פסקי דין על אורן שביט | פסקי דין על אביבה שבת | פסקי דין על קרין שביט | פסקי דין על ב.יאיר חברה קבלנית לעבודות בניה 1988 | פסקי דין על יאיר ביטון | פסקי דין על הרמטיק נאמנות |

12935-02/13 תצ     06/11/2013




תצ 12935-02/13 אורן שביט, אביבה שבת, קרין שביט נ' ב.יאיר חברה קבלנית לעבודות בניה 1988 בע"מ, יאיר ביטון, הרמטיק נאמנות בע"מ








המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"צ 12935-02-13 שביט ואח'
נ' ב.יאיר חברה קבלנית לעבודות בניה 1988 בע"מ
ואח'

תיק חיצוני
:



בפני

כב' השופטת
רות רונן


המבקשים:

1
.
אורן שביט

3
.
אביבה שבת

2
.
קרין שביט
ע"י ב"כ עו"ד שרגיל


נגד


המשיבים:

1. ב.יאיר חברה קבלנית לעבודות בניה 1988 בע"מ
2.
יאיר ביטון

ע"י ב"כ עוה"ד מיכאלי
, רוזנטל
וסאסי
3. הרמטיק נאמנות בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד נוי הקר ושמעון




החלטה

1.
בקשה לתיקון בקשה לאישור תובענה ייצוגית.

כעולה מהבקשה היא הוגשה לאחר שבית המשפט הפנה את תשומת לב המבקשים בישיבת יום 14.7.13 לשלושה עניינים –
"(א) אי דיוק עובדתי בתיאור העובדתי ביחס לשעבודים אותם התחייבה החברה לתת למחזיקי האג"ח סדרה 8 במובן שבניגוד לנטען בבקשה, החברה כן שעבדה את חשבון התקבולים וחשבון העודפים לטובת הנאמן, אך לא המציאה
למחזיקי האג"ח שיעבודים על חשבונות הליווי של 3 הפרויקטים בבנקים המלווים, אך לטענתה כן פנתה לשלושת הבנקים המלווים בבקשה לקבלת הסכמתם לרישום שעבוד כמצוין בתשקיף.
(ב) אי דיוק בציטוט מתוך ביאור 28 לדו"ח השנתי לשנת 2010, וביאור לדו"ח רבעון ראשון 2011 (הזהים לחלוטין) במובן שבעוד שבמקור נאמר: 'בשעבוד' הרי שבציטוט המופיע בבקשה נאמר 'שעבוד' וכן נאמר במקור 'את חשבונות' בעוד שבציטוט שבבקשה מופיע 'ואת חשבונות'
.
(ג) מתוך קריאת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, ניתן ללמוד כי הבסיס לבקשה ועילת התביעה כאמור בפרקים 'תמצית הבקשה' ו'עילות התביעה' הינם 'היעדר קיומם של שעבודים/ביטחונות למחזיקי אג"ח סדרה 8 בניגוד להתחייבויות החברה לתתם' בה בשעה שבגוף הבקשה עסקינן ב'פרט מטעה' בתשקיף ובפרסומי החברה המאוחרים יותר, כשכתוצאה ממנו נותרו מחזיקי האג"ח בלי ביטחונות
".

לגישת המבקשים, נועדה הבקשה להסיר את אי הדיוקים, ולהבהיר את עילת התביעה בגינה הם מבקשים להגיש את התביעה הייצוגית כמפורט בס' (ג). המבקשים הגישו - כנספח לבקשת התיקון - בקשה מתוקנת, בה הודגשו כל התיקונים בקו תחתון.

2.
בין היתר תוקן במסגרת הבקשה המתוקנת ס' 103(א) לבקשת האישור. בבקשה המקורית צוין בסעיף כי המבקשים טוענים שקיימת להם עילת תביעה של:
"אחריות לנזק בשל פרט מטעה בתשקיף... וזאת נוכח העובדה כי חרף פרסומה בתשקיף של עובדת קיומן של בטוחות לאג"ח מסדרה 8 של המשיבה 1 שהוצעו לציבור במסגרת ההנפקה מושא התשקיף ונרכשו ומוחזקות על ידי חברי הקבוצה בכלל והמבקשות בפרט, לא ניתנו הבטוחות שהופיעו בתשקיף לחברה הקבוצה, לא בעת ההנפקה ולא עד עצם היום הזה" (ההדגשה היא שלי, ר.ר.).

סעיף 103(א) בטיוטת הבקשה המתוקנת שאותה מבקשים המבקשים להגיש קובע:
"אחריות לנזק בשל פרט מטעה בתשקיף... וזאת נוכח העובדה כי לא צוינה בתשקיף עובדת קיומו של השעבוד הצולב על חשבונות הליווי וכן העובדה (לרבות בדרך של אזהרה) כי מלכתחילה היה ידוע לחברה כי אין סיכוי שהבנקים המלווים שלהם שעבודים צולבים על חשבונות הליווי שניתנו עוד טרם פרסום התשקיף יסכימו למתן שעבוד בדרגה עדיפה על השעבוד הצולב לטובת מחזיקי האג"ח וכתוצאה מכך לא ניתנו הביטחונות שהופיעו בתשקיף לחברי הקבוצה לא בעת ההנפקה ולא עד עצם היום הזה" _ההדגשה מציינת את השינויים בבקשה המתוקנת).

3.
המשיבים 1-2 (להלן: "המשיבים") התנגדו לבקשה. לטענתם, הבקשה אינה עומדת בתנאי ההלכה הפסוקה לתיקון. מדובר, כך נטען, בזניחה של העילה המרכזית והיחידה שעמדה בבסיס הבקשה המקורית, והחלפתה בעילה אחרת, לאחר שהתבררה קלישותה של העילה המקורית. העילה המקורית היתה שהחברה פרסמה בתשקיף שיינתנו למחזיקים בטוחות מסוימות אך היא לא נתנה אותם, בעוד העילה החדשה היא כי החברה לא פרסמה דבר קיומו של "שעבוד צולב" ולא פרסמה את ידיעתה על כך שאין סיכוי שהבנקים המלווים יסכימו למתן שעבוד עדיף על השעבוד הצולב.

עוד נטען כי התיקונים אינם מסייעים להכרעה בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין כפי שאלה הוגדרו בבקשת האישור המקורית. התיקון הראשון הוא חזרה מעילת התביעה שעמדה בבסיס הבקשה המקורית – בדבר אי קיומם של שעבודים. כך נטען במפורש בבקשה (בס' 103(א) בה). מדובר בתיקון שבית-המשפט אינו צריך לאפשר. לאחר הודאת המבקשים כי החברה מילאה את התחייבויותיה בתשקיף, לא נותרות עוד שאלות במחלוקת כלל.

4.
התיקון המבוקש השני עניינו בהוספות עילות תביעה חדשות. בסעיף 103 המתוקן לבקשת האישור, נמחקה העילה המקורית (לפיה לא ניתנו הבטוחות שהופיעו בתשקיף) ונוספו עילות חדשות – לפיהן הפרט המטעה הוא אי ציון עובדת קיומו של שעבוד צולב, וידיעה כי אין סיכוי שהבנקים יסכימו למתן שעבוד בדרגה עדיפה על השעבוד הצולב. מכאן עולה כי זו בקשה חדשה לאישור, שנוספו לה עילות חדשות. הפרט הנטען הוא אחר, וההטעיה היא שונה.

5.
התיקון המבוקש השלישי מתייחס לציטוט שגוי ומוטעה מתוך פרסומי החברה במאזן השנתי שלה לשנת 2010 ובמאזן רבעון מיום 31.3.2011 באופן שהיה עלול להטעות את בית המשפט. בבקשה לתיקון מבוקש להחליף את הציטוטים בציטוט מפרסומי החברה בדוחות של החברה ברבעון השני והרבעון השלישי לשנת 2011. אלא שדוחות אלה אינם רלוונטיים לתביעה, כי הם פורסמו לאחר
המועד הקובע כפי שהוא הוגדר בבקשת האישור (יום 1.7.2011). בנוסף אין מקום לאפשר במסגרת בקשת תיקון לצד שהציג תמונה שגויה ומטעה בפני
בית המשפט בניסיון חסר תום לב "לצבור נקודות", לתקן זאת ולחזור בו.

6.
המשיבים הוסיפו וטענו כי הבקשה לוקה בשיהוי חמור, וכי עסקינן במידע שהיה ידוע למבקשים בעת הגשת בקשת האישור. המידע היחיד שהוא "חדש" הוא פרוטוקול אספת מחזיקי האג"ח מיום 22.6.2011. פרוטוקול זה הועבר אל המבקשים על ידי הנאמן לפני הגשת התגובות מטעם המשיבים לבקשת האישור. על כל פנים, המבקשים היו יכולים להשתתף באספה בזמן אמת או לבקש ולקבל את הפרוטוקול מהנאמן בכל מועד טרם הגשת הבקשה לאישור. בבקשה אין הסבר לאיחור, ועולה ממנו כי התיקון אינו דרוש לבירור השאלות שאמנם שנויות במחלוקת, שאלמלא כן, היו המבקשים מעלים זאת מלכתחילה.

המשיבים טענו כי קבלת הבקשה תגרום להם נזק בלתי הפיך. זאת משום שדינה של הבקשה המתוקנת יהיה התיישנות. אם ייאמר כי ההחלטה על תיקון גוברת על טענת התיישנות – הרי שהתיקון ישלול מהמשיבים טענת הגנה של התיישנות בקשר עם העילות החדשות הנטענות בבקשת התיקון. המשיבים טענו כי המבקשים מתנהלים בחוסר תום לב מובהק, שניתן להסיק אותו משורה של מחדלים שלהם.

7.
גם המשיבה 3 (להלן: "הנאמן") התנגדה לבקשה. גם לגישת הנאמן, התיקון אינו מסייע בבירור השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת. הנושא הראשון – העובדה כי השעבודים נרשמו, אינו שנוי עוד במחלוקת בין הצדדים. תיקון הציטוט השגוי אף הוא אינו מסייע בבירור השאלות השנויות במחלוקת לאור המועד הקובע כפי שנקבע על ידי המבקשים לצורך קביעת הקבוצה. התיקון השלישי נועד להוסיף עילות חדשות, ובית-המשפט לא יתיר תיקון לצורך כזה.

הנאמן טוען כי אין בסיס לטענת המבקשים לפיה השעבוד שהמחזיקים יכלו לקבל היה שעבוד שלישי בדרגה בלבד, ואין בסיס גם לטענה לפיה היה ברור לחברה מראש כי הבנק המלווה יסרב למתן השעבוד המוצע בתשקיף – שכן הבנק המלווה הסכים לרישום השעבוד המוצע בתשקיף (שעבוד ראשון על זכויות החברה בכספים שבחשבונות הליווי), בכפוף לתנאי שהעמיד. עוד נטען שממילא אין למבקשים עילת תביעה כנגד הנאמן.

8.
אף הנאמן טען כי בקשת התיקון לוקה בשיהוי. המבקשים לא הצביעו על פערי מידע אינהרנטיים בינם לבין המשיבים. הטענות החדשות הן משפטיות ולא עובדתיות טהורות. הנאמן אף ציין כי התיקון נועד לאפשר למבקשים לצרף עילת תביעה שהתיישנה, ובמקרה כזה – אין להתיר את התיקון. הנאמן הוסיף כי בקשת התיקון לוקה בחוסר תום-לב דיוני, כי בקשת האישור הוגשה באופן שטחי ורעוע, וכי בקשת התיקון אינה נתמכת בתצהיר כדין.

9.
המבקשים השיבו לתשובות. הם טענו כי לא היתה להם סיבה להידרש לפרוטוקול אספת בעלי האג"ח מיום 22.6.11 שנתכנסה למטרה אחרת לגמרי, ונושא השעבוד הצולב לא היה בה על סדר היום. לכן נודע למבקשים על הידיעה המוקדמת של המשיבה 1 אודות הסירוב הצפוי של הבנקים רק לאחר הגשת הבקשה המקורית. כן התברר בדיעבד כי הנאמן ידע אודות השמטת נושא השעבוד הצולב מהתשקיף, ועל ההשלכות של ענין זה, ולא טרח ליידע את מחזיקי האג"ח על כך, אלא הודיע על כך באספת יום 22.6.2011 שנועדה לענין אחר לגמרי.

