פסקי דין על בנק הפועלים בע"מ | פסקי דין על המטרה א.י.מ לייעוץ | פסקי דין על אילן זיו |

1034-07/11 תאק     11/11/2013




תאק 1034-07/11 בנק הפועלים בע"מ נ' המטרה א.י.מ לייעוץ בע"מ, אילן זיו








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"ק 1034-07-11 בנק הפועלים בע"מ
נ' המטרה א.י.מ לייעוץ בע"מ
ואח'

תיק חיצוני
:



בפני

כב' השופט
אהוד שוורץ


תובע/משיב:

בנק הפועלים בע"מ


נגד


נתבעים
/מבקשים:

1. המטרה א.י.מ לייעוץ בע"מ
2. אילן זיו



החלטה

זוהי בקשת רשות להגן כנגד תביעה כספית שהוגשה על ידי המשיב בסדר דין מקוצר ע"ס 341,543 ₪ ובגין יתרת חוב.

המשיב, תאגיד העוסק בעסקי הבנקאות, טוען כי ביום 11.05.2010 או בסמוך לכך חתמה מבקשת 1 על כתב התחייבות למסגרת אשראי וזאת לצורך קבלת אשראי חוזר המוגבל ל- 100,000 ₪. ביום 03.01.2011 או בסמוך לכך חתמה מבקשת 1 על כתב התחייבות להחזרתה של הלוואה ע"ס 100,000 ₪ על פי החזר חודשי, ובהתאם ללוח סילוקין. כחודש לאחר מועד זה, ביום 04.04.2011, חתמה מבקשת 1 על כתב התחייבות נוסף להחזרת הלוואה בסך של 35,000 ₪ ובתשלום אחד וזאת לצורכי גישור. המבקש 2 פנה למשיב בבקשה להפקיד בחשבונו שיקים שמועד פירעונם הנו עתידי, ולקבל בעבורם את התמורה וזאת מיד עם הפקדתם בחשבון, כך הועמדו מעת לעת הלוואות ניכיון בחשבון 126669 (להלן "חשבון 1") ובמסגרתו התחייבה המבקשת 1 לשלם למשיב את סכומו של כל שיק שנוכה ואשר יימצא על ידי הבנק כלא ניתן לפירעון ו/או לא ישולם לבנק בזמן פירעונו מכל סיבה. בנוסף התחייבה מבקשת 1 לשלם לבנק את סכומו של כל שיק שנוכה אף אם זמן פירעונו של השיק שנוכה טרם הגיע, כך שבמקרה וצד כלשהו לשיק שנוכה לא מילא חובה כלשהי כלפי המשיב או בקשר לחשבון.

המבקש 2 הנו בעל חשבון 124445 אצל המשיבה, ביום 29.12.2010 חתם על התחייבות למסגרת אשראי חוזר עד לסך של 10,000 ₪ וביום 16.06.2010, הועמדה למבקש 2 הלוואה בסך של 60,000 ₪ אותה התחייב להחזיר מדי חודש.
לטענת המשיב, הנתבעים לא עמדו בהתחייבויותיהם ועל כן בוטלה מסגרת האשראי בשני החשבונות, 1 ו- 2.

ביום 05.10.2009 חתם מבקש 2 על כתב ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום, לפיו הנו ערב לפירעון מלא של כל סכום, אותו חייבת מבקשת 1 למשיב, תוך תשלומו מיד עם דרישתו. עוד נטען כי למרות דרישותיו החוזרות ונשנות של המשיב לא שילמו המבקשים את סכום התביעה או חלק ממנו עד עצם היום הזה. על כן, סבור המשיב כי על מבקשת 1 לשלם את סכום החוב בחשבון מס' 1 בסך של 278,491 ₪ ועל מבקש 2 לשלם את מלוא סכום התביעה בסך של 341,543 ₪. כל אלו בתוספת, ריבית בנקאית מירבית והוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בצירוף הפרשי הצמדה וריבית עפ"י חוק פסיקת ריבית.

המבקש 2 טוען כי ביום 24.09.2009, עת שפתח את חשבונו, הודיע לנציגה מטעם המשיב כי אין הוא מוכן לחתום על כתב הערבות ואף קרע אותו, על כן סבור כי העותק הנמצא בידי המשיב הנו עותק השמור בחזקתו ללא ידיעתו וללא אישורו, ואף מוסיף כי חתימתו אושרה רק ביום 05.10.2009, ולא במעמד פתיחת החשבון. התנגדותו של מבקש 2 נעוצה לטענתו, בכך שסבר כי אין הצדקה לכתב התחייבות בנוסף לבטחונות וכספים, שהיו בידי המשיב.

