פסקי דין על פלדום פיינגולד מתכות | פסקי דין על עו"ד ארנון גיצלטר | פסקי דין על נעם זגמן | פסקי דין על גדעון פינגולד ואח' |

3496/13 עא     11/11/2013




עא 3496/13 פלדום פיינגולד מתכות נ' עו"ד ארנון גיצלטר, נעם זגמן, גדעון פינגולד ואח'




החלטה בתיק ע"א 3496/13



בבית המשפט העליון
בירושלים


ע"א 3496/13 - ג'
וערעור שכנגד



לפני:

כבוד הרשמת ליאת בנמלך


המערערת:
פלדום פיינגולד מתכות



נ


ג


ד



המשיבים:

1. עו"ד ארנון גיצלטר



2. נעם זגמן



3. גדעון פינגולד


4. פלדום פלדום בע"מ


5. פינגולד סיני ובנו חברה בע"מ


6. פלדום פינגולד מתכות בע"מ


7. אריאל מירלמן


8. אוריק קרן פולק


בקשה לסילוק הערעור שכנגד על הסף




החלטה



1.
בפני
י בקשה מטעם המערערים לסילוק הערעור שכנגד על הסף, אותה כללו בגדר הבהרה שהגישו ביחס לשאלת צירופם של המשיבים שכנגד 7 ו-8 להליך שבכותרת.


ואלו בקצרה העובדות הצריכות לעניין, כפי שהן עולות מן החומר שבפני
י:


המערערת הגישה תביעת רשלנות מקצועית נגד המשיב 1, עורך-דין במקצועו, בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. המשיב 1 מצידו הגיש תביעה שכנגד נגד המערערת, המשיבים 2-6 ובאי כוחה של המערערת - עורכי הדין מירלמן וקרן-פולק (להלן:
עורכי-הדין
או
המשיבים שכנגד 7 ו-8
), בה טען לפגיעה במוניטין, בשמו הטוב ובמעמדו המקצועי.


המשיבים שכנגד 7 ו-8 הגישו בקשה למחיקתם מן התביעה שכנגד ובהחלטה מיום 15.3.2011 בקשתם התקבלה ובית המשפט הורה על סילוק התביעה שכנגד על הסף ככל שהיא מופנית כלפי המשיבים שכנגד 7 ו-8 בקובעו כי "כתב התביעה שכנגד לכאורה אינו מגלה עילה נגד עורכי-הדין", שכן על פני הדברים "אין לעורכי הדין דבר עם הסכסוך נושא התביעה".


ההליך המשיך להתברר לגופו, ולבסוף דחה בית המשפט המחוזי את התביעה ואת התביעה שכנגד בפסק-דין מיום 4.4.2013.

2.
המערערת הגישה ערעור על פסק הדין, ולאחר כחודש הגיש המשיב 1 ערעור שכנגד. להודעת הערעור שכנגד צורפה בקשת המשיב 1 בה ציין כי מזכירות בית המשפט סירבה לקבל תחילה את הודעת הערעור שכנגד לרישום נוכח העובדה שצוינו בכותרתה צדדים אשר אינם מצוינים בכותרת הודעת הערעור (הם המשיבים שכנגד 7 ו-8), והוא אף הוסיף וטען כי יש להורות על צירופם להודעת הערעור.


התבקשה הבהרת המערערת לעניין זה, ובהבהרה שהגישה ציינה כי המשיבים שכנגד 7 ו-8 לא היו צדדים לתביעה העיקרית (כי אם רק לתביעה שכנגד) ועל כן לא היה עליה לצרפם כצד להליך, ולטענתה אף את המשיבים 2-6 לא היה עליה לצרף להליך והיא עשתה כן אך בשל הוראת מזכירות בית המשפט. עוד טוענת המערערת כי במסגרת הערעור שכנגד משיג המשיב 1 על ההחלטה בדבר סילוק התביעה שכנגד על הסף ביחס למשיבים שכנגד 7 ו-8, אך משלא השיג על החלטה זו לאחר הינתנה אין הוא יכול להשיג עליה כיום, וודאי שלא בדרך של הגשת ערעור שכנגד. המערערת מוסיפה כי אין זיקה בין הערעור ובין הערעור שכנגד "לפחות ככל שהוא נוגע אל עורכי-הדין", וגם מטעם זה יש להורות על סילוקו.


המשיב 1, הוא המערער שכנגד, טוען כי אין מקום להורות על מחיקת הערעור שכנגד, וכי יש להורות כי המשיבים שכנגד 7 ו-8 יהיו צד רלבנטי להליך שבכותרת. לטענת המשיב 1 החלטת בית המשפט המחוזי מיום 15.3.2011 "לא סיימה את ההליך שבין המערער שכנגד והמשיבים כולם ובכללם המשיבים 7 ו-8", שכן באותה החלטה התביעה שכנגד לא הוכרעה לגופה אלא סולקה על הסף בשל שיקולים שעניינם האינטרס הציבורי, ולכן לא מדובר היה ב"

פסק דין
" כי אם ב"החלטה אחרת", עליה ניתן לערער ביחד עם הערעור על פסק-הדין עצמו. לטענת המשיב 1 אם תתקבלנה טענותיו כלפי המערערת וכלפי המשיבים 2-6, יהא מקום להחיל את המסקנות גם כלפי המשיבים כנגד 7 ו-8. עוד טוען המשיב 1 כי בין הערעור שכנגד ובין הערעור קיימת זיקה מספקת, כפי שדרישה זו פורשה בפסיקה.

3.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחומר שבפני
י הגעתי לכלל מסקנה כי יש להורות על מחיקתו של הערעור שכנגד.


החלטת בית המשפט המחוזי מיום 15.3.2011, בה קיבל את בקשת המשיבים שכנגד 7 ו-8 למחיקת התביעה שכנגד על הסף, ככל שהיא מופנית כלפיהם, מהווה "

פסק דין
חלקי", שכן היא החלטה "המסיימת את הדיון לגבי חלק מבעלי הדין" (חמי בן- נון וטל חבקין
הערעור האזרחי
107 (2012); כן ראו בש"א 1205/93
בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מ.ל.ת. מבנים לתעשיה בע"מ
, פ"ד מז(2) 26, 28-29 (1993)). לא ניתן לקבל את הטענות שהעלה המשיב 1 בהקשר זה לפיהן נוכח הנמקתו של בית המשפט קמא או נוכח העובדה שהתביעה שכנגד סולקה על הסף וללא בירור לגופם של דברים יש לראות בהחלטת בית המשפט קמא כ"החלטה אחרת", שכן באמור אין כדי להשליך על העובדה שבכל הנוגע למשיבים שכנגד 7 ו-8 התביעה שכנגד באה אל סיומה בהחלטת בית המשפט קמא.


פסק דין
חלקי הינו כ

פסק דין
לכל דבר ועניין (ראו ע"א 7525/12
לאלו נ' בר נהור
, פסקה 4 (21.4.2013)) ועל כן יש להשיג עליו בדרך של הגשת ערעור בתוך המועד הקבוע לכך בדין (ראו אורי גורן
סוגיות בסדר דין אזרחי
670 (2013) (להלן:
גורן
)). במקרה דנן לא השיג המשיב 1 על פסק הדין החלקי לאחר הינתנו והצדק עם המערערת כי אין באפשרותו להשיג עליו כעת, זמן ניכר לאחר חלוף המועד הקבוע בדין להגשת הערעור, במסגרת ערעור שכנגד בהמשך לערעורה שלה על פסק הדין מיום 4.4.2013 (ראו והשוו ע"א 3906/07
אחים טופז יהלומים ע"י טופז מרבי נ' בנק הפועלים בע"מ
, פסקה 5 (4.11.2007)).


לאותה מסקנה ניתן להגיע גם נוכח ההלכה הפסוקה ולפיה "ערעור שכנגד לא יוגש נגד בעל דין שאינו המערער בערעור העיקרי" (ראו ע"א 1490/08
קו מוצרי דלק בע"מ נ' צינורות המזרח התיכון בע"מ
, פסקה 6 (5.9.2010);
יואל זוסמן
סדרי הדין האזרחי
846 (1995);
גורן
, 1074). על הרציונל שביסוד הלכה זו עמדה כב' הרשמת ג' לוין בע"א 4835/07
קן טק ונ'צרס בע"מ נ' אברבנאל
(1.1.2008)) בציינה:

"הלכה זו נובעת מן הרעיון המונח ביסוד סדר הדין של ערעור-שכנגד. האפשרות להגיש ערעור-שכנגד מעניקה יתרון דיוני למי שיכול היה לערער בערעור ראשי ולא עשה כן, בכך שהיא מאפשרת לו לחרוג מפרקי הזמן הקצובים להגשת ערעור רגיל. פריבילגיה זו מהווה כעין שוט כלפי הצד שכנגד, החפץ בהגשת ערעור ראשי מצידו. יש בה כדי להרתיע בעל דין מלערער, שכן היא מעמידה אותו בסכנה שבית המשפט שלערעור לא רק ידחה את ערעורו, אלא יטול ממנו את פירות זכייתו (החלקית) בדרגה הראשונה (
זוסמן
, בעמ' 842). לראציונל זה אין נפקות ככל שמדובר בערעור שכנגד המופנה כלפי בעל דין שכלל לא ערער בערעור העיקרי ..." (פסקה 7 להחלטה).


מכאן כי הערעור שכנגד, המופנה גם כלפי המשיבים 2-6 וכלפי המשיבים שכנגד 7 ו-8, דינו להימחק.


יחד עם זאת, עיון בערעור שכנגד מלמד כי הוא כולל טענות שונות, המופנות כלפי פסק הדין נשוא ההליך (וכלפי החלטת ביניים מיום 6.9.2011 אשר "נבלעה" בו). מבלי להביע בשלב זה עמדה לגבי מידת הזיקה של כל אחת מן הטענות אותן מבקש המשיב 1 להעלות בערעור שכנגד ובין הטענות הנטענות בערעור העיקרי, מצאתי להתיר למשיב 1 להגיש הודעת ערעור שכנגד מתוקנת, אשר לא יכללו בגדרה טענות המופנות כלפי פסק הדין החלקי מיום 15.3.2011 ואשר יופנה כלפי המערערת בלבד. יובהר כי לאחר שתוגש הודעת ערעור מתוקנת כאמור, אם תוגש, תהא המערערת רשאית להעלות כל טענה לעניין מידת הזיקה כאמור, אם תמצא כי קיימת בידיה עילה שבדין לכך.

4.
נותרה לדיון השאלה האם יש להורות כי המשיבים שכנגד 7 ו-8 יהיו צד להליך.


הוראת תקנה 424 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן:
תקנות סדר הדין האזרחי
) מורה כי:

"כל מי שהיה בעל דין בתובענה לפני הערכאה הקודמת ואיננו מערער, יהיה משיב בערעור".


סיטואציה בה אחד מבעלי הדין נמחק מן ההליך טרם שניתן

פסק דין
סופי - כפי שאירע בענייננו - הינה אכן סיטואציה גבולית לעניין חובת צירופו כצד להליך, שכן מחד גיסא היה הוא "בעל דין בתובענה לפני הערכאה הקודמת" בראשית הדרך, אך מאידך גיסא עת ניתן פסק-הדין לא היה הוא עוד צד לו. הניסיון מלמד כי לעיתים בעל דין כאמור מצוין בכותרת פסק הדין של הערכאה הדיונית ולעיתים (כפי שאירע בענייננו) אינו מצוין בה.


במקרה אחר, בו בעלת דין עמדה על זכותה להגיש טענות בהליך ערעורי חרף העובדה שהתביעה נגדה נדחתה עוד קודם למתן ההחלטה נשוא אותו הליך ערעורי נעתרתי לבקשתה לצרפה כצד להליך (ראו רע"א 7378/12
נחמני ויקטור בנין והשקעות בע"מ נ' עזבון זכריא אסעד ג'ברין
(10.2.2013)). באותו עניין עמדתי על כך ש:

"מטרתה של תקנה 424 היא לידע את בית המשפט לערעורים מי הם בעלי הדין אשר להם נגיעה עניינית לדיון שהגיע לשלב הערעור, ואשר הערעור עשוי לא אחת להשליך גם על עניינם. המערער אינו רשאי להחליט אם להשמיט שמו של המשיב מהודעת הערעור; מחובתו להביא בפני
בית המשפט לערעורים את שמות כל בעלי הדין, שהיו צדדים לדיון בערכאה דלמטה.... בשום מקרה אין פוטרים מערער מלעשות את מי שהיה בעל דין למשיב בערעור (ע"א 1439/90
מדינת ישראל (רכבת ישראל) נ' שירות רכבת ותובלה בע"מ
, פ"ד מז(2) 346, 354 (1993)).


