פסקי דין על שלמה אפרים גוטליב | פסקי דין על מנחם צבי גוטליב | פסקי דין על תמר חיה אדמוני רוט ואח' | פסקי דין על מגדל חברה לביטוח | פסקי דין על מנורה מבטחים ביטוח | פסקי דין על עגם - מפעלי מתכת ואח' |

58445-01/12 הפ     10/11/2013




הפ 58445-01/12 שלמה אפרים גוטליב, מנחם צבי גוטליב, תמר חיה אדמוני רוט ואח' נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, מנורה מבטחים ביטוח בע"מ, עגם - מפעלי מתכת בע"מ ואח'








בית משפט השלום בחיפה



ה"פ 58445-01-12 גוטליב ואח'
נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח'




בפני

בפני
כב' השופט יעקב וגנר
, סגן נשיא


המבקשים

1
.
שלמה אפרים גוטליב

ת.ז. 38347282
2
.
מנחם צבי גוטליב
ת.ז. 033967720
3
.
תמר חיה אדמוני רוט ת.ז. 031175102
4
.
רות רחל פלדמן
ת.ז. 062886254

5
.
חיים יהושע גוטליב

ת.ז. 0300411766

-נגד-


המשיבים

1. מגדל חברה לביטוח בע"מ

2. מנורה מבטחים ביטוח בע"מ
3. עגם - מפעלי מתכת בע"מ
4. בנק דיסקונט לישראל, יהודה הלוי 27, תל אביב 65136
5. בנק לאומי לישראל בע"מ
6. בנק הפועלים בע"מ






פסק דין

נתוני רקע ועובדות
1.
בהמרצה זו עותרים המבקשים ל

פסק דין
הצהרתי, בו יוצהר כי הם הזכאים, בהיותם המוטבים בפוליסות ביטוח חיים של המנוח המנוהלות אצל משיבות 1 ו – 2, למלוא תגמולי ביטוח החיים לפי חלקיהם, וכי זכותם לקבל כספים מכוח פוליסות אלה גוברת על זכותם של המשיבים מכוח עיקול.

2.
המבקשים הינם ילדיו של המנוח שרגא גוטליב ז"ל (להלן: "המנוח") אשר הלך לבית עולמו ביום 13.10.11. המשיבות 1 ו – 2 הינן חברות ביטוח אשר מהן רכש המנוח מס' פוליסות לביטוח חיים (להלן: "הפוליסות"). המשיבים 3 – 6 הינם נושים שונים של המנוח, אשר לאחר פטירתו נקטו הליכים משפטיים אשר במסגרתם הם הטילו עיקולים אצל משיבות

1 – 2.

3.
לאחר פטירת המנוח, כאשר המבקשים פנו למשיבות 1 – 2 בקשה לשחרר את הכספים המגיעים להם מכוח הפוליסות, המבקשים נענו ע"י משיבה 1 כי לאור עיקולים שהוטלו ע"י משיבים 3 – 6 לאחר פטירת המנוח, אין היא יכולה לשחרר את הכספים, מה עוד שלמנוח הייתה יתרת חוב פרמיות אשר נוצרה טרם הטלת העיקולים. משיבה 2 כלל לא השיבה לפנייתם. ביום 30.1.12 הגישו המבקשים המרצה זו בבקשה ל

פסק דין
הצהרתי שיצהיר כי הם זכאים למלוא תגמולי ביטוח החיים לפי חלקיהם, וכי זכותם לקבל כספים מכוח פוליסות אלה גוברת על זכותם של המשיבים מכוח עיקול.

4.
בין התגובות להמרצה זו התקבלה גם תגובתה של משיבה 2, אשר טענה בין היתר, כי למנוח היה קיים חוב הלוואה לפירעון כלפיה. לכן ככל שבית המשפט יורה על העברת הכספים בפוליסה, למרות העיקולים הרבים הרובצים עליה, היא תעביר את הכספים לאחר ניכוי החוב כלפיה. ביום 15.5.12 המשיכה משיבה 2 ואף ביצעה ניכוי בפועל של כספי ההלוואה בסך 35,342 ₪ מכספי פוליסה מס' 702133968,
וזאת לטובת הלוואות שנטל המנוח עוד טרם הטלת העיקולים.

