פסקי דין על שמואל (סם) סולומון | פסקי דין על קרסו מוטורס | פסקי דין על בנק מרכנתיל דיסקונט -סניף ראשי | פסקי דין על עו"ד ורו"ח סיגל רוזן רכב ואח' |

48555-05/13 פרק     13/11/2013




פרק 48555-05/13 שמואל (סם) סולומון נ' קרסו מוטורס בע"מ, בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ-סניף ראשי, עו"ד ורו"ח סיגל רוזן רכב ואח'








בית המשפט המחוזי מרכז-לוד



פר"ק 48555-05-13
, 48637-05-13, 48689-05-13 48726-05-13 52154-05-13

בטר פלייס



מספר בקשה:100


לפני: כבוד השופט אילן ש' שילה
, סג"נ



בעניין:
פקודת החברות
ובעניין:
בטר פלייס ישראל (ח.ת.) 2009 ח.פ. 51-434313-6

בטר פלייס לאבס ישראל בע"מ ח.פ. 51-403696-1

בטר פלייס שירותים גלובליים בע"מ ח.פ. 51-469241-7

בטר פלייס מוטורוס בע"מ ח.פ. 51-421745-4
(להלן "החברות")


המבקש

שמואל (סם) סולומון
באמצעות ב"כ עו"ד יאיר גרין
ועו"ד ניצן שמואל



נגד

המשיבים
1.קרסו מוטורס בע"מ
באמצעות ב"כ עו"ד אילן שביט
ועו"ד איתי עשהאל

2. בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ-סניף ראשי

3. עו"ד ורו"ח סיגל רוזן רכב, מנהלת מיוחדת
4. עו"ד שאול קוטלר, מנהל מיוחד

5. כונס הנכסים הרשמי
באמצעות ב"כ עו"ד אורי ולרשטיין




החלטה


בקשה למתן צו מניעה האוסר חילוט ערבויות בנקאיות שנמסרו למנהלים המיוחדים בקשר עם רכישת הקניין הרוחני של חברת
better place gmbh
הרשומה בשוויץ. המנהלים המיוחדים מתנגדים לבקשה ומבקשים לחלט הערבויות.



רקע
1.
המנהלים המיוחדים פעלו למכירת רכושן ועיסקיהן של קבוצת בטר פלייס, ולשם כך ביקשו לקבל הצעות לרכישה, האחת של נכסי ופעילות קבוצת בטר פלייס בישראל, והאחרת לרכישת הקניין הרוחני של חברת
better place gmbh
("החברה השוויצרית"). ביום 1.7.13 הוגשו שתי הצעות שכאלה על ידי מר יוסף אברמוביץ. ההצעות אושרו בהחלטתי מיום 10.7.13 ובכך היו ההצעות, על התנאים שנוספו במהלך הדיון לאישורן בבית המשפט, להסכמי מכר.


מר אברמוביץ ביקש לפעול באמצעות חברה שטרם הוקמה וששמה הזמני המוצע היה סאן רייז, אך
בסופו של דבר, ולאחר הזכייה, פעל מר אברמוביץ באמצעות חברת גרין אי.וי. אופריישן בע"מ (להלן: "הרוכשת"). על פי דרישת המנהלים המיוחדים נדרשו המציעים להפקיד בטוחות בדמות ערבות בנקאית אוטונומית, ואכן נמסרו למנהלים המיוחדים שני כתבי ערבויות בנקאיות של בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, בסכום של
500,000 ₪ כל אחת, האחת במסגרת ההצעה לרכישת פעילות החברות בישראל, והשניה במסגרת ההצעה לרכישת הקניין הרוחני של החברה השוויצרית.

2.
לאחר שהרוכשת לא עמדה בהתחייבויותיה לתשלום התמורה, בקשר עם רכישת נכסיה ופעילותה של קבוצת בטר פלייס בישראל, הוריתי ביום 25.8.13 על ביטול הרכישה, תוך שמירת טענות הצדדים בעניין חילוט ערבויות ופיצויים ביום 30.9.13 בוטלה גם עיסקת רכישת הקניין הרוחני, לאחר המנהלים המיוחדים והרוכשת טענו להפרות הדדיות של הסכם המכר, אך הסכימו לביטולו תוך שמירת טענותיהם. באותה החלטה, מיום 30.9.13, התרתי למנהלים המיוחדים ולרוכשת, וכן לנושים שיחפצו בכך, להשלים טיעוניהם לגבי חילוט הערבויות וגורלו של כסף ששולם על חשבון התמורה.

3.
המבקש, מר שמואל סולומון, הוא שהמציא לרוכשת את שתי הערבויות הבנקאיות, ובבקשה זו הוא עותר למנוע חילוטן.

טענות המבקש
4.
המבקש ידע כי ההצעות לרכישת נכסי הקבוצה יוגשו בשם חברה שיקים מר אברמוביץ'. הרוכשת ועורכי דינה הציגו בפני
המבקש מצג שווא כי בעלי מניותיה של החברה בהקמה יהיו העמותה לקידום תחבורה חשמלית בישראל ("העמותה"), וכן אנשי עסקים נוספים ועובדי החברות, וזאת נוסף על חברת סאן רייז (בהקמה בבעלותו של אברמוביץ') וחברת אונטריו. בפועל בעלי מניותיה של החברה שהוקמה הם סאן רייז ואונטריו בלבד.

5.
עוד הוצג למבקש כי החברה בהקמה תיקרא "ליאו קרס", כאשר בפועל הוגשה ההצעה למנהלים המיוחדים בשמה של חברה בהקמה "סאן רייז", אשר בפועל יוסדה בשם גרין, היא הרוכשת. רק בתחילת חודש אוגוסט 2013, כאשר נדרש לבוא להעיד בהליך בוררות בין בעלי מניות הרוכשת, התגלה למבקש השינוי בזהות המציעה.

6.
הערבות הבנקאית הוצאה להבטחת התחייבויותיה של "ליאו קרס" חברה בהקמה, וכך נכתב בגוף הערבויות. אמנם מדובר בערבות בנקאית אוטונומית, אך עדיין קשורה היא לעסקת היסוד, קרי התחייבות החייב כלפי הנושה. במקרה זה אין לחייב – "ליאו קרס" – כל חוב כלפי המנהלים המיוחדים, שלפיכך אין לחלט את הערבויות.

7.
אילו היו המנהלים המיוחדים עומדים על חוסר ההתאמה האמור, ודורשים את תיקונה של הערבות הבנקאית, כנדרש בדיני המכרזים, היה נודע למבקש על השינוי שחל בזהות בעלי מניותיה של המציעה, והיה נמנע הנזק שנגרם לו.

8.
הרוכשת לא הפרה את ההסכם לרכישת נכסי הקבוצה, אלא זה סוכל בשל סירובו של משרד התחבורה לתת אישורים מתאימים לקיום פעילות החברות. אף בשל כך אין לחלט את הערבות.

טענות המנהלים המיוחדים
9.
עסקינן בערבויות בנקאיות אוטונומיות, הניתנות למימוש לאלתר, ללא חובת הנמקה
או פירוט מצד המוטבים (המנהלים המיוחדים). כל טענותיו של המבקש כלפי הרוכשת אינן רלוונטיות ואין בהן כדי להשפיע על זכותם של המנהלים המיוחדים לחלט את הערבויות.

10.
ערבות אוטונומית, להבדיל מערבות לפי חוק הערבות, אינה מותנית בקיומו של חוב כלפי הנושה בהתאם לעסקת היסוד, אלא מותנית בתנאי הערבות עצמה. במקרה זה התנאי היחיד הוא משלוח דרישה מטעם המנהלים המיוחדים.

11.
טענותיו של המבקש לעניין אי ההתאמה תמוהות, במיוחד כאשר החייב שנזכר בנוסח כתב הערבות הוא חברה בהקמה, קרי מי שאינו אישיות משפטית, כך שאין כל משמעות לשמו ולזהותו.

12.
המבקש הוא יזם עתיר ניסיון עסקי וניסיון בייעוץ אסטרטגי בתחום המשפטי. המבקש פעיל מאוד בעמותה, ואף הוציא בעצמו תכתובות דואר אלקטרוני בשמה. ניתן אף להניח כי קרא את ההודעה שפורסמה באתר האינטרנט של לקוחות בטר פלייס, המודיעה על רכישת נכסי הקבוצה על ידי הרוכשת גרין. כמו כן, ביום 10.7.13, לאחר אישור מכירת נכסי הקבוצה לרוכשת, התקיימה ישיבה בנוכחות המנהל המיוחד שאול קוטלר, נציגי הרוכשת, ונציגי משרד הפטנטים. המבקש היה נוכח אף הוא בישיבה ונטל בה חלק פעיל. לכן לא ניתן לקבל את טענתו שלא היה מודע לזהות המציעה- הרוכשת ובעלי השליטה בה.