לטענת המבקש 2 המשיב בצע העברות כספים מחשבונו לחשבון מבקשת 1 וזאת על פי שיקול דעתו של המשיב וללא כל הרשאה ממנו. בנוסף, נטען כי עת פתח את חשבונו האישי, הובהר לו על ידי נציג המשיב כי התנהלותו בחשבון העסקי לא תפריע להתנהלות חשבונו האישי ולהפך. משכך נקבעה לו מסגרת אשראי של 50,000 ₪ שהועלתה בהמשך ל 100,000 ₪ וכי כל פעם שלמשיב היתה בעיה בתזרים המזומנים בחשבונה של המבקשת 1 העביר המשיב כספים מחשבון מבקש 2 לחשבונה של המבקשת 1 וזאת ללא כל הרשאה. ביום 04.04.2011 חתמה המבקשת 1 על כתב התחייבות להחזרת הלוואה ע"ס 35,000 ₪ בהתאם לשיק שניתן לו על ידי לקוח עסקי, אך זמן פרעונו של שיק זה נדחה ע"י הלקוח ועל כן לא סולקה ההלוואה בהתאם למוסכם, ובעקבות כך נוצרה חריגה בסך 35,000 ₪ ובגין פיגור הלוואה נוספת בסך 6,854 ₪ ובסך הכל עמדו הפיגורים על 43,009 ₪. טענתם של המבקשים הנה כי לא הצליחו לסלק את הפיגורים, היות והטיפול בעניינם הועבר למחלקת הגבייה ועל כן לא יכלו להפקיד כספים בחשבון. בנוסף טוענת המבקשת 1 כי הפקידה מעת לעת שיקים עם מועד פרעון עתידי וזאת גם לאחר הגשת התביעה וכי נפרעו גם מספר שיקים עתידיים. עקב ביטולה של מסגרת האשראי של מבקשת 1 בוטלה מסגרת האשראי גם בחשבונו של מבקש 2 ונוצרה חריגה ע"ס 1,500 ₪, חריגה זו נבעה מטיפול מחלקת הגבייה בעניינו, והביאה לכך שנמנע ממבקש 2 להפקיד כספים לחשבון. בהמשך הובהר לו על ידי המשיב כי אין הוא יכול להמשיך בפעילותו וזאת לאור מצב חשבונו העסקי, עקב כך לא כובדו הן הוראות הקבע שנתן, והן שיקים בגין מזונות בתו הקטינה.

המבקשים טוענים כנגד מדיניותו של המבקש, לפיה נטולת הגיון עסקי, ובכך שבמדיניות זו
יש בכדי להוביל את מבקש 2 למצב של חדלות פירעון ואף לפירוק המבקשת, זאת במידה ופעילות החשבון לא תמשך. נטען עוד כי במידה והמשיב מחזיק בידיו כתב ערבות, הרי שעליו לנסות להיפרע קודם ממבקשת 1.

המבקשים מבהירים כי במסגרת נסיונותיהם להגיע להסדר תוך עמידה במסגרת האשראי ואי הגדלת האובליגו, נפגשו עם נציגי המשיב והגיעו להסכמה לפיה יופקדו 10,000 ₪ בחשבון המבקשת 1 כנגד אי הגשת תביעה נגדם. לבסוף לא התגבש ההסכם לכדי הסדר והוגשה תביעה זו, שלאחריה הוחלפה בין הצדדים טיוטת הסכם פשרה נוספת, שבמסגרתה נדרש כי חשבון 1 לא יהיה פעיל, השלכותיה של תניה זו הנן ברורות וכוללות את התמוטטותה העסקית של מבקשת 1. בהמשך הוגבלה מבקשת 1 והמשיב חזר בו מכל התחייבויותיו, לאור האמור, טוענים המבקשים כי המשיב הפר את חובת האמון והזהירות בו בנק חייב ללקוחותיו, וכתוצאה מהתנהלות זו נגרם להם אובדן הכנסות ורווחים צפויים, אותם היו גורפים לו היו ממשיכים בפעילותם העסקית.

לטענת המשיב אין המבקשים מתכחשים לנטילת ההלוואות ולגובה מסגרות האשראי שהועמדו לאורך תקופת ניהול החשבונות ואף מאשרים כי במועד הגשת התביעה האשראי היה בפיגור. בנוסף טוען המשיב כי לא קיימת חובה להעמיד אשראי ללקוח, אלא החלטה זו הנה חלק מהפררוגטיבה של המשיב, כמובן בכפוף להפעלתה בתום לב ובדרך מקובלת ושלא בשרירות לב, ובכפוף לחובת האמון והנאמנות ביחסי בנק- לקוח. נטען עוד כי לבנק עומדת הזכות לשקול את מתן האשראי גם לאור האינטרסים שלו, ותוך בחינת פרמטרים מגוונים.

