פסקי דין על פאוזיה דראויש | פסקי דין על לאוניד לוץ | פסקי דין על מרגריטה לוץ | פסקי דין על אהוד גינדס ואח' |

7555-11/13 א     25/11/2013




א 7555-11/13 פאוזיה דראויש נ' לאוניד לוץ, מרגריטה לוץ, אהוד גינדס ואח'




לך





בית המשפט המחוזי בבאר שבע

ת"א 7555-11-13 דראויש נ' לוץ ואח'



25 נובמבר 2013


בפני
כב' השופט יעקב פרסקי


המבקשת:
פאוזיה דראויש


נגד

המשיבים:
1. לאוניד לוץ
2. מרגריטה לוץ
3. אהוד גינדס
4. עמרם אזולאי


נוכחים:
ב"כ התובעת עו"ד שלמה אסידון
המשיב 1 בעצמו
ב"כ המשיב 3 עו"ד רמי קוגן



<#1#>
<#2#>
החלטה

המבקשת הגישה בקשה למתן צו מניעה זמני שיאסור על המשיב 3 להמשיך בהליכי ההוצל"פ למימוש דירה ברח' יואל השופט 2/21 באר שבע, גוש 38083 חלקה 91/21
(להלן: "הדירה").

לטענת המבקשת רכשה ביום 18.5.01 את הדירה מהמשיב 4, עמרם אזולאי, תמורת הסך של 38,000 דולר.

טוענת המבקשת כי אינה יודעת קרוא וכתוב בשפה עברית וכי סמכה על עורך דינו של עמרם אזולאי, עו"ד רינה חמו,
כי העסקה היא תקפה לא בדקה נסח טאבו, וסברה כי הפכה להיות הבעלים של הדירה אשר כטענתה נוהגת היא בדירה זו מנהג בעלים.

לאחרונה התברר למבקשת כי המשיב 3, עו"ד גינדס, פועל למימוש הדירה בלשכת ההוצל"פ בטבריה.

רק בשלב זה התברר למבקשת כי על הדירה רשומה משכנתא לטובת עו"ד גינדס וזאת מיום 15.2.01.

לפיכך הגישה המבקשת כתב תביעה במסגרתו
ביקשה סעד הצהרתי ולפיו הינה בעלת זכות קניינית בדירה, זכות בעלות, וכן ביקשה הוראות לביטול המשכנתא לטובת עו"ד גינדס.

במסגרת הבקשה לצו מניעה זמני, ביקשה כי לעת הזו ימנע עו"ד גינדס מהמשך הליכי הוצאה לפועל עד לתום ההליכים בתיק זה.

עו"ד גינדס בתשובה פרט כי הינו בעל זכות קניינית בנכס שנרשמה לפני המועד המוקדם ביותר לו טוענת המבקשת.

עו"ד גינדס פירט כי שימש כנאמן בסכסוך עסקי שבין עמרם אזולאי לאחר ובהתאם לכך נרשמה בשעתו המשכנתא להבטחת חובות של עמרם אזולאי וכי מדובר בסכסוך שרק לאחרונה התגבש, סכסוך במסגרתו ישנם אומנם נכסים נוספים, אומנם מאידך החוב עומד על סך 5 מיליון ₪ ולפיכך הדירה הוגשה למימוש.

בבסיס טענותיו טוען עו"ד גינדס כי זכותו הרשומה גוברת על הזכות הנטענת של המבקשת, כי המבקשת לא הוכיחה בראיות מהימנות את זכותה לקבלת סעד, כך למשל נטען כי לא הוכח שהמבקשת שילמה את הסכום הנטען, וטענות נוספות בעניין הזכות לכאורה, כי המבקשת לא בדקה לטענתה את נסח הטאבו, כי עסקת המשכנתא השתכללה לזכות קניינית, וכי מאזן הנוחות אינו פועל לטובת המבקשת.

שקלתי טענות הצדדים ומצאתי כי דין הבקשה להידחות.

כידוע המבקש סעד זמני עליו לעמוד במספר קריטריונים, הראשון ביניהם הינו הוכחת ראיות מהימנות לקיום עילת התביעה.

כפי שטען ב"כ המשיב 3, הקבלן עמרם אזולאי הורשע בעבירות מרמה ונגזרו עליו שנות מאסר, עובדה אשר ידועה לבית המשפט גם מתיקים אחרים.

לטענת המשיב 3 עמרם אזולאי הונה את המבקשת אשר לא הצליחה להראות ראיות לטענותיה.

כך למשל טוענת המבקשת כי רכשה את הדירה ביום 18.5.01 ואסמכתא לכך היה מסמך על נייר מכתבים של החברה שיועד לבעלה של המבקשת, אשר לא ברור מי חתום עליו ואשר המקור לא הוצג.

כזכור, הטענה היתה שמוכר הדירה היה עמרם אזולאי עצמו כפי שהובא בהסכם מאוחר יותר שצורף לבקשה.

העסקה כטענת המבקשת נערכה ביום 18.5.01 אולם ההסכם נחתם
בשלהי 2003, כאשר הדיווח לרשויות המס היה ב 2004 והתשלום היה בשלהי 2004.

לא ניתן הסבר המניח את הדעת לשלב זה לפערי הזמן.

זאת ועוד התייצב לדיון משיב נוסף מר לאוניד לוץ
אשר ערך עסקת חליפין עם הקבלן מר עמרם אזולאי.

מר לוץ הצהיר על ההסכמים שערך עם עמרם אזולאי.

כך למשל היתה הצהרה על מכירת הדירה בסך של 60,000 דולר ביום 5.9.00.