עוד נטען כי תיקון הבקשה נועד לתיקון טעויות שתשומת לב המבקשים הופנתה אליהן, והבהרת עילת התביעה – שניתן היה להבין מהבקשה המקורית כי היא "פרסום פרט מטעה בתשקיף בכך שלא ניתנו הביטחונות שצוינו בתשקיף". המבקשים טוענים כי עילת התביעה היא העובדות המהוות אותה. לגישתם, הבקשה המקורית לאישור והתובענה שנספחה לה, כללו את כל העובדות המהוות את עילת התביעה. על פי הטענה אף לו היתה העילה מוגדרת כפי שהיא הוגדרה בבקשה המקורית, די היה בכך כדי להעמיד למבקשים עילת תביעה, גם אם נטל ההוכחה כבד יותר ועל המבקשים להראות כי הגנת המשיבים לאו הגנה היא.

10.
לגישת המבקשים, מאחר שבבקשה המקורית צוינו כל העובדות המהוות את עילת התביעה, לרבות אי פרסום השעבוד הצולב ואי מתן הודעת הסיכון, הרי תיקון הבקשה "נועד להכניס למשפט המקורי – פרט מטעה בתשקיף – את מכלול העובדות המהוות את הפרסום המטעה בתשקיף ואת ה'אקטוס ראוס' המשמש את עילת התביעה תוך הזדקקות לנושא העדר הביטחונות כתוצאה שנבעה מהאמור" (ס' 17 לתגובה לתשובה). לכן, כך הנטען, אין בתיקון כדי להקים עילת תביעה חדשה לחלוטין אלא "תיקון אמיתי ותם לב של הבקשה על מכלול העובדות אגב הוספת עובדות שהיוו את עילת התביעה ונכללו בבקשה המקורית לאחר המילים (ו/או לפניהן) 'הנעוץ בכך'" (ר' ס' 18 לתגובה).

באשר לטענת ההתיישנות טענו המבקשים כי הם מתנגדים לפרשנות המשיבים לס' 31 לחוק ניירות ערך בהקשר של תיקון כתבי טענות. לטענתם, תיקון כתבי הטענות לא מצמיח טענת התיישנות, ומאחר שכתבי הטענות הוגשו במועד, אין מקום לטענת התיישנות.

דיון
11.
בית-המשפט העליון התייחס לאחרונה באופן מפורט לשאלת האפשרות לתיקון בקשה לאישור תביעה כתביעה ייצוגית בבר"ם 4303/12 אינסלר נ. המועצה המקומית עמק חפר (22.11.2012, להלן: "פס"ד אינסלר"). באותו ענין קבע בית המשפט העליון (כב' השופט פוגלמן) כי השיקולים המנחים את בית המשפט בבקשות לתיקון כתבי טענות בכלל, הם בעיקר שאלת בירור השאלות שבאמת שנויות במחלוקת; האיחור בהגשת הבקשה וטעמיו; הפגיעה האפשרית ביריב; ותום לבו של המבקש. בהתייחס לתביעה ייצוגית, יש לקחת בחשבון את המאפיינים הייחודיים של ההליך, ולבחון את בקשת התיקון על רקע פערי המידע בין הצדדים והצורך לפרוס את התשתית המלאה, מול חשש מתביעות סרק ולחץ בלתי הוגן על הנתבעים.

בית המשפט קבע בענין אינסלר בין היתר כי:
"בניגוד לאמת המידה הליבראלית שהותוותה בפסיקה ביחס לתיקון כתבי טענות, בית-המשפט לא יתיר בנקל תיקונם של כתבי טענות בתובענה ייצוגית, אם הוברר שהתובע לא ערך מלכתחילה את כתב תביעתו ואת הבקשה לאשרו כתובענה ייצוגית ביסודיות ובכובד ראש".

12.
אני סבורה כי יישום השיקולים האמורים מביאים למסקנה כי אין מקום להתיר את התיקון.

הצדדים חלוקים ביניהם בהתייחס לשאלה האם התיקון של ס' 103 לבקשה הוא תיקון שיש בו משום חזרה של המבקשים מעילת התביעה שעמדה בבסיס הבקשה המקורית, והוספה של עילות תביעה חדשות שלא היו קיימות במסגרת העילה המקורית (כפי שטוענים המשיבים).

