פסקי דין על א.י.ל סלע 1991 | פסקי דין על יצחק סלע |

1884/08 העז     30/12/2013




העז 1884/08 מדינת ישראל נ' א.י.ל סלע 1991 בע"מ, יצחק סלע








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו

הע"ז 1884/08 מ.י. משרד התמ"ת המחלקה המשפטית-עו"ז נ' א.י.ל סלע 1991 בע"מ
ואח'

הע"ז 1908/08 מ.י. משרד התמ"ת המחלקה המשפטית-עו"ז נ' א.י.ל סלע 1991 בע"מ
ואח'





בפני

כב' השופטת
דגית ויסמן


בעניין:
מדינת ישראל



המאשימה


נגד


1.א.י.ל סלע 1991 בע"מ
2.יצחק סלע



הנאשמים

גזר דין

1.
הנאשמת מס' 1 (להלן – הנאשמת) הורשעה בעבירה של העסקת שלושה עובדים זרים ללא היתר, וזאת בניגוד להוראות חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א – 1991 (להלן – החוק).

2.
בהתאם לסימן א1' לפרק ו' לחוק העונשין, על בית הדין לקבוע את מתחם הענישה ההולם, טרם גזירת הדין של הנאשם הספציפי.

3.
עמדת המאשימה היא כי מתחם הענישה הראוי בעניינה של הנאשמת הוא בין 35,000 ₪ ל – 90,000 ₪, כאשר הקנס המירבי בחוק עומד על 116,800 ₪. עוד טענה המאשימה כי אינה מבקשת שבית הדין יחרוג ממתחם זה, נוכח השיהוי בהגשת כתב האישום. ביחס לשיקולי הענישה, נטען כי מדובר בעבירות חמורות, לנאשמת ישנה הרשעה נוספת והעבירות בוצעו במסגרת משלח ידה של הנאשמת. המאשימה אף הפנתה להתנהלותה הדיונית של הנאשמת.

4.
הנאשמת טענה כי יש לחרוג לקולא ממתחם הענישה מאחר שחלוף הזמן הביא לעינוי דין. תקנות המכרזים תוקנו, כך שבמועד ההרשעה, מצבה של הנאשמת שונה לרעה. בנוסף, ישנה השלכה גם לגבי הרישום בפנקס הקבלנים. מספר העובדים שהנאשמת מעסיקה אמור לפעול לזכותה, וזאת כאשר ברור כי הכשל שבעבירה לא היה בכוונה תחילה. הנאשמת הוסיפה כי ההרשעה עלולה לפגוע ביכולתה להשיא רווחים ומשום כך ראוי שהעונש יתחשב בכך, גם אם אין לנאשמת בעיה כלכלית.

5.
בית הדין הארצי פסק כי עבירות על פי החוק הן עבירות חמורות והעסקת עובדים זרים ללא היתר הפכה להיות בעיה חברתית ומוסרית (ע"פ (ארצי) 1001/01 מדינת ישראל
– ניסים, פד"ע לח 145 (2002)). מדובר גם בתופעה שיש לה השלכות על שוק העבודה המקומי ובמקרים מסוימים יכולה להיות גם השלכה בטחונית. משכך, יש מקום לקבוע קנס שייצור הרתעה משמעותית מפני ביצוע העבירה ויהפוך את ביצועה לבלתי כדאי.

6.
בשים לב לאמור לעיל, מתחם הענישה הראוי ביחס לנאשמת הוא בין 25,000 ₪ ל – 90,000 ₪, לכל עבירה, כשהקנס המקסימלי הוא בסך 116,800 ₪.

7.
בנסיבות המסויימות של הרשעה זו, יש לשקול לחובת הנאשמת את העובדה שמדובר בהרשעה בגין העסקת שלושה פועלים, במסגרת משלח ידה של הנאשמת. בנוסף, הנאשמת מעסיקה עובדים רבים והיא אף הורשעה בעבירה דומה בבית דין זה (ת"פ 691/08). כמו כן, מדובר בחברה בעלת מחזור שנתי של כ – 180 מילון ₪. הנתון האחרון במיוחד רלוונטי לגובה הקנס, באשר אחת ממטרות הענישה היא התרעה וזו לא תושג אם יוטל קנס שלא יהא בו יסוד מכביד על הנאשמת. בנוסף יש לשקול לחובת הנאשמת את כל ההליכים והבקשות במסגרת הליך זה, שלא תרמו לבירור מהיר של כתב האישום.


מאידך גיסא, אין להתעלם מהעובדה שמאז ביצוע העבירה עבר כמעט עשור, כי גם לפי עמדת המאשימה, מאז שנת 2004 לא הוגשו כנגד הנאשמת כתבי אישום חדשים שעניינם הפרת החוק וכי לנאשמת עלול להגרם נזק כלכלי מעצם ההרשעה (ר' החלטה מיום 24.11.13). בנוסף, וכפי שאף צוין בגזר הדין בת"פ 691/08,
הנאשמת תורמת למען הציבור.

8.
בשקלול כל האמור לעיל, מצאתי כי העונש הראוי לנאשמת הוא קנס של 225,000 ₪ שישולם בשלושה תשלומים חודשיים שווים, כאשר התשלום הראשון ישולם לא יאוחר מיום 30.1.14.


בנוסף, הנאשמת תחתום על התחייבות להמנע מהעבירות בהן הורשעה בשלוש השנים מיום קבלת גזר הדין. אם התחייבות זו תופר, הנאשמת תחויב מיד בקנס המירבי שיהיה קבוע בעת ביצוע העבירה.


על הנאשמת לפנות למזכירות בית הדין תוך 7 ימים מקבלת גזר הדין על מנת לחתום על ההתחייבות האמורה.

לבקשת הצדדים, גזר הדין ישלח ללצדדים בדואר.






ניתן היום,
כ"ז טבת תשע"ד, 30 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.















העז בית דין אזורי לעבודה 1884/08 מדינת ישראל נ' א.י.ל סלע 1991 בע"מ, יצחק סלע (פורסם ב-ֽ 30/12/2013)