פסקי דין על ח"כ איתן כבל | פסקי דין על ח"כ מיכאל (מיקי) רוזנטל | פסקי דין על אורי גרוס | פסקי דין על הסתדרות העובדים הכללית החדשה | פסקי דין על בית נבחרי הסתדרות העובדים הכללית החדשה | פסקי דין על עופר עיני - יו"ר הסתדרות העובדים הכללית החדשה (נמחק) |

13753-11/13 הפ     19/12/2013




הפ 13753-11/13 ח"כ איתן כבל, ח"כ מיכאל (מיקי) רוזנטל, אורי גרוס נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה, בית נבחרי הסתדרות העובדים הכללית החדשה, עופר עיני - יו"ר הסתדרות העובדים הכללית החדשה (נמחק)






בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו
ה"פ 13753-11-13 כבל נ' העובדים
ה"פ 19956-11-13 רוזנטל ואח'

נ' הכללית החדשה ואח'

בפני

כב' השופט יונה אטדגי
ה"פ 13753-11-13

המבקש:

ח"כ איתן כבל

ב"כ עוה"ד איתן לירז
, איתן ברוש
ואוהד רבפוגל

נגד
המשיבים:

1. הסתדרות העובדים הכללית החדשה

ב"כ עוה"ד יהושע חורש
, רונן ברומר
ואביתר אזולאי
2. בית נבחרי הסתדרות העובדים הכללית החדשה

ב"כ עוה"ד צבי אגמון ויונתן קהת
ה"פ 19956-11-13

המבקשים:

1. ח"כ מיכאל (מיקי) רוזנטל

2. אורי גרוס

ב"כ עוה"ד רונאל פישר ומירב משען

נגד
המשיבים:

1. הסתדרות העובדים הכללית החדשה

2. עופר עיני, יו"ר הסתדרות העובדים הכללית החדשה (נמחק)

פסק דין
הצדדים
1. המבקש בה"פ 13753-11-13 (להלן – ח"כ כבל) הוא חבר במשיבה 1 (להלן – ההסתדרות), מייסד וחבר סיעת הבית החברתי בהסתדרות ומי שהיה מועמדה לתפקיד יו"ר ההסתדרות בבחירות האחרונות.
המבקש 1 בה"פ 19956-11-13 (להלן – ח"כ רוזנטל) הוא, על פי דבריו, חבר בהסתדרות משנת 2012.
יצוין, כי על פי האמור בתשובת המשיבים (סעיפים 331-332), ברישומי ההסתדרות אין תיעוד לטענה זו, וכי רק ביום 7.11.13 הגיש ח"כ רוזנטל טופס בקשת הצטרפות להסתדרות.
המבקש 2 (להלן – מר גרוס) הוא חבר ההסתדרות משנת 1997.
המשיבה 1, ההסתדרות, היא ארגון העובדים הגדול במדינה וחברים בו למעלה מ-500 אלף איש (סעיף 4 לתצהיר מר שלמה אביטן, שצורף לתשובת המשיבים מיום 15.12.13).
המשיב 2 בה"פ 13753-11-13 (להלן – בינ"ה) הינו, בהתאם להגדרה שבסעיף 2(ב)(1) בפרק ד' לחוקת ההסתדרות (מהדורת 2011), "המוסד העליון" של ההסתדרות, שכל מוסדות ההסתדרות נתונים לפיקוחו ולמרותו, למעט רשות השיפוט בהסתדרות והיועץ המשפטי להסתדרות (סעיף 2(ב)(2)).
המשיב 2 בה"פ 19956-11-13 (להלן – מר עיני) מכהן כיו"ר ההסתדרות.
בהסכמת ב"כ המבקשים באותה תובענה נמחק מר עיני מרשימת המשיבים (עמ' 2 לפרוטוקול הדיון מיום 24.11.13).

הרקע לתובענות והשתלשלות הדברים
2. בבחירות האחרונות להסתדרות, שנערכו ביום 22.5.12, נבחר מר עיני כיו"ר ההסתדרות לכהונה נוספת בת 5 שנים.
ח"כ כבל שהתמודד מולו זכה בכ-30% מקולות המצביעים.

3. ביום 5.11.13 הודיע מר עיני בישיבת עיתונאים על החלטתו להתפטר מתפקידו, וכי בכוונתו להמליץ בפני
בינ"ה למנות במקומו את יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, עו"ד אבי ניסנקורן.
עוד באותו יום נשלחה הודעת מסרון לכלל חברי בינ"ה המזמנת אותם לישיבה שתתקיים ביום 12.11.13, כשעל סדר היום: "אישור המלצת יו"ר ההסתדרות לבחירת יו"ר להסתדרות".

4. מר עיני התבסס בהודעתו על סמכותו לפי סעיף 2(ג1)(י)(א) לחוקת ההסתדרות, שזה לשונה:
"התפטר יו"ר ההסתדרות מתפקידו או נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו כאמור בחוקה זו, יגיש יו"ר ההסתדרות הצעה להחלטת בית נבחרי ההסתדרות בדבר מועמד לתפקיד יו"ר ההסתדרות. דחתה בינ"ה את הצעת יו"ר ההסתדרות כאמור לעיל תערכנה בחירות חדשות לתפקיד יו"ר ההסתדרות בתוך 60 ימים מיום החלטת בינ"ה"
(להלן – סעיף בחירת המחליף).

5. בעקבות הודעה זו הגיש ח"כ כבל ביום 7.11.13 תובענה זו, יחד עם בקשה למתן צו מניעה זמני.
בתובענה התבקשו הסעדים הבאים:
א. ליתן סעד הצהרתי, על בטלות רישת סעיף בחירת המחליף;
ב. ליתן סעד הצהרתי, לפיו מר עיני אינו רשאי להגיש לבינ"ה הצעה לאישור מינוי מחליפו, ובינ"ה איננו רשאי לדון בהצעתו;
ג. ליתן צו עשה להסתדרות לערוך בחירות לתפקיד יו"ר ההסתדרות בתוך 60 יום.

בבקשה לצו זמני התבקש בית המשפט להורות על דחיית ישיבת בינ"ה שנועדה לדון בהצעת מר עיני למינוי מחליפו עד למתן

פסק דין
בתובענה.

6. בהחלטתי מיום 7.11.13 הוריתי למשיבים להודיע עד יום 10.11.13 אם יסכימו לדחיית ישיבת בינ"ה עד לאחר קיום דיון בבקשה לצו זמני שהגיש ח"כ כבל.
המשיבים הודיעו ביום 10.11.13 כי הם אינם מסכימים לדחיית הישיבה.
בהחלטתי מאותו יום הוריתי על צו זמני, המונע את קיום הישיבה עד לאחר דיון בבקשה.
כן קבעתי באותה החלטה, כי בהתאם לתקנה 369 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, יתקיים דיון בתובענה עצמה, במקום בבקשה לצו זמני, וקבעתי את הדיון ליום 20.11.13.
לבקשת הצדדים, נדחה מועד הדיון ליום 24.11.13.

7. ביום 11.11.13 הגישו ח"כ רוזנטל ומר גרוס את תובענתם, שהסעד היחיד שהתבקש בה, הוא להורות על ביטול סעיף בחירת המחליף.
הוריתי על איחוד הדיון בשתי התובענות.

8. ביום 19.11.13 הגישו המשיבים את תשובתם לתובענות ולבקשה למתן סעד זמני, במסגרתה התבקש בית המשפט לדחות את כל המבוקש בהן.

תמצית טענות הצדדים בתובענות ובתשובה
9. בשל השתלשלות הדברים בהמשך, כפי שעוד יתואר, התייתר הצורך בדיון ברבות מהטענות שנטענו על ידי הצדדים בתובענות ובתשובה, ולכן אתארן בקצרה בלבד.

