פסקי דין על משה סנס | פסקי דין על שרגא ברוש | פסקי דין על דוד מנור |

6980/04 עפ     21/10/2004




עפ 6980/04 משה סנס נ' שרגא ברוש,דוד מנור





בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ 6980/04

בפני
:
כבוד השופטת ד' ביניש
המערער:
משה סנס



נ ג ד

המשיבים:
1. שרגא ברוש
2. דוד מנור


ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל-אביב-יפו מיום 8.7.04 בתיק קפ 118/02 שניתנה על ידי כבוד השופטת נ' רביב

תאריך הישיבה:
ח' בתשרי התשס"ה (23.9.2004)

בשם המערער:
עו"ד יעקב בויאר
בשם המשיב 1:
עו"ד רונן יניב
בשם המשיב 2:
עו"ד ורד שאלתיאל

החלטה

בפני
י ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (השופטת נ' רביב) שלא לפסול עצמו מלשבת בתיק ק"פ 118/02.

ביום 24.6.02 הגיש המערער קובלנה פלילית כנגד המשיבים אשר בה יוחסה למשיבים הוצאת לשון הרע. ביום 24.5.04 התקיים דיון הוכחות בקובלנה בפני
בית משפט השלום. לטענת המשיב, מהתבטאויותיה של השופטת בדיון זה עלה כי השופטת כבר קבעה את עמדתה הסופית ביחס לקובלנה וקיים חשש ממשי שהמשך שמיעת המשפט בפני
ה הינו חסר טעם. ההתבטאות הראשונה אליה מתייחס המערער היתה הערה שהעירה, לכאורה, השופטת במהלך חקירתו הנגדית של אחד מעדיו. על פי הטענה ציינה השופטת כי "אם קודם היה לי ספק, שאין כלום בתיק הזה, עכשיו אני בטוחה לגמרי". ההתבטאות השניה אליה מתייחס המערער נעשתה לאחר סיום חקירתו של העד בחקירה חוזרת, בעת שנדונה בין הצדדים קביעת מועד דיון ההוכחות הבא בתיק, בו אמור היה המערער להעיד. במסגרת זו פנה המשיב 1 לבית המשפט וביקש לדחות את חקירתו הנגדית של המערער, כך שתיערך בישיבה שלאחר זו המוקדשת לחקירתו הראשית. המערער התנגד לבקשה. בית המשפט דחה את הבקשה והחליט כי החקירה הראשית והחקירה הנגדית תערכנה בישיבה אחת. לטענת המערער, במהלך הדיון בבקשה זו פנתה השופטת אל בא כוח המשיב 1 ואמרה לו:

"מה אתה [ב"כ המשיב 1 – ד.ב.] לא מבין את מצבך? אני אתן להעיד שעה ושלושת רבעי בפעם הבאה, ובזה נסיים את העניין."
יצוין כי שתי התבטאויות אלו לא נרשמו בפרוטוקול הדיון.

בגין התבטאויות אלה הגיש המערער ב- 20.6.04 בקשה לפסילתה של השופטת. במסגרת הבקשה טען המערער, כי התבטאויותיה של השופטת מקימות חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט. ביום 23.6.04 התבקשה על ידי השופטת תגובת המשיבים לבקשת המערער. בתגובת המשיבים נטען, כי דין בקשת המערער להידחות הן מחמת שיהוי בהגשתה והן משום שלא קמה עילה לפסילת השופטת. לטענתם, ההתבטאויות אותן מייחס המערער לשופטת כלל לא נאמרו על ידה באופן אותו מתאר המערער ומכל מקום, מה שנאמר אינו מקים עילת פסלות.

שופטת השלום דחתה את בקשת המערער. בהחלטת הדחיה מיום 8.7.04 ציינה השופטת כי ההתבטאויות המיוחסות לה לא נאמרו על ידה באופן אותו מציג המערער, ומכל מקום דבריה כלפי המערער ביום הדיונים האמור אינם מקימים חשש ממשי למשוא פנים. כן ציינה השופטת כי המערער השתהה בהגשת בקשת הפסילה וכי היה עליו לפעול מיד כשקמה לו, לדעתו, עילת פסילה. על החלטה זו הוגש הערעור שבפני
י.

