פסקי דין על מישל רודריגז | פסקי דין על דפנה רודריגז | פסקי דין על בנק מזרחי טפחות בע"מ

29320-09/13 תאק     28/10/2013




תאק 29320-09/13 מישל רודריגז, דפנה רודריגז נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ








בית משפט השלום בירושלים



תא"ק 29320-09-13 בנק מזרחי טפחות בעמ נ' רודריגז ואח'





מספר בקשה:1

בפני

כב' הרשמת הבכירה סיגל אלבו


מבקשים

1
.
מישל רודריגז

2
.
דפנה רודריגז


נגד


משיב

בנק מזרחי טפחות בעמ



החלטה

לפני בקשת רשות להתגונן.

המשיב הגיש כנגד המבקשים תביעה לתשלום יתרת החוב של המבקשים בחשבון הבנק המתנהל אצל המשיב.

המבקשים טוענים כי על מנת שיהיה באפשרותם לסגור יתרות חובה שהצטברו בחשבונם מעת לעת, הציע להם המשיב לקחת הלוואת בלון כנגד קרן ההשתלמות של המבקש 1. תחילה עמדו המבקשים בהתחייבויותיהם למשיב. ואולם, למרבה הצער במהלך השנה האחרונה נקלעו המבקשים לקשיים כלכליים ונוצרו מספר חריגות ממסגרת האשראי ובפירעון ההלוואה.
המבקשים טוענים כי מעולם לא קיבלו לידיהם מכתבי התראה מהמשיב וכי בתחילת חודש ספטמבר 2013, פקידת המשיב פנתה אליהם וביקשה מהם להפקיד סך של 3,000 ₪ לכיסוי יתרות החובה והפיגורים בעו"ש ובהלוואה, על מנת שלא ייפתחו נגדם הליכים משפטיים. המבקשים עשו כן, אך למרבה הפתעתם קיבלו תביעה על מלוא סכום החוב, וזאת בניגוד להבנות בינם לבין המשיב. בנוסף, המשיב לא הפחית את הסכום ששולם מסכום החוב.
לטענת המבקשים, הואיל וחובם למשיב בגין הלוואות ופיגורים סולק מיד עם דרישת המשיב, לא רשאי היה המשיב להעמיד את מלוא סכום ההלוואה לפירעון מידי, בפרט לאור ההבטחה שניתנה על ידי המשיב.

כידוע "מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ראו ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ
נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ
, פ"ד לו(3) 518, 524; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהד' שביעית, 1995), בעמ' 675 (להלן: זוסמן)). לפיכך נפסק כי גם מי שההגנה שבפיו דחוקה וסיכוייו לדחיית התביעה נגדו קטנים, יקבל מתן רשות להתגונן. לעומת זאת מי שהגנתו "הגנת בדים" תידחה בקשתו למתן רשות להתגונן (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ
נ' בנק לאומי לישראל (לא פורסם, ניתן ביום 1.11.04) (להלן: עניין אלפי); ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ
, פ"ד מב(1) 721). הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן אינו בא במקום המשפט עצמו. אשר על כן במסגרת הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן אין בית המשפט רשאי לקבוע עובדות או לקבוע מהימנות עדויות ואף טענה שהעלה הנתבע בעל-פה כנגד מסמך בכתב יכולה לבסס הגנה לכאורה (זוסמן, בעמ' 675-676, 678). ככל שהנתבע הציג הגנה לכאורה יש ליתן לו רשות להתגונן ואין לבדוק כיצד יצליח להוכיח את הגנתו או מהו טיב ראיותיו (עניין אלפי). עם זאת נדרש ממבקש הרשות להתגונן להגיש תצהיר הנכנס לכל פרטי העובדות עליהן הוא מבסס את טענת הגנתו (ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ
נ' עירית חולון, פ"ד נג(1) 390, 400)." (ע"א 3374/05 אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ
(פורסם בנבו)).

במקרה זה, כאמור, טוענים המבקשים, כי על סמך מצג שנעשה על ידי המשיב, שילמו
את החוב שבפיגור וכי המשיב הבטיח להם כי עם תשלום החוב שבפיגור, לא תועמד יתרת ההלוואה לפירעון ולא יינקטו נגדם הליכים משפטיים. כן נטען, כי סכום החוב שהופקד לא הופחת מסכום התביעה. טענות אלה, ככל שתוכחנה בסופו של יום, עשויות להקנות למבקשים הגנה לכאורה בפני
התביעה. לפיכך, אני מורה על קבלת בקשת הרשות להתגונן.

לנוכח סכום התביעה היא תידון בסדר דין מהיר, ועל הצדדים לנהוג בהתאם להוראת תקנה 214ב' 1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").
התובע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה לפי תקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 30 יום.
הנתבעים ימציאו לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב ההגנה בהתאם לתקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 30 יום מיום קבלת מסמכי התובע כאמור.








ניתנה היום, כ"ד חשון תשע"ד, 28 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.









תאק בית משפט שלום 29320-09/13 מישל רודריגז, דפנה רודריגז נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (פורסם ב-ֽ 28/10/2013)