פסקי דין על חברת אוצר מפעלי ים בע"מ | פסקי דין על אריאל זילבר

7349-10/13 ברע     30/10/2013




ברע 7349-10/13 חברת אוצר מפעלי ים בע"מ נ' אריאל זילבר









בית הדין הארצי לעבודה


בר"ע 7349-10-13





ניתן ביום
30 אוקטובר 2013


חברת אוצר מפעלי ים בע"מ
המבקשת

-



אריאל זילבר
המשיב



בפני
: סגן הנשיאה יגאל פליטמן
, השופטת רונית רוזנפלד
, השופט אילן איטח

נציג ציבור (עובדים) מר אלי פז, נציג ציבור (מעבידים) מר משה מרבך



בשם המבקשת - עו"ד ליאת קינן

בשם המשיב - עו"ד אריאל פלביאן

ועו"ד רענן בן-עוז




פסק דין



השופט אילן איטח
1.
לפנינו בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי בתל אביב-יפו מיום 13.9.13 (השופטת אופירה דגן-טוכמכר; פ"ה 7634-03-13), בה נדחתה בקשת המבקשת לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן ביום 16.7.13. במסגרת פסק הדין חויבה המבקשת לנקוט בהליכים הנדרשים על מנת למנות את המשיב לתפקיד מנכ"ל, ובכלל זה העברת מועמדותו לבדיקת הוועדה לבחינת מינויים ברשות החברות.

נקדים ונציין, כי החלטנו לדון בבקשת רשות הערעור כבערעור על פי סמכותנו שבתקנה 82 ל
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין)
, התשנ"ב-1991
(להלן – התקנות), זאת לאחר שניתנה לצדדים אפשרות להודיע עמדתם בעניין ובהעדר התנגדות מטעמם.