10. ח"כ כבל טען את הטענות הבאות:
א. הנושאים הנדונים הם נושאים חוקתיים, הנתונים לסמכותו הבלעדית של בית המשפט ולא לסמכותו של המוסד השיפוטי הפנימי של ההסתדרות;
ב. להסתדרות מעמד מיוחד כגוף דו מהותי שכללי המשפט הציבורי חלים עליו;
ג. הנושא הנדון נוגע לזכות יסוד חוקתית מהמעלה הראשונה;
ד. סעיף בחירת המחליף פוגע בדמוקרטיה, בזכות לבחור ולהיבחר, בזכות לשוויון;
ה. הסעיף הנדון נוגד את שיטת המשפט הישראלית, אינו מתישב עם הוראות אחרות המצויות במסמכי היסוד של ההסתדרות ומגלם אפליה אסורה;
11. ח"כ רוזנטל ומר גרוס טענו את הטענות הבאות:
א. סעיף בחירת המחליף פוגע בזכותם העתידית של חברי ההסתדרות לבחור את היו"ר המועדף עליהם;
ב. ההסתדרות כפופה לעקרונות היסוד של המשפט המנהלי;
ג. הסעיף הנדון פוגע פגיעה בלתי מידתית בזכות לבחור ולהיבחר, בזכות לשויון ובחירות הביטוי;
ד. לבית המשפט הסמכות להתערב, מקום בו ההסתדרות פוגעת בזכויות היסוד;
ה. הסעיף הנדון לוקה בחוסר סבירות קיצונית;

12. המשיבים טענו את הטענות הבאות:
א. בהתאם להוראות חוקת ההסתדרות, הבחירה ביו"ר המחליף נעשית על ידי בינ"ה, הרשאי אף להחליט על עריכת בחירות מיוחדות;
ב. ההסדר הקבוע בסעיף הנדון ביחס לבחירת המחליף ליו"ר ההסתדרות הוא הסדר ראוי המתיישב עם עקרונות היסוד של המשפט החוקתי, הן בהשוואה לשיטת הבחירות במשפט החוקתי הישראלי והן בהשוואה לבחירת מחליף לנבחר ציבור בשיטות משפט אחרות;
ג. התערבות בחופש החוזים ובחופש ההתאגדות נעשית במקרים חריגים, שאינם מתקיימים בעניננו;
ד. ההסדר הקבוע בסעיף הנדון הוא לגיטימי וסביר הן בהשוואה להסדרי הבחירה הנהוגים במפלגות בישראל והן בהשוואה להסדרים הנהוגים בארגוני עובדים אחרים בארץ ובעולם;
ה. לבינ"ה הכרות עם מכלול השיקולים הרלבנטיים, והוא הגוף היחיד לאזן בין האינטרסים השונים;
ו. לחילופין, אף אם בית המשפט יורה על ביטול הסעיף הנדון, אין מקום להורות על קיומן של בחירות כלליות, אלא יש לאפשר לבינ"ה לדון ולהחליט בדבר האופן שבו ייבחר המחליף;
ז. כלפי ח"כ כבל – שיהוי, מניעות והשתק, אי מיצוי ההליכים והעדר נקיון כפיים;
ח. כלפי ח"כ רוזנטל – שיקולים זרים, חוסר נקיון כפיים ושימוש לרעה בהליכי משפט.

המשך השתלשלות הדברים
13. בדיון שהתקיים ביום 24.11.13 ויתרו הצדדים על חקירות המצהירים מטעמם (ח"כ כבל, ח"כ רוזנטל ועו"ד יעקב טריפטו, מזכיר הנהגת ההסתדרות ויו"ר ועדת החוקה).
בפתח הדיון ביקש בית המשפט את התייחסות המשיבים, "לשאלה האם תרצו שבינ"ה תדון בסעיף שבמחלוקת קודם שיימשך הדיון בבית משפט זה"?, וב"כ המשיבים השיבו בשלילה.
לאחר מכן סיכמו ב"כ הצדדים את טענותיהם בעל פה.
לאחר סיום הרצאת הטיעונים, הודיעו ב"כ המשיבים כי הם מבקשים להתייעץ עם מרשיהם לגבי הצעת בית המשפט האמורה, וניתנה להם הזדמנות לתת את תשובתם, בטרם מתן החלטה.
ביום 24.11.13 הודיעו ב"כ המשיבים לבית המשפט כי הם מקבלים את ההצעה ומבקשים שהות לביצועה.

14. ביום 5.12.13 הגישו המשיבים את הודעתם בדבר הדיון שנערך בוועדת החוקה של בינ"ה ובמליאת בינ"ה ובדבר ההחלטה שהתקבלה.
המשיבים פירטו בהודעתם את שלבי הדיון וקבלת ההחלטה, כדלקמן:
ביום 25.11.13 נשלחה הזמנה לחברי ועדת החוקה של בינ"ה לדיון שנקבע ליום 2.12.13.
בהזמנה צוין, כי חברי ועדת החוקה רשאים להגיש הצעות מטעמם ולהתייחס בכתב לנושא שעל סדר היום עד יום 1.12.13.
ביום 26.11.13 נשלחו הזמנות לחברי מליאת בינ"ה לדיון שנקבע ליום 4.12.13.
ביום 27.11.13 שלח היועץ המשפטי של ההסתדרות, עו"ד יחיאל שמיר, לחברי ועדת החוקה, מכתב הכולל חומר רקע לקראת כינוס ישיבת ועדת החוקה.
לקראת ישיבת ועדת החוקה הונחו בפני
חבריה שלוש הצעות: האחת – של היועץ המשפטי של ההסתדרות, עו"ד יחיאל שמיר, השניה – של סיעת חד"ש, השלישית – של סיעת הבית החברתי (סיעתו של ח"כ כבל).
ביום 2.12.13 התקיים דיון בועדת החוקה בהצעות שפורטו והוחלט לאמץ את הצעת היועץ המשפטי ולהמליץ עליה בפני
בינ"ה.
יו"ר ועדת החוקה עו"ד טריפטו עדכן את יו"ר בינ"ה בדבר הדיון וההחלטה האמורים.

15. הצעת היועץ המשפטי היתה לתת בידי בינ"ה את ההחלטה – במקרה של התפטרות יו"ר ההסתדרות בתוך תקופת הקדנציה שלו – האם לקיים בחירות כלליות מיוחדות או בחירות פנימיות בתוך בינ"ה, כאשר במקרה כזה רשאית כל סיעה מסיעות הבית להציע מועמד, נוסף לזכותו של היו"ר המתפטר להציע מועמד.
יצוין, כי הצעה זו הוצגה כ"הוראת שעה" וכ"הסדר זמני".
הצעת סיעת חד"ש היתה לקבוע, שאם יו"ר ההסתדרות התפטר מתפקידו במהלך שני השלישים הראשונים מתקופת כהונתו תערכנה בחירות כלליות חדשות, ואם הוא התפטר במהלך השליש האחרון של כהונתו תכונס ישיבה מיוחדת של בינ"ה, שבה ייבחר יו"ר ההסתדרות ברוב של 86 תומכים.
הצעת סיעת הבית החברתי היתה לקיים בחירות כלליות וישירות לתפקיד יו"ר ההסתדרות.

