פסקי דין על 11 אלון בר און | פסקי דין על הנתיב המהיר בע"מ

381/30 ערר     04/08/2013




ערר 381/3011 אלון בר און נ' הנתיב המהיר בע"מ





בעניין: אלון בר און

העורר

נ ג ד
הנתיב המהיר בע"מ

ע"י עוה"ד ויקטור פישר ואח'

המשיבה
פ ס ק ד י ן

רקע עובדתי ודיוני
1. במועדים הרלוונטיים לערר, היה העורר הבעלים הרשום של רכב מ.ר. 6111410 (להלן: "הרכב"). המשיבה, בעלת זיכיון לפי חוק נתיבים מהירים, התש"ס - 2000 (להלן: "החוק"), חייבה את העורר בחיוב אגרה בגין שימוש שנעשה ביום 21.8.11 (להלן: "הנסיעה הרלוונטית") בנתיב המהיר לתל אביב (להלן: "הנתיב המהיר") וכן בחיוב פיצוי והחזר הוצאות (להלן: "פו"ה"), כמשמעותו בחוק ובתקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים), תשע"א - 2010 (להלן: "התקנות"), מן הטעם שהשימוש בוצע מבלי שהעורר שילם או נרשם מראש.
העורר מבקש את ביטול חיוב הפו"ה שהושת עליו.
2. קודם שנפרט את טענות הצדדים, נקדים בתמצית מספר מילות רקע, החשובות לעניינינו, ביחס לדרך ההפעלה של פרויקט הנתיב המהיר (להרחבה בכל הנוגע להפעלת הפרויקט והתשתית התחיקתית וההסכמית שמכוחה הוא פועל, ראו בפסק הדין שניתן בערר 30/2011 בעניין סיוון חן וכן בערר 164/2011 בעניין צבי ניסים ולביאה). באופן כללי ניתן לומר שפרויקט הנתיב המהיר בנוי משלושה חלקים מרכזיים: קטע דרך ראשון שתחילתו באזור מחלף בן גוריון, וסופו בנקודת פיצול, סמוכה למחלף שפירים, שבה ניתן לרדת מן הנתיב (הממשיך לעבר תל אביב, במקטע השני, כהגדרתו להלן) אל עבר גשר המוביל אל החלק השני של הפרויקט (קטע דרך זה, ממחלף בן גוריון ועד למתחם החניון, יכונה להלן: "המקטע הראשון"). החלק השני הוא מתחם הכולל את משרדי המשיבה, מרכז בקרה, חניון גדול, מערך הסעות, נקודות ביקורת למתן פטורים, עמדות תשלום ועוד (מתחם זה יכונה להלן: "החניון"). החלק השלישי הוא קטע הדרך (עבור מי שלא נכנס לחניון מדובר למעשה בהמשכו הישיר של המקטע הראשון), שתחילתו באזור היציאה מן החניון וסופו באזור מחלף קיבוץ גלויות, בואכה תל אביב, עד אשר הוא מתמזג עם נתיבי איילון (קטע דרך זה יכונה להלן: "המקטע השני").
3. בכתב הערר טען העורר "... רכב סטה מנתיבו ונכנס לנתיבי וחסם את נתיב נסיעתי. עקב כך אולצתי לסטות לנתיב המהיר על מנת למנוע תאונה אף על פי שכניסה לנתיב המהיר מוציאה אותי במקום אחר מיעדי...". לאור זאת, ציין העורר, שאינו מוכן לשלם את חיוב הפו"ה, אלא רק את חיוב האגרה.
4. בתשובתה לערר טענה המשיבה כי דינו דחייה על הסף מחמת איחור בהגשתו ולגופו של עניין טענה כי העורר חויב כדין, הן באגרה, משום שנסע בנתיב המהיר, והן בפו"ה, משום שלא נרשם מראש. המשיבה טענה כי לעובדה הנטענת על ידי העורר אודות הכורח להיכנס לנתיב על מנת להימנע מתאונה, אין כל השלכה על חיובו לשלם עבור הנסיעה.
5. דיון בתיק זה התכנס ביום 27.6.12. העורר, שלא התייצב לדיון, הגיש בו ביום בקשה לדחותו מפאת מחלה. דיון נוסף התכנס ביום 12.9.12. גם לדיון זה לא התייצב העורר. בדיקה בתיק המזכירות העלתה כי אישור מסירת הזימון טרם חזר ובשיחה טלפונית שיזמה המזכירות הודיע העורר שלא קיבל אותו. בהחלטה מאותו היום נדרש העורר להודיע בתוך 7 ימים האם הוא מעוניין בהמשך ההליכים ובקביעת דיון נוסף. ביום 12.9.12 הודיע העורר כי הוא מעוניין בהמשך ההליכים וכן בכינוס דיון נוסף.
דיון במעמד הצדדים כולם התקיים ביום 16.1.13 ובמהלכו שמענו את עדות העורר, שהשיב לשאלות הוועדה ובא כוח המשיבה.
נציין כי במהלך הדיון, כמו גם בהחלטה שניתנה בסיומו, בהתבסס על הנימוקים שפורטו שם על ידינו ובכלל זה מצבו האישי והרפואי של העורר, המלצנו מאוד לצדדים להגיע להבנה שתייתר את הצורך בהכרעת הוועדה. לצערנו, ההמלצה נדחתה על ידי שני הצדדים.
דיון
6. לטענת המשיבה בדבר איחור בהגשת הערר נשוב לאחר שנבחן את הערר לגופו.