הרקע
2.
המבקשת (להלן - החברה) הינה חברה ממשלתית המפעילה את המתחם בנמל תל אביב. החברה קיימה הליכי מיון לשם איתור מועמד מתאים לתפקיד מנכ"ל. על תפקיד זה התמודדו עשרות מועמדים והתאמתם נבחנה תחילה על ידי ועדת איתור שמונתה על ידי דירקטוריון החברה (להלן - ועדת האיתור) שבהרכבה נכללו גם הדירקטורים גב' הניה מרקוביץ ומר יהודה זעפרני. מבין המועמדים שנבחנו, החליטה ועדת האיתור להמליץ לדירקטוריון על מינויים של שני מועמדים – הכשיר הראשון מר דניאל בן לולו (להלן - מר בן לולו), והכשיר שני המשיב.
3.
דירקטוריון החברה החליט למנות את מר בן לולו לתפקיד. אך למינוי לא ניתן אישור רשות החברות הממשלתיות (להלן - הרשות), באמצעות הועדה לבחינת מינויים (להלן - הועדה), כנדרש בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 (להלן - החוק), זאת בשל זיקתו הפוליטית של מר בן לולו. יצויין כי טרם קבלת החלטת הרשות, פנה המשיב לבית הדין האזורי לעבודה ותקף את החלטת הדירקטוריון למנות את מר בן לולו (ס"ע 46237-05-12). בית הדין קבע כי פנייתו מוקדמת, שכן טרם ניתן אישור הרשות למינוי.
4.
דירקטוריון החברה התכנס על מנת לדון בהמלצת ועדת האיתור בדבר מינויו של המשיב שהיה כשיר שני. הדירקטוריון קיים שתי ישיבות, ונערכה הצבעה שבסופה התברר כי יש שלושה תומכים במינוי ושלושה מתנגדים. כיוון שיו"ר הישיבה הצביעה נגד מינוי המשיב, ולה קול עודף, הוחלט שלא לבחור במשיב לתפקיד המנכ"ל. שניים מבין שלושת חברי הדירקטוריון שהתנגדו למינוי המשיב היו חברי ועדת האיתור – גב' מרקוביץ ומר זעפרני, אשר כאמור בחרו במשיב ככשיר שני.
5.
המשיב פנה לבית הדין האזורי ועתר למתן לסעדים שונים שתכליתם מינויו לתפקיד מנכ"ל החברה. המשיב טען טענות שונות: החלטת הדירקטוריון שלא למנותו נגועה בשיקולים פסולים; הדירקטוריון שמלכתחילה העדיף את מינוי של מר בן לולו התחשבן עימו על כך שפעל לסיכול מינוי זה; חברי הדירקטוריון שקבעו כי הוא כשיר שני לתפקיד שעה שהיו בועדת האיתור - גב' מרקוביץ ומר זעפרני, שינו את דעתם ביחס אליו בעקבות פסילתו של מר בן לולו, והצביעו נגד מינויו של המשיב משיקולים זרים ובשל קרבתם לשר התחבורה מר ישראל כץ; הדירקטוריון לא היה אמור לזמנו לראיון לפני קבלת ההחלטה בעניינו, שכן ראיון מסוג זה אינו חלק מהליך הבחירה שנקבע בנהלי הרשות.
6.
החברה טענה כי ההחלטה התקבלה על ידי הדירקטוריון, שהינו הגורם המוסמך, ומחובתו להפעיל שיקול דעת עצמאי, אינו מחויב לקבל את המלצת ועדת האיתור שמינה; ההחלטה התקבלה משיקולים ענייניים, בהתאם לעובדות שהובאו לדירקטוריון ולאחר שראיין את המשיב והתרשם ממנו באופן שלילי; במהלך ישיבת הדירקטוריון התבררו נתונים, שוועדת האיתור לא היתה מודעת להם בעת גיבוש המלצתה, שיש בהם כדי להעיב על התאמת המשיב לתפקיד; ההחלטה נמצאת במתחם הסבירות ואין עילה להתערבות בית הדין בה; העובדה שגב' מרקוביץ ומר זעפרני שינו את עמדתם ביחס למשיב אינה מעוררת קושי שכן שניהם העידו כי מלכתחילה ההמלצה על המשיב היתה מבחינתם "ברירת מחדל"; אין יסוד לטענתו של המשיב בדבר זיקתו הפוליטית של מר זעפרני לשר התחבורה, שכן חברותו בדירקטוריון נבדקה על ידי הרשות והוא נמצא כשיר לתפקיד; זימון לראיון הוא חלק מהפררוגטיבה של הדירקטוריון, שמסמכותו לקיים כל בדיקה רלוונטית בטרם יבחר מועמד למשרת המנכ"ל.
7.
הרשות טענה כי ההליך שבו נבחרו המשיב ומר בן לולו לקה בפגמים שונים, שנראה כי יש בהם כדי להשליך על ההליך כולו ולא רק על בחירתו של מר בן לולו. עם זאת ציינה הרשות כי מועמדותו של המשיב לא נבחנה על ידה, משזו לא הועברה אליה על ידי הדירקטוריון. השלכות עמדת הרשות על מינוי המשיב לא נבחנו.

