פסקי דין על יצחק לוי | פסקי דין על ניר לוי | פסקי דין על גיא לוי ואח' | פסקי דין על שמעון בן-נון

5228-11/12 תט     21/11/2013




תט 5228-11/12 יצחק לוי, ניר לוי, גיא לוי ואח' נ' שמעון בן-נון








בית משפט השלום בפתח תקווה



ת"ט 5228-11-12 בן-נון נ' לוי ואח'

תיק חיצוני
:
2013612126




מספר בקשה:
4

בפני

כב' השופטת
ניצה מימון שעשוע


המבקשים (הנתבעים)

1
.
יצחק לוי

2. ניר לוי

3. גיא לוי
4. אברהם לוי
5. גני מרוייאס אירועים בע"מ

6
.
הגבעה בברנר אירועים בע"מ


נגד


המשיב
(התובע)

שמעון בן-נון




החלטה

בפני
בקשה לדחיית התביעה על הסף.

המשיב (להלן: התובע) הגיש בקשה לביצוע שטר חוב ע"ס 1,000,000 ₪.
המבקשים (להלן: הנתבעים) הגישו בקשה לדחיה על הסף.
הנתבעים טוענים בבקשתם, כי התובע הילווה להם שתי הלוואות חוץ בנקאיות בשנים 2005 ו-2011.
ההלוואה הראשונה עמדה על 1,000,0000 ₪ והשניה על 750,000 ₪.
הנתבעים טוענים כי
שטר החוב שהוגש לביצוע ניתן כבטוחה להלוואה הראשונה שניתנה להם ע"י התובע ואשר מהווה לטענתם הלוואה חוץ בנקאית שחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג-1993 (להלן: חוק ההסדרה) חל עליה.
המבקשים טענו כי במסגרת החזרים ששולמו על ידם לתובע כבר הוחזרו סכומי הקרן על ההלוואה והסכומים שנותרו כיום הינם סכומי הריבית. נטען כי שטר החוב היווה בטוחה להחזרת הקרן בלבד ולא לריבית.
כן נטען כי בהתאם לחוק ההסדרה, התובע חרג מהסכומים המרביים שיכל לגבות בגין ההלוואה ועל כך הוגשה תביעה נפרדת להשבה.
בנוסף נטען כי בהתחשב בכך ששטר החוב ניתן במסגרת עסקה של הלוואה חוץ בנקאית, פתיחת ההליכים כנגד הנתבעים היתה צריכה להיעשות בהתאם לחוק ההסדרה, ונטען כי התובע התעלם מהוראות חוק אלה והסתיר מידע זה מראש ההוצל"פ כאשר הגיש את שטר החוב לביצוע.
נטען כי בהתאם לפסק הדין שניתן בע"א 4003/07 בס נ' אריה (פורסם בנבו), במצב בו לא עמד התובע, בתביעה שעניינה הלוואה חוץ בנקאית, בדרישות סעיף 8 לחוק, הרי שדין תביעתו השטרית להידחות.
כן נטען כי שטר החוב נשוא התביעה פקע או בוטל בשנת 2011 והוחלף בשטר חוב אחר, שהוגש לביצוע במסגרת תיק הוצל"פ אחר.
בנוסף נטענו טענות כנגד חוקיותו ותנאיו של הסכם ההלוואה משנת 2005, באשר לא ניתנה למבקשים זכות לעיין, לקרוא ולהעיר הערות בטרם החתימה וכן כי לא ניתן להם עותק מההסכם.
הנתבעים טענו כי התובע פעל בניגוד להוראות חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 וכן בניגוד לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 באי גילוי פרטים מהותיים ועוד.

