פסקי דין על אברהם בן יוסף

24126-09/10 העז     01/01/2014




העז 24126-09/10 מדינת ישראל נ' אברהם בן יוסף








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו



הע"ז 24126-09-10 מדינת ישראל
נ' בן יוסף




בפני

כב' השופטת עידית איצקוביץ


בעניין:





המאשימה
מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד אלכס וויס



נגד


הנאשם
אברהם בן יוסף





הכרעת דין

1.
בפתח הדברים אודיע, כמצוות סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב-1982, כי החלטתי לזכות את הנאשם מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום, מחמת הספק.

2.
בהתאם לכתב האישום מיום 19/9/2010 הואשם הנאשם בהעסקת עובד זר שלא כדין, עבירה על פי סעיפים 2(א)(1) ו-(2) לחוק עובדים זרים התשנ"א-1991 (להלן: חוק עובדים זרים).

3.
לפי התיאור העובדתי שבכתב האישום, בתקופה הנזכרת היה הנאשם בעליו של משק תותים במושב גן חיים (להלן: האתר). ביום 12/2/2006 במהלך פעילות משטרת ישראל נמצא במקום עובד זר בשם
mangkorn phuhin

דרכון מספר:
n439325
(להלן: העובד). במועדים הרלבנטיים לכתב האישום לא היה העובד אזרח ישראל או תושבה ולא היה רשאי לעבוד אצל הנאשם (להלן גם: האירוע).

4.
במועד הקראת כתב האישום ביום 26/6/2013 כפר הנאשם בסעיפים 2-5 לכתב האישום וטען כי העובד מעולם לא עבד אצלו. באתר המדובר עובדים למעלה מששה בעלי אדמות המגדלים את פירות העונה וסביר שאותו עובד הועסק שלא כדין אצל בעל אדמה אחר.

5.
ראיות שנשמעו

מטעם המאשימה העידו רס"ל גב' טל עזרא (גומס) (להלן: רס"ל עזרא) ורס"ב מר אליהו ברהום (להלן: רס"ב ברהום).

כן הוגשו הראיות הבאות: דו"ח פעולה (מ/1), זכ"ד בעריכת רס"ל עזרא (מ/2), הזמנה לסור למשטרה (מ/3), דו"ח לעיכוב נתין זר בחשד לשהיה שלא כדין בישראל (מ/4), צילום דרכונו של העובד (מ/5), זכ"ד בעריכת רס"ב ברהום (מ/6), טופס הודעת חשוד (מ/7), ותעודת עובד ציבור בחתימת גב' זהבה קדוש (מ/8).


הנאשם העיד מטעמו.
לאחר שסיכמו הצדדים בעל פה, הועבר התיק להכרעה.

6.
המסגרת הנורמטיבית

סעיף 2 לחוק עובדים זרים מגדיר את העבירה של העסקה שלא כדין:



2.
(א)
מעביד שעשה אחד מאלה –



(1)
העביד עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל מכח חוק הכניסה לישראל והתקנות לפיו;
(תיקון

(2)
העביד עובד זר בניגוד להוראות סעיף 1יג, ובלבד שהמעשה אינו נכלל בין המעשים המפורטים בסעיף קטן (ב);
(תיקון מ


20
דינו...

סעיף העבירה הנטענת, 1 יג' לחוק עובדים זרים, כנוסחו בעת האירוע, קרי, טרם תיקון מס' 12, קבע בס"ק (א)-(ג):

(א)
לא יקבל אדם עובד זר לעבודה, אלא אם כן התיר הממונה בכתב את העסקתו של העובד הזר אצל אותו מעביד, ובהתאם לתנאי ההיתר; היתר כאמור יכול שיהיה למכסה מסוימת של עובדים זרים שיועסקו אצל אותו מעביד או לפי רשימה שמית.
(ב)
היתרים לפי סעיף זה יינתנו בשים לב, בין השאר, למאפייני שוק העבודה בענפי העבודה ובאזורי ההעסקה השונים.
(ג)

הוראות סעיף זה לא יחולו על העסקתו של עובד מסוג שהשר ושר הפנים קבעו לפי סעיף 2(ג) בחוק הכניסה לישראל.