פסק הדין מושא ההליך
8.
בפסק דינו ציין בית הדין האזורי בתחילה את העובדה לפיה מלכתחילה ביקש הדירקטוריון למנות לתפקיד אדם בעל זיקה פוליטית - מר בן לולו (שכיהן בעבר כחבר כנסת), ושמינויו לא אושר על ידי הרשות וזאת ללא כל קשר להליכים המשפטיים בהם נקט המשיב. עוד ציין בית הדין כי בהצבעה בעניין מינויו של המשיב השתתפו חברי דירקטוריון שאין להם כל זיקה פוליטית לשר התחבורה, והם סברו כאחד כי יש למנות את המשיב לתפקיד המנכ"ל; שנים מבין חברי הדירקטוריון שהצביעו נגד מינוי המשיב, היו חברים בוועדת האיתור שהמליצה על המשיב ככשיר שני לתפקיד, זאת לאחר קיום הליך ארוך שבמסגרתו נבדקה התאמתם. בית הדין קבע כי יש בהצטברות הטעמים שפורטו בכדי להקים ספק מהותי בדבר קיומו של מניע פוליטי מפלגתי פסול בהחלטה להימנע ממינויו של המשיב. משכך נקבע כי נטל הראיה עובר אל החברה ועליה להוכיח שאין בהחלטה שיקול פסול.
9.
בית הדין בחן את העדויות שהובאו לפניו וקבע כי לא הובאו ראיות כלשהן המלמדות על זיקה בין גב' מרקוביץ, שהיא עובדת נציבות שירות המדינה, לבין גורם פוליטי. ביחס למר זעפרני קבע בית הדין כי עדותו בדבר העדר זיקה לשר התחבורה לא היתה משכנעת, ולא ניתן להתעלם מזיקה זו, הגם שהראיות שהובאו בעניין זה הינן נסיבתיות בלבד. לאחר בחינת העדויות הגיע בית הדין למסקנה כי הצבעתו של מר זעפרני נגד המשיב היתה נגועה בשיקולים פוליטיים ולפיכך היא פסולה. ביחס להצבעתה של הגב' מרקוביץ קבע בית הדין כי גם אם לא היו מעורבים בהצבעתה שיקולים פוליטיים של ממש, הרי שבהחלטתה לא ניתן משקל מספיק לאינטרס הציבורי במלחמה בנגע המינויים הפוליטיים. בית הדין קבע כי באיזון שבין האינטרס הציבורי במלחמה בנגע המינויים הפוליטיים לבין האינטרס של החברה להשאיר בידי הדירקטוריון את הסמכות למנות מנכ"ל כראות עיניו, ידו של האינטרס הציבורי על העליונה ומינויו של המשיב יהיה לטובה. בית הדין ציין כי נוכח האמור, וגם אם היה מקום להסתפק בפסילת הצבעתו של מר זעפרני, התוצאה היא שהדירקטוריון בחר במשיב ברוב דעות.
10.
מבין הסעדים שהתבקשו, בית הדין הורה לחברה להעביר לאישור הרשות את מועמדותו של המשיב לתפקיד המנכ"ל. כן חייב בית הדין האזורי את החברה לשלם למשיב הוצאות משפט בסך של 30,000 ₪.