התובע טען בתגובתו כי הנתבעים השתהו בהגשת הבקשה, וזו הוגשה 8 חודשים לאחר פתיחת ההליך, בסמוך לפגרה ובמועד קרוב למועד שנקבע לדיון בהתנגדות, וזאת במטרה לסרבל את ההליכים.
כן נטען כי הבקשה רצופה טענות עובדתיות, בעוד שהתצהיר שהוגש הינו תצהיר כללי, "בג"צי" שאינו מפרט את העובדות הנזכרות בבקשה. נטען כי תצהיר על דרך ההפניה אינו יכול לשמש לתמיכה בבקשה, ומסיבה זו בלבד יש מקום לדחיית הבקשה.
התובע טוען כי המסמכים והפרטים הנדרשים מצויים בפני
בית המשפט, ובהם הסכם ההלוואה, קרן ההלוואה, לוח התשלומים ועוד.
התובע טוען כי מקום בו צורפו המסמכים הרלוונטיים (אף אם באיחור וע"י הנתבעים) וכאשר בהסכם ההלוואה שצורף מצויים כל הפרטים הנדרשים בהתאם לחוק, ואין מחלוקת באשר לסכומי ההלוואה, הריבית והחוב שנותר, אין מקום לסילוק התביעה על הסף.
כן נטען כי מקרה זה שונה מהענין שנדון בפס"ד בס נ' אריה, שכן באותו מקרה לא היה בנמצא כלל הסכם הלוואה בכתב, ועל כן לא ניתן היה לרפא את הפגמים. נטען כי בענין בס נ' אריה הביע בית המשפט דעתו כי במקום בו אין מחלוקת שניתנה הלוואה, והצדדים חלוקים על תנאיה הרי שניתן יהיה להשלים את החסר, אף במסגרת תצהירו של התובע.
לענין טענת הנתבעים כי שטר החוב הוחלף, התובע מכחיש טענה זו וטוען כי מדובר בטענה עובדתית שעל הנתבעים להוכיחה, וכי מדובר בטענה בע"פ מול מסמך בכתב.
בנוגע לטענות הנתבעים באשר לחוקיות הסכם ההלוואה, נטען כי מדובר בטענות עובדתיות ומשפטיות שיש לבררן, ואין מקום לסילוק התביעה על הסף בגין טענות אלה.
וכן צורף לענין זה תצהירו של עו"ד אלישע חנינוביץ
שנטען כי הוא ביחד עם התובע ניסחו את ההסכם, ואשר הנתבעים הודו כי הוא פעל גם כעו"ד מטעמם, ובהתאם לאמור בתצהירו אין ממש בטענות הנתבעים.
התובע טען עוד כי הוא איננו עוסק במתן הלוואות "על דרך עיסוק", ועל כן הוראות סעיפים 2, 3 ו- 7 של חוק ההסדרה אינן חלות עליו, בהתאם לסעיף 15(א) לחוק.

בתשובתם, טענו הנתבעים כי בתיק נוסף שהתנהל בין הצדדים – ת"ט 42855-07-12, ניתנה ביום 2.10.13 החלטת כבוד הרשמת הבכירה איריס ארבל אסל בבקשה דומה לסילוק על הסף (להלן: החלטת הרשמת).
באותו תיק הוגש שטר חוב אחר עליו חתומים הנתבעים, והמתייחס לאותה הלוואה.
השאלות בהן דנה הרשמת במסגרת הבקשה היו – האם חל על מקרה זה חוק הלוואות חוץ בנקאיות, האם התובע הינו בגדר מי שעיסוקו במתן הלוואות בהתאם לחוק, והאם ניתן לרפא את ההפרות הנטענות.
בהתאם להחלטת הרשמת נקבע כי התובענה שהוגשה ע"י התובע, הינה תובענה שהחוק חל עליה. עוד נקבע כי התובענה אינה עומדת בדרישות סעיף 8(ב) לחוק.
לאור זאת נקבע כי דין התביעה להימחק על הסף.
הנתבעים טענו כי החלטה זו מהווה מעשה בית-דין בין הצדדים הן כהשתק פלוגתא והן כהשתק עילה. וזאת באשר התובענות עוסקות באותה מערכת עובדתית, ובאותה עסקת יסוד.
כן נטען כי הפלוגתאות שנדונו באותו תיק זהות לאלו המתעוררות בתיק זה, ולאור ההכרעה בשאלות עובדתיות ומשפטיות אלו, הרי שקם השתק פלוגתא המונע התדיינות נוספת באותו ענין.