לאחר עיון בחומר שבתיק והדיון אני מחליט לדחות את הבקשות ואלו נימוקי:

הלכה ידועה היא, כי בשלב הדיון בבקשת רשות להתגונן, די לו למבקש אם יראה הגנה לכאורה להצדקת הבירור המשפטי (א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, עמוד 310). בשורה של פס"ד נפסק, כי בית המשפט יסרב להעניק לנתבע רשות להתגונן רק אם ברור על פניו ונעלה מספק כי אין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ראה: ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עירית חולון, פ"ד נט(3) 41, 46). רק אם התברר לביהמ"ש, עקב חקירתו של הנתבע על תצהירו, כי הגנתו הינה "הגנת בדים", לא תינתן רשות להתגונן (ראה: ע"א 620/06חברת טימאט קאופמן סילבר נ' אטלי, (פורסם בנבו). הלכה זו סוכמה לאחרונה ע"י כבוד השופט דנציגר רע"א 10189/07 עזרא ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, (פורסם בנבו).

לטעמי הבקשה אינה מגלה הגנה לכאורית המצדיקה את מתן הרשות להגן, והגם שהרף בענין אינו גבוה וכמצוין לעיל. המבקשים חתומים על מסמכי פתיחת החשבון, על כתב ההתחייבות למסגרת אשראי, על ההתחייבות להחזרת הלוואה 1 והלוואה 2 ועל כתב ערבות בלתי מוגבלת בסכום כלפי מבקשת 1. המבקש 2 לא פירט ואף ברמה מינימאלית, את טענותיו בדבר היעדר הסכמתו לכתב הערבות, שצורף וההסבר אף מנוגד להמשך פעילותו בחשבון, ועולה רק בשלב מאוחר זה. בדומה לכך, המבקש 2 העלה טענות בדבר העברות כספים שבוצעו מחשבונו לחשבונה של המבקשת 1 וזאת על פי שיקול דעתו הבלעדי של המשיב, וללא הרשאתו. אין בנמצא כל תשתית מפורטת בבקשה או ראשיתה של זו, בכדי לתמוך בטענה, או להראות כי בזמן אמת התלונן על פעילות המשיב בהקשר זה. אדם סביר הנתקל בסיטואציה דומה, לפיה הבנק המנהל את חשבונותיו, עושה באלו כבשלו ומעביר כספים בין חשבונות שונים באופן חוזר ונשנה היה מגיב, פונה או מוחה בענין בזמן אמת, אין בפני
פירוט
מינימאלי בעניין, ולו מילולי.

באשר לטענות המבקשים בדבר שיקול הדעת העסקי של המשיב, והשלכותיו על קיומה ופעילותה של המבקשת 1, אציין כי לא הובאה בפני
גם בהקשר זה, כל תשתית עובדתית לכאורית, כנדרש בהליך זה, לפיה התנהלות המשיב היא שהביאה לתוצאה האמורה. על פניו, נראה כי אין נסיבות המקרה דנן דומות כלל, לנסיבות פסק הדין "שנרמז" לגביו על ידי המבקש בבקשת הרשות להגן (ראה: תא (ת"א) 1320/99 מחסני חשמל בע"מ (בפירוק) נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, (פורסם בנבו)).

בהקשר זה אציין כי הסתמכות על פסיקת בתי המשפט הנה ראויה ומבורכת אך עת שנעשית נדרשת היא להתבצע באופן הולם הכולל את מלוא הפרטים וביניהם, מספר ההליך. כמו כן, יאה הדבר כי במידה ופסק הדין עליו מסתמכת הבקשה, שונה או בוטל, יצוין הדבר (ראה בעניינו: ע"א 5071/09 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מחסני חשמל בע"מ, (פורסם בנבו)) שבו בוטל פסק הדין בתיק 1320/99 לעיל.

נוכח האמור ומשאין כפירה ביתרות החוב המצוינות, והטענות בהקשרים אחרים אינן מתקבלות, אני מורה על דחיית הבקשות. אציין כי החלטה זו ניתנת לאחר שהמבקשים לא נענו לפניות המשיב בדבר הגשת סיכומיהם במלואם, וכאשר דומה והם חסרים או לא נסרקו בשלמותם. כמו כן ובעקבות האמור, ניתנה החלטה על ידי בית המשפט מיום 10.10.2013, לפיה אופשר למבקשים לצרף עותק נוסף של סיכומיהם, משלא נעשה כך בתוך פרק הזמן שנקבע, ניתנת החלטתי על בסיס כלל החומר המצוי בפני
י.

סוף דבר
הבקשה לרשות להגן נדחית.
התובע זכאי ל

פסק דין
לפי התביעה, בצירוף האגרה ששולמה, צמוד ונושא ריבית כחוק מיום התשלום, שכ"ט בגין התביעה, לפי התעריף המינימאלי המומלץ של לשכת עוה"ד, וכן שכ"ט בגין הדיון בבקשה בסך 3,000 ₪ צמוד ונושא ריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

ניתן להגיש פסיקתא לחתימה.

המזכירות תשלח ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ח' כסלו תשע"ד, 11 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.

חתימה






תאק בית משפט שלום 1034-07/11 בנק הפועלים בע"מ נ' המטרה א.י.מ לייעוץ בע"מ, אילן זיו (פורסם ב-ֽ 11/11/2013)