הליך עיכוב הביצוע בבית הדין האזורי
11.
ביום 8.8.13, וטרם הוגשה הודעת ערעור מטעמה, הגישה החברה לבית הדין האזורי בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. בתמצית טענה החברה כי סיכויי הערעור טובים, שכן בית הדין ביסס את קביעותיו בדבר שיקולים פוליטיים על ראיות נסיבתיות
בלבד והתעלם מטעמים ענייניים המצביעים על אי התאמתו של המשיב לתפקיד; ככל שלא יעוכב ביצוע פסק הדין וככל שמינויו של המשיב יאושר על ידי הוועדה, תעבור החברה טלטלה קשה, שכן ככל שהערעור יתקבל יהיה צורך למנות מנכ"ל זמני נוסף, וזאת עד למיצוי הליך המיון בועדת איתור נוספת שיהיה צורך לכנס.
12.
המשיב התנגד לבקשה. לטענתו סיכויי הערעור נמוכים, שכן קביעותיו של בית הדין הינן עובדתיות, ומבוססות על התרשמותו מהעדויות שהובאו בפני
ו. קביעות בהן ערכאת הערעור ממעטת להתערב. בהתייחס למאזן הנוחות טען המשיב כי הוא נוטה במובהק לטובתו. לטענתו, החברה לא הצביעה על נזק קונקרטי שיגרם לה אם פסק הדין יבוצע, וודאי לא כזה שישווה לנזק המתמשך שנגרם למשיב מזה חודשים ארוכים. בנוסף טען המשיב כי החברה לא הצביעה על כל טעם שיש בו להצדיק את עיכוב תשלום ההוצאות שהושת עליה.
13.
בהחלטה מיום 13.9.13 דחה בית הדין האזורי את הבקשה. בית הדין קבע כי גם אם היה מורה לחברה למנות לאלתר את המשיב לתפקיד, לא היה בכך כדי ליצור מצב בלתי הפיך. המדובר במינוי הכפוף לתוצאות הערעור וכי ככל שהוא יתקבל, ניתן יהיה לקבוע כי על המשיב לסיים את תפקידו. בעניין זה ציין בית הדין כי אמנם לא מדובר בכניסה אופטימלית לתפקיד, אולם ככל שהמשיב מעדיף שלא להמתין לתוצאות הערעור וליטול על עצמו את הקושי והסיכון הכרוכים בכניסה לתפקיד בנסיבות כאמור, יש לכבד את בחירתו, זאת בשים לב לתקופה הארוכה שבה נאלץ להמתין. בית הדין קבע כי דברים אלה מקבלים משנה תוקף נוכח התרשמותו לפיה החברה לא הזדרזה להביא את העניין לכדי סיום וטרם הגישה ערעור. בנוסף הבהיר בית הדין כי העברת עניינו של המשיב לוועדה לבדיקת מינויים, מהווה שלב בהליך המינוי שאינו יוצר מצב בלתי הפיך, בפרט שאין לדעת מה תהיה החלטתה של הועדה. בהתייחס להוצאות המשפט נקבע כי אין מקום לעכב את ביצוע תשלומם, שכן לא הובאה כל ראיה לפיה המשיב לא יוכל להחזיר לחברה את הסכום שנפסק ככל שהערעור יתקבל. החלטה זו היא מושא בקשת רשות הערעור.
14.
למען שלמות התמונה יצויין כי הודעת הערעור הוגשה לבית הדין ביום 30.9.13.
נימוקי הבקשה
15.
ראשית יצוין כי בקשת רשות הערעור אינה מכוונת כלפי דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע של החיוב בהוצאות משפט, אלא אך לענין העברת ענינו של המשיב לוועדה.
לטענת החברה שגה בית הדין האזורי בכך שלא דן כלל בסיכויי הערעור, ומטעם זה בלבד דין הבקשה להתקבל. בעניין זה טוענת החברה כי סיכוייה לזכות בערעור גבוהים שכן שגה בית הדין בקובעו כי בהחלטתה להימנע ממינוי המשיב נשקלו שיקולים פוליטיים; בית הדין שגה בכך שמצא קשר סיבתי בין הראיות הנסיבתיות שהוצגו בפני
ו לבין מסקנתו לפיה יש בראיות אלה כדי לבסס תשתית עובדתית מספקת לביטול החלטת הדירקטוריון בשל שיקולים זרים; קביעות בית הדין בעניין זה התבססו על ראיות נסיבתיות שלא היה בהן להרים את הנטל הנדרש של קיום ספק כלשהו בדבר קיומו של מניע פוליטי פסול בהחלטה; שגה בית הדין בקובעו על סמך הראיות הנסיבתיות כי קיימת זיקה מסחרית ופוליטית של מר זעפרני לשר התחבורה; בעוד שבית הדין קבע, ובצדק, כי הדירקטוריון אינו מחויב לאמץ את החלטת ועדת האיתור והוא רשאי להפעיל שיקול דעת עצמאי, בחר בית הדין שלא ליתן משקל מספק לנימוקי הדירקטוריון להימנע ממינוי המשיב לתפקיד מנכ"ל; משעה שסבר בית הדין כי מועמדותו של המשיב לא נבחנה כראוי על ידי ועדת האיתור, הרי שלא היה רשאי לקבוע כי יש להותיר את המינוי על כנו; שגה בית הדין בכך שהתעלם מטענת החברה לפיה משלא העלה המשיב כל טענה בדבר פורום ועדת האיתור או הדירקטוריון, הוא מנוע מלעתור לפסילת המכרז בשל אותו פגם, משלא זכה בתפקיד.
16.
בנוסף טוענת החברה כי שגה בית הדין בקובעו כי במאזן הנוחות שבין הצדדים אין הצדקה לעיכוב ביצוע פסק הדין; בית הדין התייחס בקביעותיו אך ורק לנזקים הנטענים על ידי המשיב, והתעלם לחלוטין מנזקיה הצפויים של החברה היה והמשיב יתחיל לכהן בתפקידו; בית הדין לא התייחס כלל לטענות החברה לפיה היא מתנהלת מזה תקופה ארוכה באופן יעיל, רציף ושוטף ולא ייגרם כל נזק מהמשך פעילותה של המנכ"לית בפועל עד למועד מתן

פסק דין
בערעור; ביצועו של פסק הדין כעת, גם אם הערעור יתקבל בסופו נוכח סיכויי הערעור, יוביל למצב שבו ניהול החברה בתקופה הקרובה יחייב מינויים של שני מנכ"לים, זאת בעוד שעיכוב ביצוע פסק הדין כעת, יביא להמשך כהונה רציפה של המנכ"ל בפועל; הנזק שיגרם לחברה ממינויו של המשיב לתפקיד עד להכרעה בערעור גדול
הרבה יותר מזה שייגרם למשיב.
17.
לטענת המשיב

יש לפעול לפי הכלל שהגשת הערעור אינה מעכבת ביצועו של

פסק דין

. לטענתו סיכויי הערעור אפסיים שכן
פסק הדין מבוסס בעיקרו על קביעות עובדתיות שאין ערכאת הערעור נוטה להתערב בהן
. בנוגע למאזן הנוחות טוען המשיב כי הוא נוטה לטובתו; העתרות לבקשה תגרום למשיב, לרשות ולציבור נזק אדיר; אף אם תזכה החברה בערעורה, לאחר שמינויו של המשיב יאושר, לא יהיה כל קושי בהשבת המצב לקדמותו, שכן המצב הנוכחי הוא שאין מנכ"ל קבוע; לא הוכח כי ביצוע פסק הדין יכביד בצורה חריגה על החברה באופן העולה על מידת ההכבדה של המשיב שזכה בדין; עיכוב ביצוע פסק הדין יהווה מתן יד לחברה להמשיך ולהפר ברגל גסה את זכויות המשיב, תוך הפרת צו שיפוטי לתשלום הוצאות משפט ולהמשך אישור מינויו; המשיב התפטר מעבודתו הקודמת וממתין זמן ארוך לתחילת עבודתו כמנכ"ל בחברה, לפיכך כל יום שעובר מבלי שהמשיב מקבל שכר, פוגע בו יותר.
הכרעה
18.
לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה, לרבות ההחלטה שביסוד הבקשה, וכלל החומר שבתיק להלן

הגענו לכלל מסקנה, במיוחד נוכח מאזן הנזקים, כי דין בקשת רשות הערעור להתקבל במובן זה שלא יעוכבו ההליכים הקבועים בחוק לבחינת מינויו של המשיב למנכ"ל, אך ככל שהמינוי יאושר לא יכנס הוא לתוקף עד למתן החלטה אחרת של בית דין זה.
עוד מצאנו לנכון לקבוע את הדיון בערעור למועד קרוב.
19.
הלכה פסוקה היא כי מי שזכה בדינו זכאי לממש את פרי זכייתו באורח מיידי והגשת ערעור אינה מעכבת את מימושו. עיכוב ביצוע של

פסק דין
הוא בבחינת החריג, במיוחד כן כשהמדובר בחיוב כספי[1]

. בפסיקה נקבעו שני תנאים שבהתקיימם יעכב בית הדין את ביצוע פסק הדין אם לאו: האחד הוא סיכויי ההצלחה של המבקש, והשני הוא בחינת הנזק שייגרם למבקש כתוצאה מאי עיכוב ביצוע הפסק אל מול הנזק שייגרם למשיב אם יעוכב[2]

. כן נפסק כי טענה בדבר מצבו הכלכלי של הזוכה וחוסר נכונותו של זה להשיב את אשר זכה בו באם יפסיד בערעור, אינה יכולה להיטען בעלמא וצריכה להיות מבוססת בראיות[3]

.
20.
באשר לסיכויי הערעור נציין כי טענות החברה באשר לזיקה הפוליטית של מר זעפרני לשר התחבורה ראויות לבירור. בענין זה נסמך בית הדין , בין היתר, על מסקנות שהסיק בית הדין מהנסיבות העובדתיות הבאות: מודעת אבל שפורסמה באתר "ליכודניק" אשר הופנתה לאחיו של מר זעפרני בשל פטירת אח אחר; היתר שקיבל האחיין של מר זעפרני ממשרד התחבורה לשמש סוחר רכב מורשה; זיקה של מר זעפרני, המכהן כמשנה למנכ"ל של סוכנות נסיעות גדולה, למשרד התחבורה.

במסגרת הודעת הערעור חולקת החברה על מסקנות בית הדין מנסיבות אלה, ובכלל זה נטען כי ההיתר שניתן לאחיין היה טרם כהונת שר התחבורה וכי סוכנות הנסיעות כלל לא נוגעת למשרד התחבורה אלא לכל היותר - למשרד התיירות. עוד נטען כי בית הדין לא שקל את העובדה כי מינויו של מר זעפרני כדירקטור קיבל את אישור הרשות, אשר בוחנת גם את ענין הזיקה הפוליטית. בשלב זה אין צורך להכריע בטענות. טענות החברה בענין זה אכן ראויות לבירור. יחד עם זאת נזכיר כי בית הדין גם נסמך על התרשמותו ממר זעפרני – ובכגון אלה ערכאת ערעור אינה נוהגת להתערב, וכן על הקביעה כי ההחלטה על מיניו של מר בן לולו עוטפת את שיקולי הדירקטוריון בשיקולים פוליטיים. מעבר לאמור נזכיר כי לפי הנחיות הרשות, הנסמכות על חוות דעתו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, "סטייה של הדירקטוריון מהמלצת ועדת האיתור, או אי-אימוצה, יכול שתיעשה בנסיבות חריגות ביותר, כגון אם ראה הדירקטוריון פנם או קושי בעבודת ועדת האיתור". כך שלכאורה מסקנות בית הדין האזורי בדבר העברת נטל ההוכחה לכשרות ההחלטה לא בהכרח מוגבלות לענין השיקולים הפוליטיים. יחד עם זאת וחרף הדברים, אין לקבוע כי סיכויי הערעור לא קיימים.
21.
בנסיבות אלה יש למאזן הנוחות משקל מהותי בהחלטתנו. בבחינת מאזן הנוחות אנו מביאים בחשבון כי למשיב שזכה בדינו יש אינטרס בר הגנה להכנס לתפקידו כמה שיותר מהר, ודאי נוכח הזמן שחלף מאז החלו ההליכים למינוי המנכ"ל. יתרה מזאת, יש ליתן משקל לחששו של המשיב כי לא יוכל להמשיך ולהמתין למינוי. במקרה שכזה , אמנם ניתן ליתן למשיב סעד חלופי בדמות פיצוי כספי, אך האינטרס הציבורי במיגור התופעה של מינויים פוליטיים עלול להינזק וגם אינטרס זה יש להביא בחשבון מאזן הנזקים.
מאידך גיסא, ברי כי מינויו של המשיב למנכ"ל, אם יתקבל ערעור החברה, עלול לטלטל את החברה מבחינה ניהולית – החלפת המנכ"לית הזמנית במשיב, ולאחר מכן החלפת המשיב במנכ"ל זמני אחר. מדובר בנזק שאינו ניתן לכימות.
על רקע מאזן הנזקים נציין כי המשך הליכי האישור למינוי המשיב (אישור הרשות ולאחר מכן אישור השר) עדיין לא יוצרים, לכשעצמם, מעשה בלתי הפיך. ודאי משטרם ידוע מה תהיה החלטתם. בנסיבות אלה ומשלא מן הנמנע כי הליכי האישור יארכו עוד פרק זמן מהותי, לא רצוי לעכבם ובכך להגדיל את נזקו של המשיב היה והערעור ידחה.
לפיכך, אנו סבורים כי בעיקר בשים לב למאזן הנזקים אין לעכב את המשך הליכי אישור המינוי של המשיב, אך להורות שככל שיושלמו הליכי המינוי
של המשיב, לא יצא המינוי אל הפועל – וזאת עד להחלטה אחרת של בית דין זה. במקביל יקבע הדיון בערעור למועד קרוב.

22.
סוף דבר

- הבקשה מתקבלת בחלקה כאמור בסעיף 18 לעיל. אין צו להוצאות.





ניתן היום, כ"ו חשון תשע"ד (30 אוקטובר 2013), בהעדר הצדדים וישלח אליהם.







יגאל פליטמן
,
שופט, אב"ד

רונית רוזנפלד
,
שופטת

אילן איטח
,
שופט


מר אלי פז,
נציג ציבור (עובדים)



מר משה מרבך,
נציג ציבור (מעבידים)



[1]

ע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל (נ.י.ב) שווק מוצרים והפצתם בע"מ, פ"ד נו (4) 178, 181 (2002); ע"ע (ארצי) 31512-04-12 ש.י.מובילי מרחבים בע"מ- משה בן כליפה, (17.7.12).
[2]
ע"א 6146/00 עיריית תל-אביב-יפו ואח' נ' בצלאל אהובה ואח', (2000).
[3]
ב"ש 978/84 שיכון עובדים בע"מ נ' דבורה ושמעון מלובנציק, פ"ד לח (4) 572 (1984).






ברע בית הדין הארצי לעבודה 7349-10/13 חברת אוצר מפעלי ים בע"מ נ' אריאל זילבר (פורסם ב-ֽ 30/10/2013)