פסקי דין על גיל חיים הררי | פסקי דין על ג.ה צובע ישראל | פסקי דין על המחלקה המשפטית אזור מרכז ותיקים מיוחדים

14187-07/11 פ     03/10/2013




פ 14187-07/11 גיל חיים הררי, ג.ה צובע ישראל בע"מ נ' המחלקה המשפטית אזור מרכז ותיקים מיוחדים








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"פ 14187-07-11 רשות המיסים,היחידה המשפטית אזור מרכז ותיקים מיוחדים נ' הררי ואח'

תיק חיצוני
:
3831/09




מספר בקשה:
11

בפני

כב' השופטת
יעל פרדלסקי


מבקשת

1. גיל חיים הררי

2. ג.ה צובע ישראל בע"מ


נגד


משיבה


המחלקה המשפטית אזור מרכז ותיקים מיוחדים





החלטה בעניין הבקשה לחזרה מהודיה ואיחוד משפטים

1.
בפני
י בקשה
לאפשר למבקש

לחזור מהודיה בת.פ 14187-07-11, שניתנה במסגרת הסדר טיעון, ולאחד את התיק עם ת.פ 13923-07-13 שלום ת"א
(להלן: "התיק הנוסף"). בנוסף עתר ב"כ המבקש לבית המשפט, כי במידה וייעתר לבקשה, יעביר את התיק למותב הדן בתיק הנוסף מאחר והמותב בתיק הנוסף לא נחשף להודיה ולהסדר הטיעון.
2.
ביום 17.9.13 הודיע ב"כ המבקשת שהמבקשת, אשר הודתה בכל המיוחס לה בכתב האישום שלא במסגרת הסדר טיעון, מצטרפת לבקשה.
3.
ב"כ המבקש טען כי כתב האישום נשוא הבקשה, הוגש על ידי המחלקה המשפטית אזור המרכז ותיקים מיוחדים (להלן: "המחלקה המשפטית") ביום 30.6.11, בגין עבירות על חוק מע"מ שעניינן ניכוי תשומות, שבסיסן חשבוניות פיקטיביות
שבוצעו בתקופה שבין השנים
2003-2007. ביום 23.2.11 נפתחה חקירה נוספת בשל חשד לביצוע עבירות על חוק מע"מ, על ידי המבקשים , כשבעקבות החקירה הנוספת הוגש ביום 7.7.13 כתב האישום בת.פ 13923-07-13 (להלן: "כתב אישום נוסף") על ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה, בו מיוחסות למבקשים עבירות על חוק מע"מ שעניינן ניכוי תשומות שבסיסן חשבוניות פיקטיביות שבוצעו בתקופה שבין השנים 2008-2009. במהלך המשא ומתן שניהל ב"כ המבקש לגיבוש הסדר טיעון בתיק אל מול המחלקה המשפטית ביקש ב"כ המבקש מהמחלקה המשפטית להמתין להעברת חומר החקירה בתיק הנוסף ממחלקת החקירות לתביעה מוסמכת, על מנת שהמבקש יתמודד עם תיק אחד, אולם הבקשה נדחתה, ואף לאחר שהוזמן לשימוע בגין התיק הנוסף, נדחתה בקשתו.
לטענת ב"כ המבקש, באם בית המשפט לא ייעתר לבקשתו, יעמוד המבקש בפני
סכנה כפולה של הליך פלילי וענישה כפולה.