5.
ביום 19.2.13
לאור ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים ובהמשך לדיון שהתנהל ביום 2.1.13, ניתן פס"ד חלקי בתיק לפיו, משיבות 1 ו -2 יעבירו למוטבים, למעט אשת המנוח, את מלוא הסכומים שבמרכיבי הריסק שנצברו בפוליסות הביטוח שהתנהלו על שם המנוח.

בכל הנוגע לכספים שנותרו בידי המשיבות 1 ו 2, מרכיבי החיסכון בפוליסות, בית המשפט הורה ביום 2.1.13 על הגשת סיכומי טיעוני הצדדים. למרות החלטת בית המשפט ולמרות שתי החלטות/תזכורות נוספות שניתנו בעניין לא הוגשו סיכומי הצדדים מלבד סיכומי המבקשים ומשיבות 1 ו – 4. על כן, בהתאם להחלטה מיום 7.7.13 ומיום 2.9.13 פס"ד ניתן בהתאם לחומר שנימצא בתיק בית המשפט.

טענות המבקשים

6.
לטענת המבקשים זכותם כמוטבים גוברת על זכותם של משיבים 3 – 6 מכוח עיקולים מאוחרים יותר שהוטלו לאחר מות המנוח. לטענת המבקשים אין הם אישית חבים מהומה למשיבים 3 – 6 ובמקרה שלפנינו חל סעיף 147 לחוק הירושה, התשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק הירושה"), אשר קובע כי סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם על פי חוזה ביטוח, על פי חברות בקופת קצבה או בקופת תגמולים או על פי עילה דומה, אינם שייכים לעיזבון, זולת אם הותנה כך. לאור האמור, תגמולי הפוליסות אינם חלק מהעיזבון ועל כן נושיו של המנוח אינם יכולים להיפרע מהם.

לטענת המבקשים סעיף 147 לחוק הירושה אינו עורך הבחנה בנוגע לרכיבי פוליסת ביטוח החיים בין רכיבי החיסכון ובין רכיבי הריסק ואין בהפניה לסעיף 13(א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981 (להלן: "חוק חוזה ביטוח") כדי לשנות זאת. סעיף 13(א) לחוק חוזה ביטוח עוסק בפעולות שזכאי המבוטח לעשות קודם לקרות מקרה הביטוח. אין זה במקרה שלפנינו. בענייננו, במועד הטלת העיקולים כבר קרה מקרה הביטוח – פטירת המנוח. העיקולים הוטלו לאחר מות המנוח ובמועד פטירתו כבר התגבשה זכותם של המוטבים לקבל את מלוא הכספים שבפוליסת ביטוח החיים. לאחר פטירת המנוח, הסכומים בפוליסות אינם עוד כספי המבוטח – המנוח, כי אם כספים המגיעים למוטבים, אשר אינם ניתנים אם כן לעיקול על ידי נושי המנוח.


טענות משיבה 1
7.
לטענת משיבה 1 (להלן: "מגדל") היא אינה מתנגדת לתשלום יתרת הכספים הצבורים כל עוד שתשלום זה יעשה בכפוף לצו שיפוטי שיורה לה כיצד לנהוג בכספים וכן בכפוף לזכויותיה בגין חובותיו והתחייבויותיו של המנוח כלפיה.

לטענת מגדל, נכון ליום כתיבת הסיכומים קיימת יתרת חובה למנוח בגין הלוואות וחוב פרמיות בסך של 99,475.83 ₪. לטענתה יתרת חובה זו נוצרה בטרם הטלת העיקולים ע"י נושי המנוח. במסגרת מסמכי ההלוואה עליהם חתם הלווה, קרי המנוח, הוא נתן הסכמתו מראש לקיזוז יתרת ההלוואה הבלתי מסולקת מכל סכום המגיע ממגדל על פי הפוליסות, לרבות מערך הפדיון ומתגמולי הביטוח או מכל סכום אחר שיגיע לחייב ממגדל על פי כל מקור אחר. זאת ועוד, לפי תקנה 16 לתקנות ההשקעה החדשות מכוח חוק קופות הגמל – תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים), התשע"ב – 2012, רואים בסכום הפדיון של כספי מבוטח בקופת הגמל ככספי שנותרו לאחר ניכויי ההלוואה שנטל המבוטח.