המבקשים, כאמור, אינם כופרים בכך ש"ניתן היה להבין" מהבקשה המקורית כי עילת התביעה בה היא עילה בדבר אי קיומם של שעבודים. אולם, לטענתם, הבקשה לאישור והתובענה כללו את כל העובדות ובכלל זה את נושא אי פרסום השעבוד הצולב ואי מתן הודעת הסיכון. לכן, לגישת המבקשים, גם אלמלא התיקון היתה עומדת להם עילת תביעה ביחס לנושאים אלה.

13.
אינני מקבלת את הטענה. הכללים החלים על בקשה לאישור תביעה כתביעה ייצוגית הם שונים מאלה החלים על תביעה "רגילה". בעוד שבתביעה "רגילה" די בכך כי התובע יציין בכתב התביעה את "העובדות העיקריות המהוות את עילת התביעה" (ר' תקנה 9(5) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984), הדין לגבי בקשות אישור של תביעות ייצוגיות הוא שונה.

במסגרת בקשה לאישור תביעה כתביעה ייצוגית, כך נקבע גם בענין אינסלר, על המבקש "לפרוש את התשתית העובדתית, המשפטית והראייתית כולה". ההסדר הספציפי ביחס לבקשות אישור, קבוע בתקנה 2 לתקנות תובענות ייצוגיות תש"ע – 2010. התקנה קובעת את כל הנושאים שעל המבקש לפרט במסגרת בקשת האישור. כך, על המבקש לפרט את העובדות המקימות את עילת התביעה האישית של המבקש אך גם את "הוראות הדין המקימות לו את עילת התביעה" (תקנה 2(2) ואת הוראות הדין המקימות את עילת התביעה לקבוצה (תקנה 2(5). עליו לפרט גם את הטעמים להתאמת התביעה לדיון כתביעה ייצוגית, ואת הנימוקים המצביעים על כך כי קיימת אפשרות סבירה שהשאלות כאמור יוכרעו לטובת הקבוצה (תקנה 2(9).

על המבקש לפרט את טיעוניו בבקשה, וכן לכלול בה אסמכתאות. מדובר אם כן בבקשה מלאה, הכוללת לא רק עובדות אלא גם טענות ואסמכתאות, ושבמסגרתה על המבקש לפרט את מכלול הטיעון – הן האישי שלו והן הקבוצתי, שדי בו כדי לאפשר לבית המשפט לקבל החלטה בבקשת האישור, ללא כל חומר נוסף. לכן קובעת תקנה 2(ה) לתקנות תובענות ייצוגיות את הקביעה החריגה לפיה "בית המשפט רשאי להחליט בבקשה לאישור על יסוד החומר שהוגש לו לפי תקנה זאת בלבד, או, אם ראה צורך בכך, לאחר חקירת המצהירים על תצהיריהם".

14.
כלומר, מדובר בבקשה שבשונה מכתב תביעה רגיל, בית המשפט רשאי להחליט בה על יסוד האמור בה בלבד. לכן, טענת המבקשים לפיה ניתן היה "לדלות" את נושא אי פרסום השעבוד הצולב ואי מתן הודעת הסיכון מהבקשה המקורית,
שהעובדות הרלוונטיות פורטו בה – איננה מדויקת מקום בו מדובר בבקשה לאישור תביעה ייצוגית. בניגוד (אולי) למקרה של תביעה רגילה, בה יתכן כי די בכך שעובדות מסוימות צוינו ופורטו בכתב התביעה, אין די בכך בבקשת אישור. כדי שתהיה קיימת עילת תביעה במסגרת בקשת אישור, על המבקש לפרט אותה, להבהירה, לגבותה בהוראות הדין הרלוונטיות, להציג באופן מפורט את הטיעון לגביה ולהוסיף לה אסמכתאות ככל שזה נדרש.

15.
קריאה של הבקשה המקורית באופן זה, מעלה כי יש ממש בטענות המשיבים, וכי עילת התביעה במסגרת הבקשה המקורית אכן היתה שונה מזו שהמבקשים מבקשים לטעון לה בשלב זה, במסגרת בקשת התיקון. במסגרת הבקשה המקורית היתה עילת התביעה -
כפי שפורטה בס' 103(א) – העובדה ש"לא ניתנו הבטוחות" שהופיעו בתשקיף.
נושא זה אינו עומד עוד על הפרק, והמבקשים חזרו בו ממנו במסגרת בקשת התיקון.

16.
ההטעיה המיוחסת למשיבים בהתאם לבקשה המתוקנת, מתייחסת כפי שהובהר לעיל (וכעולה מס' 103(א) לטיוטת הבקשה המתוקנת) לשני נושאים אחרים, חדשים – עובדת קיומו של השעבוד הצולב, והטענה לפיה היה ידוע לחברה כי אין סיכוי שהבנקים המלווים יסכימו לשעבוד בדרגה עדיפה. נושאים אלה לא הובהרו ופורטו במסגרת הבקשה המקורית, ולא ניתן לכן לומר שהם היו חלק מעילת התביעה על פיה.

מכאן, שהתיקון אינו נחוץ לבירור מעמיק יותר של השאלות השנויות במחלוקת נושא הבקשה המקורית, אלא מדובר בתיקון שמעלה שאלות חדשות לדיון, תוך ויתור על הטענה המרכזית שעליה התבססו המבקשים במסגרת הבקשה המקורית. תיקון כזה הוא תיקון חריג, שבית המשפט יאשר אותו רק בנסיבות חריגות ביותר.

17.
זאת ועוד – היוזמה לתיקון המבוקש לא באה מהמבקשים באופן עצמאי, אלא – לדבריהם שלהם – היא תולדה של הדיון בבית המשפט מיום 14.7.2013, בו "הוסבה תשובת לבם" למספר עניינים, וענין זה בכללם. כאשר מדובר במבקשים המבקשים לייצג קבוצה במסגרת תביעה ייצוגית, ישנה חשיבות רבה לאיכות הייצוג עבור הקבוצה. העובדה כי המבקשים המתינו, ולא בקשו את התיקון לאחר הגשת כתבי התשובה מטעם המשיבים, אלא רק לאחר ששמעו את דברי בית המשפט בישיבת קדם המשפט הראשונה, היא בעוכריהם.

18.
גם הקריטריונים האחרים שצוינו בפס"ד אינסלר שנזכר לעיל, מחזקים את המסקנה לפיה אין להיעתר לבקשת התיקון. כך, בין היתר יש להתייחס לנושא תום לבו של המבקש. במקרה דנן, כללה הבקשה המקורית ציטוט מהדוחות הכספיים של החברה שהיה עלול להטעות את בית המשפט. המבקשים אינם כופרים בכך כי הציטוט לא היה נכון, ושיקף בצורה מעוותת את האמור בדוחות מהם הוא התיימר לצטט. גם אם הטעות נעשתה בשוגג, מדובר בענין משמעותי שאין להקל בו ראש. המבקשים לא בקשו את התיקון גם בהקשר זה מייד לאחר שקבלו את תשובות המשיבות לבקשה, אלא רק לאחר שבית-המשפט הסב את תשומת לבם לענין. על כל פנים, גם בהקשר זה, הציטוט השגוי מכביד על המבקשים כמייצגים של הקבוצה, והוא מכביד עליהם לכן גם בבקשת התיקון שהם הגישו.

מעבר לכך, וכפי שעולה מתשובות המשיבים, התיקון המבוקש מתייחס לפרסום של החברה בדוחות הכספיים שלה במועד שהוא מאוחר למועד הקבוע כפי שזה הוגדר בבקשת האישור.

19.
באשר לאיחור בהגשת הבקשה, הרי אין ספק שחלק מהנושאים נושא בקשת התיקון היו ידועים למבקשים. המסמך היחיד שלגישתם של המבקשים לא היה בפני
הם מלכתחילה הוא פרוטוקול אספת מחזיקי האג"ח מיום 22.6.2011. המבקשים טענו כי לא היתה להם סיבה להידרש לפרוטוקול זה, משום שאספת בעלי האג"ח התכנסה לסיבה אחרת, ונושא השעבוד הצולב לא היה על סדר היום.

גם בהנחה שיש ממש בטענה, הרי אין מדובר בפרוטוקול שנסתר מעיני המבקשים. הם היו יכולים לבקשו ולקבלו מהנאמן עוד קודם להגשת הבקשה, ויתכן שמן הראוי שהיו עושים זאת, כדי שמכלול היריעה העובדתית תהיה לנגד עיניהם בעת הגשת הבקשה. על כל פנים, לא מדובר בפערי מידע אינהרנטיים (הקיימים פעמים רבות בהקשר של תביעות ייצוגיות). אין מדובר במידע מהסוג שנסתר בדרך כלל מעיני המבקשים, גם משום שהמבקשים היו יכולים גם להיות נוכחים באספה בעצמם, ולו היו נוכחים בה, הם היו יודעים כמובן את כל מה שנאמר בה.

20.
מעבר לכך, הפרוטוקול הועבר למבקשים על ידי הנאמן עוד לפני הגשת התגובות לבקשת האישור על-ידי המשיבים. גם לאחר מכן, המבקשים לא פנו ובקשו את תיקון הבקשה, וגם לא לאחר הגשת התגובות. כאמור, בקשת התיקון הוגשה רק לאחר ישיבת בית-המשפט הראשונה ולאור הערות בית-המשפט בה. האיחור בהגשת הבקשה לתיקון, שאין לו הסבר מניח את הדעת "מקים חזקה – הניתנת לסתירה – כי התיקון אינו דרוש לבירור השאלות שאמנם שנויות במחלוקת" (ר' פס"ד אינסלר, ס' 8 לפסק הדין).

21.
מעבר לכל האמור לעיל, אני סבורה כי יש חשיבות גדולה גם לטענת המשיבים לפיה התיקון עלול לפגוע בזכויותיהם. כאמור, במסגרת התיקון מבקשים המבקשים להוסיף עילות תביעה שלא היו מבוססות במסגרת הבקשה המקורית. אחד השיקולים החשובים שעל בית המשפט לשקול אותו במסגרת בקשה לתיקון כתב תביעה הוא "אם התיקון עלול לפגוע בבעל-הדין היריב. בית-המשפט לא יתיר את התיקון אם לצד שכנגד יש אינטרס ממשי להתנגד לתיקון, כגון שהתיקון ימנע ממנו להעלות טענת התיישנות" (פס"ד אינסלר, סעיף 8).

המבקשים טענו כי תיקון כתבי הטענות לא מצמיח טענת התיישנות וכי "מאחר שכתבי הטענות הוגשו במועד אין מקום לטענת ההתיישנות". ואולם, הבעייתיות שבתיקון כתבי טענות והחשש מפגיעה בנתבע נובע בדיוק מהאמור בתגובת המבקשים. אכן, כתב הטענות המקורי הוגש לכאורה "במועד". אם המועד הרלוונטי הוא הגשת כתב הטענות המקורי, ולכתב זה נוספות טענות – שבמועד התיקון כבר התיישנו, הרי הוספת הטענות מונעת מהמשיבים להעלות את טענת ההתיישנות שהיתה עומדת להם לו היה מוגש כתב טענות חדש (למשל בקשה חדשה ומתוקנת לאישור תביעה ייצוגית). גם מטעם זה אני סבורה כי אין מקום לקבל את הבקשה.

בשולי הדברים אציין, כי לאור כל האמור לעיל, אינני סבורה גם כי יש מקום לשקול החלפת התובע המייצג או את בא כוחו בנסיבות המקרה דנן.

22.
לכן, בקשת התיקון נדחית.
המבקשים יישאו בהוצאות המשיבים ובשכר טרחתם בקשר עם הבקשה בסכום כולל של 3,000 ₪ לכל קבוצה.
ב"כ המבקשים יודיע תוך 20 יום מהיום האם הוא עומד על הבקשה המקורית, ואם כן – ייקבע מועד לדיון בה.

התיק נקבע לתז"פ ביום 27.11.13.

ניתנה היום, ג' כסלו תשע"ד, 06 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.








תצ בית משפט מחוזי 12935-02/13 אורן שביט, אביבה שבת, קרין שביט נ' ב.יאיר חברה קבלנית לעבודות בניה 1988 בע"מ, יאיר ביטון, הרמטיק נאמנות בע"מ (פורסם ב-ֽ 06/11/2013)