בנוסף נטען בבקשה, "...לאחר הרשעתו בתיק המונח בפני
בית המשפט יבוא נתון זה לחובתו במסגרת ניהול התיק הנוסף ועלול לאלצו לנקוט בקו הגנה שלא היה נוקט בו אלמלא מצב דברים זה שנוצר בשל התנהלות התביעה" (ראה סעיף 3 לבקשה). בנוסף נטען, כי מדובר בפגיעה בלתי מידתית בזכות המבקש להליך הוגן ושיש לאפשר חזרה
מהודיה לאור עיתוי הבקשה שהוגשה בטרם ניתן גזר דין, וכן במידה ובית המשפט ייעתר לבקשה "תיחסך" בקשה לקבלת הגנה מן הצדק בפני
המותב הדן בתיק 13923-07-13 .
בדיון בבקשה
שהתקיים ביום 17.9.13 חזר ב"כ המבקש על הבקשה
וטען
"התרעתי מהרגע הראשון שקיים תיק נוסף...אני לא מעונין לצרף את תיקו לא אמרתי שבסופו של יום לאחר מו"מ לא אצרף תיקים. אבקש להחזיר מהודאה על מנת שהמבקש יוכל לנהל הגנתו בשלושת התיקים. איך אוכל לבוא בתיק השני לניהול מו"מ" (עמ 16 לפרוטוקול שורות 19-22).
ב"כ המבקשת הצטרף לנימוקי ב"כ המבקש, ובנוסף הפנה לע"פ6349/11 וטען שיש לאפשר חזרה מהודיה, בפרט לאור עיתוי הבקשה שהוגשה בטרם ניתן גזר דין.
4.
ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה וטענה, כי כתב האישום הוגש ביום 30.6.11 בגין ביצוע עבירות על חוק מע"מ שבוצעו בשנים 2003-2007, כשהמבקש נחקר בגין העבירות נשוא כתב האישום בחודש 12/07. בנוסף הוגש ביום 19.11.09 כתב אישום בת.פ 34808-12-09 בבית משפט השלום בראשון לציון בגין עבירות על פי פקודת מס הכנסה שבוצעו בשנים 2006-2008. לבקשת ב"כ המבקשים, אוחד התיק הנ"ל לתיק נשוא הבקשה. ביום 7.7.13
הוגש כתב האישום הנוסף על ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה אשר מייחס למבקשים ביצוע עבירות על פי חוק מע"מ בתקופה שבין 2008 ל-2009, כשעבירות החדשות נשוא כתב האישום הנוסף בוצעו לאחר שחקירה בעניין העבירות נשוא כתב האישום הסתיימה,
וברי שאין מדובר בסכנה של הרשעה כפולה וענישה כפולה, מכיוון שמדובר בעבירות שבוצעו בתקופות שונות.
עוד טענה, כי פניית ב"כ המבקש להמתין עד להעברת חומר החקירה נשוא כתב האישום הנוסף לתביעה נעשתה לאחר הגשת כתב האישום ועובר לסיום החקירה בתיק הנוסף. לפיכך המשיבה

פעלה כראוי בהגשת כתב האישום על מנת למנוע התיישנות, וטענות שעניינן שיהוי, חלוף זמן וכיוצ"ב.
בנוסף טענה, כי רק בנסיבות חריגות, שאינן מתקיימות בעניינו יש לאפשר חזרה מהודיה ולפיכך עתרה לדחות את הבקשה.


5.
סקירת
השתלשלות העניינים בתיק:
ביום 30.6.11 הוגש כתב אישום כנגד המבקשים בבית משפט השלום בפ"ת בגין ביצוע עבירות על פי חוק מס ערך מוסף, בין השנים 2003 ל-2007.
לאחר שנטענה טענה בדבר העדר סמכות מקומית, הועבר התיק לבית משפט השלום בת"א,
כשדיון ההקראה נקבע ליום 19.2.12.
ביום 7.3.12, לבקשת ב"כ המבקשים, הורה כבוד הנשיא גרוניס על איחוד ת.פ 34808-12-09, שלום ראשון לציון בו הוגש כתב אישום בגין ביצוע עבירות על פי פקודת מס הכנסה מסוג עוון עם התיק נשוא הבקשה.
לאחר מספר דחיות במתן תשובה לכתב האישום, ביום 13.1.13, הודיעו ב"כ המשיבה וב"כ המבקש, כי הגיעו להסדר טיעון ביחס למבקש בתיק, לפיו יודה המבקש בכל המיוחס לו בכתב האישום, יורשע, והטיעונים לעונש יידחו על מנת לאפשר למבקש להסיר את כל המחדלים. במידה ויוסרו כל המחדלים או יומצאו בטוחות מתאימות להסרת המחדלים, המשיבה תעתור להשית על המבקש 9 חודשי מאסר בפועל, וב"כ המבקש יעתור להשית על המבקש 6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות. עוד הוסכם, כי הצדדים יעתרו במשותף להשית על המבקש מאסר על תנאי וקנס, כשבמידה והמחדלים לא יוסרו אין הסדר לעניין העונש.
בנוסף הוסכם, כי המבקש יודה במיוחס לו בת.פ 34808-12-09, יצרפו, כשביחס לעונש בתיק זה יטענו ב"כ הצדדים באופן חופשי, ובית המשפט יגזור עונש כולל.
במסגרת הסדר הטיעון, הודה המבקש ביום 13.1.13 בכל המיוחס לו בכתב האישום והורשע, וכן הודה המבקש בכל המיוחס לו בת.פ 34808-12-09 ולבקשתו התיק צורף.
בנוסף, ביום 13.1.13 הודתה המבקשת שלא במסגרת הסדר טיעון בכל המיוחס לה בכתב האישום .בנוסףהודתה בכל המיוחס לה בת.פ 34808-12-09ולבקשתה התיק צורף.
לבקשת ב"כ הצדדים נדחו הטיעונים לעונש ליום 11.7.13, על מנת לאפשר למבקש להסיר את המחדלים. כמו כן, הפניתי את המבקש לבקשת ב"כ המבקש, לקבלת תסקיר שירות מבחן ולממונה על עבודות שירות.
לבקשת שירות המבחן נדחו הטיעונים לעונש ליום 17.9.13.
ביום 12.9.13 הוגשה הבקשה נשוא ההחלטה והדיון בבקשה התקיים ביום 17.9.13.