7.
עובדות המקרה הנטענות

הפעילות המשטרתית המתוארת בכתב האישום נעשתה על-ידי רס"ל עזרא, החתומה על דו"ח הפעולה (מ/1) והשוטרים רונן שלום ורונן שביב (להלן לגבי כולם: השוטרים). בדו"ח הפעולה נכתב כי במהלך פעילות יזומה מיום 12/2/2006 לאיתור עובדים זרים השוהים בישראל שלא כחוק, הבחינו השוטרים בעובדים שעסקו בקטיף תותים. בין העובדים הללו נצפו שניים בעלי חזות זרה, אשר הבחינו בשוטרים ומיד החלו ללכת לכיוון גבעה עם סבך. השוטרים עקבו אחריהם עם הרכב ובצעו שם סריקות. לאחר מספר דקות הבחינו באחד הנתינים הזרים מתחבא בסבך מאחורי גזע עץ. השוטרים נגשו אליו והזדהו, וביקשו ממנו להזדהות. העובד טען שדרכונו לא נמצא עליו אלא במקום מגוריו – אוטובוס בתוך המשק. השוטרים ביקשו ממנו להילוות אליהם, הוא נכנס לניידת והם ביצעו סריקה נוספת של האזור. בהמשך הגיעו לאוטובוס ואז הציג העובד את דרכונו. בבדיקה שערכו השוטרים מול נציג משרד הפנים גארי אליאס נמצא "כי ברח מנתיב העשרה". העובד עוכב, ובהמשך הועבר למתקן הגירה מרכז בנתב"ג להמשך טיפול משרד הפנים. העובד טען בפני
השוטרים כי הועסק על-ידי אברהם בן יוסף
כעשרה ימים.

בזכ"ד מאותו היום (מ/2) נכתב כי לאחר שסיימו השוטרים לאסוף את ציודו של העובד מהאוטובוס במשק הבחינו בבעל המקום, קרי, הנאשם. לאחר שהזדהו בפני
ו הסבירו לו כי באתר נמצא עובד לא חוקי. הם הצביעו על המקום בו הבחינו באותו נתין זר עובד, ושאלו את בעל המקום האם זהו המשק שלו. לאחר שזה השיב בחיוב ולאחר שהזדהה, נמסרה לו הזמנה לסור למשטרה.


בהודעת הנאשם מיום 16/2/2006 (מ/7) שניתנה בפני
רס"ב ברהום אמר הנאשם כי איננו מכיר את העובד הזר, וכי השוטרים לא היו בשטח שלו. לשאלת רס"ב ברהום האם יש משק תותים הצמוד למשק התותים שלו, ענה הנאשם כי צמוד לא, אבל בכפר עצמו יש (ש' 30 במ/7). עוד אמר הנאשם כי ישנם שני אוטובוסים בתוך שדה התותים שמשמשים למחסה בזמן הגשם (שם, ש' 35-36).
הנאשם חזר ואמר שהעובד לא נעצר במשק שלו ואין לו מושג כיצד הגיע לאוטובוס, וכן שהוא (העובד) שיקר כשאמר שעובד אצלו (שם, ש' 40, 45).

8.
העדויות

רס"ל עזרא העידה כי היתה באתר באירוע המתואר בכתב התביעה, והיא שערכה את דוח הפעולה, זכ"ד ודו"ח עיכוב נתין זר.
בתשובה לשאלת הנאשם כיצד ידעה שמדובר היה במשק שלו, השיבה כי הנתין הזר אמר שהוא עובד בשבילו (עבור הנאשם – ע.א.). בהמשך, כאשר היו במשק הבחינו בנאשם במקום.
לשאלה כיצד בדקה כי המשק הוא אכן משק התותים של הנאשם ענתה כי לא בדקה, וכן שהאירוע היה בשנת 2006 ושהיא לא יכולה לומר. בתוך כך ציינה כי בזכ"ד שכתבה אישר לה הנאשם כי זהו המשק שלו.