לאור האמור, מגדל סבורה כי קיימת לה זכות קיזוז בגין ההלוואה והפרמיות הבלתי מסולקות וכי זכותה קודמת לזכותם של המעקלים או המוטבים בכספים שנותרו ברשותה.

טענות המשיב 4
8.
המשיב 4 (להלן: "בנק דיסקונט") טוען כי למרות שהמבקשים הם מוטבים על פי הפוליסות ולמרות שהעיקולים הוטלו לאחר מותו של המנוח, יש לאבחן את סוג הכספים המעוקלים. יש לאבחן כספים מסוג ריסק, שאז זכותם של המוטבים עדיפה, לבין כספים מסוג חיסכון, שאז זכות הנושים המעקלים גוברת.

לטענת בנק דיסקונט ההלכה הפסוקה קובעת כי זכויות מבוטח לערכי פדיון, במובחן מזכויות המוטבים (ריסק), אף אם מדובר בזכות עתידית לקבלת כספים, שייכות למבוטח עצמו. משעוקלו זכויותיו הכספיות (לפני או אחרי מותו) כנגד חובותיו או כנגד חובות העיזבון, יש לזקוף כספים אלה לתשלום חובותיו. כספי החיסכון היו בחיי המנוח חלק מזכויותיו והוא עשה בזכויות אלה כרצונו ואף התחייב בקשר אליהן התחייבות כספית ונטל הלוואות כנגדם. על כן, עם מותו הופכים כספים אלה לזכות של העיזבון (במאובחן מכספי הריסק) וככאלה ניתן לעקלם לאחר מות המנוח כנכס של העיזבון, והם ייזקפו לתשלום חובותיו לנושים.

דיון
9.
סעיף 13(א) לחוק חוזה הביטוח
קובע כדלקמן:

"קביעת מוטב שאינו המבוטח, אין בה כדי למנוע מהמבוטח להעביר או לשעבד את זכויותיו על פי החוזה, או כדי למנוע מנושי המבוטח לעקל זכויות אלה, והכל כל עוד לא קרה מקרה הביטוח; אולם אם היתה קביעת המוטב בלתי חוזרת, יהיו העברה ושעבוד של זכויות המבוטח טעונים הסכמת המוטב בכתב, ונושי המבוטח אינם רשאים לעקל זכויות אלה..."


על פי סעיף זה ככלל ניתן לעקל זכויות של מבוטח על-פי חוזה ביטוח, אולם כלל זה אינו חל בצורה גורפת בביטוחי חיים. בפסיקותיו השונות הבחין בית המשפט בין סוגים שונים של ביטוח חיים, וקבע כי סעיף 13(א) לחוק חוזה הביטוח
חל רק על רכיב החיסכון שבפוליסת הביטוח ולא על רכיב הסיכון – הריסק (ראה: ע.א (ת"א 2155/09 תדמיר אגודה חקלאית שיתופית ב"מ נ' יעל ירון ואח'
([פורסם בנבו] 29.5.11), וכן ראה:
בר"ע (חיפה) 1341/05
קיפניס נ' בנק הפועלים (לא פורסם, [פורסם בנבו], 13.2.06))

10.
האבחנה בין מרכיב החיסכון למרכיב הסיכון נעשית בשל ההבדל המהותי שבין שני הרכיבים הנ"ל. בעוד שרכיב הסיכון של פוליסת ביטוח החיים, לא מתממש בחייו של המבוטח, רכיב החיסכון ניתן למימוש בחייו של המבוטח והמבוטח עשוי ליהנות ממנו עוד בחייו, ומשכך ניתן כעיקרון לעקלו. לכן, בהתאמה לעקרון לפיו לא ניתן לעקל יותר ממה שיש לחייב, ובהתחשב בזכויות שהיו בידי המבוטח בחייו , זכותם של המוטבים גוברת
על זכותם של המעקלים בכל הנוגע לרכיב הסיכון.

