פסקי דין על ש.א.ע.ר. חברה להנדסה (8392) בע"מ | פסקי דין על אינג' אליהו פבר חב' לבניין והנדסה אזרחית | פסקי דין על חשמל אלוני (אלוני חנוך) |

2124/01 א     03/11/2004




א 2124/01 ש.א.ע.ר. חברה להנדסה (8392) בע"מ נ' אינג' אליהו פבר חב' לבניין והנדסה אזרחית בע"מ , חשמל אלוני (אלוני חנוך)




1
בתי המשפט
א 002124/01
בית משפט השלום קריות
03/11/2004
תאריך:
כב' השופטת דגן אילת

בפני
:
ש.א.ע.ר. חברה להנדסה (8392) בע"מ

בעניין:
תובעת
מאג'ד בכרייה

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
1. אינג' אליהו פבר חב' לבניין והנדסה אזרחית בע"מ
- נדחה
2. חשמל אלוני (אלוני חנוך)

3. ג'מיל עואד - ניתן פס"ד
4. א.אי. חברה לבניין בע"מ - ניתן פס"ד

נתבעים
1. ד. בורנשטיין

2. תנעמי יקותי
אל
3-4 שאדי גנטוס
ע"י ב"כ עו"ד
פסק-דין

1. התביעה שבפני
הוגשה במקור נגד 4 נתבעים. נתבעת 1 הגישה הודעות צד ג'. ב 2.4.00 או בסמוך לכך נדחתה בהסכמה התביעה נגד נתבעת 1 (ומטבע הדברים ההודעה נגד הצדדים השלישיים). ביום 26.10.04 ניתן

פסק דין
נגד נתבעים 3-4 שלא התייצבו לדיון. משנשאר נתבע 2 הנתבע היחיד, תיקנה התובעת את סכום התביעה כנגד נתבע 2 והעמידה אותו על סך 50,000 ₪.

2. נתבע מס' 2 מר חנוך אלוני (להלן: "אלוני") קבלן חשמל במקצועו התקשר עם התובעת בהסכם מיום 24.12.96 לביצוע עבודות חשמל בבנינים ובקוטג'ים שבנתה התובעת עבור נתבעת 1. התמורה עליה הוסכם היתה סך של 60,000 ₪ לכל בנין מסוג a-6 וסך 9,000 ₪ לכל קוטג'. כן הוסכם כי תשולם תוספת בגין שינויים או עבודות נוספות ע"פ נספח ב' לאותו חוזה.

טענות הצדדים

3. ביום 10.8.95 נערך הסכם בין התובעת לנתבעת 1חברת פבר בע"מ (להלן: "פבר" ) לבניית 58 יחידות דיור ועבודות פיתוח במודיעין וביום 2.1.96 הורחב ההסכם לבניית 24 יחידות נוספות. באותו הסכם נקבע כי התובעת נותנת לפבר הרשאה בלתי חוזרת לשלם במקומה לספקים ו/או עובדים ו/או קבלני משנה ע"פ חשבונות מאושרים ולקזז ממנה בהתאמה את סכומים האלה. לטענת התובעת סויגה ההסכמה בין התובעת לנתבעת ביום 7.9.97 או בסמוך לכך באופן שככל שהתובעת מעוניינת שיבוצע תשלום מפבר לקבלני המשנה, תגיש על כך התובעת בקשות לפבר. כך, לטענתה, ביקשה באופן ספציפי בסיכום דיון מיום 5.10.97 להעביר לנתבע 2 סך 85,000 ₪ בגין שיקים ששילמה לו וחוללו. בקליפת אגוז טוענת התובעת כי כל מה שאין לגביו בקשה מיוחדת חתומה על ידה, אסור היה לפבר לשלם לקבלני המשנה בהם נתבע 2.

4. לטענת התובעת הגיש לה אלוני חשבון סופי ב21.9.97 ע"ס 212,552 ₪ ולאחר שבדקה אותו מצאה כי אלוני ביתרת חובה אצלה של 61,780 ₪ ועל כן החזירה לו את החשבון ללא תשלום. לטענתה פבר שילמה לאלוני סכום זה של 212,552 במלואו וקזזה ממנה ועל כן לכאורה חב לה נתבע 2 החזר בסך 274,332 ₪ ששולם לו ביתר.

