פסקי דין על שמעון קדוש | פסקי דין על מרי שבתאי | פסקי דין על רוזה קוטלר | פסקי דין על שמואל לסר | פסקי דין על אריה יערי |

6631-01/13 א     03/10/2013




א 6631-01/13 שמעון קדוש, מרי שבתאי, רוזה קוטלר נ' שמואל לסר, אריה יערי








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 6631-01-13 קדוש ואח' נ' לסר ואח'

תיק חיצוני
:




מספר בקשה:
14

בפני

כב' השופטת
רחל ערקובי


מבקשים

1
.
שמעון קדוש

2
.
מרי שבתאי

3
.
רוזה קוטלר


נגד


משיבים

1. שמואל לסר
2. אריה יערי



החלטה

בפני
י בקשה לסילוקה של התובענה על סף, מחמת מעשה בית דין, וכמו כן, הוגשה בקשה להוספת טענה הקשורה לאי קיום צו שיפוטי, של הגשת חוות דעת לביהמ"ש.

לאחר עיון בתגובות הצדדים, ולאור מסקנתי, לא נדרשתי לתגובה לתגובה לבקשה להוספת
טענה, וניתנת החלטתי זו.

ראשית אציין, כי לצורך דחייה על הסף, על בית המשפט להניח, שיעלה בידי התובע להוכיח את העובדות בכתב התביעה. די אפילו באפשרות קלושה שעל פי העובדות המהוות את עילת התביעה יזכה התובע בסעד המבוקש, כדי שהתביעה לא תידחה באיבה. מכאן, הכלל לפיו אם ניתן להציל תובענה מכיליון על דרך של תיקון, אין מוחקים או דוחים כתב תביעה על הסף (ראה, לדוגמה,
ע"א 556/84 קומפנפי פריזיין דה נ. שמואל פלאטו שרון, פ"ד לט
(2) 529).

מצוידים בכלל זה, יש לבחון את הבקשה וההליכים הקודמים שבין הצדדים.

מבוא:
הצדדים הינם שכנים, ובעלי זכויות בחלקת מגורים המצויה ברחוב רמב"ם 21 בבת ים, התובעים בעלי זכויות בחלקה 68 בגוש 7147 והנתבעים בעלי זכויות בחלקה 67 באותו הגוש, ועסקינן בחלקות סמוכות.

התובעים ביצעו עבודות בנייה בתחומי שטח החלקה שבחזקתם ובתוך כך, נכנסו לשטחם של הנתבעים, הרסו את הגדר הקיימת וביצעו פעולות חפירה ופעולות אחרות.

הנתבעים פנו בעתירה לסעד זמני
מביהמ"ש השלום בתל אביב, בתיק 1865-03-12, ולאחר דיון הגיעו הצדדים להסכמה, כי ימונה מודד שיסמן את גבול שבין חלקות 67 ו- 68. עוד הוסכם, כי לאחר סימון גבול המגרשים, יהיו התובעים רשאים לבנות בגבולות חלקם. ועוד הוסכם כי כל צד שומר על
טענותיו. ( ראה פרוטוקול הדיון בתיק הנ"ל מיום 4.3.12, בפני
כב' השופט רחמים כהן).

במסגרת התובענה העיקרית, הגיעו הצדדים להסכמה, כי התובעים יבנו גדר בשטח חלקה 68 בצמוד לקו הגבול, יחזירו את המצב לקדמותו, ושוב נקבע כי כל צד שומר על מלוא טענותיו, ניתן תוקף של פס"ד לאותה הסכמה, ( להלן: "פס"ד הראשון").

הנתבעים עתרו לביהמ"ש לתביעות קטנות בתביעה בתיק 4278-05-12 כנגד הקבלן שביצע את העבודות,
התובעים נתבעו כצדדי ג' וצורפו על ידי ביהמ"ש בפסק דינו כנתבעים נוספים, במסגרת תביעתם עתרו להורות על פיצוי בגין הוצאות שהוציאו לטובת הליך צו המניעה, וכן נזקים שנגרמו לשטחם בשל העבודות שביצעו התובעים, ועוד פיצוי בגין עוגמת נפש, וביהמ"ש נתן פס"ד בעניין, (להלן: "פס"ד בתביעות קטנות").