16. ביום 4.12.13 התקיימה ישיבת בינ"ה שדנה בסעיף הנדון. שלוש ההצעות שנדונו בפני
ועדת החוקה הוצגו גם בפני
חברי בינ"ה. היועץ המשפטי של ההסתדרות הציג את הצעתו, וכך עשו גם נציגי סיעות חד"ש והבית החברתי.
ניתנה אפשרות לכל הסיעות להתייחס לאותן הצעות, ומרביתן עשו זאת.
בסיום הישיבה אושרה המלצת ועדת החוקה, שאימצה כאמור את הצעת היועץ המשפטי של ההסתדרות, ברוב של 101 תומכים מול 23 מתנגדים.
להודעת המשיבים לבית המשפט צורפו כל הפרוטוקולים והתכתובות הנוגעים לכל הפירוט האמור.

17. ביקשתי את תגובת המבקשים להודעת המשיבים.
ח"כ כבל הודיע כי הוא מתנגד להסדר שאושר על ידי בינ"ה ועומד על דרישתו לביטול הסעיף הנדון ועל דרישתו להורות על עריכת בחירות חדשות וכלליות ליו"ר ההסתדרות.
גם ח"כ רוזנטל ומר גרוס הודיעו כי הם מתנגדים להסדר שאושר.
ביקשתי את תשובת המשיבים ואלה ביקשו לדחות את טענות המבקשים ביחס להסדר שאושר ולדחות את התובענות.

ההסדר החדש שאושר על ידי בינ"ה לבחירת המחליף
18. להלן הנוסח המלא של ההסדר שאושר על ידי בינ"ה (עמ' 192-195 לפרוטוקול הדיון בבינ"ה מיום 4.12.13, שצורף כנספח 10 להודעת המשיבים):

"לאחר סעיף 2(ג1)(י)(יב) יתווסף סעיף 2(ג1)(י)(יג)
בלשון זו: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים(א)
ו-ב לעיל, נקבע בזאת הסדר זמני אשר יכנס לתוקף מיד עם
אישורו בבית נבחרי ההסתדרות ויעמוד בתוקפו עד להתקנתו
של הסדר קבוע.

(1) התפטר יו"ר ההסתדרות מתפקידו, נפטר, נבצר ממנו דרך
קבע למלא את תפקידו, הועבר מתפקידו, יתכנס בית נבחרי
ההסתדרות לישיבה מיוחדת לקביעת סדרי בחירתו של מחליף
ליו"ר ההסתדרות על ידי בית נבחרי ההסתדרות.
(2) הישיבה האמורה תתקיים לא יאוחר מ- 7 ימים מהמועד
שבו נודע לנשיאות בית נבחרי ההסתדרות על כך שיו"ר
ההסתדרות לא ישלים את כהונתו.

(3) בישיבה האמורה ימנה בית נבחרי ההסתדרות ועדת
בחירות מיוחדת ואת יו"ר הועדה. הרכב ועדת הבחירות
המיוחדת ישקף את משקלן היחסי של הסיעות השונות בבית
נבחרי ההסתדרות. מספר חברי הועדה יהיה אי זוגי והוא
ייקבע על ידי בית נבחרי ההסתדרות.

(4) כל סיעה המיוצגת בבית נבחרי ההסתדרות תהיה רשאית
להציע לועדת הבחירות המיוחדת מועמד מטעמה לתפקיד
יו"ר ההסתדרות. במקרה של התפטרות גם יו"ר ההסתדרות
יהיה רשאי להציע לועדת הבחירות המיוחדת מועמד מטעמו
לתפקיד.

(5) הצעות מועמדות כאמור בצירוף הסכמה בכתב של
המועמד להגשת מועמדתו תוגשנה לועדת הבחירות המיוחדת
תוך 3 ימים מהיום בו נבחרה ועדת הבחירות המיוחדת על ידי
בית נבחרי ההסתדרות.

(6) תנאי הכשירות להיות מועמד לתפקיד יו"ר ההסתדרות
יהיו על פי חוקת הבחירות למוסדות הנבחרים של
ההסתדרות.

(7) ועדת הבחירות המיוחדת תפרסם את רשימת המועמדים
הסופית תוך 3 ימים מהמועד האחרון שנקבע להגשת
מועמדות לתפקיד יו"ר ההסתדרות, כאמור בסעיף 5 לעיל.

(8) תוך 7 ימים ממועד פרסום רשימת המועמדים הסופית
יתכנס בית נבחרי ההסתדרות לישיבה מיוחדת בה ייבחר
מחליף ליו"ר ההסתדרות מבין המועמדים שמועמדותם אושרה
על ידי ועדת הבחירות המיוחדת.

(9) הוצע מועמד אחד בלבד לתפקיד יו"ר ההסתדרות, תיערך
הצבעה בעדו או נגדו, והוא יהיה הנבחר אם מספר הקולות
שניתנו בעדו עלה על מספר הקולות שניתנו נגדו. היה מספר
הקולות שניתנו בעדו שווה למספר הקולות שניתנו נגדו,
מצביעים שנית. לא עלה מספר הקולות שניתנו בעדו על
מספר הקולות שניתנו נגדו, תיערכנה בחירות כלליות
מיוחדות לתפקיד יו"ר ההסתדרות בתוך 120 ימים.

(10) הוצעו שני מועמדים או יותר, המועמד שקיבל את מירב
הקולות הוא הנבחר. במקרה של שוויון בין שני המועמדים
המובילים תיערך הצבעה נוספת בהשתתפות שני המועמדים.
המועמד שקיבל בהצבעה השניה את מירב הקולות הוא
הנבחר.
קיבלו שני מועמדים מספר קולות שווה, חוזרים על ההצבעה.
קיבלו שני המועמדים מספר קולות שווה גם בהצבעה
החוזרת, תיערכנה בחירות כלליות מיוחדות לתפקיד יו"ר
ההסתדרות בתוך 120 ימים.

(11) על אף האמור בסעיף זה, רשאי בית נבחרי ההסתדרות
על פי בקשת סיעה להחליט ברוב קולות, בישיבה שנתכנסה
בהתאם לסעיף קטן (2) לעיל, על קיום בחירות כלליות
מיוחדות לתפקיד יו"ר ההסתדרות. הוחלט על קיומן של
בחירות כלליות מיוחדות לתפקיד יו"ר ההסתדרות, תיערכנה
הבחירות בתוך 120 ימים.

(12) למען הסר כל ספק, האמור בסעיף ג1(יג) לפרק ד' יחול
עד לבחירת יו"ר הסתדרות חדש בהתאם לסעיף זה. "
טענות הצדדים באשר להסדר החדש
19. טענות ח"כ כבל באשר להסדר החדש לבחירת מחליף שאושר על ידי בינ"ה נחלקות לשני סוגים:
א. פגמים שנפלו בהליך אישורו של ההסדר החדש,
ב. פגמים הטמונים במהות ההסדר החדש.

20. באשר לסוג הטענות הראשון, טוען ח"כ כבל את הטענות הבאות:
א. אישור ההסדר על ידי ועדת החוקה, נעשה תוך ניגוד ענינים "בוטה וחמור", משום שמתוך 25 חברי הועדה, 19 הם חברי קואליציה ו-12 מהם עובדי הסתדרות או גופים הקשורים עמה (כגון נעמ"ת), התלויים בהסתדרות ובהנהגתה לפרנסתם;
וכן משום שיו"ר ועדת החוקה, אשר ניהל את הישיבה, הוא גם ראש המטה של מר עיני ומי שתצהירו צורף בתמיכה לתגובת המשיבים;
ב. היועץ המשפטי של ההסתדרות הציג, במכתבו לקראת ישיבת ועדת החוקה ובישיבה עצמה, באופן חד צדדי ומוטה, את מטרות הדיון ואת יתרונות ההסדר החדש המוצע על ידו, תוך הצנעת טענותיו בנדון של ח"כ כבל;
ג. בישיבת ועדת החוקה השתתפו שני נציגי קואליציה, שאינם חברי הוועדה: מזכיר בינ"ה מר נחום אסד ויו"ר בינ"ה מר שלמה אביטן;
ד. גם אישור ההסדר על ידי מליאת בינ"ה נעשה תוך ניגוד ענינים חמור, משום שמתוך 171 חברי בינ"ה, לפחות 47 חברים הם עובדים שכירים בהסתדרות או בגופים הקשורים עמה;
ה. גם מר עיני וגם המחליף המיועד מר ניסנקורן השתתפו בישיבה ונטלו חלק בהצעה;
ו. לא התקיים דיון מעמיק ואמיתי בישיבת בינ"ה והתוצאה היתה ידועה מראש.
ז. גם הצגת הסוגיה שבמחלוקת והצגת ההסדר החדש על ידי היועץ המשפטי בישיבת בינ"ה היתה מוטית ונועדה לכוון את חברי בינ"ה להגיע להחלטה הרצויה על ידו.

