פסקי דין על איגור בליק | פסקי דין על קיריל קיסיליוב | פסקי דין על אבי זלצמן |

8339/04 פ     02/11/2004




פ 8339/04 מדינת ישראל נ' איגור בליק, קיריל קיסיליוב, אבי זלצמן




1
בתי המשפט
בש 004855/04
בית משפט השלום תל אביב-יפו
בתיק עיקרי: פ 008339/04

02/11/2004
תאריך:
השופטת יעל הניג

בפני

מדינת ישראל

בעניין:
המבקשת
נ ג ד
1. איגור בליק

2.קיריל קיסיליוב

3. אבי זלצמן
משיב
החלטה

בקשה למעצר עד תום ההליכים.

כתב האישום והבקשה:

1. המשיבים הואשמו בכתב אישום בדרישת נכס באיומים עבירה לפי סעיף 404 לחוק העונשין תשלז - 1977 (להלן:"חוק העונשין"). המשיבים 1 ו - 3 הואשמו בנוסף בסחיטה באיומים ובתקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות עבירות לפי סעיפים 428 ו - 380 + 382 (א) לחוק העונשין.

2. להלן תמצית המתואר בכתב האישום. ב 8/10/04 המשיבים 1 ו - 2 ואדם נוסף בשם סרגיי ברנדין (להלן:"סרגיי") הגיעו למקום עבודתו של המתלונן אולג פרבר בתל אביב ודרשו ממנו תחת איומים כי יפגעו בו, את רכבו. בהמשך בהיותו עדיין נתון לאיומים אולץ המתלונן לתת למשיבים 1 ,2 ולסרגיי את הרכב ואף לנהוג בו. המתלונן נהג את הרכב ובו הללו להרצליה, שם ירדו ממנו משיב 2 וסרגיי. המתלונן אולץ תחת איומי המשיב 1 להמשיך ולנהוג ברכב לנתניה. בנתניה הצטרף לרכב (למשיב 1 ולמתלונן) המשיב 3. משיבים 1 ו - 3 סחטו את המתלונן באיומים ודרשו ממנו 40,000 ש"ח שאם לא ישולמו להם, יקחו מן המתלונן את הרכב.
בהמשך, לאחר שהמתלונן מסר כי אין ברשותו סכום כה גדול היכה משיב 3 את המתלונן מספר מכות אגרוף. לאחר מכן נסעו משיבים 1 ו - 3 והמתלונן ברכב שמשיב 3 נוהג בו. משיבים 1 ו - 3 היכו את המתלונן באגרופים בבטנו עד שנשבר ומסר להם שלא ברצונו את כתובתו. כתובת זו נדרשה למשיבים 1 ו - 3 לדבריהם על מנת שיוכלו ליצור עם המתלונן קשר בנוגע לדרישתם הכספית.
כתוצאה מהתקיפה נחבל המתלונן בעינו השמאלית.

לאחר מכן חזרו משיבים 1,3 והמתלונן ברכב לתל אביב כשהמשיבים מודיעים למתלונן כי יחזיקו ברשותם את הרכב עד שהוא ישלם להם 40,000 ₪ ואכן המשיבים 1 ו -3 נטלו את הרכב מהמתלונן. ב 12/10/04 הגיעו משיבים 1 ו - 3 לאזור גן הכובשים בתל אביב על מנת לגבות את הכספים נשוא דרישתם מן המתלונן. המתלונן שעירב את המשטרה פגש בהם ואזי נעצרו.

כתב האשום מייחס למשיבים בנוסף נטילת הרכב מן המתלונן במספר הזדמנויות ביולי 2004 ובפרט ב 19/7/04 והכל תחת איומים כי יפגעו בו.
ראיות לכאורה להוכחת האשמה:

3. אין מחלוקת למעשה בדבר קיומן של ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של כל אחד מן המשיבים כנדרש בסעיף 21 (ב) חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו - 1996. (עמוד 2 לפרוטוקול שורה 21). ואולם למשיבים טענות ביחס לחוסרים בראיות, בקשר לעוצמת הראיות ולטענתם מדובר במעשה ילדותי והם מנסים להפחית מחומרת הענין. על כן מצאתי לפרט את המסכת כפי שעולה מחומר החקירה שהועמד לרשותי:

המתלונן בהודעתו במשטרה מ 10/10/04 פורש מסכת רחבה ושיטתית של איומים וסחיטות. הוא מתאר חברות ילדות עם משיבים 1 ו - 3, נסיונו לנתק איתם קשר כולל החלפת מספר טלפון על רקע רצונו " לפתוח דף חדש" ביחס לעבר פלילי. עוד מתאר הוא נסיונות התחקות עיקשים של המשיבים אחר כתובתו כולל מעין חקירות של עובד במקום עבודתו. אותו עובד מר אלון לפסקר מאשר בהודעתו את גרסת המתלונן. עוד מתאר המתלונן כיצד אולץ במכות ואיומים למסור את כתובתו וכיצד דרשו ממנו משיבים 1 ו - 3 את הרכב כ"ערבון" לחוב כספי שלא היה ולא נברא. המשיבים 1 ו 3 ידעו לפי הודעת המתלונן לדרוש העברת בעלות ברכב המתלונן על שמם אצל עו"ד.

בהודעתו מ - 13/10/04 הוסיף המתלונן והסביר כי רצונו לנתק קשר עם משיבים 1 ו - 3 הינו על רקע אילוץ קודם שלהם למסור להם את הרכב והסתבכותם בפלילים כאשר הרכב היה ברשותם. אזי נעצרו בחשד להחזקת כלי פריצה והכל ב 14/7/04.

משיב 1 שתק בחקירותיו במשטרה.

משיב 2 הכחיש מעורבותו באירועים נשוא כתב האישום לאחר מכן בהודעה מ 14/10/04 אישר כי פגש את המשיב 1 סרגיי והמתלונן ונסעו ברכב המתלונן להרצליה. משיב 2 שתק וסרב להגיב על המיוחס לו בהודעת אלון לפסקר (נסיונותיו "להוציא" מאלון מידע בנוגע למתלונן).

משיב 3 טען בהודעתו כי המתלונן נתן לו את הרכב מרצונו החופשי וטען כי נסע ברכב לבד, בשלב כלשהו העביר את הרכב למשיב 1 והם נועדו עם המתלונן בגן הכובשים כדי להחזיר לו את הרכב. משיב זה מכחיש סחיטת כספים או רכב ומכחיש איומים או תקיפת המתלונן.

המסכת לעיל מגלה ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של כל אחד מן המשיבים ולהבדיל ממקרים שנסקרו בפסיקה אשר הוצגה על ידי המשיבים, אין כרסום או חולשה במסכת שהוצגה וככל שנדרש בשלב זה יש במסכת פוטנציאל הרשעה של ממש כנדרש בהלכת זאדה. (בש"פ 8087/95, זאדה נ' מדינת ישראל
, פד"י נ (2) 133, 147 ואילך).

עילת מעצר:

4. המסכת המתוארת לעיל מקימה עילת מעצר של מסוכנות על פי הפסיקה (בש"פ 7683/99) אם כי בשלב זה מדובר במסוכנות קונקרטית כלפי המתלונן. מהמסכת עולה כי המשיבים 1 ו - 3 הקדישו לכאורה מאמצים רבים מאיתור המתלונן, בנטילת רכבו והכל על מנת לגבות מה שטענתם מגיע להם. הם לא היססו להגיע למקום עבודתו, לחבריו, אליו עצמו והוכיחו התמדה מאיימת שמתקרבת לדרגת אובסיסיביות. נכון שבמדרג התקיפות האפשרי, המתלונן לא ספג אלימות פיזית חמורה שבחמורות ואולם ההתמדה, האובסיסביות, החדירה למקום עבודה, אל החברים והכל בצוותא ובחבורה - מצביעים על שיטות "גבייה" שאינן מביישות עברינים כבדים. על רקע זה המסוכנות אינה פוחתת רק נוכח העדר עבר פלילי של המשיבים.

הנכון הוא כי ביחס למשיב 2 הדברים שונים משום שחלקו באירועים קטן בהרבה ומתאפיין בפאסיביות ביחס לחלקם של משיבים 1 ו - 3. משיב 2 מפגין מסוכנות נמוכה יותר. מדובר בחייל בשירות צבאי שטרם מלאו 20 שנה.

חלופות מעצר

5. סחיטה באיומים, בפרט כשהעבירה מתבצעת בחבורה, מצדיקה מעצר עד תום ההליכים (בש"פ 5803/02). לטעמי כך אף הדבר באשר לדרישת נכס באיומים כשזו נעשית בחבורה והכל לפי נסיבות הענין לרבות אפקטיביות הדרישה והאיומים על הקורבן. יחד עם זאת יש להביא בחשבון נתונים כגון גיל צעיר של משיבים, העדר עבר פלילי, חלקו היחסי של כל משיב ושאר נתונים מיוחדים.

עובר לדיון הקודם בתיק הוזמנו תסקירי מעצר משירות המבחן. שירות המבחן נמנע מהמלצה כלשהי בין השאר בהעדר קביעת בית משפט לענין ראיות לכאורה. כעת משקיימת קביעה בהחלטתי זו ניתן להתקדם בבדיקת החלופות המוצעות.

אשר למשיב 1 - חלקו באירועים נשוא כתב האישום מרכזי ומתמיד. מאידך מדובר באדם צעיר יליד 1983 ונעדר עבר פלילי כשהמסוכנות שהפגין - קונקרטית כלפי המתלונן. לטעמי ניתן היה לשקול חלופת מעצר בתנאים מגבילים ונוקשים במקום מרוחק מאזור המרכז וזאת על מנת לוודא הרחקת המשיב 1 מהמתלונן. חלופת כזו לא הוצעה. הוצע חבר שיפקח על המשיב 1 בבית אימו בהרצליה חלופה זו אינה מפיגה את המסוכנות ואינני מאשרת אותה.

אשר למשיב 2 - דומני כי נוכח חלקו הקטן והפאסיבי יחסית באירועים נשוא כתב האשום ניתן בשלב זה להסתפק בחלופת מעצר "רכה" יותר בבסיס צבאי בו הוא משרת אך נדרשת הסכמה מצד שלטונות הצבא. ברור כי הצבא אינו יכול לשמש מסגרת הרמטית כ"מעצר בית" אך בענינו של משיב זה די לטעמי בצווי הרחקה, איסור יצירת קשר עם המתלונן שהייה מפוקחת בבסיס כדי להפיג את מסוכנותו.

אשר למשיב 3 - האמור לגבי משיב 1 יפה גם בענינו כאשר אין הבדלים משמעותים ביניהם לענין חלקיהם באירוע ומסוכנותם. "מעצר בית" בבית הורי חברתו באזור המרכז אין בו כדי להפיג את מסוכנותו של משיב 3. חלופה מרוחקת מאזור המרכז לא הוצעה.

7. נוכח מסקנותי לעיל אני מורה כדלקמן:
המשיבים יעצרו עד החלטה אחרת ויובאו באמצעות הליווי.

נקבע לבדיקת חלופות מעצר ליום 14/11/04 שעה 09:00. לא יוצעו עד מועד זה
חלופות הולמות יעצרו המשיבים עד תום ההליכים.

המזכירות תשלח החלטה זו לשירות המבחן. אין צורך בתסקיר.
ניתנה היום 2/11/2004 במעמד
ב"כ המבקשת עו"ד כהן
המשיבים בעצמם ובא כוחם עו"ד אייל אוחיון משרד רוטנברג
יעל הניג
, שופטת
בימ"ש השלום ת"א-יפו
קלדנית בתיה








פ בית משפט שלום 8339/04 מדינת ישראל נ' איגור בליק, קיריל קיסיליוב, אבי זלצמן (פורסם ב-ֽ 02/11/2004)