התובעים הגישו רע"א בתיק על פס"ד בקשה שנדחתה, ופסק דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות אושר, על ידי ערכאת הערעור.

התובעים שבפני
י הגישו תביעה לתשלום בגין הנזקים שנגרמו להם עקב הגשת הבקשה לצו מניעה זמני על פי הטענה , כי בעקבות הוצאת "צו
מניעה זמני" נכשל פרויקט הבניה. כמו כן, בגין ניהול עסק שלא כדין על ידי הנתבעים להשכרת דירות על בסיס יומי או לשעות. עוד תבעו
בגין בניית הגדר הישנה על החלקה של התובעים ולא במיצר, בענה כי בשל מיקום הגדר הישנה השיגו נתבעים את גבולם של התובעים. וכן בגין הקמת הגדר החדשה בחלקתם, וזאת בעבור השימוש במקרקעין שלהם לצורך בניית הגדר.

טענות הצדדים:

הנתבעים הגישו בקשה להורות על סילוקה של התובענה על סף, מחמת מעשה בית דין והשתק פלוגתא, ועוד עתרו להורות על סילוקה של התובענה מאחר והתובעים נדרשו להמציא חוות דעת בנוגע לטענות בדבר השכרת בית הנתבעים על בסיס שעות. (דבר שהוכחש לגופו של עניין), ולא עשו כן במועד שננקב על ידי ביהמ"ש.

לטענת הנתבעים, פס"ד בתביעות קטנות קבע ממצאים באשר למחלוקות שבין הצדדים, ולכן לא ניתן להעלות כיום טענות כנגד קביעותיו העובדתיות של ביהמ"ש
לתביעות קטנות. עוד נטען כי קיים מעשה בית דין ולחילופין השתק פלוגתא במחלוקות נשוא הדיון המונעות את הגשת התובענה.

התובעים טוענים, כי ביהמ"ש לתביעות קטנות בפס"ד קבע במפורש, כי אינו דן בטענות התובעים כאן, שכן בקשה לאיחוד לא נעתרה, כדלקמן:

" נוכח העובדה שצדדי ג' שטחו את טענותיהם נגד התובעים בתביעה אזרחית הנפרדת שהגישו ושתביעה זו תלויה ועומדת וצפויה להיות מוכרעת על ידי בית המשפט שידון בה, לא אתייחס ולא אכריע בטענות אלה ואלו יוכרעו בהליך המקביל."

עוד נטען, כי במסגרת פס"ד הראשון, ובהחלטה בעניין צו המניעה, נקבע במפורש כי כל צד שומר על טענותיו, ולכן הללו לא הוכרעו.

ביחס לחוות הדעת הרי זו צורפה, ואם באיחור של מספר ימים אין בכך כדי להוביל לסילוק התובענה.

דיון:

השתק פלוגתא ומעשה בית דין;

בענייננו, התובעים כאן היו הנתבעים בהליך הקודם וביהמ"ש, כפי שצוטט כתב במפורש שאינו דן בתביעתם, ומשכך לא ייתכן מעשה בית דין, שכן עילתם לא מוצתה.

שאלה אחרת הינה האם קיים השתק פלוגתא.

בעא 9656/08 מדינת ישראל נ' ג'מאל עמיר קאזם חלף סעידי, (פורסם בנבו), חזר ביהמ"ש העליון הפסוקה בעניין השתק פלוגתא וסיכם אותה כך:

"כמו כן ראוי לזכור כי גם לצורך החלת הכלל בדבר השתק פלוגתא נדרשת התקיימותם של ארבעה תנאים שגובשו לעניין זה בפסיקה, ואלה הם: הפלוגתא העולה בכל התדיינות היא אותה פלוגתא, על רכיביה המשפטיים והעובדתיים; בהליך הראשון קיימו הצדדים התדיינות בכל הנוגע לאותה פלוגתא; ההתדיינות הסתיימה בהכרעה מפורשת או משתמעת ונקבע לגביה ממצא פוזיטיבי; ההכרעה בפלוגתא הייתה חיונית לצורך פסק הדין בתובענה הראשונה (ראו:
ע"א 1545/08