התובע הגיב לטענת הנתבעים בדבר קיומו של מעשה בית דין, וטען כי מדובר בהחלטה פרוצדוראלית שהתייחסה לאי עמידת התובע בדרישות סעיף 8(ב) לחוק, והחלטה מעין זו אינה יכולה להוות השתק עילה ו/או השתק פלוגתא.
כן נטען כי התובענה שם לא התבררה לגופה, לא נשמעו עדים ולא נבחנו הראיות, וההחלטה למעשה מתייחסת לענין אחד, והוא השלכותיה של הפרת דרישת גילוי פרטי ההלוואה, בהתאם לסעיף 8(ב) לחוק.
נטען כי לא מדובר בהשתק פלוגתא שכן לא היתה התדיינות כלשהי לגוף התובענה ולא מדובר בהכרעה סופית בתביעה.
כן נטען כי החלטה המורה על מחיקת התביעה על הסף אינה מהווה מעשה בית דין, שכן התובע יכול לשוב ולהגישה.
בנוסף, נטען כי מדובר בעילות תביעה שונות, שכן כל אחת מהתביעות הוגשה בהתבסס על שטר חוב אחר ונפרד. נטען כי על אף ששטרי החוב מקורם בעסקת יסוד אחת, הרי ששטר החוב בתביעה זו ניתן להבטחת תשלום הריבית בגין ההלוואה, בעוד ששטר החוב בתיק הנוסף ניתן להבטחת תשלום הקרן.
במצב זה נטען כי החלטת הרשמת אינה מהווה מעשה בית דין , ויש לדחות הבקשה לסילוק על הסף מנימוקי התגובה.
הנתבעים השיבו וחזרו על טענותיהם כי מדובר במעשה בית דין.
התובע הגיש הודעה משלימה אליה צורפה החלטת בית המשפט המחוזי בה"פ 21770-06-12. אף בתיק המחוזי הגישו הנתבעים בקשה לסילוק על הסף, ובית המשפט בהחלטתו קבע כי ההליכים שבפני
ו יעוכבו מפאת קיומו של "הליך תלוי ועומד", ודחה את הבקשה לסילוק על הסף.
התובע התייחס בהודעתו לחלקים מהחלטה זו הנוגעים לענייננו.

דיון
ראשית אתייחס למספר טענות שהועלו ע"י הנתבעים בבקשתם.
כל הטענות העובדתיות המתייחסות לתשלומים שבוצעו כבר על ידם ואלו חלקים בחוב הם נועדו לכסות, וכן הטענות בדבר החלפת שטר החוב הראשון בשטר החוב השני, כמו גם הטענות כי לגבי חוקיות ההסכם, מדובר בטענות שלא ניתן להכריע בהן במסגרת בקשה לסילוק על הסף.
מדובר בטענות הנסמכות על טענות עובדתיות אותן יש להוכיח, ובשלב זה של הדיון, ובמסגרת הנוכחית, אין מקום להכרעה בטענות אלה.
לענין זה התייחס אף בית המשפט המחוזי בהחלטתו בה"פ 21770-06-12 באומרו –
"ריבוי המחלוקות העובדתיות, כפי שפורט בבקשת השונות, מעיד כי לא ניתן כלאחר יד לקבוע שאין תקומה לתובענה וקיים צורך אמיתי בבירור המחלוקת העובדתית בבית המשפט, לצורך הגעה להכרעה נכונה..." (עמ' 9, סעיף 4(ח) להחלטה)
בכל הנוגע לטענת הנתבעים ביחס לאי עמידת התובע בדרישות סעיף 8 לחוק, בענין זה הועלתה טענת מעשה בית דין בהתאם להחלטת הרשמת בתיק ת"ט 42855-07-12.
לאחר עיון בטענות הצדדים בענין זה לא מצאתי כי החלטה זו יוצרת מעשה בית דין.