פרשנות זו, שננקטה במספר פסקי דין מפרשת בצורה הומוגנית יותר את סעיף 13(א) לחוק חוזה הביטוח
ותואמת את העיקרון הבסיסי בדיני העיקול לפיו לא ניתן לעקל זכויות שלא היו של החייב.

11.
פרשנות זו גם מאפשרת קיום הומוגני יותר עם
סעיף 147 לחוק הירושה
הקובע כדלקמן:

"סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם על פי חוזה ביטוח, על פי חברות בקופת קצבה או בקופת תגמולים או על פי עילה דומה, אינם בכלל העיזבון, זולת אם הותנה שהם מגיעים לעיזבון."

סעיף זה מייחד למעשה את כספי ביטוח החיים וקופות הגמל בכך שהוא מוציאם מגדר עזבונו של המבוטח או העמית בקופת הגמל, משזה נפטר. נכסים אלה משתייכים בעת פטירתו לקבוצה רחבה יותר של משאבים, אשר המכנה המשותף שלהם הוא היותם נכסים מלבר לעיזבון. הסיבה להוצאת אותם משאבים מגדר העיזבון היא שמשאבים ספציפיים אלה מהווים חלק ממערך הביטחון הסוציאלי בישראל. בסעיף 147 לחוק הירושה המדינה מנסה לעודד הפרשות כספים למשאבים מסוג זה. העידוד בו המדינה נוקטת הוא מגוון: בין במתן הקלות מס, בין בהבטחת תשואה גבוהה למפרישים ובין בקביעות כמו הקביעה בסעיף 147. עידוד זה משיג שתי מטרות עיקריות, הראשונה דאגה לביטחון הסוציאלי של הפרט ומשפחתו, בעיקר לעת זקנתו ולאחר פטירתו, והשנייה היא החיסכון לטווח ארוך, המאפיין הפרשה למשאבים אלה, אשר מביא תועלת למשק כולו. בהוצאת משאבים אלה מגדר העיזבון המדינה מעודדת את ההשקעה בהם ומבטיחה את עתיד המוטב לאחר פטירת המטיב. המוטב יזכה בכספים באופן מידי, תוך חיסכון בפרוצדורות ובעליות הכרוכות במימוש צוואה וללא תחולת חובות העיזבון על נכסים אלה. כך המוטב לא ייפול לנטל על החברה (ראה: ד. שוורץ, כספי ביטוח חיים, קופת גמל ודומיהם כמשאבים מלבר לעיזבון, עיוני משפט [תשנ"ד 1992, כרך יח'(1)] עמ' 235 – 239).

12.
למרות האמור, יש לשים לב לרישא של הסעיף אשר קובע כי משאבים אלה מוצאים מגדר העיזבון ובתנאי שהם מתקבלים "עקב מותו של אדם".
משכך, לכאורה ניתן לומר שרכיב החיסכון בפוליסת ביטוח החיים לא משולם בהכרח "עקב מותו של אדם" שכן המבוטח יכול למשוך כספים אלה בעודו בחיים. על-כן רכיב זה בביטוח החיים, רכיב החיסכון, נכלל בגדר העיזבון והנושים רשאים להיפרע מכספים אלה וכן להטיל עליהם עיקול בהתאם לסעיף 13(א) לחוק חוזה הביטוח.


סוגיה זו וההבחנה בין מרכבי החיסכון למרכיבי הסיכון בפוליסות לביטוח חיים נידונו כאמור בשורה של פסקי דין. מרביתם הגיעו למסקנה די דומה, גם אם בהבדלים מסוימים בהיקף ההכרעות
(מסקנות פסקי הדין הנ"ל שונות מפסיקה ישנה יותר של בית המשפט המחוזי בתל אביב ב
בר"ע 200842/98
קורן נ' כהן (1999) (פורסם בנבו). ואולם, כפי שפורט בפסקי הדין הנ"ל, אין לראות בפס"ד זה הלכה מנחה ובודאי לא מחייבת, בפרט כאשר ההלכה נפסקה באופן שונה בבית משפט מחוזי אחר