21. באשר לסוג הטענות השני, טוען ח"כ כבל את הטענות הבאות:
א. משמעות ההסדר החדש היא החלת הסדר רטרואקטיבי בנוגע להתפטרותו של יו"ר ההסתדרות, "אשר משנה את הכללים תוך כדי משחק";
בהקשר זה מוזכר סעיף 2(ב) לפרק טו' לחוקת ההסתדרות, לפיו, "כל שינוי בחוקה או בתקנוני מוסדות ההסתדרות ייכנס לתוקפו תוך 30 יום מיום קבלתו בבית נבחרי ההסתדרות, למעט בסעיפים אשר נאמר בהם אחרת";
ב. ההסדר החדש מבטל את הכלל, לפיו ציבור הבוחרים בוחר בבחירות כלליות וישירות את יו"ר ההסתדרות בכל סיטואציה של סיום הקדנציה טרם המועד הקבוע לכך והופכת את החריג שבחריגים לכלל החל בכל מצב;
בהקשר זה מפנה ח"כ כבל לסעיף 2(ג1)(א) לפרק ד' לחוקת ההסתדרות, לפיו, "יושב ראש ההסתדרות מכהן מכח היבחרו בבחירות כלליות, ארציות, ישירות, שוות וחשאיות, בהתאם להוראות חוקה זו", וכן לסעיף 2(ג1)(י)(ב), לפיו במקרה של פטירת יו"ר ההסתדרות או העברתו מתפקידו על פי האמור בחוקה, תערכנה בחירות חדשות לתפקיד יו"ר ההסתדרות בתוך 60 ימים;
ג. ההסדר החדש פוגע בזכותם של כלל חברי ההסתדרות לבחור ישירות את יו"ר ההסתדרות, וכן את זכותם של כלל חברי ההסתדרות להעמיד את עצמם לבחירה לתפקיד זה;
ד. ההסדר החדש מנוגד לתקנת הציבור ולעקרונות דמוקרטיים בסיסיים;
ה. ההסדר החדש הינו הסדר למראית עין בלבד;
ו. הנימוקים ששימשו את המשיבים לאישור ההסדר החדש מוטעים: ההמשכיות והיציבות השלטונית לא תפגענה, כיוון שניתן לערוך את הבחירות באופן קצר יחסית; הצפיה כי ההמשכיות השלטונית תשמר בידי היו"ר הנוכחי ומקורביו נוגדת את עקרונות הדמוקרטיה; הטענה בדבר החשש מפני פעילות בבית נבחרים "לעומתי" (אם ייבחר מועמד שאינו נמנה על חברי הקואליציה) איננה יכולה להישקל, כאשר מראש שיטת הבחירות היא בפתקים נפרדים לועידת ההסתדרות וליו"ר ההסתדרות; העלות הכלכלית שבעריכת בחירות "בטלה בשישים" לעומת החשיבות שבשמירה על הדמוקרטיה.

22. ח"כ רוזנטל ומר גרוס טענו בהודעתם, כי ההסדר החדש אינו משנה דה-פקטו דבר ו"המדובר באותה הגברת בשינוי אדרת";
הם מפנים לכך שההסדר החדש אומץ כהוראת שעה וכהסדר זמני, ואינו מבטל בפועל את הסעיף המקורי שבמחלוקת;
עוד הם מפנים לכך, שגם על פי ההסדר החדש שמורה ליו"ר המתפטר הזכות להציע מועמד כמחליפו;
לטענתם, לאור הרכב הקואליציה, התוצאה ידועה מראש.

23. המשיבים טוענים בתשובתם, כדלקמן:
א. למרות שהסעיף לבחירת מחליף (המקורי) הוא חוקתי, מאוזן וראוי, מפאת הטעמים שנמנו בתשובתם לתובענה ולבקשה למתן סעד זמני, הם פעלו בהתאם להצעת בית המשפט לגיבוש הסדר חלופי, כדי לנסות ולייתר את המחלוקת שהתעוררה;
ב. ההסדר החדש מסמיך את בינ"ה, כגוף המייצג הנבחר של ההסתדרות, להחליט אם לקיים בחירות כלליות מיוחדות לתפקיד יו"ר ההסתדרות, או לבחור את המחליף בבחירות פנימיות בתוך בינ"ה, תוך הרחבת מעגל המועמדים, כך שכל סיעה תהא רשאית להציע מועמד משלה, נוסף לזכותו של יושב הראש היוצא להציע את מועמדו, ובכך מתייתרת טענתם המרכזית של המבקשים;
ג. ההסדר החדש אומץ לאחר דיון מקיף בועדת החוקה ובמליאת בינ"ה, ובמהלכה נדונו שלוש ההצעות, הצעתו של היועץ המשפטי והצעותיהן של סיעת חד"ש והבית החברתי, וניתנה הזדמנות לנציגי כל הסיעות להשמיע את טיעוניהן;
ד. לאחר שבינ"ה שקלה את כל השיקולים הרלבנטיים, ולאחר שהכרעתה נעשתה בדרך דמוקרטית, אין מקום להתערבות בית המשפט;
ה. המבקשים מערערים על הלגיטימיות של מוסדות ההסתדרות המוסמכים לקבוע את סדרי הבחירה בארגון לאחר שכשלו בנסיונותיהם לשכנע את חברי ועדת החוקה ואת חברי בינ"ה;
ו. ח"כ כבל לא העלה בעבר כל טענה ביחס להרכב חברי בינ"ה וחברי ועדת החוקה, למרות שכבר התכנסו בעבר פעמים רבות לדון ולהחליט בענינים שונים;
ז. בינ"ה הוא גוף נבחר שמייצג את התפלגות קולותיהם של כלל חברי ההסתדות, וחבריו נבחרים מתוך רשימת חברי ועדת ההסתדרות הנבחרים על ידי כלל חברי ההסתדרות, כשבדרך זו נבחרו גם נציגי סיעת הבית החברתי בבינ"ה;
ח. בחירה באמצעות נציגים היא הכלל בישראל ואילו בחירה ישירה היא בגדר היוצא מן הכלל. כך, למשל, נשיא המדינה, ראש הממשלה ומבקר המדינה נבחרים על ידי חברי הכנסת ;
ט. בינ"ה הוא גוף המשקף את רצון חברי ההסתדרות באופן מובהק יותר גם ביחס לארגוני עובדים אחרים וגופים דומים, ובתי המשפט נמנעים מהתערבות בהוראות תקנון של ארגוני עובדים;
י. בינ"ה מחזיק בסמכויות רבות נוספות, כולל הסמכות לקבוע ולשנות את חוקת ההסתדרות ואת חוקת הבחירות, הסמכות לפקח על מוסדות ההסתדרות ולהתוות את מדיניותה, לקבוע הקצאה של הכספים, לאשר השבתה כללית של המשק ועוד, כך שהוא גם הגוף המתאים לקבוע את מחליפו של יו"ר ההסתדרות שהתפטר באמצע הקדנציה;
יא. ח"כ כבל מושתק מלהעלות את טענת ניגוד הענינים, מאחר שהיא לא הועלתה בתובענה, ומאחר ורשימת חברי בינ"ה אושרה פה אחד בהצבעת חברי ועידת ההסתדרות, לרבות חברי סיעת הבית החברתי;
יב. יש לדחות את טענת ניגוד הענינים גם מהטעמים הבאים: חלקם הגדול של מקבלי השכר שהוזכרו בתגובה זכאים לשכר מתוקף היותם נושאים בתפקידים ביצועיים שאליהם נבחרו על ידי ציבור בוחרי ההסתדרות, ואין בכך כדי למנוע מהם ליטול חלק בהצבעות הקשורות לתיקון חוקת ההסתדרות וחוקת הבחירות; חלק ממקבלי השכר ממוסדות ההסתדרות הם חברי סיעת הבית החברתי; אף אם היו "מנטרלים" אותם קולות, שלטענת ח"כ כבל הם מצויים בניגוד ענינים, התוצאה לא היתה משתנה לאור הרוב המוצק בו התקבלה הצעת היועץ המשפטי: 101 תומכים מול 23 מתנגדים;
יג. החלת ההסדר החדש על המקרה דנן מתבקשת מאליה, לאחר שהמבקשים עתרו לביטול ההסדר הקיים ונוצר צורך לגבש הסדר חדש למקרה הנוכחי;
טו. בהתייחס לטענת ח"כ רוזנטל – ההסדר החדש אומץ כהוראת שעה, משום שההסתדרות סבורה, שאין זה ראוי לאמץ הסדר חוקתי סופי בנדון תחת דוחק השעה, אולם, משעה שבינ"ה אימץ את ההסדר החלופי, "ההסדר המקורי אינו אופרטיבי עוד" (סעיף 37 לתשובה);
טז. לענין העלות הכלכלית, שבעריכת בחירות חדשות – ההסתדרות מצויה בגירעון נטו של כ-165 מליון ₪, ובמצב דברים זה בינ"ה חייב לשקול גם את השיקול הכלכלי;
יז. נוכחותו של מר אסד בישיבת ועדת החוקה נדרשה משום שהוא משמש, בין היתר, כמזכיר הועדה; נוכחותו של מר אביטן באותה ישיבה נדרשה מתוקף תפקידו כיו"ר בינ"ה, ובהתאם לתקנון בינ"ה (סעיף 1.9) הוא רשאי להשתתף בכל ישיבות וועדות ההסתדרות השונות; נוכחותו של מר טריפטו נדרשה משום שהוא יו"ר ועדת החוקה.
יח. הצעת היועץ המשפטי הוצגה בפני
חברי ועדת החוקה ובפני
חברי בינ"ה בצורה מאוזנת ושקולה;
יט. גם עמדת המבקשים הוצגה במלואה בדיון בועדת החוקה ובדיון בישיבת בינ"ה על ידי נציגי סיעת הבית החברתי;
כ. ההסדר החדש הוא מאוזן, דמוקרטי ומשקלל כראוי את האינטרסים השונים, ולא קמה עילה להתערבות בית המשפט.