ראשית, מדובר בהחלטה שעניינה מחיקת התביעה על הסף, ואף בית המשפט המחוזי בהחלטתו הנ"ל התייחס לכך ואמר כי –
"אין ספק כי ההחלטה למחוק את התובענה לבדה אינה מהווה מעשה בית דין במובן של השתק עילה ו/או השתק פלוגתה..." (עמ' 11, סעיף ג(יב) להחלטה)

שנית, בבסיסה של כל אחת מהתובענות עומד שטר חוב אחר ונפרד ואף מסיבה זו לא ניתן לומר שהחלטה העוסקת במחיקת תביעה לגבי שטר חוב אחד, מטעמים של אי עמידה בהוראות החוק לגבי צירוף מסמכים לתביעה, תהווה מעשה בית דין בעניינו של שטר חוב אחר שהוגש בתביעה נפרדת, וזאת אף כאשר נטען כי מדובר בשטרי חוב הנובעים מאותה הלוואה.

בנוסף, יש להתייחס לכך שבתיק שבנדון הוגשה במקביל לבקשה לסילוק על הסף בקשת התובע לתיקון כתב התביעה, כאשר בבקשתו הוא עותר לתקן את התובענה ע"י צירוף המסמכים החסרים, בהתאם לטענת הנתבעים.
התובע לא עשה כן בתיק המקביל, ת"ט 42855-07-12.

בפס"ד בס נ' אריה התייחס בית המשפט כאמור לכך כי במצב בו קיים הסכם הלוואה לא יסלק בית המשפט את התביעה על הסף ויאפשר לתובע לצרף המסמכים הנדרשים בשלב
מאוחר יותר.

אף כב' הרשמת הבכירה ארבל אסל בהחלטתה התייחסה לכך שהתובע באותו ענין לא הגיש בקשה לתיקון כתב תביעה, ועל כן נקבע כי דין התובענה להימחק.
וכדבריה בסעיפים 53 - 54 להחלטה –
"בתיק דנן המשיב לא פנה בשום שלב לתיקון כתב התביעה. יתר על כן, הוא אף נמנע מלהעלות את התיקונים האפשריים במקרה שייקבע כי כתב התביעה בנוסחו אינו מגלה עילה.
אין עוררין על כך כי בפני
המשיב עמדו הזדמנויות רבות לפרט מהם התיקונים העומדים על הפרק מבחינתו, החל בתשובתו לבקשת סילוק התובענה, המשך בדיונים בבית המשפט וכלה בסיכומים הראשיים...
על כתפי המשיב היתה מוטלת החובה להגיש בקשה לתיקון התובענה ולמצער להעלות את מקבץ התיקונים שנכון לבצע על מנת לעמוד בהוראות החוק. כל אלה לא נעשו ומשכך אין למשיב להלין אלא על עצמו."

כאמור לעיל, בית המשפט בענין בס נ' אריה אמר כי –
"גם מי שמגיש תביעה
שטרית עליו לעמוד בהוראות סעיף 8 לחוק, ואם אינו מבקש לתקן תביעתו ועומד על כך כי מדובר בהלוואה שהחוק אינו חל ביחס אליה חשוף לכך שבסופו של יום תביעתו תידחה."

לאור זאת, ומשעמדת הפסיקה הינה שיש לאפשר לתובע תחילה לתקן תביעתו ולרפא את הפגמים בתובענה, בטרם נקיטת סנקציה של סילוק התובענה על הסף, אני מוצאת כי יש מקום לדון תחילה בבקשה התלויה ועומדת בתיק זה לתיקון כתב התביעה.

במידה ולאחר ההחלטה יעמדו הנתבעים על בקשתם, יוכלו לחזור ולבקש הכרעה בבקשה, בשינויים המחויבים.

לאור זאת אני קובעת את התיק לעיון ליום 1.1.14, לבדיקת ההחלטה בבקשה לתיקון כתב תביעה ולקבלת הודעת הנתבעים בדבר המשך הדיון בבקשה זו.












ניתנה היום, י"ח כסלו תשע"ד, 21 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.








תט בית משפט שלום 5228-11/12 יצחק לוי, ניר לוי, גיא לוי ואח' נ' שמעון בן-נון (פורסם ב-ֽ 21/11/2013)