פסקי דין על רשימת "בוחרים עפולה" | פסקי דין על אייל כץ | פסקי דין על ועדת הבחירות המקומית עפולה | פסקי דין על מנהלת הבחירות עפולה - מרקו לאה אפרת | פסקי דין על רשימת "גשר - אחים אנחנו" ואח' |

7395-12/13 עמנ     22/12/2013




עמנ 7395-12/13 רשימת "בוחרים עפולה", אייל כץ נ' ועדת הבחירות המקומית עפולה, מנהלת הבחירות עפולה - מרקו לאה אפרת, רשימת "גשר - אחים אנחנו" ואח'








בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים



עמ"נ 7395-12-13 כץ נ' מדינת ישראל ואח'



בפני

כב' השופט יונתן אברהם

המערערים
1. רשימת "בוחרים עפולה
"
(אות הרשימה: א)
2. אייל כץ

ע"י ב"כ עו"ד מאיר זריהן


נ
ג
ד

המשיבות
1. ועדת הבחירות המקומית
עפולה

2. מנהלת הבחירות עפולה - מרקו לאה אפרת

ע"י פמ"צ

3. רשימת "גשר - אחים אנחנו" (אות הרשימה: שס"ג)

ע"י ב"כ עו"ד נדב עשהאל

4. רשימת "עפולה
ביתנו" (אות הרשימה: ל)

פסק- דין

רקע

יחד עם רשימות אחרות השתתפה המערערת 1 (להלן: "המערערת"), אשר בראשה עומד המערער 2 (להלן: "המערער") בבחירות האחרונות למועצת עיריית עפולה
.
לפי הודעת מנהלת הבחירות, היא המשיבה 2, אשר פורסמה בילקוט הפרסומים מספר 6701
מיום 21/11/13, קיבלה המערערת בבחירות
989 קולות.
אין חולק כי בסופו של יום לא קיבלה המערערת אף מנדט מבין 15 המנדטים במועצת עיריית עפולה
.
אין גם חולק כי לצורך קבלת מנדט, ובנסיבות הבחירות האחרונות, על כמות משתתפיהם, היה צורך בקבלת 992 קולות מתוך קולות הבוחרים בעיר עפולה
.
בפני
י בקשה לפי סעיף 96 א' (להלן: "בקשת העיון") ובה נתבקשתי להתיר עיון בפתקי הצבעה בארבע קלפיות (קלפיות 39, 41, 58 וכן קלפי שכונתה- "קלפי המעטפות הכפולות").
אני מוצא לציין כי בקשה זו הוגשה כבקשה פנימית במסגרת תובענה שעניינה ערעור בחירות.
סדר הזמנים הרלוונטי לענייננו הוא זה:
ביום 22.10.13 -התקיימו הבחירות למועצת ולראשות העיר עפולה
.
ביום 23.10.13 -נעשתה ספירת הקולות.
ביום 28.10.13 -נשלח מכתב מחאה ע"י ב"כ המערערים ליו"ר ועדת הבחירות בעפולה
, עו"ד מלול.
ביום 6.11.13
-נערכה ישיבה של ועדת הבחירות בעיר עפולה
בה הוחלט ברוב קולות להכשיר את
5

פתקי ההצבעה בהם הוסף גרש לאות "א" (שנפסלו במועד ספירתם לאחר הבחירות).
ביום 21.11.12 -פורסמו תוצאות הבחירות למועצת העיר.
ביום 3.12.13
-הוגש ערעור הבחירות דנן ובמסגרתו גם בקשת העיון דנן.

אדון תחילה בבקשת העיון.

טענות המערערים בבקשת העיון

הנימוק לבקשה הינו כי מספר קולות אשר נפסלו בקלפיות הנ"ל כשרים הם ויש להביאם במניין הקולות הכשרים לטובת הרשימה המערערת.
לבקשה צורף תצהירו של המערער אשר שימש לפי הצהרתו כמשקיף מטעם המערערת בקלפי המעטפות הכפולות.
לטענתו, בקלפי זו נפסלו חמישה מתוך שישה פתקי הצבעה בשל כך שלאות "א" אשר נכתבה בכתב יד, על ידי המצביע, הוסף גרש מעליה.
הוצהר על ידו כי ועדת הקלפי אשר דנה בעניין זה, החליטה לאשר את הקולות ככשרים, אולם המשיבה 2 לא הסכימה עם החלטה זו, החליטה שהיא בגדר המלצה בלבד שאינה מקובלת עליה ופסלה קולות אלה תוך טעות והטעיה.
בית המשפט הופנה לנספח ד' לכתב הערעור המהווה את פרוטוקול אותה ועדה. לפי הטענה, עיון בצורת הכתיבה על פתקי ההצבעה הינו חיוני לצורך הכרעה בערעור.
אשר לקלפי מספר 39, נטען כי נפסל קול אחד לרשימה המערערת בשל כך שאינו מתאים לדוגמא שאישר מנהל הבחירות ואולם בד בבד נרשם בראש הטור של הפרוטוקול נרשם-"פתקים לבנים וכיתוב ביד". נטען כי לא ברור מכוח איזה סעיף נתקיימה הפסילה והדבר אינו עולה מהפרוטוקול בבירור.
משום כך נתבקש לגבי פתק זה, עיון בפתק ההצבעה.
אשר לקלפי מספר 41, נטען כי נפסלו בו שני קולות שהצביעו למערערת, כאשר סיבת הפסילה נרשמה "פתק הצבעה מסומן העלולה לזהות את המצביע", היינו עילה המפורטת בסעיף 63 (8) לחוק וכן נטען כי מדובר היה בקמט זניח בפתק אשר כדוגמתו אושרו בקלפיות אחרות.
אשר לקלפי מספר 58 נטען כי נפסל בה קול אחד אשר היה מיועד למערערת וסיבת הפסילה שנרשמה הינה "פתק הצבעה שאינו מתאים לדוגמא שאישר מנהל הבחירות", היינו לפי
סעיף 63 (12) (א) לחוק.
נטען כי בפרוטוקול הקלפי הוער על ידי משקיפה שהפתקים בקלפי זו נראים לה בצבע יותר בהיר וכיוון שזו הפסילה היחידה המתייחסת לצורת הפתק גרידא ונוכח ההערה הנ"ל, מתבקש העיון בפתק.

נטען לאור האמור, כי ישנן ראיות לכאורה ואף מעבר לכך לליקויים הנטענים וכי היקפם של הליקויים יש בו כדי להשפיע על חלוקת המנדטים, על כן נתקיימה עילה לעיון בפתקים.

טענות המשיבה 2 לעניין בקשת העיון

למשיבה 2 טענה מקדמית ולפיה את בקשת העיון צריך היה להגיש תחילה ובנפרד מכתב הערעור.
עוד טענה בעניין זה כי סעיף 96 א על פי לשונו נועד למי "המעוניין בהגשת ערעור" ומכאן שאת בקשת העיון צריך להגיש לפני הערעור, ככל שהיא משמשת בסיס לערעור ובעניין זה הפנתה
לעמ"נ (ב"ש) 21/03 בעניין קרליץ, מפי כב' הש' הנדל.
כמו כן טענה לשיהוי רב בהגשת בקשת העיון ובעניין זה הטעימה, כי בעוד שערעור בחירות לא ניתן להגיש אלא 14 יום לאחר פרסום התוצאות ברשומות, הרי שבקשה לפי סעיף 96 אינה מוגבלת בהגשה באופן דומה וניתן להגישה מיידית לאחר שנתקיימה עילה לכך.
עוד עמדה על החשיבות שבהגשת הבקשה המיידית והפנתה לפסיקה הנוהגת בעניין זה.
כן טענה המשיבה 2 כי לא נתקיימה במקרה דנן תשתית ראייתית מספקת לקיומו של ליקוי ולכך כי היקף הליקוי עלול להשפיע על תוצאות הבחירות.
בעניין ספציפי זה טענה כי לא נתקיים בפרוטוקול הדיון שום רישום אודות הפגמים הנטענים בבקשה ואין די בתצהירים של בעלי תפקידים, שהוגשו מאוחר יותר, כדי להרים את הנטל לקיומו של פגם לכאורה.



טענות המשיבה 3 לעניין בקשת העיון
המשיבה
3 הצטרפה לטענות המשיבה
2. היא התנגדה, אגב התייחסות לכל קלפי בנפרד למתן צו עיון כפי שנתבקש. לחלופין טענה כי ככל שיינתן צו שכזה יש להרחיבו לכל הפתקים שנפסלו גם לגביה.

תשובת המערערים לטענות המשיבות לעניין בקשת העיון

ב"כ המערערים טען במהלך הדיון שהתקיים בפני
י, כי אף ללא בקשת העיון, עומד הערעור בפני
עצמו וכי מטרת בקשת העיון בין היתר היא "לתת לביהמ"ש את ההתרשמות הבלתי אמצעית לסיבות בגינן אושרו הקולות מלכתחילה".
לטענתו, ניתן להגיש את הבקשה לעיון במסגרת ערעור הבחירות המוגש.
אשר לטענת השיהוי טען כי השתהות המערערים הייתה עקב סברתם שכל נושא החלטת ועדת הקלפי במועד ספירת הקולות יבוא לידי ביטוי וכי המערערים האמינו עד לפרסום תוצאות הבחירות שהם יקבלו מנדט.

יתר המשיבים לא הגיבו לערעור או לבקשת העיון.

הכרעה בבקשת העיון

ראשית לעניין האפשרות להגשת בקשת העיון במסגרת הערעור.

ככל שעיינתי,
לא מצאתי בעניין זה פסיקה של בית המשפט העליון המחייבת או שוללת אפשרות זו.
בבתי המשפט המחוזיים נחלקו הדעות. יש שסברו כטענת המשיבות כי בקשה לפי סעיף 96 א' צריכה להיות מוגשת קודם לערעור בחירות, ככל שהיא משמשת בסיס לו.
הובעו גם דעות אחרות (ראה למשל החלטת כב' הש' צרפתי בעמ"נ 53390/11/13 לפיה אין הכרח לקביעה קטגורית השוללת אפשרות זו, אשר נומקה בין היתר בכך שאינה מתיישבת עם התנהלות יעילה ועם לוח הזמנים הדוחק להגשת ערעור בחירות).

לטעמי, לעניין אופן ההגשה, אין חובה להגיש את הבקשה לפי סעיף 96 באופן נפרד ובתובענה נפרדת מתובענת הערעור עצמו בכל מקרה, זאת כמובן בכפוף להעדר קיומו של שיהוי מהותי, ומוכן אני להניח שיהיו מקרים שסד הזמנים הצפוף יאפשר הגשת הבקשה במסגרת תובענת הערעור.
יחד עם זאת, סבורני כי מקום בו מבוסס ערעור הבחירות על הצורך הלכאורי בעיון בפתקי ההצבעה, נכון יהיה, כפי שקבע חברי כבוד הש' צרפתי בהחלטתו שהובאה לעיל,
להפריד את הדיון (להבדיל מהפרדה בין הגשת בקשת העיון לבין הגשת הערעור) ולקיים תחילה דיון בבקשת העיון וכך סבורני שיש לעשות גם במקרה דנן.

לאחר עיון ושקילת טיעוני הצדדים סבורני שאין בסיס לבקשת העיון.

ראשית לעניין השיהוי.
סעיף 96 א לחוק אינו מציין מגבלת זמן בה יש להגיש את הבקשה לעיון. על אף האמור, עיון בפסיקה הנוהגת מלמד כי הוראות חוק הבחירות לעניין הזכות להגשת בקשת עיון פורשו באופן המטיל חיוב על מבקש העיון להגיש את בקשתו בהקדם האפשרי ומקום בו לא פעל המבקש באופן זה, נחשבה בקשתו ככזו הלוקה בשיהוי בלתי סביר (ראה למשל החלטת כב' הש' מוניץ בעת"מ (נצרת) 2113-12-13).
על הצורך בנקיטת הליך בעניין בחירות ללא שיהוי ובאופן המהיר עמדו בתי המשפט מקדמת דנא (ראה למשל בג"צ 2115/99 בעניין הועד המקומי צור יגאל, בג"צ 2219/92 בעניין שפירא ליבאי ועוד).

בענייננו, לפי התכתובות שצורפו לכתב הערעור ובפרט מכתב ב"כ המערערים מיום 28.10.13 ניתן ללמוד כי כל הטענות שעליהן בוססה בסופו של יום
בקשת העיון, היו ידועות למערערים כבר באותו מועד. לא הוצג הסבר מדוע השתהו המערערים תקופה של מעל חודש נוסף עד שהגישו בקשתם, בסופו של יום, יומיים לפני תום המועד בו ניתן להגיש ערעור בחירות. אזכיר כי בינתיים, בתקופת השתהות זו פורסמו ביום 21.11.13 תוצאות הבחירות.
פרסום התוצאות הינה נקודת זמן משמעותית לעניין בחינת השיהוי ממנו ואילך, זאת בשל הטעמים של יציבות השלטון והוודאות שפרסום זה אמור להביא עמו מבחינה ציבורית .

נוכח כל המפורט לעיל אני קובע כי הבקשה לוקה בשיהוי בלתי סביר ומטעם זה כשלעצמו דינה להידחות.

גם לגופה דין הבקשה להידחות כפי שאפרט להלן.

לפי סעיף 96 א' לחוק הבחירות מוסמך בית המשפט ליתן צו עיון בפתקי הצבעה לפי בקשת מעוניין בהגשת ערעור על תוצאות הבחירות או תביעה פלילית בקשר לבחירות, שנתמכה בתצהיר, "אם מצא שקיימות ראיות לכאורה לליקוי כנטען בתצהיר וכי היקפו של ליקוי זה היה עלול להשפיע על חלוקת המנדטים".
נקבעו אם כן שני תנאים כמפורט לעיל למתן הצו.
האחד- קיומן של ראיות לכאורה לליקוי;
השני -
היקף הליקוי עלול להשפיע על חלוקת המנדטים.

לעניין קלפי המעטפות הכפולות.
בעניין זה נטען לפסילת 5 מתוך 6 קולות שהצביעו עבור המערערת בשל כך כי לאות "א" המסמלת את אות הרשימה של המערערת
הוסף גרש (כך לפי סעיף 19 לערעור הבחירות וסעיף 4.4 , פסקה שניה לתצהיר התומך בבקשת העיון). לא נטען מאומה באשר לקול השישי שנפסל לרשימה המערערת.
המצהיר, מר כץ, הצהיר אמנם כי נכח כמשקיף מטעם המערערת בהליך ספירת הקולות, ברם בכל הנוגע ספציפית לעניין הוספת הגרש כסיבת הפסילה, ועל אף שהצהיר כי נכח במקום כמשקיף, בחר להצהיר "למיטב ידיעתי". הצהרתו באופן זה מעוררת תמיהה. אם נכח במקום וידע לאשורו את מס' פתקי ההצבעה שנפסלו בשל תוספת גרש, מדוע סייג את עדותו בביטוי "למיטב ידיעתי"? מדוע לא הצהיר מידיעה של ממש?
עיון בפרוטוקול הועדה לספירת קולות ועדת המעטפות הכפולות נספח ג' לערעור, מלמד כי בעמוד 3 נרשמה בקשת משקיף (ללא ציון שמו)כדלקמן:
"משקיף מבקש כאשר יש פתק עם אות עם גרש לאשר את הפתק


!

הוחלט לא לאשר והבקשה נדחית".


אין בהערה זו התייחסות כלשהיא למספר הפתקים שעליהם היה גרש, ודאי לא ל- 5 פתקי הצבעה, מספר אשר הוצהר בתצהיר לפי
"מיטב הידיעה" ולא מתוך ידיעה ממקור ראשון. ההתייחסות היא כללית ולא ספציפית למספר פתקי הצבעה ידוע.
יותר מכך, גם עיון בטבלה בעמוד העוקב לפרוטוקול הנ"ל אינו מלמד על פסילה בשל הוספת גרש אלא בשל סימון "שעלול לזהות את המצביע".
לא יהיה זה מיותר להזכיר גם בהקשר זה את מעמד הבכורה הראייתי שיש לפרוטוקול ועדת הבחירות אל מול כל ראיה אחרת, ודאי אל מול תצהיר לפי "מיטב הידיעה".

בנסיבות אלה לא שוכנעתי כדי נטל הראיה הלכאורי הנדרש כי הפסילה בכל
5 הפתקים נעשתה בשל קיומו של גרש (זאת מבלי לחוות דעה בשלב זה של הבקשה אם אכן פסילה בשל גרש הינה בגדר "ליקוי" כמשמעו בסעיף 96 א לחוק). אני קובע לכן כי לא נתקיימו בעניין קלפי זו והפתקים שנפסלו בה
כנטען בבקשת העיון, התנאים הנדרשים לקבלת צו עיון.


לעניין קלפי מספר 39

כאן נטען כי לא ברור מתוך הכיתוב בפרוטוקול הועדה מהי עילת הפסילה של הפתק. שכן, בראשית העמוד נרשם
"פתקים לבנים וכיתוב ביד" ואילו כסיבה נרשם "פתק הצבעה שאינו מתאים לדוגמא שאישר מנהל הבחירות".
גם בעניין זה הצהרת מר כץ נעשתה לפי מיטב ידיעתו. מפרוטוקול הועדה (נספח ב 1 לערעור)לא עולה כלל כי מדובר בפתק שבו הוצבע עבור המערערת. מר כץ גם לא הצהיר לעניין קלפי זו כי נכח במקום בעת ספירת הקולות. עולה מפרוטוקול הועדה כי לא נרשמה שום הערה ע"י מי מנציגי המערערת במקום המיועד לכך, בסעיף 13 לפרוטוקול, עבור מי הוצבע בפתק זה.
דווקא הרישום בראש הטור ( שהינו מקום המיועד לרישום אות הרשימה עבורה הוצבע) מלמד לכאורה, כי מדובר בפתק הנכלל במונח "פתקים לבנים וכיתוב ביד", שככל הנראה לא
נרשמה בו אות רשימה. חזקה כי לו היתה נרשמת בו אות הרשימה היתה זו מצויינת בפרוטוקול. בעניין זה חלה חזקת התקינות המנהלית. חזקה זו לא נסתרה, וודאי לא יכולה להיות נסתרת ע"י מי שמצהיר מידיעה לא אישית כפי שהצהיר מר כץ (לטענתו ערך "חקירה ודרישה").

אשר על כן לא נתקיימו התנאים למתן צו עיון גם לגבי קלפי זו.

אשר לקלפי 41

לפי הצהרת מר כץ לעניין קלפי זו, נפסלו בה 2 פתקים בשל "קימוט או קיפול קל ביותר".
דא עקא, גם כאן, עיון בהצהרתו של מר כץ מלמד
כי אין מדובר בידיעה ממקור ראשון. תעיד על כך הצהרתו בסעיף 5.2.3- "הובא לידיעתי". עדותו הינה אם כן עדות שמועה שאין די בה כדי לבסס את התנאי הראשון להוכחת ליקוי המצדיק מתן צו עיון. גם בסעיף 5.2.5 העיד "הבעתי את אשר נודע לי" (בפני
המשיבה 2).
גם כאן, עיון בסעיף 13 לפרוטוקול הועדה (נספח ב 2 לערעור) מלמד כי לא נרשמה שום מחאה ע"י נציג או משקיף מטעם המערערת ולא נרשם שם דבר לעניין היות עילת הפסילה בפעל בשל קימוט זה או אחר. אין בפני
י על כן ראיה לכאורה הנדרשת לפי תנאי ס' 96.
אשר על כן לא נתקיימו התנאים למתן צו עיון גם לגבי קלפי זו.



אשר לקלפי 58

לפי הצהרת מר כץ, הואיל שסיבת הפסילה הייתה אי התאמה לדוגמא שאישר מנהל הבחירות ונוכח הערת המשקיפה ציפי פורת מטעם תנועת "יש עתיד" לפיה "הפתקים בצבע יותר בהיר", מצדיק הדבר מתן זכות עין בפתק שנפסל על מנת להיווכח אם בשל צבעו הבהיר יותר נפסל פתק הצבעה זה.
ראשית, אין כל ראשית ראיה (כראיה לכאורה הנדרשת) המלמדת כי בשל צבעו (הבהיר) נפסל פתק הצבעה זה. שנית, הערת המשקיפה מתייחסת לכלל הפתקים ולא לפתק שנפסל. לא נתקיימה על זיקה ספציפית
בין הערת המשקיפה הנ"ל לבין סיבת פסילת הפתק.
כמו כן בפרוטוקול הועדה לא נרשמה הערה כלשהיא נוספת מצד נציג של המערערת
שיהיה בה כדי ללמד על זיקה שכזו.
לא יהיה מיותר לציין כי גם כאן לא הצהיר מר כץ מידיעה אישית אלא על יסוד סברה .
מסתמן אם כן כי הבקשה לעיון אינה יותר מאשר נסיון לדיוג ראיה.
אשר על כן נדחית בקשת העיון גם לגבי קלפי זו.

לסיכום ,
בקשת העיון נדחית בכללותה.

ערעור הבחירות.

טענות המערערים בערעור

עיון בכתב הערעור מלמד כי הוא מבוסס בין היתר על הטענות העומדות בבסיס הבקשה שנדחתה לעיל לקיומם של פגמים שפורטו בבקשת העיון.
כמו כן ובהתייחס לקלפי המעטפות הכפולות הועלתה טענה להטעיית ועדת הבחירות ע"י המשיבה 2, מנהלת הבחירות. בעניין זה נטען כי משהתברר כי חלק מפתקי ההצבעה בהן הוצבע עבור המערערת סומנו באות
"א" בתוספת גרש, נתקיים דיון בעניין זה בועדת הבחירות וזו החליטה באמצעות הצבעה ברוב קולות להכשיר פתקים אלה אולם בטרם החלטה זו נרשמה בפרוטוקול, הביעה מנהלת הבחירות הנ"ל דעה נחרצת כי קולות אלה פסולים הם ואין לאשרם ועוד טענה כי הצבעת הועדה בעניין זה אינה אלא "המלצה" אותה היא דוחה. כמו כן בניגוד לנוהל בחרו משיבים 1-2 שלא להציג בעניין זה בזמן אמת שאילתא ליועץ המשפטי המלווה את הבחירות אשר היה מבהיר כי הסמכות להחליט בעניין זה נתונה לוועדה ולא למנהלת הבחירות.
נטען כי משום כך ועל אף מחאת המערער בזמן אמת, נפסלו לבסוף הקולות.
כן נטען בעניין זה כי ביום 6.11.13 התכנסה וועדת הבחירות לדיון מחודש והחליטה כי סמכות הפסילה נתונה בידיה ולא בידי מנהלת הבחירות וכן החליטה לתקן את הטעות הנ"ל ולהכשיר קולות אלה. נטען כי הועדה
היתה מוסמכת להתכנס ולשנות את החלטתה הקודמת שלפיה נפסלו הקולות לאחר שהובהר לה כי סברה בטעות לפי דברי מנהלת הבחירות כי הגורם המוסמך להורות על פסילה הינה המנהלת הנ"ל.
לפי הצהרת המצהיר מר כץ, 5 מתוך אותם קולות שנפסלו הצביעו עבור המערערת.
המערערים טענו כי במקרה דנן
יש להעדיף את רצון הבוחר ואת זכותו החוקתית על פני דרישות פורמליות של חוק הבחירות.
לסיכום נטען בערעור כי
5 קולות כשרים שהוכשרו ע"י וועדת הבחירות יש להביאם במניין הקולות שהצביעו עבור המערערת וכן נטען כי 4 קולות נוספים (שנפסלו בקלפיות 39, 41 ו-58) נפסלו שלא כדין.

תגובת המשיבים 2-3 לערעור
המשיבים טענו תחילה לשיהוי רב בהגשת הערעור שהוגש רק יומיים לפני תום המועד הקבוע בחוק הבחירות.
כמו כן טענו את כל טענותיהם בעניין בקשת העיון גם במסגרת תשובתם לערעור.
המשיבה 2 טענה כי מעולם לא כפתה על ועדת החירות לקבל החלטה לפסול את
קולות בשל הגרש שהוסף לאות "א" בקלפי המעטפת הכפולות .
המשיבה 2 לא חלקה על סמכות ועדת הבחירות להחליט בעניין כשרות פתקי הצבעה שעליהם קמט זה או אחר.
המשיבה 2 טענה כי משהחליטה הועדה לפסול את פתקי ההצבעה וקמה מכיסאה באותו מועד, היא לא הייתה מוסמכת לשוב ולהתכנס שוב בעניין זה ביום 6.11.13 ולהחליט על הכשרת אותם פתקים.
המשיבה
2 טענה כי הגם שאין היא טוענת כי בשל כל תוספת שהוספה על פתק הצבעה יש לפסלו מיידית,
במקרה דנן לא הוצגו בפני
בית המשפט ראיות מספיקות לקבלת טענות הערעור אשר מבוסס כולו על קבלת זכות עיון לצורך דיוג ראיות שתבססנה אולי את הערעור.

המשיבה 3 הצטרפה לטענות הנ"ל.

הכרעה בערעור

לאחר עיון ושקילת טעוני הצדדים לגוף הערעור סבורני כי יש לדחות את הערעור.
משום שמצאתי כי דין הערעור להידחות לגופו, לא מצאתי מקום לדון בטענת השיהוי.

כפי שנומק בדיון בבקשת הפסילה, כל טענות המערערים העובדתיות, העומדות בבסיס הערעור והבקשה לעיון שהוגשו, מבוססות על תצהירו של המערער אשר התברר כי המוצהר בו אינו
מבוסס על ידיעה אישית.
הצהרות אלה אף לא היה בהן די לצורך סף ראייתי של ראיה לכאורה הדרוש לבקשת העיון.
וודאי על כן כי אין בהן די לצורך הערעור. בעניין ערעור בחירות נקבע לא אחת כי נטל הראיה הוא מוגבר ועולה על הנטל הנדרש במשפט אזרחי רגיל.
לא הוכחה כדבעי גם הטענה כי מנהלת הבחירות כפתה דעתה על ועדת הבחירות במועד ספירת קולות החיילים. כפי שציינתי לעיל, בעניין זה לפרוטוקול הועדה יש מעמד ראייתי מועדף על פני הצהרות מאוחרות של מי שנכחו בספירת הקולות ולא טרחו לפרט את השגותיהם מהתנהלות זו או אחרת של גורם כלשהוא הקשור לבחירות, במסגרת הפרוטוקול.
עיון בפרוטוקול הדיון מלמד כי פרט לבקשת משקיף (שאף שמו לא פורט) לא נרשמה אף הערה על התערבות או כפיית החלטה. מיד לאחר אותה הערת משקיף נרשם כי בקשת המשקיף נדחית. משמע כי הועדה היא שהחליטה על פסילת הקולות.
קשה גם לקבל את טענת הכפייה מקום בו עולה מפרוטוקול הועדה כי שניים ממשתתפיה (אשר היו 2 מתוך השלושה שגם הצביעו בהחלטה בישיבה מיום 6.11.13 על הכשרת הקולות שנפסלו) וביניהם יו"ר הוועדה, הינם עורכי דין בעלי השכלה משפטית וניסיון משפטי לא מועט. בנסיבות אלה טענה להטעיה מצד מי שאיננה משפטנית בהשכלתה (מנהלת הבחירות) כלפי
2 אלה לפחות, נשמעת בלתי משכנעת זאת בלשון המעטה.
אשר לעניין הסמכות ל"הכשרת הקולות" שנפסלו בקלפי המעטפות הכפולות, בדיעבד,
בישיבת ועדת הבחירות מיום 6.11.13 ולעניין המועד בו על וועדת הבחירות להחליט בעניין זה, אין לי אלא להפנות לאשר נקבע בב"ש 67/84 בעניין חדד ע"י בית המשפט העליון כדלקמן:

"אין לשכוח, כי ענין לנו בסמכותה של ועדת הקלפי, אשר חייבת להחליט בסיום יום הבחירות אם הקול כשר אם לאו. נראה לי, כי במצב דברים זה רצוים כללים חדים וברורים, ואין זה רצוי כלל להכיר בתחום רחב של חוסר ודאות ושיקול דעת. החלטת הוועדה נעשית בלחץ הנסיבות, ורצוי הוא כי תודרך על-ידי כללים פשוטים אלמנטאריים. חושש אני כי גישה אחרת תביא לאנדרלמוסיה, לחשדנות, לריב ומדון, שסופם תוהו ובוהו בהליך הבחירות." (ההדגשה בקו
אינה במקור- י.א.).

מכאן שאין כל תוקף להחלטה מאוחרת זו.
נוכח כל המפורט לעיל
אין יסוד לערעור ודינו להידחות.

אשר על כן נדחה גם הערעור.

המערערים ישלמו למשיבים הוצאות התובענה כדלקמן:
א. סך כולל של 5,000 ₪ למדינה בגין ייצוג המשיבה 2.
ב. סך כולל של 5,000 ₪ למשיבה 3.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, י"ט טבת תשע"ד, 22 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.








עמנ בית משפט לעניינים מנהליים 7395-12/13 רשימת "בוחרים עפולה", אייל כץ נ' ועדת הבחירות המקומית עפולה, מנהלת הבחירות עפולה - מרקו לאה אפרת, רשימת "גשר - אחים אנחנו" ואח' (פורסם ב-ֽ 22/12/2013)