לתשובת המשיבים צורף תצהירו של מר שלמה אביטן, יו"ר בינ"ה, התומך בטענות שהועלו בתשובה, ולתצהירו צורפו כל המסמכים הרלבנטים לאותן טענות.

דיון והכרעה
24. המשיבים לא חלקו על זכותו העקרונית של בית המשפט להתערב בהחלטות מסוימות של ההתסדרות, אלא טענו, שהמקרה הנדון, עוד כשהדיון נעשה ביחס לסעיף המקורי, ובודאי לאחר שהדיון הינו ביחס להסדר החדש, אינו מצדיק התערבות זו.
לפיכך לא ארחיב בסוגיה זו, ואסתפק בציטוטים מתאימים מספרה של דפנה ברק-ארז, משפט מינהלי, (להלן – ברק-ארז), כרך ג', עמ' 460:
"תאגידים בבעלות פרטית שיש להם זיקה לתחום הציבורי – לצדם של התאגידים הנשלטים על ידי רשויות ישנם תאגידים נוספים הפועלים בתחום הציבורי, אך השליטה בהם היא פרטית. בהקשר זה, המונח "ציבורי" אינו נוגע למיהותם של הגופים, אלא למהות פעולותיהם – בתחומי החינוך, הרווחה, הבריאות וכדומה. יש מהם הפועלים כחברות, על בסיס מסחרי, בעוד אחרים פועלים מלכתחילה שלא למטרות רווח, ולכן המסגרת של חוק העמותות מתאימה בדרך כלל לפעולתם.
תאגידים אלה ממלאים בפועל תפקידים חשובים בזירה הציבורית בשל מעורבותם בחיי היום-יום של האזרחים, ולעתים הם אף מקבלים זכויות יתר מן השלטון או נתמכים בכספי ציבור. יש גם סיבות היסטוריות למרכזיותם של גופים פרטיים בזירה הציבורית בישראל. התנועה הציונית יצרה את "המדינה שבדרך" באמצעות גופים שמבחינה פורמלית היו תאגידים פרטיים. הסוכנות היהודית היא גוף פרטי. כך גם הסתדרויות העובדים למיניהן, שבעבר אף הציעו לחבריהן מכלול של שירותים חברתיים."

(עמ' 463-4)
"הדואליות הנורמטיבית ותאגידים בזירה הציבורית – על רקע המציאות התאגידית בזירה הציבורית, מתעוררת השאלה מהי מערכת הדינים שחלה על תאגידים הפועלים בתחום הציבורי. כפי שמוסבר בהמשך ביתר פירוט, התשובה שניתה לשאלה זו בפסיקה ובספרות המשפטית תומכת בכך שעל תאגידים אלה חלה דואליות נורמטיבית, דהיינו חלים עקרונות היסוד של המשפט הציבורי, לצד דיני התאגידים".

קביעה זו יושמה, בין היתר, גם על ההסתדרות הכללית (כשמה אז), ראו: ברק-ארז, כרך ג', עמ' 488; דב"ע (ארצי) נב/12 - 4 ההסתדרות הכללית – האיגוד הארצי של קציני הים – צים חברת השיט הישראלית בע"מ, פד"ע כו 3 (1993); וכן ראו: ה"פ (ת"א) 213/03 סיעת הליכוד במרחב השפלה הסתדרות העובדים נ' סיעת עם בהסתדרות (10.6.03);
ה"פ (ת"א) 1036/93 ח"כ שמאי נ' ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, פ"מ תשנ"ד (3) 441 (1994); ה"פ (ת"א) 342/04 ארגון הרוקחות בישראל נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה
(21.12.05) (פורסם בנבו); ה"פ (ת"א) מפלגת העבודה הישראלית נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה
(10.2.02, פורסם בנבו).

25. כמו כן, לא היתה מחלוקת עקרונית על כך שעניני בחירות הם ענינים "חוקתיים" שבית המשפט מוסמך לדון בהם, גם כאשר הם נוגעים לענינים פנימיים של אגודה או עמותה, ראו: רע"א 1139/99 כפר מחולה – מושב עובדים של הפועל המזרחי להתישבות שיתופית בע"מ נ' בית שאן חרוד – אגודה שיתופית של משקי עובדים לתובלה בע"מ, פ"ד נד(4) 262; ענין סיעת הליכוד הנ"ל, ענין ח"כ שמאי הנ"ל, ענין מפלגת העבודה הנ"ל.