6.דיון והכרעה
א. "סעיף 153(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 קובע:
"הודה הנאשם בעובדה, אם בהודיה שבכתב לפני המשפט ואם במהלך המשפט, רשאי הוא בכל שלב של המשפט לחזור בו מן ההודיה, כולה או מקצתה, אם הרשה זאת בית המשפט מנימוקים מיוחדים שיירשמו".
בע"פ 3991/04 מאהרן רגבי נ' מדינת ישראל, תק-על 2005(2), 805, סקר כבוד השופט עדיאל את ההלכות שנקבעו לעניין חזרה מהודיה וכתב: "המחוקק לא פירש בסעיף זה מהם אותם
'
נימוקים מיוחדים
'
שיצדיקו חזרה מהודיה. הפסיקה שדנה בסוגיה זו קבעה מספר קווים מנחים, גם אם לא ממצים, למתן היתר לנאשם לחזור בו מן ההודיה.
ככלל, נפסק, יותר לנאשם לחזור בו מהודיה שמסר במהלך המשפט רק בנסיבות חריגות (ראו: ע"פ 945/85 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד מא(2) 572, 579; ע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(1) 577, 616-621; ע"פ 763/03 שמואל נ' מדינת ישראל (טרם פורסם); ע"פ 5622/03 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(4) 145, 152); י' קדמי על סדר הדין הפלילי (חלק שני, תשס"ג) 996-1002).
נסיבות חריגות כאלו, אשר מצדיקות חזרה מן ההודיה, מתקיימות כאשר נופל פסול בהודיה עקב פגם ברצונו החופשי של הנאשם או בהבנתו את משמעות הודייתו (ע"פ 1958/98 הנ"ל, בעמוד 621; ע"פ 5622/03 הנ"ל, בעמוד 152). קיומו של חשש ממשי לכך שההודיה ניתנה בניגוד לרצונו החופשי של הנאשם ייבחן על-פי מכלול הנסיבות הנלוות להודיה (ע"פ 763/03 הנ"ל).
טענות נגד הייעוץ המשפטי שניתן לנאשם, יכול שיצדיקו, בעיקרון, חזרה מן ההודיה. הצדקה לכך תמצא, למשל, במקום שבו בא כוחו של הנאשם פועל מתוך מניעים זרים תוך הפרת אמונים כלפיו (ע"פ 5622/03 הנ"ל, בעמוד 153). אולם, המלצתו של סנגור לנאשם להודות, תוך הבהרה שאם לא יודה צפוי לו עונש כבד יותר, אינה מצדיקה מתן היתר לחזור מן ההודיה. בהמלצה כזאת אין פסול, כל עוד אין בה כדי לשלול את הרצון החופשי של הנאשם וכל עוד ההכרעה והבחירה החופשית אם להודות נשארת בידי הנאשם (ע"פ 945/98 הנ"ל, בעמודים 577-578).
בבחינת הנסיבות הנלוות להודיה תבחן גם השאלה האם הודיית הנאשם נעשתה בניגוד לאמונתו הכנה בחפותו (ע"פ 5622/03 הנ"ל, בעמוד 153; ע"פ 763/03 הנ"ל).
שיקול נוסף בעניין זה עניינו במידת העוול שיגרם לנאשם באם לא יתאפשר לו לחזור בו מהודייתו וההשלכות של ההרשעה על שמו הטוב ומקצועו (ראו: דעת הרוב בע"פ 3754/91 סמחאת נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(5) 798, 802-803 (להלן -