מוסקונה נ' סולל בונה בע"מ
, פיסקה 9 (טרם פורסם, 4.3.2010)
[פורסם בנבו]
;
ע"א 1041/97 סררו נ' נעלי תומרס בע"מ, פ"ד נד
(1) 642, 650 (2000) (להלן: עניין
סררו
);
רע"א 5071/10

עיריית תל-אביב-יפו נ' ש.א.י. מועדונים בע"מ
, פיסקה 4 (טרם פורסם, 18.10.2010)
[פורסם בנבו]
). "

אם ניישם את הנושא לענייננו, נראה כי מרבית השאלות העובדתיות שמעלים התובעים בתביעתם, כבר התבררו במסגרת ההליך הקודם, כבר נדונו וכבר נפסקו, ובהתאם לבחינת התנאים הרי הם מהווים השתק פלוגתא.

הנזק שנגרם בגין הגשת הבקשה לצו מניעה;

בתובענה שבפני
י טוענים התובעים, כי בשל הגשת בקשה לצו מניעה על ידי הנתבעים במסגרת ההליך הראשון, נגרם להם נזק שבגינו הם עותרים לקבלת פיצויים.

עיון בפסק דינה המלומד של כב' השופט מור-אל בביהמ"ש לתביעות קטנות , שכאמור אושר על ידי ביהמ"ש המחוזי, יגלה כי נושא זה עמד בפני
ביהמ"ש להכרעה, ואף הוכרע, וכך נקבע:

"ההליך המשפטי שננקט על ידי התובעים היה הליך נדרש ולא מיותר."

עוד נדחתה טענת התובעים, הנתבעים שם, כי הליך צו המניעה היה מיותר וחסר עילה.

אם כך, ביהמ"ש לתביעות קטנות ב

פסק דין
שניתן לאחר דיון לגופו של עניין, ואושר על ידי ביהמ"ש המחוזי, קבע במפורש כי הליך צו המניעה היה לצורך שמירה על זכויות הנתבעים והוגש כדין, והיה הליך נדרש.

מכאן נלמד, כי התשתית העובדתית שעל יסודה השתיתו התובעים את טענותיהם כי הם זכאים לקבלת פיצוי בגין נקיטת ההליך של צו מניעה, כלומר, שלא היה מקום לנקוט בהליך זה, הינה תשתית שכבר הוכרע שאינה נכונה, ונפסק היפוכו של דבר.

אם כך לאור השתק הפלוגתא, העובדות שבסיס הטענה לקיומו של נזק בגין נקיטת ההליך לצו מניעה כבר הוכרעו אחרת מטענות התובעים, והקרקע מתחת לתביעתם בעניין זה נשמטה, ויש להורות על סילוקה של התובענה ביחס לנזקים שלכאורה נגרמו כתוצאה מנקיטת הליך צו המניעה על סף, משנקבע כי המדובר בהליך שננקט כדין, והיה נחוץ.

הדרישה לקבלת פיצוי באשר לשטח שבו עמדה הגדר הקודמת;

התובעים טוענים, כי הגדר הראשונה, זו שנהרסה על ידם במסגרת ביצוע עבודות הבנייה, עמדה בחלקתם בלבד, ולכן הם זכאים לקבלת פיצוי בגין דמי שכירות או דמי שימוש.

טענה זו נדונה במפורש על ידי ביהמ"ש לתביעות קטנות והוכרעה אף היא ונקבע, כי טענתם זו נדחתה, (ראה סעיף י' ו-יא' לפס"ד של ביהמ"ש לתביעות קטנות).

כלומר, כיום לאחר שכבר נקבע ממצא עובדתי, על פיו הגדר הראשונה לא הייתה בנויה רק בחלקה של התובעים, עותרים התובעים לקבלת דמי שימוש בהתבסס על עובדה שכבר הוכרעה כי היא אינה נכונה עובדתית.

לפיכך, דין התובענה בעילה זו להידחות על סף מחמת השתק פלוגתא.

דרישת תשלום בעבור בניית הגדר החדשה על חלקת התובעים;

בעניין זה לא התקיים דיון, ואולם התובעים לא הניחו כל תשתית עובדתית או משפטית לחיוב זה, מה מקורו? מדוע על הנתבעים לשלם בעבור בניית גדר על ידי התובעים בחלקתם.

