פסקי דין על דני חדיף | פסקי דין על החברה הדרומית לשווק | פסקי דין על ברונו לנדסברג |

28874-01/12 סע     25/11/2013




סע 28874-01/12 דני חדיף נ' החברה הדרומית לשווק בע"מ, ברונו לנדסברג








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו


ס"ע 28874-01-12
ס"ע 43205-05-12



בפני

השופטת נטע רות
נ.צ. (ע) מר דוד נס




התובע
דני חדיף


ע"י ב"כ עו"ד פוליבודה



-

הנתבעים
1. החברה הדרומית לשווק בע"מ
2. ברונו לנדסברג


ע"י
ב"כ עו"ד דגן

פסק דין
רקע
1.
בפני
נו מונחת תביעתו של התובע מר דניאל חדיף (להלן – התובע או מר חדיף) כנגד הנתבעים 1 ו-2 (להלן - הנתבעת ולהלן - מר לנדסברג
או הנתבע, בהתאמה).
תביעה זו עניינה תשלום הפרשים בגין פיצויי פיטורים והפרשות לקופות הגמל וכן, לתשלום פיצוי בעבור העסקה מעבר להיקף השעות המותר על-פי הדין. התובע העמיד תביעתו זו על סך של 1,888,440 ש"ח.

כמו כן, מונחת בפני
נו תביעתה של הנתבעת כנגד מר חדיף (להלן – תביעת החברה הדרומית).
תביעה זו עניינה השבת שכר ששולם לתובע בעודף לטענתה של החברה הדרומית, על בסיס דיווח כוזב של שעות העבודה המיוחס למר חדיף.

2.
לאחר ששמענו אתמול (24.11.13) את עדי הצדדים – עדות התובע מחד ועדות מנהלת מחלקת השכר בנתבעת, הגב' יהודית גולדשטיין מאידך – ולאחר שעיינו בעדותו של מר לנדסברג שנגבתה בביתו כעדות מוקדמת ולאחר שהצדדים סיכמו אתמול את טענותיהם בעל-פה, הגענו למסקנה כי דין התביעה של החברה הדרומית להדחות במלואה וכי יש לקבל את תביעת מר חדיף כנגד החברה הדרומית בלבד אך ורק בחלקה הקטן ובאופן בו יפסק לזכות התובע פיצוי על-פי שיקול דעת בית הדין בגין העסקה בשעות נוספות, מעבר למותר על-פי הדין.

3.
התובע החל לעבוד בחברה הדרומית בחודש 8/81, תחילה כמכונאי רכב ולאחר מכן כנהג, כאשר במהלך התקופה האחרונה לעבודתו הוא שימש כנהגו של מר לנדסברג אשר היה מנהל בחברה הדרומית ו"הרוח החיה" בחברה זו.
עבודתו של התובע הסתיימה בשנת 2010 עקב פיטוריו, לתובע נערך גמר חשבון ושולמו לו פיצויי פיטורים על בסיס שכר היסוד המופיע בתלושי השכר.

4.
אין חולק כי בהתאם להסכם הקיבוצי החל על החברה הדרומית, הופרשו לקופת גמל על שם התובע הפרשות בשיעור 5% המתיחסות לשעות הנוספות. זאת מעבר להפרשות על שכר היסוד.
עיון בתלושי השכר של התובע מלמד כי מופיע בהם רישום של שעות עבודה נוספות רבות, באופן החורג מהיקף השעות המותר על-פי הדין.

5.
התובע לא סתר את טענתה של החברה הדרומית כי השכר הממוצע בשנים האחרונות לעבודתו (כולל רכיב שעות נוספות) עמד על כ-25,000 ש"ח.
זאת שעה שטענתו העיקרית של התובע הינה כי יש לראות את רכיב השעות הנוספות עד להיקף של 280 שעות כחלק "משכר היסוד". שכן לשיטתו, מדובר בתוספת קבועה לשכר שחייבה ביצוע הפרשות לכל קופות הגמל לרבות קרן ההשתלמות וכן תשלום פיצויי הפיטורים על בסיס שכר זה. קרי – על בסיס שכר גבוה מזה המופיע בתלושי השכר.

מנגד - טענו מר לנדסברג והחברה הדרומית כי התובע אינו זכאי לביצוע הפרשות כאמור ולתשלום השלמת פיצויי פיטורים על בסיס שכר הכולל רכיב של שעות נוספות כפי הנטען בתביעתו. שכן, על פי הדין אין מדובר בחלק משכר היסוד.
כמו כן, טענו כי התובע לא הביא בחשבון את העובדה כי הופרשו בעבורו הפרשות לקופת הגמל בשיעור של 5% בגין שעות נוספות על פי הסכם קיבוצי החל על החברה הדרומית וכן כי התובע לא עבד את מלוא השעות הנוספות המופיעות בתלוש השכר ודווח לחברה הדרומית דווחי כזב אודות נוכחותו.
מכאן תביעתה של החברה הדרומית להשבת סכומים ששולמו לתובע ביתר בגין שעות עבודה שלא עבד לשיטתה ומכאן גם טענת ההגנה של החברה הדרומית בתביעתו של מר חדיף לפיה יש לדחות את התביעה לתשלום פיצוי בגין העסקה בהיקף המותר על פי הדין.

הכרעה
6.
אנו סבורים כי יש לדחות את תביעתה של החברה הדרומית להשבת הסכומים ששולמו על בסיס דווח כוזב כטענתה.
טענתה של החברה הדרומית בהקשר זה, המייחסת לתובע ביצוע מעשים של זיוף ותרמית הינה טענה חמורה אשר יש להוכיחה ברמה הקרובה לזו הנדרשת בהליך הפלילי. דא עקא שהחברה הדרומית לא הוכיחה טענה זו: החברה הדרומית לא הביאו עדים רלבנטיים שעבדו/ קיבלו שרותים מהתובע במהלך התקופה הרלבנטית אשר יכולים היו להעיד על אופי עבודתו והיקפה ה"אמיתי".
למעלה מן הדרוש יאמר - כי טענתה של החברה הדרומית לפיה התובע זייף את דוחות הנוכחות משך תקופה של שנים ארוכות ובשים לב לאופי ההכרות הקרוב שבין הצדדים – אינה סבירה ומשכך אף מטעם זה יש לדחותה.
עם זאת, יאמר כי הרושם המתקבל הוא כי החברה הדרומית אכן לא הקפידה עם התובע במובן זה שהתובע לא נדרש לבצע עבודות של נהיגה והסעה במהלך כל שעות עבודתו ואף ניתנה לו אפשרות לשהות ללא מעש במקומות שונים כחלק מהסדר עבודתו ובתמורה לשכר.
משמע - החברה הדרומית מצידה הסכימה לראות את שעות השהייה הללו כשעות עבודה ואף לשלם בגינן שכר, לרבות תשלום בגין שעות נוספות ולרבות התשלום המוגדל המתחייב על פי החוק בגין עבודה בשעות נוספות.
הרושם המתקבל הוא כי אין מדובר בעובד שעבד כנהג במהלך שעות עבודה ארוכות ונדרש לפעילות ממושכת של נהיגה, לרבות האחריות המתחייבת ממנה במהלך שעות העבודה הרבות, אלא בתובע שביצע עבודות נהיגה על פי הצורך ובה בעת ניתנה לו אפשרות לנוח מנוחות ארוכות יחסית תוך שהחברה הדרומית מוכנה לשלם בעבור שעות המנוחה והשהייה תשלום מלא, לרבות תשלום בגין שעות נוספות.

7.
אשר לתביעתו של התובע, מר חדיף – הרי שכידוע רכיב התשלום בגין שעות נוספות שנעבדו בפועל אינו מהווה חלק משכר היסוד לעניין תשלום פיצויי פיטורים
(ראה – דב"ע נד/ 3-14 עריית שפרעם נ' ג'מיל באבא
פד"ע כח 33)
. כמו כן התובע לא הצביע על מקור חוקי או הסכמי המחייב הפרשה בגין רכיב זה לקופות הגמל וזאת, מעבר לשיעור ההפרשות שבוצעו בגינו בפועל מכוח ההסכם הקיבוצי החל.
בהקשר זה יוטעם כי התובע לא חלק על העובדה כי הוא אכן עבד שעות נוספות רבות וכי הוא קיבל בגינן תמורה מלאה, לרבות התמורה המוגדלת המתחייבת על פי החוק. משכך אין לקבל את טענתו של התובע לפיה - הרישום בתלושי השכר הינו פיקטיבי. שכן, הוא משקף נכונה את אופן העסקתו ואת ההסכמה שהיתה בין הצדדים מכח התנהגות מתמשכת.