בערעור שבפני
י חזר בא כוח המערער על הטענות שטען בפני
בית המשפט קמא. לטענתו, התבטאויותיה של השופטת בדיון היו מקימות בלב כל אדם סביר חשש ממשי שהיא כבר גיבשה את עמדתה ביחס לקובלנה וזאת, עוד בטרם שנשמעה עדותו של המערער עצמו. מנגד, חזרו באי כוח המשיבים על טענותיהם לפיהן אין במקרה דנן עילה לפסילת השופטת.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בחומר שבפני
י הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. עיון בחומר ובטענות מלמד כי לא הונחה תשתית המצדיקה את פסילתה של השופטת הן בהיבט העובדתי והן בהיבט המשפטי. בהיבט העובדתי יצוין כי האמירות נשוא בקשת הפסילה לא נרשמו בפרוטוקול הדיון ואף לא הוגשה מטעם המערער בקשה לתיקון הפרוטוקול על מנת שיישקף את הדברים שלטענתו נאמרו. יתרה מכך, המערער הגיש את בקשת הפסילה כחודש לאחר הדיון ובהעדר רישום, ונוכח הגרסאות השונות, קשה לאחר זמן כה רב לקבוע מה בדיוק נאמר בדיון. בנסיבות אלו, השיהוי שבו לקתה בקשת הפסילה פגע, איפוא, באופן משמעותי באפשרות קיומו של בירור עובדתי. מכל מקום, גם אם הייתי מקבלת את גרסת המערער ביחס למה שנאמר, לטענתו, בדיון עדיין לא היה בכך די כדי לבסס עילת פסלות. הלכה היא שכדי לבסס עילת פסלות אין די בתחושות הסובייקטיביות של מי מבעלי הדין וכי יש צורך בחשש ממשי למשוא פנים, חשש המבוסס על נסיבות אובייקטיביות (ראו למשל: ע"א 7107/01 ביטון נ' ביטון (לא פורסם) ופסקי הדין המוזכרים שם). בנסיבות שלפנינו "השאלה שיש לשאול היא...אם נתקיים חשש ממשי למשוא פנים במובן זה, שדעתו של היושב בדין 'ננעלה', כך שניתן לראות בהליך כולו כ'משחק מכור'" (ע"א 1335/99 ש.ח. שוקי שיווק ועבודת בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (לא פורסם)). מעיון בחומר שוכנעתי כי בנסיבות העניין אין מתקיים חשש ממשי לכך שהשופטת חרצה את גורל התיק שבפני
ה עוד בטרם סיימה לשמוע ראיות. כפי שעולה מהודעת הערעור עצמה, מיד לאחר ההתבטאות הראשונה פנה בא כוח המערער לשופטת ושאל אם כבר חרצה את דין הקובלנה. השופטת השיבה בשלילה לשאלה זו והדיון המשיך כסדרו. יתרה מכך, מטענות הצדדים התברר כי לקראת סוף הדיון האמור, הציעה השופטת לצדדים לדון ביניהם על אפשרות להגיע להסכמה מחוץ לכותלי בית המשפט וכפי שציינו המשיבים, מעצם קיומה של הצעה זו מצידו של בית המשפט ניתן ללמוד שדעתה של השופטת לא ננעלה והיא טרם החליטה במחלוקת שלפניה.

אשר על כן, הערעור נדחה.

ניתנה היום ו' בחשון התשס"ה (21.10.2004).
ש ו פ ט ת

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04069800_n02.doc/צש
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il








עפ בית המשפט העליון 6980/04 משה סנס נ' שרגא ברוש,דוד מנור (פורסם ב-ֽ 21/10/2004)