Google

עזבון המנוחה יוסף לאה ז"ל, יוסף אבי, יוסף אילן ואח' - איתנית מוצרי בניה בע"מ, מגדל חברה לבטוח בע"מ, חברת סולל בונה בע"מ

פסקי דין על עזבון המנוחה יוסף לאה ז"ל | פסקי דין על יוסף אבי | פסקי דין על יוסף אילן ואח' | פסקי דין על איתנית מוצרי בניה | פסקי דין על מגדל חברה לבטוח | פסקי דין על חברת סולל בונה |

47772/05 א     30/10/2013




א 47772/05 עזבון המנוחה יוסף לאה ז"ל, יוסף אבי, יוסף אילן ואח' נ' איתנית מוצרי בניה בע"מ, מגדל חברה לבטוח בע"מ, חברת סולל בונה בע"מ









בית משפט השלום בתל אביב - יפו



30 אוקטובר 2013

ת"א 47772-05 יוסף לאה נ' איתנית מוצרי בניה בע"מ
ואח'
בפני
כב' השופטת מלכה ספינזי-שניאור


תובעים
1. עזבון המנוחה יוסף לאה ז"ל

באמצעות יורשיה התובעים 2-4
2. יוסף אבי

3. יוסף אילן
4. נוריאלי מירי


ע"י ב"כ עוה"ד אילן קנר

נגד

נתבעים
1.איתנית מוצרי בניה בע"מ
2.מגדל חברה לבטוח בע"מ
-ת"א

ע"י ב"כ עוה"ד י. דביר



נגד

צד ג'



חברת סולל בונה בע"מ



ע"י ב"כ עוה"ד א. מוסקונה



החלטה

בפני
י בקשה נוספת לתיקון כתב תביעה על דרך של הוספת פיצוי בגין רכיב ה'שנים האבודות', פיצוי אשר לא נכלל בכתב התביעה המקורי (להלן: "הבקשה").

יוער כי תיק זה הועבר לטיפולי ממותב אחר.

ואלה העובדות הצריכות לעניין
:

1.
ראשיתה של הפרשה בתביעה שהוגשה בשנת 2005 ע"י אלמנתו ויורשתו היחידה של המנוח ושל ילדיו אשר היטיבו את נזקיו בעת המחלה.

2.
בשלהי שנת 2002 אובחן התובע כסובל ממחלה ממארת מסוג מזותליומה האופיינית לטענת התובעים, לחשיפה לאסבסט. בשנת 2005 נפטר המנוח ממחלתו.


3.
בין השנים 1959-1963 עבד המנוח אצל צד ג' (להלן: "סולל בונה"). בין השנים 1962-3 ובמסגרת תפקידו כאמור הוא נטל חלק פעיל בביצוע עבודות אצל הנתבעת 1 (להלן: "איתנית") תוך שהוא נחשף באופן יומיומי לאבק האסבסט.

לטענת התובעים חשיפתו הממושכת של המנוח לאסבסט מבלי שסופק לו ציוד מגן מתאים ומבלי שהוא הוזהר מפני הסכנות שבחשיפת האסבסט, היא שגרמה בסופו של יום, למחלתו ולפטירתו.

4.
במסגרת התביעה המקורית טענו הנתבעים, כי תביעת המנוח התיישנה מאחר והמועד הקובע הוא מועד חשיפת המונח לאסבסט דהיינו 1962-3.

5.
מנגד טענו התובעים, כי המועד הקובע לעניין תחילת מרוץ ההתיישנות הינו דווקא מועד אבחון המחלה, קרי שנת 2002 ומשכך, במועד הגשת התביעה - שנת 2005 - היא טרם התיישנה.

6.
המותב הקודם שהחל בשמיעת התיק (סג"נ כב' השופטת מיכל שריר - כתוארה אז) הכריע תחילה בשאלת ההתיישנות, וקבע ביום
8.3.10 כי דין התביעה להידחות
מחמת התיישנות (להלן: "פסק הדין").

7.
התובעים הגישו ערעור על פסק הדין וביהמ"ש המחוזי (במסגרת ע"א 22402-03-10) קיבל את עמדת התובעים וקבע כי: "לנוכח תחולתו של סעיף 8 לחוק, מרוץ ההתיישנות ביחס לרכיב הקשר הסיבתי החל לכל המוקדם בסופה של שנת 2002 - מועד אבחון המחלה. היות התובענה הוגשה בשנת 2005, טרם חלפו שבע שנים בין מועד תחילת מרוץ ההתיישנות למועד הגשת התביעה. לפיכך דין טענת ההתיישנות להידחות." [פיסקה 23 לפסק הדין]

8.
התיק הוחזר לבימ"ש זה לשם המשך דיון כאשר ביני לביני נפטרה אלמנת המנוח. משכך הוגשה ביום 5.3.13, בקשה לתיקון כתב התביעה באופן שיורשיה של האלמנה -התובעים 2-4 -יבואו בנעליה.

ביום 13.3.13 התרתי את התיקון כאמור, בכפוף לעמדת ב"כ צד ג' ולפיה הוא מביע הסכמתו לתיקון: "רק ככל שמדובר בתיקון פורמלי כך שיורשי המנוחה לאה ז"ל יבואו תחתיה ומבלי שייווספו עילות תביעה או ראשי נזק חדשים שלא פורטו בתביעה המקורית."

9.
עתה מוגשת בפני
י בקשה נוספת לתיקון כתב תביעה, באופן שתתיר לתובעים 2-4 להוסיף לכתב התביעה דרישה לפיצוי בגין נזקים נטענים נוספים הפסדי השתכרות ופנסיה בשנים האבודות.

10.
לטענת התובעים, דרישה זו הועלתה על ידם בהזדמנויות שונות (כמו למשל במסגרת עדכון לתחשיב נזק או במסגרת הצעת פשרה בע"פ) ורק הסתבכות ההליכים (פטירת האלמנה) הסיחה את הדעת מהצורך בתיקון פורמלי של כתב התביעה.

11.
הנתבעות ('איתנית' ו'מגדל') וצד ג' ('סולל בונה') מתנגדים לבקשה.
לטענתם רק הטענות המפורטות בכתבי בי דין הן המחייבות. לפיכך, משכתב התביעה (בין המקורי ובין המתוקן ) לא כלל ראש נזק בגין הפסד בשנים האבודות, הרי שאין כל רלוונטיות לעובדה כי ראשי נזק אלה נכללו במסגרת תחשיבי נזק שערכו הצדדים או במסגרת מו"מ לפשרה שניהלו.


עוד טענו הנתבעים, כי אין בעובדה שבית המשפט המחוזי קבע שהתביעה המקורית כפי שהוגשה בשנת 2005 לא התיישנה, כדי "להכשיר" תיקונים מהותיים בכתב התביעה שתקופת ההתיישנות לגביהם חלפה.

12.
אקדים את המאוחר ואציין, כי לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת הנתבעות וצד ג', בכתב התשובה ובפסק הדין בערעור, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל.

המסגרת המשפטית
:

13.
תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 מסמיכה את בית המשפט להתיר לבעל דין תיקון כתבי טענותיו בכל עת בדרך ובתנאים הנראים לו צודקים, וזאת על מנת שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין.

14.
בכל הנוגע לתיקון כתבי טענות גישת בתי המשפט הינה ליברלית. הנשיא גורן [כתוארו אז] מבהיר בספרו "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה תשיעית, תל אביב, תשס"ז- 2007 בעמ' 148), כי:

"מלשון תקנה 92 ופרשנותה עולה, כי כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין - נעתרים לו ברוחב לב, למעט במקרים חריגים."

15.
עוד נקבע, כי בית המשפט רשאי להתיר תיקון כתבי טענות בכל שלב משלבי הדיון, לרבות בשלב מתקדם של המשפט, כל עוד ניתן יהיה לפצות את הצד שכנגד על טרחתו הנוספת על ידי פסיקת הוצאות.

16.
יחד עם זאת נקבע בפסיקה, כי חריגים לכלל זה הינם אותם מקרים שבהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהייתה קמה לו אם הייתה מוגשת הבקשה מחדש [ר' רע"א 3385/08 מרקט פלייס מערכות בע"מ נ' טלטל ערוצי תקשוב בע"מ (החלטה מיום 25/9/08), רע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה, פ"ד נב(3) 427].

17.
ברוח דברים זו ראה את שנקבע במסגרת ע"א 728/79 קירור אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' זייד 126, 131:

"הכל מודים שאין בית-משפט מרשה תיקון של כתב טענות אם התיקון עשוי לגרום לבעל הדין האחר נזק שאינו ניתן לפיצוי על-ידי פסיקת הוצאות. לפיכך אם מבקש בעל דין להעלות, על דרך של תיקון כתב התביעה, עילה שהתיישנה, תידחה הבקשה, שהרי לו הגיש תובענה אחרת חדשה, היא הייתה נדחית מטעם זה, ולא מן המידה הוא להרשות לתובע קבלת יתרון בלי נאות על-ידי הוספת עילה שהתיישנה, אשר מועד הגשתה ייוחס אחורנית למועד הגשת כתב התביעה המקורי."
(ההדגשות אינן במקור – מ.ס.ש.­).

18.
עינינו הרואות, כי החריג לגישה הליברלית הננקטת בכל הנוגע לתיקון כתבי טענות מתייחס להוספת עילת תביעה שלא נזכרה בכתב התביעה המקורי ואשר התיישנה במועד הגשת הבקשה להוספתה.