5. לטענת אלוני אין כלל יריבות בינו לבין התובעת ואין כל עילה נגדו. לטענתו לא רק שהתובעת נתנה לפבר הוראה בלתי חוזרת בהסכם שביניהם לשלם ישירות לקבלני המשנה אלא שהתובעת עצמה הודיעה לאלוני שהסמיכה את פבר לשלם לו במקומה ומשכך, כל טענה על תשלום יתר יש להפנות, אם בכלל, לפבר ולא אליו. לגופו של ענין טוען אלוני כי בשלב מסוים נקלעה התובעת לקשיים, לא עמדה בלוחות הזמנים בהסכם עם פבר, ושיקים שמסרה לו החלו לחזור. כך חוללו שיקים בסך 85,000 ₪ וכתוצאה מכך הוסכם שאלוני יעבוד ישירות מול פבר. באותו זמן הודיעה פבר לתובעת שלא תעביר לתובעת כספים עד אשר תסגור התובעת את החשבון בגין העבודות עד לאותו שלב, עם אלוני. לטענתו התקיימו מס' פגישות מבלי שנתקבל כל הסכם. בעקבות כך החליטה פבר לפעול ע"פ ההסכם שבינה לבין התובעת לפרעון כל החובות של קבלני המשנה בהם אלוני. כל החשבונות הוגשו לפבר ומה שאושר על ידה שולם. לטענתו גם לא שולם לו כל הסכום שביקש. מכל מקום, החשבון הסופי כלל לא נערך עם התובעת אלא כאמור עם פבר ולטענתו הוא עומד ביתרת זכות שיש לשלם לו בסך 212,000 ₪.
הכרעה

6. לאחר ששמעתי את הצדדים, עיינתי בטענותיהם ובתשתית הראייתית הקבילה, דין התביעה להדחות. התובעת בחרה, וטעמיה עמה, להפסיק את התובענה נגד פבר, ה"מפר העיקרי" ע"פ הטענה, זה ששילם שלא כדין ותוך הפרת ההסכם עמה לקבלני המשנה.

7. התובעת היא חברה בבעלות מר גדבאן שריף. התובעת למעשה הביאה תצהיר אחד ויחיד של אותו שריף להוכחת תביעתה. היא בחרה שלא להביא לעדות ביחס לטענותיה נגד הנתבעים שנותרו בתיק את פבר שיכולו לשפוך אור על העובדות נשוא תביעתה. מדובר בעדות יחידה של בעל דין (חברה של אדם אחד) ו/או אדם המעונין בתוצאות המשפט שאין בצידה סיוע. בשים לב לכך שמי שיכול היה לשפוך אור על העובדות הנטענות (נציגי פבר) לא הוזמן להעיד, ובהתאם לסעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש] לא מצאתי להסתפק בעדות מנהל התובעת, ביחוד כשאני משוכנעת כי אילו היה מוזמן נציג פבר להעיד היה בכך משום חיזוק לעמדת אלוני והפרכת גרסת התובעת.

8. נראה כי מנהל הנתבעת מר שריף גדבאן לא חש צורך לשקול היטב הגשת תביעתו והמשך ניהולה נגד שאר הנתבעים לאחר הדחיה נגד הנתבעת הראשית. מר גאדבאן הינו חייב מוגבל באמצעים. מסתבר שתביעה נוספת שהגיש אותו גדבאן נגד אלוני בבית משפט השלום ברחובות נדחתה בהסכמה תוך חיובו של מר גדבאן בהוצאות שלא שילם עד עצם היום הזה. בית המשפט מתרשם כי התובעת ומנהלה ניהלו כאן הליכי סרק בידיעה כי גם אם תדחה התביעה והתובעת תחויב בהוצאות לא מן הנמנע שלא יהיה ממי לגבותן ובכך ניתן להטריח את הצד השני ובית המשפט מבלי לתת את הדין על כך בסופו של יום.

9. אני דוחה את טענת התובעת המרכזית בדבר הסכמתה המקורית בחוזה עם פבר לפיה פבר ישלמו כראות עינהם, שונתה בשני סיכומי פגישה מאוחרים. ראשית מדובר בהסכמה בלתי חוזרת שהיא ענין שורשי בחוזה. על מנת לשנות הסכמה בסיסית זו יש צורך במסמך בכתב מפורש המוסכם על שני הצדדים כי שונתה ההסכמה הבסיסית ואין די בשני פרוטוקולים מקריים הדנים בתשלום ספציפי בשלב זה או אחר לקבלן זה או אחר, כדי להעיד על שינוי ההסכמה הבלתי חוזרת. ובענין זה, בכתב הגנתה של פבר נאמר כי התובעת היתה זו שביקשה כי פבר תשלם ישירות לקבלני המשנה ובכל מקרה לאמור בדיונים ובסיכומים אין כל קשר לזכויות והחובות החוזיים שהוגדרו בחוזה בין התובעת לפבר. ענין זה לא רק שלא נסתר אלא הסכמת התובעת לדחות את התביעה נגד פבר מעיד כאלף עדים כי לתובעת אין כל טענה בדבר העברת הכספים הישירה לקבלני המשנה בהם אלוני. שנית, לא רק ששני המסמכים בדבר סיכום פגישה אינם משנים את התנאים הבסיסיים אלא שהצגת העובדות ע"י התובעת לקתה בגילוי טפח וכיסוי טפחיים. מהעדויות שהונחו בפני
(ומכִּתְבי טענות פבר שהתובעת מודה בהם, בשים לב לדחית התביעה) עולה תמונה אחרת ממה שמגלה התובעת בתביעתה. התמונה המצטיירת מטענות פבר היא כי התובעת לא עמדה בהתחייבויותיה כלפי פבר והעמידה את הפרויקט בסכנת התמוטטות. לפי טענות פבר לא עמדה התובעת בלוחות הזמנים, גרמה לליקויים בבניה ירודה ואף לא הצליחה לעמוד בתשלומים ששלמה עד אז לקבלני המשנה. בשל מצב דברים זה שהתובעת אחראית לו, הוחלט, בהסכמתה, כי פבר תפעיל את זכותה שבחוזה לשלם ישירות. נמצא אם כן שהמצב העובדתי היה שבתחילה שילמה התובעת לקבלני משנה ומשלא עמדה בתשלום החלה פבר לשלם בהסכמתה ולא שפבר שילמה מלכתחילה לקבלני המשנה וכביכול חל שינוי ע"פ סיכומים לפיהם רק אישור ספצפיפי מהווה היתר לתשלום ספציפי לקבלן ספציפי כטענת התובעת. כל שהוכח וברור מעל ספק הוא כי התובעת היא זו שהפרה את החוזה עם אלוני בכך שלא שילמה את המגיע לו במועד והשיקים שנתנה לו בסך 85,000 ₪ חוללו על ידה. גרסת פבר בכתבי הטענות נטענה גם ע"י אלוני ולא נסתרה כהוא זה.