אני סבורה כי אין כל עילת תביעה בפי התובעים בעניין זה, והם לא הניחו כל עילה בפני
י. מה גם שהמדובר בבניית גדר במקום גדר שנהרסה שלא כדין, ( כך כבר נפסק), על ידי התובעים.

אני סבורה כי אין לתובעים כל עילה בעניין זה ודין תביעתם להידחות על סף.

טענה לקיומו של מכון עיסוי או השכרת ביתם של הנתבעים לפי שעות;

בעניין זה, עתר ב"כ הנתבעים להורות על סילוק על סף מחמת שלא הומצאה חוות דעת, אלא שחוות דעת כזו, אם כי באיחור קל הומצאה ולכן אינני סבורה כי יש להורות על סילוק התובענה בעילה זו על סף.

אלא שהתובעים כאשר הגישו תביעתם, הגישו אותה בתשלום אגרה חסרה, ובעילה שונה מזו המפורטת בחוות הדעת שצורפה על ידם.

בחוות הדעת נדרשו הנתבעים לשלם בגין ירידת ערך דירתם שנבעה מכך שנעשה שימוש בבניין הסמוך, השייך לנתבעים, לצורכי השכרתו לפי שעה. אלא שאין כלל תביעה בפני
י הנוגעת לירידת ערך, אלא התביעה מנוסחת בצורה כוללנית, לנזקים עשית עושר עוגמת נפש, וכד'.

עוד יש לציין כי התביעה הוגשה בתשלום אגרה בחסר, וזאת משום שהסעדים המפורטים בסעיף 14 לא פורטו בנפרד, היינו מהו הסעד המבוקש ביחס לכל עילה ועילה בנפרד דין, אלא במשותף, באופן שגם אם יגרע אחת העילות לא יהיה בכך משום שינוי בסעד הכולל מהמבוקש,
יפים לעניין זה דברי כב' השופטת חני הורוביץ, בתא(חי') 790-05-09 נירוסופט תעשיות בע"מ נ' ימית סינון וטיפול במים בע"מ; שם נקבע בין היתר כי, "השארת מספר עילות תביעה המבוססות על אירועי נזק נפרדים ושונים מבלי לכמת את סכומי התביעה הנתבעים ולהעמיד את מצרפם, על הסכום בגינו הועמדה התביעה כולה ושולמה האגרה, יש בה משום פגיעה ממשית שאינה הולמת את התכליות שפורטו לעיל, גם אם חלק מעילות התביעה יידחו וחלק יתקבלו עדיין תוכל התובעת לזכות במלוא סכום תביעתה ומנגד על הנתבעים, להתגונן בפני
מספר תביעות, כאילו לא הועמדה התביעה על סכום נמוך יותר." ( וכן ראה לעניין זה ב-עב (ב"ש) 1282/09
יוליוס מלק נ' מדינת ישראל- הקריה למחקר גרעיני
).

אם כך היה על התובעים לפרט ביחס לסעיף 14 לכתב התביעה ביחס לכל אחת מהעילות את הסעד המבוקש בגינה, כפי שעשו בסעיפים אחרים ובעילות אחרות במסגרת התביעה.

יחד עם זאת, לאור הגשת חוות דעת, והואיל וביהמ"ש אינו ממהר לסלק על סף תובענות שניתן לתקנן, אני מאפשרת לתובעים להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה ופירוט הסעד בתוך 20 יום מקבלת החלטתי זו, בנוגע לסעד של ניהול עסק של מכון עיסוי או שימוש בבניין של הנתבעים לצורך השכרתו לפי שעה.

ביחס העילות האחרות
אני מורה על סילוקם על סף מחמת השתק פלוגתא.

התובעים ישלמו לנתבעים הוצאות בסכום של 3,000 ₪ ללא קשר לתוצאות בתיק העיקרי.



ניתנה היום, כ"ט תשרי תשע"ד, 03 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.








א בית משפט שלום 6631-01/13 שמעון קדוש, מרי שבתאי, רוזה קוטלר נ' שמואל לסר, אריה יערי (פורסם ב-ֽ 03/10/2013)