7. אכן, כטענת המשיבה, השימוש בנתיב המהיר מותר רק למי שפועל בהתאם לאחת החלופות במוצעות בסעיף 3ב לחוק, שזו לשונו:
"3ב(א) לא ינהג אדם ברכב בנתיב מהיר, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
(1) ברכב קיים אמצעי זיהוי על פי הסכם תקף;
(2) האגרה בעד אותה נסיעה שולמה מראש או שולמה במהלך הנסיעה בנתיב מהיר, הכל כפי שקבע בעל הזיכיון באישור הרשות הממונה;
..."
סעיף 3ג קובע -
"3ג. (א) המבקש להסדיר מראש את אופן חיובו באגרה ובחיובים אחרים לפי הוראות חוק זה, בשל נסיעות ברכב בנתיב מהיר, יתקשר לשם כך בהסכם עם בעל הזיכיון."
8. אין חולק שהעורר לא פעל בהתאם לאמור בחוק - לא נרשם קודם לשימוש בנתיב המהיר ולא שילם מראש עבור הנסיעות. משכך, לכאורה, זכאית הייתה המשיבה לחייב אותה הן בחיוב האגרה עבור הנסיעות והן בפו"ה בשל ההימנעות מרישום, ובהתאם לתקנה 11 לתקנות הקובעת כי "חייב יחויב בפיצוי והחזר הוצאות לבעל הזיכיון בעד כל אחד מאלה ... נסיעה בנתיב מהיר בניגוד לחוק או לתקנות אלה, לרבות בלא הסכם תקף". שיעור הפו"ה נקבע בתוספת השלישית לתקנות.
9. עם זאת, השאלה המרכזית שעלינו לבחון היא האם זכותה הפורמאלית של המשיבה לחייב את העורר נפגמה עקב הסיטואציה העובדתית הייחודית שלה טען העורר, בהנחה שהיא אכן התרחשה באופן שתואר על ידי העורר.
10. ברור שאין בידינו את הכלים לבחון באופן מדויק ונטול ספיקות מה בדיוק ארע לעורר בעת הנסיעה הרלוונטית, האם ועד כמה אכן דובר באירוע תחבורתי שמן הבחינה האובייקטיבית אילץ את העורר להיכנס אל הנתיב המהיר בעל כורחו ומבלי שהייתה בפני
ו כל אלטרנטיבה סבירה אחרת. לצערנו, הנסיעה בכביש כרוכה תדירות באילוצים כאלה ואחרים ובהתמודדות עם התרחשויות תחבורתיות מפתיעות מסוגים שונים, לרבות התמודדות עם התנהגות בלתי צפויה ואף מסוכנת מצד נהגים אחרים הנוסעים בכביש. גם העורר, לטענתו, נקלע לסיטואציה תעבורתית מפתיעה ומסוכנת, שאיתה הוא התמודד בדרך שמצא לנכון בזמן אמת. יתכן ועמדו בפני
העורר אפשרויות תגובה אחרות ויתכן שלא. זאת לא נוכל לדעת.
11. נוסיף כי בפי העורר דנן לא היה מענה מספק לשאלה מדוע לאחר הנסיעה הרלוונטית, ובשבועות שלאחריה, הוא לא יצר קשר עם המשיבה ועשה כן רק לאחר קבלת החשבון הרלוונטי (על פי רישומי הדואר, שהעורר לא חלק על מהימנותם, החשבון נמסר ביום 28.9.11). נציין כי העורר העלה בדיון את האפשרות שיצר קשר מוקדם יותר מבלי להזדהות, ברם טען זאת על דרך האפשר מבלי שזכר בוודאות אירוע כזה ומכל מקום האפשרות שהתקשר ביחס לאירוע מסוים המתייחס אליו, מבלי להזדהות בשמו, אינה נראית סבירה.
12. בהתחשב במכלול הנסיבות שבפני
נו לא מצאנו עילה מספקת שיש בה כדי לשלול מן המשיבה את זכאותה על פי דין לחייב את העורר בגין השימוש שעשה בנתיב המהיר במסגרת הנסיעה הרלוונטית, בדומה לחיובו של כל משתמש אחר שבנסיעתו בנתיב המהיר משפיע על נפח התנועה בו וממילא גם על מחיר הנסיעה, בלאי הכביש, הפעלת מערכות הזיהוי, החיוב, הבקרה וכן הלאה.
13. משזו מסקנתנו לגופו של עניין, התייתר הצורך לבחון את טענת המשיבה בדבר איחור בהגשת הערר.
14. התוצאה היא שהערר נדחה. ככל שטרם עשה זאת, העורר ישלם את החשבון בתוך 14 ימים מעת קבלת פסק הדין.
בנסיבות, החלטנו שלא לעשות צו להוצאות.

ערעור על

פסק דין
זה טעון רשות מבית המשפט המחוזי. בקשת רשות ערעור יש להגיש בתוך 30 ימים.
ניתן היום: כח' באב התשע"ג, 4 באוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.

גלעד ונגרובר

עו"ד מנחם שח"ק
עו"ד שרון גלילי
חבר הועדה

יו"ר הועדה

חבר הועדה

??

??

??

??
ועדת הערר ערר מס' 381/3011
לפי חוק נתיבים מהירים התש"ס - 2000


1
ועדת הערר לפי חוק כביש אגרה ירושלים, ערר מס'
(כביש ארצי לישראל התשנה) - 1995








ערר ועדת ערר לפי חוק נתיבים מהירים 381/3011 אלון בר און נ' הנתיב המהיר בע"מ (פורסם ב-ֽ 04/08/2013)