26. לאחר, שכאמור, המשיבים נענו להצעת בית המשפט, כי בינ"ה ידון מחדש בסעיף בחירת המחליף שבמחלוקת, התייתר הדיון במחלוקות רבות שהתעוררו באשר ל"חוקתיות" אותו סעיף.
לפיכך, לא אדון בכל אותן מחלוקות, אך אני מוצא צורך לציין שטוב עשו המשיבים כאשר לא עמדו על יישומו של הסעיף המקורי על המקרה הנדון.
כמו כן, לאור הצהרתם המפורשת של המשיבים, בסעיף 37 סיפא לתשובתם האחרונה, לפיה "ההסדר המקורי אינו אופרטיבי עוד" לאחר אימוץ ההסדר החדש, אין בדעתי לדון בשאלה שעשויה להתעורר בעתיד מכך שההסדר החדש הינו זמני בלבד, ודי בכך שהוא אינו חל על המקרה הנדון בתובענות אלה: בחירת מחליף ליו"ר ההסתדרות, לאחר התפטרותו של מר עיני, וכן די בכך שלעת עתה ההסדר המקורי אינו בתוקף.
מבחינה זו ניתן לומר ששני הסעדים הראשונים שהתבקשו בתובענת ח"כ כבל: בטלות הסעיף המקורי ומתן צו המונע ממר עיני ומבינ"ה לדון ולקבל החלטה על פיו, וכן גם הסעד היחיד שהתבקש בתובענתם של ח"כ רוזנטל ומר גרוס: בטלות אותו סעיף, אלה כבר הושגו במלואם, לפחות בנוגע למקרה הקונקרטי הנדון בתובענות אלה.

27. באשר לסעד היחיד שנותר למעשה לדון מתוך הסעדים שהתבקשו בשתי התובענות: בקשת ח"כ כבל להורות על עריכת בחירות בתוך 60 יום, אינני סבור שניתן להיענות לבקשה זו, ולא הייתי נענה לה גם אילו המשיבים היו מסרבים להצעתי לדון מחדש בסעיף המקורי.
מתוך ברק-ארז, כרך ב', עמ' 624:
"תוצאות ההתערבות השיפוטית – במקרה הרגיל, כאשר בית המשפט פוסל את שיקול הדעת שהפעילה הרשות המינהלית, ההחלטה חוזרת אל הרשות על מנת שתחליט בה בעצמה פעם נוספת לאור פסק דינו של בית המשפט. זהו ביטוי נוסף לגישה הבסיסית הגורסת שההחלטה מסורה בידי הרשות, ואל לו לבית המשפט להחליט במקומה. חריגים לכלל זה ניתן למצוא במקרים שבהם קיים חשש ממשי כי בשל תהליך ההחלטה שהתקיים לא תוכל הרשות להחליט בנושא מחדש בלי להיות "מקובעת" בהחלטתה הקודמת, או במקרים שבהם נותרה למעשה חלופת החלטה אחת בלבד (לדוגמה, כאשר הבחירה היא בין שתי חלופות)."

לאחר ביטולו של הסעיף המקורי, לא נותר בחוקת ההסתדרות כל הסדר לבחירת המחליף ליו"ר ההסתדרות שהתפטר מתפקידו בתוך הקדנציה שלו, ומנין הסמכות של בית המשפט להורות על קיום בחירות כלליות חדשות, בתוך 60 יום או בכלל, כמבוקש?
במצב דברים זה, היה נוצר בכל מקרה הצורך להחזיר את הענין לבינ"ה לשם קביעת הסדר חדש, משום שעל פי סעיף 2(ב)(8) בפרק ד' לחוקת ההסתדרות, בינ"ה הוא הגוף המוסמך, "לקבל החלטות בדבר שינויים בחוקת ההסתדרות, בחוקת הבחירות למוסדות הנבחרים של ההסתדרות ובכל תקנון מתקנוני מוסדות הסתדרות", ולא נמצאה כל עילה להפקיע ממנו מראש סמכות זו.
בדיעבד, כפי שהתברר בהמשך, לא התקיימו גם החריגים לכלל שנזכר לעיל, שהרי הסעיף הנדון, כמתכונתו, בוטל (זמנית לפחות), ובמקומו נקבע הסדר חדש ושונה.

28. השתלשלות הדברים הביאה לכך, שהצדדים טענו גם ל"כשרותו וחוקיותו" של ההסדר החדש, גם כשענין זה לא נכלל מטבע הדברים בתובענות שהוגשו, ולכך אני נדרש עתה.
בטרם הדיון בכך, אקדים ציטוט מתוך ברק-ארז, כרך ב', עמ' 620-621:
"ביקורת על חוקיות ההחלטה ולא על תבונתה – נקודת המוצא המסורתית לדיון היא שהתפקיד השיפוטי מוגבל לביקורת על חוקיות פעולותיה של הרשות. בהתאם לכך, הליך הביקורת הוגדר כמצומצם לשאלה אם ההחלטה נקייה מפגמים מוגדרים, כמו שיקולים זרים והפליה. הפסיקה שעסקה בכך הבהירה כי בית המשפט אינו אמור לשמש כ"רשות-על" המוסמכת לדון בעניין לגופו ואף לא כערכאת ערעור. כדברי השופט זוסמן בעניין מילר: "פיקוחו של בית משפט זה על הרשות המינהלית יהא בהכרח פיקוח משפטי בלבד, היינו הפיקוח יהא מוגבל בשאלה, אם חרגה הרשות מסמכויותיה כפי שהחוק קבען, או אם נתגלתה אגב השימוש בשיקול-הדעת שגיאה משפטית. ואילו יעילות השימוש בשיקול-הדעת ומידת תבונתו – להבדיל מחוקיותו – אינן ניתנות לבדיקה על ידי בית משפט זה, מן הטעם הפשוט שאין בידי ערכאה משפטית זו הכלים והמכשירים הדרושים לשם כך". בהמשך לכך, בדיון הנוסף שהתקיים בעניין כרדוש, חזר והדגיש השופט זוסמן כי "אף שיקול דעת 'רגיל' מסמיך את הרשות לנהוג, בגבולות החוק, כפי שנראה לה, לרשות המינהלית, ובית המשפט לא יבוא לקבוע מה שהוא היה עושה במקומה במקרה הנדון, אילו הופקד שיקול-הדעת בידו". בכך שונה הביקורת השיפוטית מסוגי ביקורת אחרים על המינהל הציבורי, דוגמת ביקורת המדינה או הביקורת הפרלמנטרית. סוגי ביקורת אלה יכולים וצריכים לעורר גם שאלות הנוגעות ליעילות ולתבונה שבהתנהלותן של הרשויות. לעומת זאת, בית המשפט מנוע מלבחון שאלות אלה ואינו רשאי להמיר את שיקול דעתה של הרשות בשיקול דעתו."
(בדבריה הנ"ל התייחסה ברק-ארז לפסקי הדין של כב' השופט זוסמן בבג"ץ 311/60 י. מילר, מהנדס (סוכנות ויבוא) בע"מ נ' שר התחבורה, פ"ד טו 1989 (1961), וב-ד"נ 16/61 רשם החברות נ' כרדוש, פ"ד טז 1209 (1962), וכן ראו הפסיקה המפורטת בה"ש 7 שבעמ' 621).

