Google

דוד שטרן - המוסד לבטוח לאומי-סניף נצרת,מדינת ישראל- משרד הבריאות- יח' לגימלת

פסקי דין על דוד שטרן | פסקי דין על המוסד לבטוח לאומי-סניף נצרת | פסקי דין על מדינת ישראל- משרד הבריאות- יח' לגימלת |

2083/04 בל     26/10/2004




בל 2083/04 דוד שטרן נ' המוסד לבטוח לאומי-סניף נצרת,מדינת ישראל- משרד הבריאות- יח' לגימלת




1
בתי הדין לעבודה
בל 002083/04
בית הדין האזורי לעבודה בנצרת
26/10/2004

כב' השופטת עידית איצקוביץ

בפני
:

דוד שטרן

בעניין:
המערער
רוזנזפט רחל

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
1. המוסד לבטוח לאומי-סניף נצרת

2. מדינת ישראל- משרד הבריאות- יח' לגימלת


המשיבים

ע"י הלשכה המשפטית
פסק דין
1. ועדה לעררים לעניין גמלת ניידות קבעה למערער בהחלטתה מתאריך 18/5/04 70% מוגבלות בניידות.
כנגד החלטה זו הוגש הערעור שבפני
.

2. להלן עיקר טענות ב"כ המערער:

א. הועדה טעתה בקביעתה כי המערער אינו משתמש בכסא גלגלים למרות הסבריו ואישור שיש ברשותו כסא גלגלים.

ב. הועדה טעתה לגבי הפרשנות שנתנה למושג "זקוק לכסא גלגלים".

ג. הועדה פעלה בניגוד לס' 14 (א) לתוספת ב' להסכם הניידות כאשר לא דרשה מן המשיב לבצע חקירה ולבדוק את שימוש המערער בכסא גלגלים.

ד. הועדה טעתה באופן שביצעה את בדיקת המערער כאשר בדקה כוח גס בשכיבה ולא בעמידה ולא פירטה אופן ביצוע הבדיקה הנוירולוגית.

ה. הועדה טעתה כשקבעה למערער אחוז מוגבלות שלא מתאים לרשימת הליקויים, ללא כל הנמקה.
כמו כן, לא נימקה הועדה את השינוי לעומת קביעת הועדה מדרג ראשון.

ו. הועדה טעתה כשהורידה את אחוז המוגבלות וכשקבעה שהממצאים ניתנים ליישום במסגרת ס' א' - 3 לרשימת הליקויים, חלקי.
אם הממצאים ניתנים ליישום בשני אופנים שונים, יש להעדיף את האופן המטיב עם הנבדק.
ז. טעתה הועדה בפרשנות שנתנה למושג "שיתוק".

ח. טעתה הועדה בכך שלא ציינה תאריך תחילת המוגבלות.

3. להלן עיקר טענות ב"כ המשיב:

א. טענות המערער המתייחסות לקביעות הועדה לגבי השימוש בכסא גלגלים הן טענות כנגד שיקול דעתה הרפואי-מקצועי של הועדה ויש לדחותם.

ב. אופן בדיקת המערער על ידי הועדה הוא נושא שבגדר הרפואה וערכאה שיפוטית אינה מוסמכת להתערב בו.

ג. במסגרת סמכותה של הועדה היא רשאית לבקר החלטה של ערכאה מתחתיה וגם לבדוק את מצבו של המערער מחדש ולעמוד על מצבו הרפואי בזמן הבדיקה.

4. שימוש בכסא גלגלים:

ב"כ המערער טוענת טענות עובדתיות הקשורות לאמירות המערער בפני
הועדה לעומת הרישום שנערך באשר לתלונות המערער לעניין שימוש בכסא גלגלים.
בס' 5 (א) לפרוטוקל הועדה נרשם:
"לחדר נכנס בכוחות עצמו, משתמש במקל הליכה ביד שמאל, בבית פועל אף ללא מקל הליכה ... מציין כי משתמש בכסא גלגלים לאחר הליכה של כחצי שעה ויותר אף בשגרת היום יום אינו משתמש בו. מאידך לטיולים או למקומות בהם הגישה מאוד קשה משתמש בו".

בס' ו' (1) לפרוטוקול הועדה, המתייחס ל"החלטות הועדה" היא קובעת:

"נמסר על יכולת הליכה עד כחצי שעה. מאחר וחלף זמן לא ארוך מאז האירוע (פחות משנה) יש לצפות אף להמשך שיפור בעתיד".

הועדה ציינה בחלק הפרוטוקול המתייחס לכסא גלגלים: "המוגבל בניידות זקוק לכסא גלגלים - עגלת ילדים ומשתמש בו - לא".
הביקורת השיפוטית על החלטה של ועדה לעררים נעשית במסגרת של ערעור, כאשר על בית הדין לבחון האם נפלה טעות משפטית בהחלטת הועדה או בסדר פעולתה.
חזקה היא כי רישומים שבפרוטוקול הועדה משקפים את אמירות המערער בפני
ה. בכל מקרה, גם בנימוקי הערעור מוסכם כי המערער אינו מרותק לכסא גלגלים ומסוגל להיהלך בלעדיו עד לכ- 200 מטר.
קביעה אם המוגבל בניידות זקוק לכסא גלגלים ומשתמש בו היא קביעה עובדתית-רפואית שנעשית בהתאם לשיקול דעת של חברי הועדה .
לא עולה מפרוטוקול הועדה כי קיים חוסר סבירות בקביעת הועדה או בשיקול דעתה עת קבעה כי המערער אינו זקוק לכסא גלגלים .
מותר לציין כי לגבי יישום של סעיפי ליקוי בהתאם לרשימת הליקויים שבתוספת א' להסכם בדבר גמלת ניידות, ובפרט בסעיף שיושם לגבי המערער (ס' א' לרשימת הליקויים) אין נפקא מינא אם זקוק המערער לכסא גלגלים ומשתמש בו באופן קבוע או באופן חלקי.
על כן, דין טענה זו של ב"כ המערער להידחות.