13.
התנהלותה של הרוכשת הסבה נזק רב לקופת הפירוק, ובדיוק לצורך כך נדרשו המציעים להפקיד בטוחות.

על כן, מתבקש בית המשפט לאשר למנהלים המיוחדים לחלט את הערבויות.

עמדות צדדים נוספים
14.
הנושים רנו, יבמ ישראל וקרסו מוטורס, הודיעו כי הם מצטרפים לדרישת המנהלים המיוחדים לחלט את הערבויות. כנ"ר אף הוא תומך בעמדת המנהלים המיוחדים.

דיון והכרעה
בקשה למתן צו מניעה
15.
זו לשונם של כתבי הערבות הבנקאית, בחלקים הרלוונטיים לענייננו:
"אנו ערבים בזה כלפיכם (המנהלים המיוחדים – אש"ש) לתשלום כל סכום עד לסך מירבי של 500,000 ₪ ... המגיע ו/או שיגיע לכם מאת ליאו קרס (
lio cars
) חברה בהקמה (להלן: "החייב") בקשר לרכישת פעילות ונכסי חברות בטר פלייס.
אנו נשלם לכם כל סכום שיידרש על ידכם עד לגובה סכום הערבות בתוך במיידית מיום קבלת דרישתכם (
כך במקור – אש"ש), מבלי שתהיה עליכם חובה לבסס את דרישתכם ו/או לדרוש תחילה את התשלום מאת החייב. ..."

16.
השאלה היסודית המונחת לפתחו של בית המשפט היא אם מקום שבנק הוציא ערבות בנקאית אוטונומית (להלן: "ערבות") לבקשתו של פלוני, כאשר פלוני איננו בעל דברו של מקבל הערבות וביקש את הוצאתה לטובתו של צד שלישי שהתקשר עם מקבל הערבות, יש לפלוני מעמד כלפי מקבל הערבות לדרוש את אי חילוט הערבות.


שאלה דומה עמדה לפני בית המשפט העליון במקרה שבו הוציא הבנק ערבות לבקשת הוריו של עציר להבטחת תנאי שחרורו ממעצר, ואלו ביקשו למנוע את חילוטה. תחת הכותרת "
מיהו 'בעל הדבר' בערבות בנקאית
"
ניסח בית המשפט, מפי המשנה לנשיא מ' חשין, את השאלה שניצבה לפניו:

"מה הוא, אם כן, מעמדם של מי שלבקשתם נותן בנק ערבות בנקאית, ובענייננו: ערבות בנקאית לשיחרור ממעצר? האם עומדת להם זכות הטיעון לעת שינוי תנאי השיחרור או לעת חילוט הערבויות, והאם שמורות להם - ולו בנסיבות מסויימות - הגנות כנגד החילוט? זו השאלה המרכזית המוצבת לפנינו, ותשובה לה תימצא לנו רק לאחר שנאמר דברים אחדים על-אודות טיבה ותכליתה של הערבות הבנקאית.




(בש"פ 10532/03 אירית רשל נ' מדינת ישראל, פ"ד נט (6) 469 בעמ' 473 (2005)).

17.
בתשובה לשאלה זו עמד תחילה בית המשפט על מהותה של ערבות בנקאית אוטונומית במלים אלו:
"ערבות בנקאית הינה התחייבותו של בנק (הערב) לשלם לפלוני (הנושה) סכום כסף מסוים, על פי דרישתו של הנושה, או משיתקיים תנאי מסוים – בהתאם לתנאים הקבועים בכתב הערבות – הנוגע לאלמוני (החייב), כגון שאלמוני לא קיים חיוב מסוים שנטל על עצמו" (שם, פיסקה 10).