29. כך, למשל ביטל בג"ץ בענין אלחנתי (בג"ץ 2911/05 אלחנתי נ' שר האוצר (15.6.08, פורסם בנבו)) הסדר מסוים שנקבע בתקנונה של קרן הפנסיה מבטחים, אך העביר את פתרון הסוגיה לקרן, בקובעו שהדרך "המותירה בידי הגורמים הנוגעים בדבר להשלים את המלאכה ולנסח מחדש הסדר מתוקן המביא בחשבון את מכלול השיקולים לענין, היא דרך המוכרת בפסיקתנו" (עמ' 52 לפסק הדין), וכן כי "גם במישור המשפט הציבורי וגם במישור המשפט הפרטי אין בית המשפט שם עצמו במקומם של הצדדים.... הותרת קביעת ההסדר החדש בידי הגורמים הרלוונטים ראויה הן מאחר שהיא ממלאה אחרי חופש החוזים, ככל שמדובר בהיבט הפרטי שבתקנוני קרנות הפנסיה, והן אחרי מרחב שיקול הדעת של רשויות ציבוריות, ככל שמדובר בהיבטים הציבוריים בתקנונים אלה..." (עמ' 55 לפסק הדין).
וראו גם: בג"ץ 1715/97 לשכת מנהלי ההשקעות בישראל נ' שר האוצר, פ"ד נא(4) 367.

30. דברים אלה שנאמרו ביחס לגופים ציבוריים מובהקים, כוחם יפה עוד יותר כשמדובר בגוף דואלי, כמו בעניננו.
כך נקבע, למשל, בענין התערבות בית המשפט בהחלטותיה של אגודה עותומנית ב-ע"א 5058/90 הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל נ' שוורץ, פ"ד מו(5) 608, עמ' 613: "על פי פסיקתו של בית משפט זה, לא בנקל יפעיל בית המשפט את סמכותו להתערב בפעולות אגודה עותומנית ובהחלטותיה הפנימיות".
דברים דומים נקבעו ביחס להתערבות בית המשפט בהחלטותיה של קופת חולים, ה"פ (מחוזי י-ם) 278/96 העמותה לדמוקרטיה וטוהר המידות בקופת חולים "מכבי" נ' קופת חולים "מכבי", פ"מ תשנ"ח (2) 432 (1999), בעמ' 454:
"לא ראוי להתערב בניהולה הפנימי של הקופה בדרך של ביטול חלק מתקנונה העוסק בתשתית מבנה מוסדותיה. התערבות כזו היא מעשה שיפוטי חריג ויוצא דופן הננקט במצבים קיצוניים, בהם הפסול אינו מוטל בספק. אין זה המקרה שבפני
נו".
31. ניתן, לכן, לדמות את תפקידו של בית המשפט בענינים מעין אלה לתפקידו של שוטר תנועה.
הוא משגיח שהנוהגים ינהגו כחוק, וכשהדבר נדרש הוא גם מכוון את התנועה כדי שהיא תתנהל כסידרה ובהתאם לחוק, אך אין הוא נוטל את ההגה לידיו, גם אם הוא סבור שייטיב לנהוג מהנוהגים לפניו.
לאור הדברים הללו אבחן את "כשרותו וחוקיותו" של ההסדר החדש שהוצג.

32. לא מצאתי כי נפלו פגמים כלשהם בכל הליכי הדיונים שנעשו בוועדת החוקה ובישיבת בינ"ה ובכל הליכי קבלת ההחלטות בשני הגופים הללו.
כפי שפורט בצורה נרחבת ומדוקדקת בהודעת המשיבים, וכפי שניתן ללמוד מכל הפרוטוקולים ויתר המסמכים שצורפו , ניתנה הזדמנות נאותה וראויה לדיעות החולקות על עמדת המשיבים ועל הצעת היועץ המשפטי, להציג עמדותיהם והצעותיהם הן בפני
ועדת החוקה והן בפני
בינ"ה.
אם בסופו של דבר התקבלה הצעת היועץ המשפטי מכח הרוב של חברי הקואליציה, כטענת המבקשים, זו דרכה של דמוקרטיה, ואין בכך, כמובן, כדי לגרום לפסילת ההחלטה, כאשר דרכי קבלת ההחלטה היו כדין, כאמור.

33. בינ"ה הוא הגוף המוסמך לדון ולהחליט באופן בחירת המחליף גם משום שהוא מייצג יותר מכל את כלל הבוחרים.
חברי ההסתדרות הם שבחרו את ועידת ההסתדרות, שמתוכה נבחרו נציגי בינ"ה.
אין בכך שחברי בינ"ה נבחרו כתוצאה מהסכמים קואליציוניים מוקדמים (שפורסמו לפני הבחירות, כאמור בסעיף 4 לתצהירו של מר אביטן), כדי לפגום בייצוגיות זו, גם זה דרכה של דמוקרטיה.
במיוחד אמורים הדברים, כאשר על פי האמור בתשובת המשיבים, כל חברי בינ"ה, בכללם נציגי סיעת הבית החברתי, נבחרו פה אחד בהצבעת חברי ועידת ההסתדרות.

34. העובדה שחלק מחברי בינ"ה הם עובדים המקבלים את משכורתם מההסתדרות או מגופים הקשורים אליה, אין בה כשלעצמה כדי להעמיד אותם בניגוד ענינים, וטענה כזו צריכה הוכחה והנמקה מתאימה.
במיוחד אמורים הדברים, כאשר גם חלק מנציגי סיעת הבית החברתי נמנים על אותם עובדים, והדבר לא מנע מהם להצביע נגד הצעתו של היועץ המשפטי (סעיף 8 לתצהיר מר אביטן).
כמו כן, על פי תצהירו של מר אביטן (סעיף 7), חלקם הגדול של מקבלי השכר שאוזכרו בתגובה הינם חברי הסתדרות הזכאים לשכר מתוקף היותם נושאים בתפקידים ביצועיים שאליהם נבחרו. לפיכך, השתתפותם של אלה בישיבות בינ"ה הדנות בכל עניניה של ההסתדרות, לא זו בלבד שהיא מותרת, אלא גם הכרחית מתוקף תפקידם.
מכל מקום, ח"כ כבל מנוע מלהעלות טענה זו, לאחר שעד עתה הוא היה מודע היטב לנתון זה, ולא טען כנגדו.
לא זו בלבד, אלא שסיעת הבית החברתי לא נמנעה מלהשיב למכתבו של יו"ר ועדת החוקה מר טריפטו, ולהודיע כי תשתתף בישיבת ועדת החוקה המתוכננת (נספח 6 להודעה), ולא נמנעה מליטול חלק בפועל בישיבות ועדת החוקה ובינ"ה, למרות ניגוד הענינים הנטען.

35. כמו כן, אינני רואה פגם בהשתתפותם של מר אסד ומר אביטן בישיבות ועדת החוקה, למרות שאינם חברי הועדה, מתוקף תפקידו של מר אסד כמזכיר בינ"ה ומזכיר ועדת החוקה ומתוקף תפקידו של מר אביטן כיו"ר בינ"ה, כאשר סעיף 1.9 לתקנון בינ"ה (נספח 3 לתצהיר מר אביטן) מסמיך מפורשות את מר אביטן ליטול חלק בישיבות ועדות ההסתדרות.
וכן אינני רואה פגם בהשתתפותו של מר טריפטו בישיבת ועדת החוקה, ואף בניהולה, למרות שתצהירו שימש כתמיכה בתשובת המשיבים, משום שהוא משמש כיו"ר ועדת החוקה.
כמובן, שאין פסול בהשתתפותם של מר עיני ומר ניסנקורן בישיבת בינ"ה שדנה בקביעת ההסדר החדש, מתוקף תפקידם.

