פסקי דין על שמעון בן-נון | פסקי דין על יצחק לוי | פסקי דין על ניר לוי | פסקי דין על גיא לוי ואח' |

5228-11/12 תט     10/12/2013




תט 5228-11/12 שמעון בן-נון נ' יצחק לוי, ניר לוי, גיא לוי ואח'








בית משפט השלום בפתח תקווה



10 דצמבר 2013

ת"ט 5228-11-12 בן-נון נ' לוי ואח'




בפני

כב' הרשמת הבכירה עדי אייזדורפר


המבקש

שמעון בן-נון
ע"י ב"כ עוה"ד ארז ללקין


נגד


המשיבים

1.יצחק לוי
2. ניר לוי
3. גיא לוי
4. אברהם לוי
5. גני מרוייאס אירועים בע"מ
6.הגבעה בברנר אירועים בע"מ
כולם ע"י ב"כ עוה"ד צבי גביש


החלטה

1.
בפני
בקשה לתיקון כתב תביעה, במסגרתה עותר התובע, לאפשר לו לצרף לכתב התביעה המתוקן, את המסמכים והפרטים הנדרשים בהתאם להוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות תשנ"ג – 1993 (להלן: "החוק").

ביום 6.9.12, הגיש המבקש לביצוע שטר חוב בלשכת ההוצאה לפועל. התנגדות מטעם המשיבים הוגשה ביום 21.10.12, וכתוצאה מכך הועבר התיק לדיון לבית המשפט.

במקביל, הוגש לביצוע שטר חוב נוסף, הקשור למערכת היחסים שבין הצדדים, וביום 2.10.13 ניתנה החלטה ביחס לשטר חוב זה, בתיק אחר ונוסף המתנהל בין הצדדים (להלן: "התיק האחר"), לפיה נמחקה התובענה, תוך שנקבע כי היא אינה עומדת בהוראות החוק.

המבקש טוען, כי על אף שלשיטתו, לא חלה עליו החובה לעמוד בדרישת הוראות החוק, מאחר ואיננו עוסק במתן הלוואות, עדיין, למען הזהירות, ולאור החלטת בית המשפט בתיק האחר (עליה הגיש ערעור), עותר הוא להורות על התיקון, במסגרתו יצרף לכתב התביעה דנן את מכלול הפרטים הנדרשים בהתאם לסעיפים 3 ו- 8 לחוק.

המבקש מציין, כי המשיבים עצמם צרפו להתנגדותם את הסכם ההתחייבות מיום 27.7.05, המפרט את תשלומי ההלוואה. בנוסף, לוח התשלומים שהתקבלו מהמשיבים צורף לבקשה, והסכם ההלוואה צורף לבקשה להטלת עיקולים בטרם אזהרה שהוגשה מטעם המבקש, ועל כן הלכה למעשה מצויים המסמכים בתיק ביהמ"ש, וכל שמבוקש הוא להורות על צירופם לכתב התביעה, במאוחד ובאופן מסודר.

2.
המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, הבקשה איננה מפרטת מדוע הוגשה במועד כה מאוחר, בחלוף כשנה מהגשת ההתנגדות מטעמם, שבה פרטו את העדרם של הפרטים הנדרשים בהתאם לחוק, ואף נעדרת פירוט מדוע לא צורפו מסמכים אלה לכתב התביעה המקורי.


לשיטתם, אין כל תועלת בתיקון, שכן גם אם יתוקן כתב התביעה לא תתגלה בו עילה, ומכל מקום תתבקש המסקנה כי יש לסלקו על הסף, בין היתר, מכוח מעשה בית דין.


בנוסף לכך חוזרים המשיבים על מכלול טענותיהם כנגד תביעות המבקש, בשים לב לסכומים ששילמו לידיו, גובה ריבית הנשך שנקבעה, אי חוקיות ההסכמים, והעובדה שהתביעה הנוספת שהגיש המבקש סולקה על הסף, מאחר ולא עמדה בהוראות החוק. לטענת המשיבים, החלטת בית המשפט בתיק האחר מהווה מעשה בית דין, ועל כן מולידה השתק עילה והשתק פלוגתא.


זאת ועוד, בפי המשיבים טענות נוספות ביחס למעמדו של הסכם ההלוואה, כמפורט בסעיף 32 לתגובתם.


עוד טוענים המשיבים, כי אין לאפשר את התיקון שכן מדובר בהליך הנגוע מעיקרו באי חוקיות, מאחר ושטר החוב פקע והוחלף על ידי שטר חוב אחר. כך גם הריבית שנקבעה מהווה ריבית נשך, ועל כן הסכם ההלוואה הינו פסול, ואינו ניתן לתיקון.

3.
המבקש טוען בתשובתו, כי הלכה למעשה, מרבית המסמכים הנדרשים מצויים כבר בפני
בית המשפט במסגרת בקשות שונות שהוגשו. מסמכים אלה מהווים את כל הנדרש בהתאם לדרישת החוק. בסעיף 10 לתגובתו, מפרט המבקש את הפרטים אותם נדרש להוסיף, כפי שהם עולים מן המסמכים המצויים כבר בפני
בית המשפט.


בנוסף מפנה המבקש להחלטת כב' הרשמת הבכירה ארבל-אסל בתיק האחר, המפנה את המבקש לעתור לתיקון כתב טענות.




4.
דיון והכרעה


הפסיקה מגלה גישה עקבית וליבראלית בכל הנוגע לתיקון כתבי טענות, כל עוד נועד התיקון לאפשר לבית המשפט לגבש את השאלות אשר הינן השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין הצדדים, וזאת על מנת להביא לייעול ההליך המשפטי.


יחד עם זאת, סמכות זו הוגבלה, ונקבע כי יש להתחשב בהתנהגות בעלי הדין טרם הגשת הבקשה, כמו גם בשלב שבו מוגשת בקשת התיקון (ראה: א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, בעמ' 152 ואילך).


נבחן את הבקשה דנן לאור ההלכה הפסוקה, בעניין תיקון כתבי טענות.


הבקשה הוגשה בשלב מוקדם, טרם דיון בהתנגדות לביצוע שטר, שהוא הדיון הראשון בתיק. יצויין, כי דיון שכזה אף טרם נקבע.


המבקש ציין בבקשתו את הסיבה להגשת הבקשה בעיתוי בה הוגשה: ההחלטה בדבר סילוק על הסף בתיק האחר המתנהל בין הצדדים, כתוצאה מכך שנקבע שם שהתביעה איננה עומדת בדרישות החוק. החלטה זו ניתנה ביום 2.10.13, תוך שהבקשה לתיקון כתב התביעה דנן הוגשה ביום 7.10.13.


עינינו הרואות, כי המבקש הצביע על הסבר הגיוני לעיתוי שבו הוגשה הקשה, ופעל להגשת הבקשה דנן מיד בסמוך לאחר שנודע לו על ההחלטה לסילוק על הסף בתיק האחר, המהווה כאמור, את הסיבה להגשת הבקשה דנן.


יחד עם כל זאת, שב וציין המבקש כי לשיטתו איננו נדרש לעמוד בהוראות החוק, מאחר ואין עיסוקו במתן הלוואות.


כל זאת אינו מטיל כל דופי בהתנהלות המבקש, הן ביחס לעצם הגשת הבקשה, והן באשר לעיתוי הגשתה.


בהתחשב בהתנהלותו זו של המבקש, יחד עם העובדה שהבקשה הוגשה בשלב מוקדם ביותר, טרם קיום דיון ראשוני בתיק, ובשים לב להלכה הרווחת בעניין תיקון כתבי טענות, לפיה יגלה בית המשפט גישה ליבראלית בדונו בבקשות מסוג זה, נראה כי אין מניעה לאפשר למבקש את התיקון בכפוף למפורט להלן.

5.
זאת ועוד, הפסיקה הכירה בהשלמת חוסר בעובדות עילת תביעה, שעה שתיקון זה מונע את מחיקתה מחמת העדר עילה. יתר על כן, הדברים מתחדדים כאשר מדובר בתביעה שהחלה בהוצל"פ, שכן בעת פתיחת התיק בהוצל"פ, קיים קושי לציין את מכלול העובדות על גבי טופס פתיחת ההליך. במצב שכזה, הדרך המתאימה היא תיקון כתב התביעה (השווה: ע"א 146/86 גמליאל נ' מנורה חברה לביטוח, פ"ד מא(3) 746).

6.
אשר לטענות המשיבים, הרי שמרביתן אינן נוגעות לשאלת התרת תיקון כתב התביעה, אלא
מכוונות לגופו של עניין.
לא זה השלב להידרש להן, ואין בהם כדי למנוע את עצם התיקון, ובוודאי שיתאפשר למשיבים לפעול לתיקון כתב הטענות מצידם, ככל ויחפצו בכך, בהתאם להוראות תקנה 94 לתקנות סד"א, תשמ"ד – 1984.


זאת ועוד, טענות המשיבים בכל הנוגע לקיומו של מעשה בית דין/השתק עילה/השתק פלוגתא הינן טענות אשר יש להכריע בהן במסגרת הבקשה לסילוק על הסף כפי שהגישו המבקשים, ובעניין זה אין לי אלא להפנות להחלטת כב' השופטת מימון – שעשוע מיום 21.11.13.

7.
המבקש טוען, כי הלכה למעשה, מצויים כל המסמכים שברצונו להוסיף בפני
בית המשפט, בין היתר במסגרת בקשות שונות שהגיש, ובכלל זה הבקשה להטלת עיקולים טרם מסירת אזהרה.


גם אם כך הם פני הדברים, לא יכולה להתעורר מחלוקת, כי ראוי ונכון היה שבקשת הביצוע שהוגשה להוצאה לפועל תכלול את מכלול הפרטים והמסמכים עליהם מתבסס המבקש, ואשר פורטו בסעיף 10 לתשובתו לתגובת המשיבים לבקשה לתיקון כתב התביעה, תחת הכותרת "התיקון המבוקש". משלא עשה כן המבקש, הגישו המשיבים את כתב ההתנגדות מטעמם על סמך ובהתאם לבקשת הביצוע שהגיש המבקש, ובכך שעתר כעת לתיקון, יידרשו המשיבים לשוב ולהידרש לכתב התביעה המתוקן, ועל כן ההכרעה בבקשה דנן צריכה להתחשב בכך.

8.
סוף דבר, בשיקלול כל האמור לעיל, ועל יסוד ההלכה הפסוקה המבטאת גישה רחבה וליבראלית במסגרת דיון בבקשה לתיקון כתבי טענות, הנני מורה כי כתב התביעה יתוקן בהתאם לאמור בסעיף 10 לתשובה לתגובה מטעם המבקש, בכפוף לכך שעד ולא יאוחר מיום 9.1.14 ישא המבקש בהוצאות המשיבים בסך כולל של 3,500 ₪, אשר ישולם לידי ב"כ המשיבים במועד כאמור.


בכפוף לביצוע התשלום במועד הנ"ל, יתוקן כתב התביעה.

כתב הגנה מתוקן יוגש עד ליום 9.2.14, ככל ויחפצו בכך המשיבים.

ניתנה היום,
ז' טבת תשע"ד, 10 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.














תט בית משפט שלום 5228-11/12 שמעון בן-נון נ' יצחק לוי, ניר לוי, גיא לוי ואח' (פורסם ב-ֽ 10/12/2013)