בר"ע (מחוזי חי') 1341/05
קיפניס רוחמה נ' בנק הפועלים, תק-מח 2006(1) 4734 (2006)). עם זאת, כל פסקי הדין וכן רוב הספרות הרלוונטית דנים במצב בהם העיקולים הוטלו בטרם נפטר המנוח (ראה: ד. שוורץ, כספי ביטוח חיים, קופת גמל ודומיהם כמשאבים מלבר לעיזבון, עיוני משפט [תשנ"ד 1992, כרך יח'(1)] עמ' 235 – 239, חנה
הרדוף, "עיקול זכויות המוטב בביטוח
חיים", הפרקליט, כרך מ"ה, עמ' 216-211. ש.
ולר,
חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981,
[כרך ראשון], עמ' 407-405 , י. אליאס , דיני ביטוח, כרך א', עמ' 319-317. ראה: ע.א (ת"א 2155/09 תדמיר אגודה חקלאית שיתופית ב"מ נ' יעל ירון ואח'
([פורסם בנבו] 29.5.11), וכן ראה:
בר"ע (חיפה) 1341/05
קיפניס נ' בנק הפועלים (לא פורסם, [פורסם בנבו], 13.2.06)),
ה"פ (הרצליה) 80/05
גלעד ואח'
נ' גלעדי ואח'
, [פורסם בנבו] (2005), ב
ה"פ (הרצליה) 1887/07
ברלר ואח'
נ' איילון חברה לביטוח בע"מ ואח'
(2007) ,
ת.א. (י-ם) 12630/06
כלל חברה לביטוח בע"מ נ' אלכסנדוביץ' ואח'
, [פורסם בנבו] (2007).

13.
כיצד אם כן יש להתייחס למצב בו העיקולים הוטלו לאחר מותו של המנוח? האם גם כאן זכות הנושים המעקלים על רכיבי החיסכון בפוליסת ביטוח החיים גוברת על זכות
המוטבים?

על מנת לענות על שאלה זו יש לשוב ולפנות לחוק חוזה הביטוח.

סעיף 1 לחוק קובע:
"חוזה ביטוח הוא חוזה בין מבטח לבין מבוטח המחייב את המבטח, תמורת דמי ביטוח, לשלם, בקרות מקרה הביטוח, תגמולי ביטוח למוטב.."

סעיף 12(א) לחוק קובע:
"נקבע מוטב שאינו המבוטח, תהיה הזכות לתגמולי הביטוח למוטב; אין בהוראה זו כדי לגרוע מזכותו של המבוטח לתבוע מן המבטח לשלם את תגמולי הביטוח למוטב...".

רואים איפוא כי חוק חוזה ביטוח מבחין בין המבוטח ובין המוטב. האבחנה בין זכויותיהם של השניים באה לידי ביטוי מובהק בסעיף 12 (א) ועל פיה הזכות לתגמולי הביטוח הינה של המוטב, ונובעת למעשה, מעצם הגדרתו של חוזה הביטוח, כאמור בסעיף 1 לעיל. אבחנת המחוקק בין זכויות המבוטח והמוטב, בעיקר ביחסים שביניהם ובין צדדים שלישיים, נמשכת גם בסעיף 13 לחוק חוזה ביטוח. ולמעשה סעיף 13, על פי לשונו, מתיישב כאמור עם האבחנה היסודית בין מבוטח למוטב המוטבעת בחוק, ומאפשר בנסיבות האמורות עיקול זכויותיו של המבוטח, להבדיל מזכויותיו של המוטב.

14.
למי הזכות לקבלת תגמולי הביטוח? זכות זו הינה, כאמור בסעיף 1 ובסעיף 12(ב) לחוק, של המוטב. יש להבחין בין תקופת חייו של המבוטח ובין התקופה שלאחר מותו, כאשר המבוטח הוא המוטב בחייו ולאחר מותו המוטבים הם אחרים. במקרה כזה הזכות לקבלת תגמולי הביטוח, כל עוד המבוטח חי, הינה של המבוטח, שהינו גם המוטב, ואילו הזכות לקבלת תגמולי הביטוח כשהמבוטח מת הינה של המוטבים האחרים שנקבעו. הזכות לקבלת תגמולי הביטוח כשהמבוטח מת איננה זכותו של המבוטח אלא של המוטבים (ראה: הפ (ת"א) 200883/06
טני עמר נ' הפניקס חברה ישראלית בע"מ [פורסם בנבו] מיום
7.7.08 ). ככל שמוטלים עיקולים הם יכולים להיות מוטלים על נכסי החייב – המנוח – המבוטח בלבד ולא על נכסי המוטבים, וכיוון, שכאמור, בענייננו העיקולים הוטלו לאחר מותו של החייב, הזכות של המוטבים לקבלת תגמולי הביטוח כבר התגבשה.