10. לא זו אף זו, התובעת חשפה שני סיכומי פגישות בינה לבין פבר אך לא את מלוא ההסכמות. לאלוני אין נגישות ושליטה על הסכמות ספציציות כאלה ואחרות שלא נעשו איתו ושהתובעת בחרה לא להגיש. ככל שהדבר נוגע לו, הוא הגיש, כפי שנדרש לאחר הסתבכות התובעת, את חשבונותיו לפבר והיא שילמה מה שאישרה לאחר בדיקתה. מי שפיקח בפועל על העבודה שבוצעה היה ממילא חברת פיקוח מטעם פבר. מרגע שהעבודה בוצעה, נבדקה ע"י הגורם המפקח מטעם היזם שהוא הגורם המשלם לא ברור מה היריבות של התובעת כנגד אלוני ומכוח מה היא תובעת את אלוני.

עילת התביעה נגד אלוני לא הובהרה בכתב התביעה. אם הטענה היא שיש הפרת חוזה הרי שלא הוכח בכל דרך שאלוני הפר את החוזה שבינו לבין התובעת. להיפך, הוכח כי התובעת הפרה את החוזה עמו. אם התכוונה התובעת לטעון כי אלוני זכה בכספים מכוח עשיית עושר ולא במשפט הרי שגם טענה כזו (שכלל לא נטענה במפורש בכתב התביעה) לא הוכחה גם היא, לא עובדתית ולא משפטית.

11. התובעת לא הוכיחה בחשבונות חתומים ע"י פבר או מי מטעמו מה היו הסכומים שדרש אלוני ולא הוכיחה כמה שילמה פבר בפועל לאלוני. כל מה שהגישה התובעת כנספחים לתצהיר מנהלה מר גדבאן הם תרשומות ו/או חשבונות לא חתומים שלא ברור מי ערך אותם אך ברור שאין עליהם אישור פבר או אלוני ושלא רק שאין בהם כל ראיה לגבי אמיתות תוכנם אלא שמכוח ההתנגדות של אלוני לכל עדות שמיעה והרחבת חזית הם ממילא פסולים. התובעת הפליאה בחישובים ובמספרים שנקבה בסיכומים, טענות וסכומים שקצה קצהו של הנטל להוכחתם לא הורם. התובעת שכחה כי לא אלוני צריך להוכיח מה קיבל ומה לא קיבל אלא היא התובעת היתה צריכה להוכיח מה הוא הוא קיבל ומדוע לטענתה קיבל שלא כדין.

12. התובעת לא הוכיחה כי פבר שילמה סכומים לאלוני ביתר (ואילו היא עצמה היתה באמת מאמינה בטענתה זו, מן הסתם לא היתה מבקשת לדחות את התביעה נגד פבר), ולא הוכיחה כל נזק שנגרם לה כתוצאה מהתשלום הישיר לאלוני ע"י פבר. גם הטענות הסתמיות על פגיעה במוניטין שנטענו בתביעה נותרו ללא תשתית ראיתית כלשהי.

13. מכל הטעמים כשלעצמם ובמצטבר, התובעת לא הרימה את הנטל להוכחת תביעתה נגד נתבע מס' 2 .

14. אשר על כן התביעה נדחית בזאת. התובעת תשלם לנתבע 2 הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 10,000 ש"ח +מע"מ.

זכות ערעור למחוזי תוך 45 יום.

ניתן היום י"ט בחשון, תשס"ה (3 בנובמבר 2004), בהעדר הצדדים.

אילת דגן, שופטת








א בית משפט שלום 2124/01 ש.א.ע.ר. חברה להנדסה (8392) בע"מ נ' אינג' אליהו פבר חב' לבניין והנדסה אזרחית בע"מ , חשמל אלוני (אלוני חנוך) (פורסם ב-ֽ 03/11/2004)