5. דרך ביצוע בדיקה על ידי הועדה:

לב"כ המערער טענות באשר לדרך ביצוע בדיקה של כוח גס של המערער והבדיקה הנוירולוגית.
צורת ביצוע בדיקה הוא עניין רפואי טהור המסור לשיקול דעתם הרפואי של חברי הועדה ובית הדין אינו רשאי להתערב בו (ראה דב"ע נ"א/ 99-91 משה רוזנברג נ' המוסד לבטוח לאומי, פורסם בלקט ועדות 644).
לא עולה מפרוטוקול הועדה כי נפלה טעות משפטית בולטת בבדיקות שנערכו למערער על ידי הועדה.

6. קביעת אחוזי מוגבלות:

ועדה מדרג ראשון קבעה כי למערער 80% מוגבלות בניידות לפי ס' א-3 לרשימת הליקוים (שיתוק מלא למעשה של אחת מהשוקיים מלווה שיתוק של שניים לפחות מבין שלושת השרירים המפורטים בס' א' (1)).
הועדה לעררים קבעה בהחלטתה כי אחוז המגובלות של המערער הוא 70% לפי ס' א-3 חלקי.

בהתאם להלכה פסוקה אין לועדה הרפואית לעניין ניידות כל סמכות לקבוע אחוזי נכות אלא בהתאם לפריטים המופיעים ברשימת הליקויים בתוספת א' להסכם (ראה עב"ל 389/99 המוסד נ' מאיר כהן, לא פורסם).

כך, נאמר:
"אין מקום להתאמה, מקום שליקוי מסוים לא נקבע ברשימת הליקויים אשר בתוספת א'" (דב"ע לז' 576-01 צבי ליפשיץ נ' המוסד, פדע ט' 169 דב"ע נב' 27-01 דוד ממן נ' המוסד, פד"ע כ"ו 334, בג"צ 363/84 המוסד נ' בית הדין הארצי ונאוית חריף, פ"ד ל"ט (1) 724".

על כן, לא הייתה רשאית הועדה לקבוע אחוזי נכות שונים מאלה המופיעים ברשימת הליקויים שבנספח א' להסכם הניידות.
אם סברה הועדה כי הממצאים הרפואיים של המערער מתאימים לאלה שבס' א-3 עליה היה לקובע אחוזי המוגבלות שבסעיף באופן מלא.
משלא עשתה כך יש בהחלטתה פגם משפטי אשר מצדיק התערבות בית הדין.

7. התיייחסות להחלטה מדרג ראשון.קביעת מועד תחילת הנכות:

ב"כ המערער טוענה כי על הועדה היה לנמק את השינוי שנעשה לעומת ההחלטה של ועדה מדרג ראשון כאשר הממצאים הרפואיים לא השתנו.
בהתאם להלכה פסוקה, ועדה לעררים הקובעת מצבו הרפואי של הנבדק, שלגביו נעשתה קביעה קודמת של ועדה רפואית או ועדה לעררים, חייבת לנמק את סטייתה ממצאי קודמותיה.
אולם, חובה זו אינה מוטלת על הועדה לעררים שעה שהיא משנה, בעקבות ערר, החלטה ועדה מדרג ראשון (דב"ע מ"ט 241-01 המוסד נ' מתן יצהר, פד"ע כ"א 420).

ב"כ המערער גם משיגה על כך שהועדה לא קבעה תאריך תחילת המוגבלות.
בטופס שבו נרשם פרוטוקול הועדה מופיע (ס' ו.2) "תאריך תחילה והנמקה" סעיף זה לא מולא על ידי הועדה.
מועד תחילת הזכאות להטבות על פי הסכם הניידות ייקבע על ידי המשיב 1 לאחר קביעת אחוזי המוגבלות על ידי הועדה.
אולם, מן הדין שהועדה תקבע את תחילת אחוז המוגבלות של המערער ובעניין זה יש להשיב את העניין לועדה.

8. לסיכום:

לאור האמור לעיל, דין הערעור להתקבל.

עניינו של המערער יוחזר לועדה לעררים לעניין גמלת ניידות, באותו הרכב, על מנת שתבדוק שוב את המערער ותבחן האם ממצאיו הרפואיים מתאימים לס' א-3 לרשימת הליקויים. במידה ותמצא הועדה כי הממצאים מתאימים לאמור בסעיף עליה יהיה לקבוע למערער 80% מוגבלות.
במידה ותחליט הועדה כי הממצאים של המערער מתאימים לסעיף ליקוי אחר, על הועדה לנמק את קביעתה.
הועדה תקבע תאריך תחילת המוגבלות.

על המשיב לשלם למערער הוצאות משפט בסך 1,500 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.

9. כל צד רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

ניתן היום י"א בחשון, תשס"ה (26 באוקטובר 2004) בהעדר הצדדים.

עידית איצקוביץ
, שופטת

נבאל פאהום








בל בית דין אזורי לעבודה 2083/04 דוד שטרן נ' המוסד לבטוח לאומי-סניף נצרת,מדינת ישראל- משרד הבריאות- יח' לגימלת (פורסם ב-ֽ 26/10/2004)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים