פסקי דין על עליזה שרן | פסקי דין על סימון בן דוד | פסקי דין על משה שלחון |

30039-06/13 תט     16/12/2013




תט 30039-06/13 עליזה שרן נ' סימון בן דוד, משה שלחון








בית משפט השלום באשדוד



ת"ט 30039-06-13 בן דוד נ' שרן
ת"ט 29977-06-13 שלחון נ' שרן

תיק חיצוני
:
2501325130




מספר בקשה:
1

בפני

כב' הרשמת הבכירה
עידית כלפה


המבקש
ת:

עליזה שרן


נגד


המשיבים:

סימון בן דוד
(המשיב בת"ט 30039-06-13)

משה שלחון
(המשיב בת"ט 29977-06-13)





החלטה

1.
התנגדויות לביצוע שיקים בסך של 75,000 ₪ (ת"ט 30039-06-13) ובסך של 30,000 ₪ (ת"ט 29977-06-13).

במסגרת שתי ההתנגדויות גוללה המבקשת, בתמיכת תצהיריהם של שני מצהירים נוספים, מסכת עובדתית זהה הרלבנטית לשתי ההתנגדויות, באשר הגרסה היא כי המדובר בסדרת שיקים אחת שנמסרה באותן נסיבות למר סימון בן דוד
, המשיב בת"ט 30039-06-13, ואשר שניים מן השיקים גולגלו שלא כדין למר משה שלחון
, המשיב בת"ט 29977-06-13, ומי שהוא אחד משותפיו של סימון (יחד עם אחיו חיים שלחון).

כאמור, מלבד תצהיר המבקשת, נתמכו ההתנגדויות בתצהיריהם של הגב' בסון רוחמה, גיסתה של המבקשת (אשת אחיה), ובתצהירו של מר עדן בסון, אחיינה.
החלטה זו ניתנת לאחר דיון שהתקיים בבקשות במעמד הצדדים, ובמסגרתו נחקרו שלושת המצהירים.

2.
לאחר ששמעתי חקירת המצהירים, לנוכח הגרסה שלא קרסה בשלב דיוני זה, לפי ההלכות הנותנות בסוגיית מתן הרשות להגן, והוראות הדין, מצאתי להתיר למבקשת להתגונן בטענות המועלות על ידה.

כאמור, בתצהיריהם פורשים המצהירים מסכת עובדתית ולפיה מקור מסירת השיקים על ידי המבקשת הינו בעסקה של הלוואה בריבית שעשה אחיינה של המבקשת, עדן בסון, עם סימון, העוסק כנטען במתן הלוואות בריבית.
כפי הנטען, לווה עדן מסימון כספים תמורת ריבית גבוהה במיוחד שלעולם לא ידע את שיעורה המדויק, ואשר השתנתה מעת לעת עפ"י גחמותיו של סימון.
משנצטבר חוב אצל סימון בסך של 300,000 ₪, פנה עדן לאמו, רוחמה – המצהירה הנוספת כאמור, והיא, אשר חפצה לסיים את העניינים הכספיים למול סימון, נאותה לכסות את החוב, ולשם כך נטלה הלוואת משכנתא ומכספים אלה שילמה לסימון את הסך של 300,000 ₪ בשני שיקים שנרשמו לפקודת עו"ד אלחריזי דורון, וזאת לפי הוראתו של סימון (השיקים שימשו כפי הנראה לתשלום עסקת מכר כלשהי שביצע סימון, או בעבור חלק ממנה).
אולם, לאחר ביצוע תשלום זה, אשר כפי הנטען ע"י עדן מהווה הוא סכום סופי של החוב, קרן וריביות, ועל אף הידיעה הברורה כי כספו הושב לו, המשיך עדן לשלם לסימון כספים במזומן אשר נדרשו על ידו וזאת מאחר ופחד ממנו פחד נוראי כדבריו.
מאחר ובתוך כך נתפסו ע"י משטרת ישראל שיקים של עדן ורוחמה שנמסרו לביטחון לאחים משה וחיים שלחון, שותפיו של סימון, להבטחת פירעון סכומי ההלוואות, החל סימון דורש שיקים חלופיים, שישמשו תחת השיקים שנתפסו לביטחון, זאת, כשהוא נוקב בשמה של המבקשת, מאחר ונודע לו שחשבונה של רוחמה הוגבל.
עדן טוען כי סימון דרש שיקים של המבקשת ולחילופין תשלום מידי של סכומי כסף, תוך שהוא מאיים עליו באיומים קשים, לרבות באיומים על חייו.
המבקשת טוענת כי מסרה את סדרת השיקים רק מאחר שנוכחה לראות כי עדן שרוי במצוקה נוראית לנוכח הפחד והאיומים להם היה נתון בעטיו של סימון וכי הם ניתנו לביטחון בלבד.
אלא, טוענים המצהירים כי תמורת השיקים שולמה במלואה לסימון והיה עליו בשל כך להשיב למבקשת את השיקים שמסרה, כמוסכם.
תחת זאת, פעל סימון בבריונות, איים על חייו של עדן עד שזה נאלץ בשלב מסוים לברוח מהארץ ולשהות כחודש בקנדה מחשש לחייו, נטל בכוח ג'יפ ב.מ.וו שהיה שייך למשפחתו של עדן, נטל טרקטורון השייך לעדן, בשווי כ- 16,500 ₪, ואף נטל סחורה מחנות מכולת אותה מפעילים עדן ואמו (בשווי של כ- 14,000 ₪).

המבקשת טוענת אפוא כי המדובר בעסקת הלוואה שחלים עליה הוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג-1993, וכי המדובר בהפרה בוטה ביותר של הוראות החוק, בהעדר כל הסכם הלוואה ובשל אי עמידה ביתר הוראות החוק, לרבות חובות הגילוי, ופעולה בתום לב בכלל.

מלבד כך, ולגופו של חוב, טוענת המבקשת, כמו גם המצהירים מטעמה, כי שולמו לסימון סכומים העולים פי כמה וכמה על הכספים שניטלו ממנו כהלוואה, ויותר מכך, עולים הם פי כמה וכמה על סכום השיקים שנמסרו ע"י המבקשת.

המבקשת טוענת עוד כי מסירת השיקים נעשתה תחת לחץ ואיומים ממשיים על חייו של עדן, ולפיכך, ומכוח הוראות חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 בדבר התקשרות עקב כפיה, בכוח או באיום, רשאית היא לבטל את הסכמתה, שניתנה כאמור שלא מרצון של ממש.

3.
כידוע, בשלב דיוני זה, ככל שמבקש הרשות מאשר בחקירתו טענותיו בתצהיר, יש ליתן לו הרשות להתגונן. בית המשפט אינו רשאי לקבוע עובדות, או לברר את המצב הקיים לאשורו וחקירת המבקש נועדה אפוא להביא את המצהיר לנסיגה מן הגרסה האמורה בתצהירו, כלומר להציל מפיו מידע שימוטט את ההגנה על פי התצהיר. ככל שהדבר לא הושג והמצהיר עומד על טענותיו, אין מקום להמשך בירור במסגרת הבקשה, שכן זו אינה באה במקומו של המשפט עצמו.

יפים הדברים שנאמרו בעניין זה בע"א 3300/04 צול ניהול פרויקטים בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (ניתן ביום 9.12.09, לא פורסם):
"התביעה בסדר דין מקוצר מעמידה בפני
הנתבע "משוכה" דיונית טרומית, בדמות הצורך בקבלת רשות להתגונן. הואיל ומשוכה זו מפרה את האיזון הדיוני בין התובע לנתבע, הבקשה למתן רשות להתגונן תידחה רק כאשר ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו ...
בפסיקה הענפה שנתגבשה במהלך השנים, נקבע כי עול ההוכחה המוטל על המבקש להתגונן הינו קל: "בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה..." ...
החובה המוטלת על הנתבע, במסגרת הבקשה, הינה לאשר את טענותיו בתצהיר. משעשה כן, "עומדות, איפוא, טענות ההגנה בחזקת אמת, ובית המשפט שואל את עצמו: בהנחה שהגנת הנתבע אמת היא היכול הנתבע לזכות במשפט? אם התשובה על כך היא 'כן' נותנים לנתבע רשות להתגונן". זאת ועוד, "בדונו בבקשה למתן רשות להתגונן, אין השופט, או הרשם, רשאי לקבוע עובדות, כדרך שעובדות נקבעות בתצהיר לצורך הליכי ביניים. לא זו מטרתו של סדר הדין המקוצר. אין השופט רשאי, בשלב זה לשקול את מהימנות העדות ולסרב לנתבע רשות להתגונן מפני שאינו נותן בו אמון". נובע מכך, "כי אין הנתבע חייב לשכנע את השופט שטענותיו בתצהיר – אמת הן. די לו להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן".
...
בפסיקתו של בית משפט זה מן השנים האחרונות הנטייה היא, ככלל, ליתן רשות להתגונן כל אימת שטענות ההגנה מעלות סוגיות המצדיקות בחינתן בדרך של בירור התובענה לגופה ... נטייתו זו נובעת, בין השאר, ממעמדה של הזכות להתגונן: "זכות זו, ביסודה, שקולה כזכות דיונית בעלת מימד חוקתי, בדומה, וכפועל נגזר, מזכות הפנייה לערכאות של התובע, אשר הוכרה במשפטנו כבעלת אופי חוקתי"; לכן נקבע כי "בשל מעמדה הרם של הזכות הדיונית להתגונן, יש צורך במידת וודאות גבוהה בדבר חוסר רצינותן והעדר ממשותן של טענות ההגנה, כדי להצדיק דחיית בקשה לרשות להתגונן" (
ע"א 10189/07
ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (
[פורסם בנבו]
, 15.6.09), פסק-דינה של השופטת פרוקצ'יה."


המצהירים פירטו ארוכות ובפירוט הנדרש את השתלשלות האירועים העובדתית, ואף סכומי הכסף אשר שולמו, לרבות כנגד השיקים נשוא ההתנגדויות. טענותיהם של המצהירים לא קרסו בחקירתם ולא ניתן אפוא לשלול בשלב זה גרסת המבקשת כי סכומי החוב, קרן וריבית, שולמו לסימון אף עוד טרם נמסרו השיקים של המבקשת (אשר נמסרו כנטען על אף העדרו של חוב מתוך לחץ וכפיה).

אמנם, טענה ב"כ המשיבים במסגרת סיכומיה כי המדובר בשיקים שנמסרו ע"י עדן לסימון מרצון מלא ובמסגרת מסכת עובדתית אחרת של עסקים, ולא במסגרת הלוואה, אולם, על אף שגם גרסה זו אינה ניתנת לשלילה בשלב זה, אין בכך די כדי לאיין עמידתם האיתנה של המצהירים בחקירתם על גרסתם, ובמצב דברים זה, ומבלי להביע כל עמדה, דין הטענות להתברר לגופן במסגרת הליך מלא בו תישמענה הן גרסת התביעה והן גרסת ההגנה.

בחקירתם, מסרו המצהירים כולם פירוט של סכומי הלוואות שונים שניתנו לעדן ע"י סימון, וכן את הסכום ששולם עבור ריבית, המהווה עפ"י חישוב שיעור ריבית מופרז ביותר. כן, העידה רוחמה כי אף לאחר ששולם לסימון הסכום שנילקח על ידה הלוואת משכנתה, בסך של 300,000 ₪, נתחוור לה כי סימון דורש סכום דמיוני נוסף של 250,000 ₪, בגין ריביות.

בנסיבות אלה, לא ניתן לשלול את הטענה כי המדובר בעסקה החוסה תחת הוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, ובהעדר הסכמי הלוואה כלשהם, יש לאפשר למבקשת העלאת טענות אף כנגד עצם החיוב בהשבת סכומים כאלה או אחרים, לנוכח הוראות החוק.

באשר לטענות בעניין היותן של ההתקשרויות בטלות מחמת כפיה, לחץ ואיומים, ואף כי כפי הנראה לא הוגש בסופו של יום כתב אישום כנגד המשיבים בעניינים אלה, משעמדו המצהירים בחקירתם על גרסתם העובדתית, יש להותיר אף טענות אלה לבירור במסגרת ההליך המלא.

יש להוסיף ולציין, כי בכל הנוגע לשיקים נשוא תיק ת"ט 29977-06-13, עומדת למבקשת גם טענת ההגנה שעניינה בהסבת השיקים, שאינם סחירים מאחר ופירעונם הוגבל למוטב בלבד, לאור אי הבהירות באשר למוטב הנקוב על פני השיק, "עספור", ושאלת אחיזתו של המשיב בשיקים, ששמו משה שלחון
.

4.
מכל המקובץ, ניתנת למבקשת רשות להתגונן בשני התיקים שבכותרת, אשר יאוחדו.

התובענות המאוחדות תידונה בסדר דין רגיל.

שאלת ההוצאות תוכרע לפי תוצאותיו של ההליך.

5.
מזכירות בית המשפט מתבקשת להמציא החלטה זו לב"כ הצדדים.


ניתנה היום, י"ג טבת תשע"ד, 16 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.








תט בית משפט שלום 30039-06/13 עליזה שרן נ' סימון בן דוד, משה שלחון (פורסם ב-ֽ 16/12/2013)