כזכור, הרוכשת רכשה את הדירה כטענתה ביום 18.5.01 בסך של 38,000 דולר, כלומר קרוב לחצי מערכה ובהתאם לראיות שיש בפני
בשלב זה.

שווי העסקה על פניו כפי שטוענת המבקשת תמוה דבר המחזק את השערת המשיב 3 כי מר אזולאי לכאורה הונה אותה.

קושי נוסף
עומד בטענות לפיה סברה המבקשת כי המנהג במקרקעין הינו "תקיעת כף" בעוד שדיני המקרקעין קובעים מפורשות כיצד יש לערוך עסקה במקרקעין, בעיקר מקרקעין מוסדרים.

זאת ועוד, עסקת המשכנתא שנרשמה נערכה מספר חודשים לפני המועד הראשון שטוענת המבקשת כי ערכה עסקה ומכאן חיזוק טענת המשיבה כי בידיה זכות קניינית אשר זכותה החוזית הנטענת של המבקשת כפופה לה.

כאן המקום לציין כי בחינת הראיות הינה ברמה הלכאורית ויתכן כי יש ממש בטענות המבקשת לעסקה שערך המשיב 3 לגובה המשכנתא ולשאלות נוספות שהעלתה, הן בכתב והן בטיעוניה, אולם לא זה המקום להתעמק בהם ולאחר שעל המבקשת הנטל להראות את זכותה הלכאורית ולהצביע על ראיות מהימנות לכך שערכה עסקה תקפה עם חברת עמרם אזולאי, או עם גורם מוסמך אחר.

איני מתעלם מהדיווח למס שבח, אולם אין די בו בשלב זה של הטיעון כנגד זכותו הקניינית של המשיב 3.

זאת ועוד בהתאם
לדין על המבקשת להצביע על פגיעה במאזן הנוחות.

הפסיקה יחסה חשיבות
לדירת מגורים של אדם תוך שבעניינו מדובר בדירה נטענת דירה להשקעה.

מכאן, שלא ניתן לומר שככל שתזכה המבקשת לא ניתן יהיה לפצות בכסף על נזקיה, ובמהלך הסיכומים בא כוחה
הצהיר כי בכוונתו לתבוע את כל מי שגרם לה נזק.

לא נטען כי המשיב 3 בן בתפקדו כנאמן ובין אישית, לא יוכל לשאת בנזקים כטענת המבקשת.

לפיכך, לא ניתן לומר כי המבקשת מצויה במאזן הנוחות במצב עדיף על פני המשיב 3.

עניין נוסף שעל המבקשת לעמוד בו, הינו עניין של העדר פגמים שביושר.

לטענת המבקשת השתהותה נובעת מחוסר הבנה בדין הישראלי ואי ידיעת הדין.

לא ניתן לומר כי טענת המשיב 3 באשר לשיהוי אין בה ממש, וכך גם לא לטענת אי בדיקת מצב הזכויות. אומנם, הסבירה המבקשת כי פנתה לאחרונה משגילתה כי ישנן פעולות למימוש הדירה אולם בטענה הנגדית יש ממש לכל הפחות בכל הנוגע לכך שאילו היתה בודקת את מצב הזכויות ופועלת לרישום זכויותיה כדין, זה מכבר ניתן היה לברר את טענותיה ללא צורך בבהילות ובחיפזון כפי שקורה כאשר ישנו דיון בסעד זמני.

כאן המקום לציין כי בתיק העיקרי מצב הדברים יהיה שונה, אולם בשלב זה לא ניתן לומר כי המבקשת עמדה בקריטריון ולפיו עליה להוכיח שלא השתהתה בפני
יתה.

סיכומם של דברים, התיק העיקרי עוסק בתחרות זכויות שבין המבקשת הטוענת כי זכאית היא להצהרה על זכותה הקניינית בדירה, לבין המשיב 3 אשר לטענתו הינה כי הינו בעל זכות קניינית במשכנתא בדירה.

בדגש על כך שהזכות הנטענת בידי המבקשת מאוחרת לזכות הקניינית, דרכה של המבקשת בתיק העיקרי אינה קלה ומכאן שהסיכויים לזכות בתיק העיקרי לא ניתן לומר שהינם מהגבוהים.
בשיקלול הנסיבות, ותוך מתן משקל לסעיף 125 לחוק המקרקעין, המתייחס לחזקות בנוגע לזכויות קניין, בדגש על כי המבקשת אינה עדיפה במאזן הנוחות וזכותה לכאורה בשלב הזה אינה במובהק גוברת על זכותו של המשיב 3, אני מורה על דחיית הבקשה.

מן הדין ליתן צו להוצאות, אולם בשיקלול הדברים מצאתי שלא לעשות צו להוצאות ובדגש על לפנים משורת הדין, והכל בשלב זה.

המשיבים 1 ו 2 ימחקו מהתיק העיקרי ולאור הצהרתם כי יכבדו כל החלטה של בית משפט וכי אין להם עניין בתוצאות ההליך.

בנפרד, ישלחו לסריקה החוזים עליהם הצהיר המשיב 1 ואשר הוגשו לבית המשפט.


<#3#>

ניתנה והודעה היום כ"ב כסלו תשע"ד, 25/11/2013 במעמד הנוכחים.


יעקב פרסקי
, שופט




הוקלד

על

ידי

מיטל

פרוכט






א בית משפט מחוזי 7555-11/13 פאוזיה דראויש נ' לאוניד לוץ, מרגריטה לוץ, אהוד גינדס ואח' (פורסם ב-ֽ 25/11/2013)