15.
במאמרה "עיקול זכויות המוטב בביטוח חיים" (הפרקליט, כרך מ"ה, עמ' 216-211) התייחסה הגב' חנה הרדוף לפס"ד 200842/98 קורן נ' כהן (לא פורסם) שהוזכר כבר. בפרשה זו נשאלה השאלה האם עיקול זכויותיו של מבוטח על פי חוזה ביטוח, שהוטל בעוד המבוטח בחיים, יכול לאחר מותו, לאפשר לנושה גבייה מהמוטב - אדם שאינו חב לו את החוב. גם כאן כאמור ההתייחסות היא להטלת עיקולים בטרם נפטר המבוטח. בענייננו המצב שונה, בענייננו העיקולים הוטלו רק לאחר מותו של המנוח. בעמ' 214 למאמרה כותבת הגב'
הרדוף:

"אילו הייתה הנושה מבקשת צו עיקול לאחר מות המבוטח בקשתה הייתה נדחית, קרוב לוודאי, מהטעם שהמוטבות אינן חבות לנושה את החוב הפסוק...".

16.
ומן הכלל אל הפרט; בנסיבות לאחר שקילת הטענות בעד ונגד, סבורני כי ניתן לאמץ גישתה של המחברת הרדוף בסוגיה זו כפי שהוזכר לעיל.
במקרה שלפניי, מאחר והנושים לא טרחו להטיל עיקולים בטרם נפטר המנוח,
ביישום העקרון האמור, יש לקבוע כי הם איחרו את המועד. במילים אחרות;מרגע מות המנוח,


קרי מרגע "קרות מקרה הביטוח" הזכות מתגבשת ועוברת למוטבים.
מכאן שהעיקולים שהוטלו לאחר הפטירה, הוטלו למעשה על זכויותיהם של המוטבים אשר אינם חבים לנושים מאומה.

לקביעה זו יש יוצא מהכלל אחד, הסכומים אותם חב המנוח למשיבות 1 ו – 2. כאמור
למנוח הייתה יתרת חוב פרמיות וכן יתרת חוב הלוואות אותן נטל מחברות הביטוח. במסמכי בקשת ההלוואה אותם צירפה חברת מגדל מופיעה במפורש בסעיפים 13 – 16 (עמ' 2 לבקשת ההלוואה – פוליסת ביטוח מנהלים) הסכמתו של המנוח לניכוי החוב מכל הכספים המגיעים לו או שיגיעו לו על פי הפוליסה.
על כן, הסכומים אותם יש להעביר למשיבים הם תגמולי ביטוח החיים לפי חלקיהם, בניכוי יתרות החוב ככל שנותרו, לחברות הביטוח משיבות 1 ו – 2 וכך הנני מורה.

17.
לפיכך, ניתן בזאת

פסק דין
הצהרתי; לפיו הזכאים על פי הפוליסה, שהם המבקשים, בהיותם המוטבים בפוליסות ביטוח חיים של המנוח המנוהלות אצל משיבות 1 ו – 2,
זכאים למלוא תגמולי ביטוח החיים לפי חלקיהם, בכפוף לאמור בסעיף 16 סיפא לעיל וכי זכותם לקבל כספים מכוח פוליסות אלה גוברת על זכותם של המשיבים מכוח עיקול.

בנסיבות אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, ז' כסלו תשע"ד, 10 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.














הפ בית משפט שלום 58445-01/12 שלמה אפרים גוטליב, מנחם צבי גוטליב, תמר חיה אדמוני רוט ואח' נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, מנורה מבטחים ביטוח בע"מ, עגם - מפעלי מתכת בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 10/11/2013)