למעלה מן הצורך יאמר – כי טענת התובע לפיה יש מקום, נכון להיום, לאחר שהוא נהנה משך תקופה ארוכה משכר גבוה שנגזר בין היתר, מן התמורה המוגדלת שקיבל בגין השעות הנוספות - לקבוע שכר בסיס גבוה מזה שנרשם בתלושי השכר משך שנים ארוכות - מהווה נסיון לשנות בדיעבד את הסכם העבודה ללא עילה שבדין.
נוסיף בהקשר זה כי התובע אף לא הציג בפני
בית הדין ולו ראשית ראיה לכך ששכר הבסיס שנהג והוסכם מכח התנהגות ממושכת בין הצדדים לא תאם את השכר המקובל בענף.

לאור האמור, יש אפוא לדחות את טענות התובע לפיהן הוא זכאי לביצוע ההשלמות או הפרשות נוספות לקופות הגמל או לפיצויי פיטורים על בסיס שכר בסיס שונה מזה הרשום בתלושי השכר.
על כך אף נוסיף כי התובע אף לא חלק על כך כי הופרשו בגינו הפרשות לתגמולים בשיעור של 5% בגין שעות העבודה הנוספות לפי ההסכם הקיבוצי שחל על החברה בתקופה הרלבנטית.
8.
הטענה היחידה בה מצאנו ממש הינה זו לפיה התובע זכאי לפיצוי בגין העסקתו בהיקף העולה על המותר לפי חוק. זאת, כפיצוי עונשי והרתעתי ומעבר "לקנסות" ששילמה הנתבעת עבור עצם ההעסקה בשעות נוספות בהתאם לשיעורים הקבועים בחוק.

9.
עם זאת, בבואנו לקבוע את גובה הפיצוי בנסיבות אלה יש להביא בחשבון לטעמנו - מחד את העובדה שמתכונת העבודה כאמור נהגה במשך שנים ארוכות אך מאידך גם את התרשמותנו כי שעות העבודה הרבות שנזקפו לזכות התובע על פי הרישומים בתלושי השכר כללו בחובם גם שעות מנוחה רבות שניתן לראותם כשעות כוננות או שהייה אשר ספק אם היה מקום להחשיבן כשעות עבודה לו אכן היתה החברה הדרומית מקפידה עם התובע. אי הקפדה אותה יש לזקוף למערכת היחסים החמה שהיתה בין הצדדים.

על רקע זאת סבורים אנו, כי גובה הפיצוי הראוי שיש לפסוק לזכות התובע בגין כל הטענות הנוגעות למתכונת העסקה זו הינו בסך של 50,000 ש"ח.

10.
לבסוף יאמר - כי לא מצאנו מקום לחייב את הנתבע 2, מר לנדסברג שהינו כיום אדם מבוגר (בן למעלה מ-90) בחובות הנתבעת. זאת משהתובע לא הצביע על עילה להרמת מסך ההתאגדות ואף לא הציג בפני
בית הדין ראיות המלמדות על כך שהנתבע 2 היה מעסיקו של התובע.

סוף דבר
11.
לאור כל האמור לעיל אנו קובעים אפוא כדלקמן –

א.
אנו דוחים את תביעתה של החברה הדרומית במלואה ומחוייבים אותה בתשלום הוצאות משפט בסך של 10,000 ₪ לזכות התובע.

ב.
אנו דוחים את תביעת התובע מר חדיף כנגד מר לנדסברג במלואה ומחייבים את התובע בתשלום הוצאות משפט לזכות מר לנדסברג בסך של 10,000 ש"ח.

ג.
על החברה הדרומית לשלם לתובע פיצוי בגין העסקה בשעות נוספות בניגוד למותר על פי הדין בסך של 50,000 ש"ח.
בשים לב לכך שמרבית רכיבי התביעה בתביעתו של התובע מר חדיף נדחו, הרי שאין צו להוצאות בגין תביעה זו.

10.
המזכירות תשלח העתק מפס"ד זה לצדדים בדואר.

ניתן היום, כ"ב כסלו תשע"ד (25 נובמבר 2013), בהעדר הצדדים.


נטע רות
, שופטת

נ.צ. (ע) מר דוד נס








קלדנית: דפנה ענוה-רז









סע בית דין אזורי לעבודה 28874-01/12 דני חדיף נ' החברה הדרומית לשווק בע"מ, ברונו לנדסברג (פורסם ב-ֽ 25/11/2013)