19.
"עילת התובענה" בהקשר של מתן רשות לתקן הוגדרה בפסיקה כ: "העסקה או המעשה המובא לדיון" [ראה ע"א 203/63 עזבון א' ברנשטיין ואח'
נ' "עורות" בע"מ, פ"ד יח(1)306, 312; ע"א 158/83 ע' פינקל ואח'
נ' נוימן, פ"ד לח(1) 17].

20.
בע"א 702/86 איטונג בטרום בע"מ נ' יצחק בן הרוש, פד"י מד(1)160, 166-165)
נקבע, כי:

"כל עוד נשתמרו לאחר התיקון מרכיבי היסוד של העילה המקורית, שמהם השתמעה, אפילו על דרך החסר, חבותו של הנתבע – אין מניעה עקרונית שבית המשפט יתיר את התיקון, אפילו חלפה בינתיים תקופת ההתיישנות."
(ההדגשות אינן במקור – מ.ס.ש.).




עוד נקבע כי:

"עילת התובענה - הינו: המעשה שבגינו תובע המשיב - הייתה ועודנה תנאי העבודה במפעל המערערת והתוצאות המזיקות שנבעו מהם לבריאותו. והרי לית מאן דפליג, שמלכתחילה היה למערערת ברור, כי המשיב מבקש לחייבה בפיצויים על שום התנהגות ספציפית שייחס לה, היינו אי שמירה על תנאי עבודה נאותים. כל הטענות הרלוואנטיות בהקשר זה נפרשו עוד בתביעה המקורית, וממילא אין בתיקון משום "שינוי העילה" על פי ההגדרה האמורה."

21.
מן המקובץ עולה אפוא כי שככל שהתיקון המבוקש אין בו כדי לפגוע במרכיבי עילת התביעה המקורית - לגביה קבע בימ"ש המחוזי כי במועד הגשתה לא התיישנה – יש להתיר תיקון כתב התביעה ולהיפך.


לשון אחר, ניתן להתיר תיקון כתב התביעה כל עוד לאחר התיקון נשתמרו מרכיבי היסוד של העילה המקורית, שמהם השתמעה חבותו של הנתבע, אפילו אם זו לוקה בחסר ואינה כוללת את מלוא היקף הנזק שנגרם.

22.
ולעניינו - כל שעלינו להכריע בו הינו האם הוספת הדרישה לפיצוי בגין אובדן פנסיה, קצבת זקנה ואובדן הכנסה בשנים האבודות הינה בבחינת הוספת עילת תביעה חדשה או שהינה חלק מדרישת הפיצוי המקורית.

23.
לטעמי, במקרה שלפנינו אין המדובר בדרישה לתיקון כתבי הטענות או שינוי העילה הקיימת. התוספת המבוקשת הינה לעניין היקף הנזק הנטען בלבד. כל הטענות באשר לנסיבות אשר יש בהם לטעם התובעים כדי לחייב את הנתבעים בפיצוי לא שונו. במילים אחרות, בכתב התביעה המקורי מצויים כל אותם מרכיבי יסוד אשר אם וככל שיוכחו, יהיה בהם כדי לייחס לנתבעים חבות בנזיקין על הנזק שנגרם לתובע עקב החשיפה לאסבסט במהלך עבודתו.

24.
משזוהי המסקנה אליה הגעתי דהיינו שאין המדובר בעילת תביעה חדשה, הרי משעה שבירור התביעה מצוי בשלבים מקדמיים ולאור הפסיקה הנוהגת במקרים שכאלה, ראיתי להתיר את תיקון כתב התביעה כאמור על דרך של הוספת המבוקש.



26.
סוף דבר:

א.
הבקשה מתקבלת. כתב תביעה מתוקן על דרך של הוספת אבות נזק בגין הפסדי קצבת זקנה, פנסיה והשתכרות בשנים האבודות בלבד יוגש עד ליום 1.12.13.

ב.
הנתבעות וצד ג' יגישו כתבי הגנה מתוקנים עד ליום 1.1.14.

ג.
שאלת ההוצאות תידון בסופו של ההליך ולאור תוצאותיו.

ד.
בנסיבות הדיון הקבוע ליום 19.11.13 מבוטל. קובעת ישיבת קד"מ ליום 13.2.14 בשעה 09:00. במועד זה תידון הבקשה לצירוף תצהיר וכן הבקשה לצירוף מסמכים שהגישו התובעים. על הצדדים להיות ערוכים לדיון בבקשות.


27.
המזכירות תעדכן המועדים ביומן ותעביר העתק החלטה זו לצדדים כמקובל.


ניתנה היום,
כ"ו חשון תשע"ד, 30 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.









א בית משפט שלום 47772/05 עזבון המנוחה יוסף לאה ז"ל, יוסף אבי, יוסף אילן ואח' נ' איתנית מוצרי בניה בע"מ, מגדל חברה לבטוח בע"מ, חברת סולל בונה בע"מ (פורסם ב-ֽ 30/10/2013)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים