתב התביעה), המעידה כי ביום 14.6.10 שילמה סכום של 2,200 ₪ בגין הובלות מיוחדות. מנהל התובעת אף העיד כי היה צורך בגיוס קבלן נוסף על מנת למזער את האיחור באספקת הארוחות (עמ' 8 ש' 20 -21 לפרוטוקול). אני סבורה כי די בראיות אלה על מנת להוכיח את הנזק הנטען ולפיכך זכאית הנתבעת לפיצוי בגין ראש נזק זה.
28.
ראש הנזק השלישי לו טוענת התובעת הוא פגיעה במוניטין בשל האיחור באספקת הארוחות ביום האירוע הנטען. ואולם, התובעת לא הביאה ראיה כלשהיא להוכחת טענתה כי אכן נפגע המוניטין שלה בשל האיחור שנגרם באספקת הארוחות.
29.
כך, מנהל התובעת טען בתצהירו כי נשלחו תלונות רבות למשרד החינוך, אך לא הובאה ראיה לקיומה של תלונה כאמור. כן נטען, כי משרד החינוך איים כי בשנה הבאה ימנע מהתובעת לספק ארוחות למוסדות, אך לא נטען ולא הוכח כי משרד החינוך מימש את האיום.
30.
גם שווי הפגיעה במוניטין לא הוכח כראוי. בתצהירו של רואה החשבון שהוגש מטעם התובעת להוכחת נזק זה, יש הערכה של מוניטין החברה לתקופה בת 3 שנים, אך אין התייחסות ספיציפית להערכה של הפגיעה במוניטין בגין האירוע של הפסקת החשמל.
31.
התובעת ביקשה לגזור את הפגיעה במוניטין
מסך הרווח השנתי בחלוקה לימי עבודה, אך לא ברור על יסוד מה מבוסס חישוב זה, ומדוע יש לחשב את הפגיעה במוניטין על יסוד הרווח השנתי.
32.
זאת ועוד, מחקירת רואה החשבון של החברה ומנהל התובעת התברר כי הרווח השנתי של החברה בשנת 2011 עלה על הרווח בשנת 2010 (עמ' 6 ש' 12 לפרוטוקול), עובדה שהתובעת בחרה לא להציג בפני
בית המשפט ועלתה רק מהחקירה הנגדית. נתון זה מטיל ספק גדול בטענת התובעת לעניין הפגיעה במוניטין.
33.
לאור האמור, אני קובעת כי התובעת לא הוכיחה בשל הפסקת החשמל נשוא התביעה נגרמה לה פגיעה במוניטין.
34.
סיכומם של דברים: אני מקבלת את התביעה בחלקה בלבד ומחייבת את צד ג' לשלם לתובעת סך של 2,200 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 14.6.10 ועד התשלום בפועל. לנוכח העובדה שהחלק הארי של התביעה נדחה, איני מוצאת מקום לחייב את צד ג' בהוצאות התובעת, זאת גם בהתחשב בעובדה שצד ג' הביע נכונות, לפנים משורת הדין, לפצות את התובעת בגין נזק זה. צד ג' יישא בהוצאות הנתבעת בלבד בסכום של 2,000 ₪.




ניתן היום,
כ"ח תשרי תשע"ד, 02 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.














תאמ בית משפט שלום 31341-06/12 אייל גור מזון איכות בע"מ נ' חברת הגיחון בע"מ, אברהם ברדריאן בע"מ (פורסם ב-ֽ 02/10/2013)