ולגופו של עניין אמר בית המשפט:
"עיקר לענייננו הוא בתכונות האופי המאפיינות ערבות בנקאית, ובסימני ההיכר המבדילים ערבות בנקאית מערבות רגילה. ... לענייננו עתה נזכיר שלושה ממאפייניה העיקרים של הערבות הבנקאית, מאפיינים המייחדים ערבות זו לעצמה והמבדילים אותה מערבות רגילה. ואלה הם עקרונות האיפיון של הערבות הבנקאית:
ראשית לכל, עקרון העצמאות (האוטונומיה) והניתוק: להבדילה מערבות רגילה - ערבות הצמודה והטפלה לחיוב העיקרי שבעסקת היסוד - הערבות הבנקאית עסקה היא העומדת על רגליה-שלה. עיסקה עצמאית ומנותקת היא (משפטית) מעיסקת היסוד. ניתן לומר - שלא במדוייק - שהערבות הבנקאית היא עיסקת-יסוד לעצמה. כך, למשל, בענייננו, אין הבנקים הערבים באים תחת החייב העיקרי, רשל, ואין הם פורעים את חובו. הבנקים הערבים אמורים לשקול על-יד המדינה כך וכך מאות אלפי שקלים בהתקיים התנאים הקבועים בכתב הערבות; הא - ותו לא. עצמאות זו משרתת את התכלית העיקרית של הערבות הבנקאית: מימושה בלא צורך לקיים הליכים הקשורים לעיסקת-היסוד, הליכים העלולים להיות ארוכים, מסורבלים ויקרים. המשולש: ערב (בנק) - נושה (מדינה) - חייב (רשל), משולש סגור הוא, האירועים בתחומיו נקבעים אך על-ידי כתב הערבות, ואין הוא נשלט בידי גורמים חיצוניים.
שנית, עקרון ההתאמה (העמידה בתנאים): מימוש הערבות הבנקאית יקום או יפול כדבר התנאים המפורטים בכתב הערבות. הבנק לא יפרע את הערבות אלא אם ימלא הנושה (המדינה) אחר הדרישות הקבועות בכתב הערבות ככתבן וכלשונן. ולענייננו: שומה עליה על המדינה להציג לבנקים החלטות שניתנו בתיקי המעצרים והקובעות חילוט הערבויות; כך ולא אחרת. הנחרצוּת של חיוב התשלום בערבות הבנקאית, נחרצות זו היא אף המכתיבה גישה קפדנית ודווקנית באשר לקיום מדוקדק של התנאי מְחַלֵּט הערבות.
מאפיין שלישי
של הערבות הבנקאית הוא עקרון המיידיות: משמוכיח הנושה קיומו של התנאי הקבוע בכתב הערבות, אמור הבנק הערב לקיים את התחייבותו לאלתר, כקבוע בשטר הערבות, ללא כל שיהוי. עיקרון זה נגזר כמו-מאליו משני עקרונות היסוד הראשונים, שכן לא הנושה ולא הבנקים, השניים אינם מעוניינים בבדיקות ממושכות ובהערמת מיכשולים על-דרך מימושה של הערבות. מתוך שעיסקת היסוד אינה לעניין, וביודענו שהתנאי הקבוע בערבות הבנקאית נתמלא כנדרש, יכבד הבנק את הערבות הבנקאית על-אתר. הערבות הבנקאית אמורה להיות תחליף לכסף מזומן, ורק קיומו של תנאי זה - בנוסף לשני התנאים האחרים - יקיים ציפייה זו"

(שם, פיסקה 11).

18.

בענייננו כל שלושת המאפיינים שמנה המשנה לנשיא מצביעים על כך שאין למנוע את חילוט הערבות וכי דין הבקשה להידחות.
ברי כי אין בכל טענותיו של המבקש, כלפי הרוכשת והפועלים מטעמה, בין אם הן מוצדקות ובין אם לאו,
כדי להשפיע על תוקף הערבות או למנוע את חילוטה לפי דרישת המנהלים המיוחדים. גם טענותיו של המבקש, באשר לאי-הפרת ההסכם שבין הרוכשת לבין המנהלים המיוחדים, אינן רלוונטיות, הן משום שהערבות אוטונומית ואינה מותנית בקיומו של חיוב על פי עסקת היסוד הן משום שלא המבקש הוא בעל הדבר לטעון טענות אלו. אין למבקש כל מעמד כלפי המנהלים המיוחדים. הוא עשה להמצאת הערבויות הבנקאיות בעבור מי שהתעתדו לרכוש את פעילות החברות והקניין הרוחני, ואת כל טענותיו עליו להפנות אליהם.

19.
אין ממש גם בטענת המבקש שעיקרון ההתאמה אינו מתקיים כאן, מפני ששמו של החייב המצוין בכתבי הערבות אינו תואם לשמה של הרוכשת. כאמור לעיל, החיוב לתשלום על פי הערבות הבנקאית אינו מותנה בקיום חוב של החייב כלפי הנושה. החייב אינו צד לערבות, שהיא עסקה נפרדת בין הנושה (המנהלים המיוחדים) לבנק הערב.