36. גם לגוף ההסדר החדש, אינני מוצא כל עילה שתצדיק את התערבותו של בית המשפט.
ההסדר החדש לבחירת המחליף שונה לחלוטין מההסדר המקורי. בעוד שבהסדר המקורי הזכות להצעת מועמד היתה של יושב הראש היוצא בלבד, כאשר לבינ"ה היתה הברירה או לאמץ את הצעתו או לדחותה ולהורות על קיום בחירות כלליות חדשות, אך לבינ"ה לא היתה כל יכולת לדון בכל מועמד אחר, דבר שכמעט עיקר לחלוטין את כוחו וסמכותו על פי החוקה, הרי שההסדר החדש משיב לבינ"ה, כמי שמייצג את כלל חברי ההסתדרות, כאמור, את מלוא כוחו וסמכותו.
ראשית, רשאי בינ"ה להורות על קיום בחירות כלליות מיוחדות, ללא קשר לדחיית הצעת יושב הראש היוצא, ואף לא לדון כלל במועמדות כלשהי.
שנית, כל סיעה מסיעות בינ"ה רשאית להציע את מועמדה.
אמנם, עדיין נשמרת בהסדר החדש זכותו של יושב הראש היוצא להציע מועמד, אך לא כזכות בלעדית, ובינ"ה רשאי כמובן לבחור מועמד אחר.
שלישית, הסדר זה מעניק גם כוח פנימי לכל אחת מהסיעות, שתתכנסנה ותחלטנה על מועמדן, כשאפשר שגם בדיון הפנימי בסיעה תעלה יותר ממועמדות אחת, וגם זה הליך דמוקרטי רצוי.

37. בית המשפט אינו צריך להניח כמובן מאליו שעל פי ההסדר החדש, ודאי שמועמדה של הסיעה הגדולה ביותר בבינ"ה הוא שייבחר, והוא אינו צריך להניח כמובן מאליו שמועמד זה יהא זהה למועמד שיוצע על ידי יושב הראש היוצא, או כל הנחה מוקדמת אחרת.
בית המשפט "ניטרלי" לתוצאה שתושג, כל עוד הדרך להשגתה נעשית כדין.
אדרבא, המבקשים יכולים גם הם לנסות את כוחם ב"משחק הדמוקרטי", כדי להשפיע על התוצאה הרצויה מבחינתם, ודבר זה אינו מענינו של בית המשפט.

38. כאמור לעיל, בית המשפט אינו ממיר את שיקול דעתו של הגוף המוסמך לקבל את ההחלטה בשיקול דעתו שלו, גם אם הוא סבור שהסדר אחר היה טוב יותר.
הדבר אמור הן ביחס להצעה החילופית שהועלתה על ידי סיעת חד"ש, שביקשה להבחין בין מצב שבו יו"ר ההסתדרות התפטר מתפקידו במהלך שני השלישים הראשונים מתקופת כהונתו, אזי תערכנה בחירות כלליות חדשות, ובין מצב שבו יו"ר ההסתדרות התפטר מתפקידו במהלך השליש האחרון לכהונתו, אזי ייבחר המחליף על ידי בינ"ה, והן ביחס להצעה החילופית שהועלתה על ידי סיעת הבית החברתי, לפיה, בכל מקרה של התפטרות תערכנה בחירות חדשות.
המשיבים העלו בענין זה טענות הכרוכות בעלות הכלכלית של עריכת בחירות כלליות חדשות, שעה שההסתדרות מצויה בגירעון כספי גדול, וכן העלו טענות באשר לחשיבות היציבות וההמשכיות השלטונית, וח"כ כבל טען נגד שיקולים אלה.
גם טענות המשיבים וגם טענות המבקשים הן טענות ראויות, אך בית המשפט אינו צריך לדון בהן. הגוף המתאים לדון באותן טענות הוא בינ"ה, ומשהתקבלה החלטתו ולא נמצא פגם שיביא לפסילתה, בית המשפט אינו צריך לשקול במקום אותו גוף מהי ההחלטה שהוא היה מקבל על פי דעתו.

39. הוא הדין באשר לטענות המבקשים באשר ליתרון השיטה של בחירה ישירה על ידי כלל הבוחרים.
המשיבים הראו בתשובתם, כי על פי שיטת המשפט הישראלית לא קיים כלל המעדיף את שיטת הבחירה הישירה, וממלאי תפקידים חשובים רבים נבחרים בצורה עקיפה ולא ישירה, למשל: נשיא המדינה, ראש הממשלה ומבקר המדינה, שנבחרים על ידי הכנסת.
כפי שידוע לכל, גם ראשיהן ונציגיהן בכנסת של חלק מהמפלגות, בתוכן גם חלק מאלה המרכיבים כיום את הקואליציה, נבחרו שלא בדרך של בחירות ישירות וכלליות.
גם בתשובתם לטענת המבקשים, לפיה, מכיוון שיו"ר ההסתדרות נבחר מלכתחילה על ידי כלל חברי ההסתדרות, הרי שגם בחירת מחליפו צריכה להתבצע על ידי כלל חברי ההסתדרות, הביאו המשיבים דוגמאות רבות המפריכות הנחה זו, תוך בחינה השוואתית של ארגוני עובדים אחרים בארץ ובעולם (פרק ה.5 לתשובה לתובענה), וגם תוך בחינת הביקורת השיפוטית על הליכי בחירת מחליף לנבחרי ציבור במשפט האמריקני, שם הכלל של בחירה ישירה כמעט לכל התפקידים הציבוריים תקף עוד יותר (פרק ד.3 לתשובה), והראו, כי למרות שבעל התפקיד נבחר בדרך של בחירה כללית וישירה, בחירת מחליפו, במקרה של פטירה, התפטרות וכדו', היתה בדרך אחרת, ואין מקום להאריך בכך.
כאמור, גם טענות המבקשים וגם טענות המשיבים בשני הענינים הללו הן טענות ראויות, ויתכן שהיה מקום לדון בהן אילו הסעיף המקורי לא היה מבוטל (דה-פקטו) על ידי בינ"ה, ואילו המשיבים היו עומדים על דעתם לפעול לפיו.
משבוטל הסעיף המקורי, ובמקומו הוצג הסדר חדש, שמאזן כראוי בין האינטרסים החוקתיים והדמוקרטיים הבסיסיים: הזכות לשוויון בין הסיעות השונות בהצגת מועמדיהם והשבת הכוח והסמכות לבחור את המחליף לגוף המוסמך לכך, בינ"ה, ומשהוכח, כאמור, שהחלטותיהם של הגופים המוסמכים לדון ולהחליט בסוגיה הנדרשת: ועדת החוקה ובינ"ה, התקבלו בדרך ראויה וכדין, בית המשפט לא ימיר את שיקול דעתם בשיקול דעתו, תהא דעתו אשר תהא.

תוצאה
40. א. לאחר שהסעיף המקורי שהיה נתון במחלוקת, סעיף 2(ג1)(י)(א) בפרק ד' לחוקת ההסתדרות, בוטל למעשה והוחלף בהסדר חדש (גם אם, בינתיים, כהוראת שעה בלבד), כמפורט בהחלטת ישיבת בינ"ה מיום 4.12.13 (נספח 10 להודעת המשיבים, עמ' 192-195), הרי שבכך הושגו למעשה שני הסעדים הראשונים שהתבקשו בתובענת ח"כ כבל והסעד היחיד שנדרש בתובענת ח"כ רוזנטל ומר גרוס.

ב. בעקבות כל האמור לעיל, נדחה הסעד הנוסף שהתבקש בעתירת ח"כ כבל, להורות על קיום בחירות כלליות חדשות, וההסתדרות תפעל לבחירת מחליפו של מר עיני בדרך שפורטה בהסדר החדש האמור.

ג. אין צו להוצאות.

ניתן היום, ט"ז טבת תשע"ד, 19 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.
1 מתוך 17








הפ בית משפט מחוזי 13753-11/13 ח"כ איתן כבל, ח"כ מיכאל (מיקי) רוזנטל, אורי גרוס נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה, בית נבחרי הסתדרות העובדים הכללית החדשה, עופר עיני - יו"ר הסתדרות העובדים הכללית החדשה (נמחק) (פורסם ב-ֽ 19/12/2013)