עוד ציינתי באותו עניין כי "עיון בפסיקה מלמד כי תקנה 424 הנ"ל מיושמת ככתבה וכלשונה וזאת נוכח תכליתה למנוע "תקלות חמורות בהליך", כגון שתוצאת פסק הדין בערעור לא תחייב את כל בעלי הדין בערכאה הדיונית (ראו בש"א 4553/01
שיכון ופיתוח לישראל בע"מ נ' ברזילי
, פ"ד נה(5) 357, 359 (2001). כן ראו רע"א 6586/11
כרמל כימיקלים בע"מ נ'
bip chemicals ltd
, פסקה 28). בהתאם ככלל אין בוחנים בשלב המקדמי האם בעל הדין הרלבנטי נטל חלק פעיל בהליך דלמטה "או במקטע מסוים שלו" (ראו ע"א 5068/12
נציגות ועד הבית צומת האלופים נ' מסיקה
(28.8.2012)); האם איזו מזכויותיו עשויה להיפגע בהליך הערעורי; והאם הערעור מכוון לקבלת סעד כלפיו (ראו ע"א 4504/11
המאגר הישראלי לביטוחי רכב נ' מור
, פסקה 5 (11.7.2012)), ודי בכך שבעל דין היה צד להליך - גם אם רק בחלק משלבי התנהלותו - כדי להוביל למסקנה כי יש לצרפו כמשיב, ולו כמשיב פורמאלי, להליך הערעורי (וראו למשל ע"א 3185/05
אדמנור שירותים בע"מ נ' אתרים בחוף תל אביב לפיתוח אתרי תיירות בתל אביב בע"מ
(8.9.2005))" (
שם
, פסקה 3).


דומני כי נקיטה באמת מידה זהירה ואחידה, ובפרט כאשר מי מבעלי הדין עומד על צירוף כאמור, אכן מצדיקה לצרף להליך את כל בעלי הדין אשר היו חלק ממנו, ולו בחלק משלביו. יובהר כי תכלית הצירוף הינה להביא להתגשמות התכלית העומדת בבסיס תקנה 424 לתקנות סדר הדין האזרחי, דהיינו, יידוע כל הצדדים אשר נטלו חלק בהליך שהתנהל בערכאה הדיונית, באיזה משלביו, על דבר הגשת ההליך הערעורי ויידוע בית המשפט אודותיהם, כך שאם מי מהם יסבור כי עלול הוא להיפגע מהשלכות הרוחב של ההכרעה שתינתן בהליך הערעורי יוכל להעלות טיעוניו ולמנוע תקלות. עוד יובהר כי משיב כאמור רשאי יהיה לבקש שלא ליטול חלק בהליך הערעורי או אף למוחקו מן ההליך, ובקשתו תיבחן לגופה בהתאם לנסיבות העניין הקונקרטי.


בהתאם לגישה זו ולמען הסדר הטוב, יצורפו המשיבים שכנגד 7 ו-8 כמשיבים לערעור, ונוכח המפורט בהבהרת המערערת יסווגו כמשיבים פורמאליים.



סיכומם של דברים
- הערעור שכנגד יימחק. המשיב 1 רשאי להגיש הודעת ערעור שכנגד מתוקנת בתוך עשרה ימים ממועד המצאת החלטה זו לידיו. ככל שיבחר שלא להגיש הודעת ערעור שכנגד מתוקנת, יגיש בתוך המועד האמור הודעה מעדכנת בעניין.


המשיבים שכנגד 7 ו-8 יצורפו כמשיבים פורמאליים לערעור שבכותרת (והמערערת תגיש בתוך שבעה ימים "דף פתיחה" מתוקן להודעת הערעור).


המשיב 1 יישא בהוצאות המערערת והמשיבים שכנגד בסך של 2,500 ש"ח.


ההחלטה תתויק בתיקי השופטים.


ניתנה היום, ח' בכסלו תשע"ד (11.11.2013).




ליאת בנמלך





ר ש מ ת

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

13034960_p07.doc

כש

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il








עא בית המשפט העליון 3496/13 פלדום פיינגולד מתכות נ' עו"ד ארנון גיצלטר, נעם זגמן, גדעון פינגולד ואח' (פורסם ב-ֽ 11/11/2013)