בעניין אמריקן קולוני (ה"פ (מרכז) 4789-07-09 אמריקן קולוני נ' בנק הפועלים (30.5.2010)), לא הייתה מחלוקת כי שם "החייב" שצוין בכתב הערבות היה שמן של המבקשות, וכי למבקשות לא היה כלל חוב כלפי הנושה. המבקשות טענו כי לאור עיקרון ההתאמה אין לממש את הערבות. בית המשפט, מפי הנשיאה ה' גרסטל, דחה את הטענה משום שבכתב הערבות נקבע, כפי שנקבע בענייננו, תנאי אחד לחילוט הערבות והוא דרישה בכתב מאת הנושה. בית המשפט מצא שאפילו נאמר בכתב הערבות מהי עסקת היסוד, לא היה בכך כדי לחייב את הנושה להוכיח כי קיים חוב על פי עסקת היסוד.

20.
קביעה זו יפה גם לענייננו. עסקת היסוד וזהות החייב אינן רלוונטיות לקיום חיוב על פי כתבי הערבות. עצם ציון שמו של החייב על כתבי הערבות, "ליאו קרס חברה בהקמה", אינו יוצר חיוב על המנהלים המיוחדים להוכיח לבנק הערב כי אותו "חייב" (שאינו קיים) חייב להם סכום כסף, כפי שאינם חייבים להוכיח כי הרוכשת חייבת להם כסף. כל שהמנהלים המיוחדים צריכים לעשות כדי לעמוד בתנאי הערבות הוא להגיש דרישה בכתב לבנק, בהתאם לתנאים הטכניים המפורטים בכתב הערבות, הא ותו לא.
אוסיף כי אף מההיבט העובדתי אין ממש בטענת המבקש. מתוכן הבקשה עולה כי המבקש ידע שמדובר בחברה בהקמה, ומה לי אם בסופו של דבר נקרא שמה "ליאו קרס" או "גרין אי. וי. אופריישן". הדברים בולטים גם כאשר מעיינים אנו בשמותיהם של בעלי השליטה שהיו צריכים לשלוט בחברה שתוקם, שבעיקרם הם אותם גופים השולטים ברוכשת.

21.
מבלי לגרוע מהאמור לעיל אוסיף, כי יש לדחות את הבקשה אף מחמת שיהוי. אף לשיטתו של המבקש, הוא ידע על זהות הרוכשת ובעלי מניותיה לכל המאוחר ביום 8.8.2013. וכך אמר המבקש בחקירתו בבית המשפט ביום 3.11.2013:
ש. האם נחתם הסכם לגבי העמדת הערבויות הבנקאיות?
ת. באותו זמן לא. חודש וחצי לאחר מכן נחתם הסכם, זה היה כשגיליתי מי היו בעלי המניות בקבוצה. זה היה ב- 8.8 שגיליתי מי הבעלים, בגלל שמר אברמוביץ' ומר פורר התקשרו אלי בפאניקה, בגלל שהבעלים שהיו רק שיינר ואברמוביץ' נכנסו לסכסוך ביניהם. הם אמרו שהם הבעלים חצי חצי. אז הלכתי לכתוב הסכם עם אברמוביץ', כי הבנתי שיש בעיה.
(פרוטוקול הדיון 3.11.13, עמוד 91, שורות 1-4)

22.
אף על פי שהמבקש "הבין שיש בעיה", כלשונו, ביום 8.8.13, הוא הגיש בקשה זו רק ביום 10.9.13, זאת רק לאחר שהסכם המכר בין הרוכשת למנהלים המיוחדים בוטל ועלו טענות כנגד הרוכשת בדבר הפרת ההסכם. שיהוי זה מעורר תמיהה אם טענותיו של המבקש אינן מיועדות רק להתחמקות מחילוט הערבויות שמסר.

23.
הבקשה נדחית.
המבקש ישא בשכר טרחת עו"ד של המנהלים המיוחדים בסכום של 25,000 ₪.

ניתנה היום,
י' כסלו תשע"ד, 13 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.










פרק בית משפט מחוזי 48555-05/13 שמואל (סם) סולומון נ' קרסו מוטורס בע"מ, בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ-סניף ראשי, עו"ד ורו"ח סיגל רוזן רכב ואח' (פורסם ב-ֽ 13/11/2013)