פסקי דין על ציון בן דלק | פסקי דין על בנק לאומי תל אביב סניף הרצל מרכזי 10800 | פסקי דין על בניהו לאבל |

10995-10/13 עשא     01/12/2013




עשא 10995-10/13 ציון בן דלק נ' בנק לאומי תל אביב סניף הרצל מרכזי 10800, בניהו לאבל








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



עש"א 10995-10-13 בן דלק נ' בנק לאומי תל אביב סניף הרצל מרכזי 10800
ואח'




בפני

כב' השופט
משה סובל
-שלום ת"א


מערער

ציון בן דלק


נגד


משיבים

1.בנק לאומי תל אביב סניף הרצל מרכזי 10800
2.בניהו לאבל




פסק דין


1.
המערער שהינו החייב בתיק הוצל"פ 01-77179-01-7, הגיש ערעור על החלטתו מיום 8.3.12, של כב' רשם ההוצל"פ
נועם רף שדחה בקשתו בטענת פרעתי.

הערעור נדון על ידי כב' השופט עודד מאור בתיק עש"א 46176-03-12 אשר בפסק דינו
מיום 24.6.13, החליט לקבל את הערעור באופן חלקי בטענת השיהוי וקבע, בין היתר כדלקמן: "... לטעמי נותרה שאלה אחת והיא לעניין השיהוי שלא נותרה ברורה די צורכה... אני מוצא כדי דחיית טענתו של החייב בלא בירור עובדתי, אין לה על מה שתסמוך וראוי כי תיבחן במסגרת דיון בו יוכלו המערער לטעון ולהוכיח טענתו, ולעניין זה בלבד אני מורה על החזרת התיק לרשם לשם הבירור" (ההדגשה לא במקור).

2.
בטענת המערער לעניין השיהוי דן כב' הרשם מאיר עוזי שקיים דיון ואפשר חקירות שלאחריהן הוגשו סיכומים בכתב.


בתאריך 10.9.13, נתנה החלטתו של הרשם הנכבד הדוחה את טענת המערער לעניין השיהוי, מהנימוקים המפורטים בהחלטה.


על החלטה זו הגיש המערער את הערעור הנוסף.

ב"כ המשיבים מסר תגובה מפורטת בצירוף נספחים ועותר לדחיית הערעור, מהנימוקים שפירט בתגובה.

3.
יאמר כבר עתה כי לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובהחלטתו המפורטת והמנומקת של הרשם הנכבד, מצאתי כי דינו של הערעור להדחות, מהנימוקים שיפורטו להלן.

טענת השיהוי הינה חלק ממכלול הטענות בבקשתו של המערער בטענת פרעתי.


כל הטענות, למעט השיהוי, נדחו בהחלטתו של כב' הרשם נועם רף ובפסק דינו של כב' השופט עודד מאור באופן שההחלטה סופית וחלוטה.


למרות האמור שב המערער ומשחזר בערעור שבפני
י, ואף טורח ומרחיב, בעניינים שאינם קשורים לערעור ולטענת פרעתי ומביא נתונים כספיים וחשבונאים שאין להם כל קשר לטענת השיהוי.

סעיף
19 לחוק ההוצל"פ מטיל את חובת הראיה על חייב הטוען שפרע את חובו או שאינו חייב עוד למלא את פסק הדין וטענת השיהוי הינה טענה שהנטל להוכיחה מוטל על המערער, אשר לא הרים את הנטל.

4.
המערער מבקש לקעקע קביעות עובדתיות של הרשם בהחלטתו שנקבעו לאחר ששמע את חקירות העדים, התרשם מהם ו קבע בשאלת המהימנות והגיון הגרסאות.

המערער לא הראה בערעורו במה טעה הרשם וממילא לא תתערב ערכאת ערעור בממצאים עובדתיים של הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים. המערער לא הראה כי יש להתערב בממצאים ו/או קביעות של הרשם הנכבד.


על מנת שתתקבל טענתו של המערער כי השיהוי (ככל שהיה) גרם לו נזק כספי אשר את סכומו יש לקזז מהחוב עד לאיפוסו של החוב, היה על המערער להגיש חוו"ד
חשבונאית, או דו"ח כספי או פירוט ראשוני לתמיכה בטענה.


כפי שציין הרשם בהחלטתו, נוקב המערער בסכומים, ללא ביסוס או תחשיב או אופן חישוב הסכום כנזק שנגרם לו.


בצדק דחה הרשם את הסבריו של המערער בהעדר מסמכים שכן כלל לא ביקש לקבל מסמכים.

5.
בהחלטתו מתייחס הרשם בהרחבה לטענת השיהוי לפרק הזמן שמאז מינוי כונס הנכסים שבסעיף שנת
2002 ועד לשנת
2011.

מנתח כראוי את ההתנהלות בפרק זמן זה בתקופות השונות ומצביע בעליל על העדר שיהוי מצידו של המשיב ו/או כונס הנכסים, ואין צורך לחזור על כל שנאמר בהחלטה.


לא מצאתי בהודעת הערעור טענה של ממש שיהיה בה להפריך את איזו מקביעותיו של הרשם בהחלטתו.


טענתו של המערער על כספים שכביכול לא נזקפו על חשבון חובו כבר נדונו ונדחו, ומכל מקום אינן בעניין טענת השיהוי שרק בה נדרש הרשם לדון.


מהחלטת הרשם לעניין משך ההתנהלות יצוין כי היו נכסים נוספים שמומשו בשלב ראשון כדי לא לפגוע בדירת המגורים של המערער אשתו וילדיהם.


בנוסף בקשה האשה, שגם היא החייבת בתיק, לדחות את מועד פינוי הדירה והבנק מטעמים של הגינות אנושית נעתר לבקשה.


משנקלע
המערער לסכסוך משפחתי ונאלץ לעזוב את הדירה, נזכר לטעון לשיהוי, שכן מעולם לא פנה לכונס הנכסים כדי שיממש את הדירה וכפי שקבע הרשם כלל לא מצא לנכון להשיב למכתב מיום 6.3.06 ששלח הכונס.


טענתו של המערער לעניין המכתב הינה טענה מאולצת בלתי סבירה ובמיוחד כשלא הזמין לעדות את אשתו ממנה, לטענתו, שמע הסבר של הכונס על מטרת המכתב.

6.
מכל הטעמים האמורים אני דוחה את הערעור ומחייב את המערער לשלם למשיבים הוצאות בסך של
5,000 ₪.

ניתן היום,
כ"ח כסלו תשע"ד, 01 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.









עשא בית משפט שלום 10995-10/13 ציון בן דלק נ' בנק לאומי תל אביב סניף הרצל מרכזי 10800, בניהו לאבל (פורסם ב-ֽ 01/12/2013)