רס"ב ברהום, שחקר את הנאשם, השיב בעדותו כי לא היה בשדה שלו (של הנאשם) וכי לא ראה את העובד במו עיניו.

הנאשם העיד כי הוא העסיק עובדים זרים, אך עובדים חוקיים. הוא לא מכיר את העובד, ולא היה באתר בשעת הביקורת ביום 12/2/2006 כיון שהיה בסידורים. כשחזר למקום (בעקבות שיחת טלפון שאיננו זוכר ממי) יצא לכיוון השוטרים משום שקראו לו. כאשר פגש את השוטרים נאמר לו שתפסו את העובד אך הוא לא ראה אותו ולא נאמר לו באיזו חלקה בדיוק נצפה אותו נתין זר עובד (עמ' 10-11 לפרוטוקול).
בחקירה הנגדית של הנאשם שאל ב"כ המאשימה האם קיים משק תותים של מישהו אחר סמוך למשק התותים. הנאשם השיב כי יש תותים בכל הכפר ושהחלקות לא כל כך צמודות (עמ' 11 לפרוטוקול ש' 17-23).
לשאלה מדוע אישר הנאשם כי מדובר במשק שלו כאשר נשאל (מ/2) השיב כי אכן יש לו משק באתר, אך לא נשאל לענין החלקה (עמ' 12 לפרוטוקול, ש' 12).
לשאלה כיצד הגיעו חפציו של העובד לאוטובוס שהציב הנאשם בשדה (משם לקח העובד את חפציו האישיים ואת הדרכון ביום האירוע) הסביר כי הציב בשדה אוטובוסים שישמשו מחסה מהגשם, כיון שמגוריהם של עובדיו רחוקים. יתכן שאותו עובד זר עבד עבור שכן של הנאשם ושם את חפציו באוטובוס (עמ' 14 לפרוטוקול, ש' 12-21).


9.
טענות ב"כ הצדדים בסיכומים:

ב"כ המאשימה חזר ואמר כי העובד המדובר נתפס כשעסק בקטיף תותים במשק של הנאשם, לאחר שניסה לברוח מהמקום. דרכונו וחפציו נמצאו באוטובוס שמוצב בשטח של הנאשם. לעובד לא היתה אשרה כדין ולנאשם לא היה היתר העסקה עבורו. ב"כ המאשימה ציין כי מתקיימת בענייננו החזקה שלפיה כאשר נתפס עובד בלתי חוקי במשק של הנאשם אזי עובר אליו הנטל לסתור את החזקה – נטל שהנאשם לא עמד בו.

הנאשם מנגד חזר ואמר כי לא הוכח שהעובד הועסק על ידו ונתפס בחלקת התותים שלו. אין לו אפשרות לבדוק מי נכנס לאוטובוסים שהציב בשטח. גם כאשר השוטרים תשאלו אותו הם לא לקחו אותו לחלקה בה נתפס העובד, אילו היו עושים כן היה הנאשם יכול להוכיח להם שלא מדובר בחלקה שלו. לפיכך ביקש הנאשם לזכות אותו.

10.
העסקת העובד בניגוד להיתר - קיום יסודות העבירה

על מנת להרשיע אדם בעבירה על פי סעיף 2(א) לחוק עובדים זרים, צריכים להתקיים יסודות העבירה שהם: קיומם של יחסי "העבדה" בין המעסיק - הנאשם ובין העובד הזר, היינו יחסי עובד-מעביד וכן, שהמעביד העסיק עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל מכח חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, או שהוא העסיק עובד זר בניגוד לסעיף 1יג לחוק עובדים זרים – קרי, בלא היתר כדין.
מרכיבים עובדתיים אלו טעונים הוכחה, כאשר מידת ההוכחה הנדרשת בהוכחת יסודות העבירה היא, כבכל עניין פלילי, "מעבר לספק סביר".