פסק דין
סמחאת); ע"פ 5622/03 הנ"ל, בעמוד 153).
עיתוי הגשת הבקשה לחזור מן ההודיה מהווה שיקול מכריע בבחינת הבקשה. כאן יש להבחין בין בקשה לחזור מההודיה טרם מתן גזר הדין, ובין בקשה כזאת המוגשת לאחר שהדין נגזר. היתר לנאשם לחזור בו מן ההודיה לאחר שניתן גזר דין בעניינו, יינתן רק בנסיבות נדירות, "שאם לא כן הסכמתם של נאשמים להסדרי טיעון תהא למעשה מותנית בחומרת העונש שמוטל עליהם בדיעבד" (ע"פ 5622/03 הנ"ל, בעמוד 152). "אפשרות תמרון' זו אינה משרתת את טובת הציבור ואת דרישות הצדק" (ע"פ 945/98 הנ"ל, בעמוד 579).
גישה מקילה כלפי נאשמים בנושא זה הובעה בפסק-דין סמחאת. דעת הרוב, מפי השופטים א' גולדברג ו-ש' נתניהו קבעה, כי גם אם התברר שהנאשם נתן את הודייתו מתוך רצון חופשי וללא כפייה, אין להכביד עם נאשם אשר מבקש לחזור בו מהודייתו, ובלבד שבבסיס הבקשה עומדת כוונה כנה ואמיתית כי תינתן לו הזדמנות להוכיח את חפותו והיא אינה נובעת מתכססנות פסולה (שם, בעמודים 802-803; י' קדמי בספרו הנ"ל, בעמוד 999). אולם, גישה מקילה זאת, יוחדה בפסיקה לנאשמים שהודו בטרם נגזר דינם (וראה גם בע"פ 5622/03 הנ"ל, בעמוד 152).
לסיום הדיון בנושא זה ראוי לציין, שהכללים בנושא זה אינם נוקשים, אין רשימה סגורה של מקרים שרק בהם יינתן היתר לחזור מן ההודיה, והבקשה תישקל, בכל מקרה, על-פי נסיבותיו, לגופה".
ב.
לאחר שבחנתי את הבקשה, מצאתי כי אין זה המקרה בו מתקיימות נסיבות חריגות, המצדיקות לאפשר למבקשים לחזור מהודיה, שכן לא מצאתי כי הודיית המבקשים נעשתה בניגוד לאמונתם הכנה בחפותם או כי קיים חשש ממשי שההודיה ניתנה בניגוד לרצונם החופשי של המבקשים או בשל אי הבנתם את משמעות הודייתם, ושמטרת המבקשים הינה כי תינתן להם הזדמנות להוכיח את חפותם, אלא התרשמתי שמדובר באמצעי שנועד להשיג רווח דיוני משפטי, בפרט כשאין מחלוקת שהמבקשים לא הסירו את המחדלים.
עוד מצאתי לדחות את טענת ב"כ המבקשים, שבאם בית המשפט לא ייעתר לבקשה, המבקשים יסתכנו בסיכון כפול, שכן אין מחלוקת שהעבירות בתיק הנוסף מתייחסות למועדים שונים מהמועדים בהם בוצעו העבירות בתיק שלפניי, ולפיכך אין מדובר בסיכון כפול.

סוף דבר
הבקשה נדחית.
הטיעונים לעונש ישמעו ביום 27.10.13 בשעה 9:00.
ב"כ המבקשים יודיעו למבקשים על תוכן ההחלטה ועל חובתם להתייצב לטיעונים לעונש.
מזכירות תשלח החלטה לב"כ הצדדים וכן למדור תביעות מס הכנסה ירושלים, פקס: 02-5019308


ניתנה היום, כ"ט תשרי תשע"ד, 03 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.








פ בית משפט שלום 14187-07/11 גיל חיים הררי, ג.ה צובע ישראל בע"מ נ' המחלקה המשפטית אזור מרכז ותיקים מיוחדים (פורסם ב-ֽ 03/10/2013)