נטל השכנוע במשפט הפלילי מוטל על התביעה, הנושאת בעול הוכחת האשמה ואין היא יוצאת ידי חובה זו, אלא אם כן יש בחומר הראיות כולו, בין זה הבא מטעמה ובין זה הבא מטעם ההגנה, כדי להוכיח את כל יסודות העבירה מושא האישום, במידה של למעלה מספק סביר (י' קדמי, על הראיות, חלק ג', הוצאת דיונון, מהדורה 2004, ע' 1440; סעיף 34 כב' (א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 להלן: חוק העונשין).
עם זאת, קיימות במשפט הפלילי חזקות משפטיות (חזקה שבחוק או חזקה שבעובדה) המעבירות את נטל ההוכחה מן הצד המאשים אל הצד הנאשם ומשהועבר נטל ההוכחה אל כתפי הנאשם, די בכך שהנאשם יעורר ספק סביר בגרסת המאשימה על מנת שיזוכה מכל אשמה.

ב"כ המאשימה מסתמך, בין היתר, על החזקה שלפיה:

כאשר עובדים נמצאים בשטח השייך או נמצא בשימוש של בעל מקרקעין או מי שמחזיק בהם או, הבא מכוחו, קמה חזקה לפיה לעובדים קיים קשר של יחסי עובד מעביד עם אותו מחזיק במקרקעין, אלא אם יוכח אחרת ע"י המעסיק.

ראו ת"פ (ב"ש) 1018/04 משרד התעשייה המסחר והתעסוקה נ' ניר עם כהן ירקות אגודה שיתופית חקלאית (14/11/2006) אשר אושר בבית הדין הארצי לעבודה בע"פ (ארצי) 13/07 ניר עם כהן ירקות אגודה שיתופית חקלאית נ' משרד התעשייה המסחר והתעסוקה (6/9/2009).

חזקה זו אף נקלטה בדין בחוק עובדים זרים לפי תיקון מס' 15 תשע"ב-2012 (שאמנם אינו רלבנטי לענייננו), הקובע:

4א.
יראו מחזיק במקרקעין כמי שמעביד עובד זר שנמצא עובד במקרקעין, אלא אם כן הוכיח המחזיק אחרת.



11.
האם הוכחו יסודות העבירה?

הוכח כי ביום האירוע, 12/2/2006, נמצא באתר העובד, שלא היה אזרח ישראל או תושבה. בהתאם לתעודת עובד ציבור – מ/8, שתוכנה לא נסתר, לא היה לעובד באותו מועד רישיון עבודה בתוקף, בוודאי לא על שם הנאשם.
הנאשם חולק על כי העובד נתפס בשטח שלו, ועל קיום קשר כלשהו ביניהם.
אין חולק כי הנאשם לא עומת ולא נפגש עם העובד באותו היום – למרות שלכאורה לא הייתה כל מניעה לעשות זאת – ואף לא לאחריו במסגרת ההליך. כמו כן אין חולק כי השוטרים לא לקחו את הנאשם למקום בו נתפס העובד עת שעסק בקטיף התותים. במסמך מ/2 כתבה רס"ל עזרא:
הבחנו בבעל המקום, הזדהינו בפני
ו כאנשי משטרה... שאלנו אותו אם זה המשק שלו והצבענו לכיוון המשק שבו הבחנו בנתין עובד ובעל המקום אמר שכן...


מכאן, שהנאשם לא הובא למקום הפיזי הספציפי בו נצפה העובד, אלא שהשוטרים רק הצביעו לאותו כיוון בלבד, שאיננו ידוע. ממסמך מ/2 עולה כי הנאשם הבעלים של שטח לגידול תותים. בהודעת החשוד (מ/7) הוא נשאל האם יש משק תותים הצמוד למשק שלו, והשיב כי "צמוד צמוד לא, בכפר עצמו יש" (עמ' שני להודעת החשוד, ש' 30). בחקירתו וחזר ואמר הנאשם כי "יש תותים בכל הכפר. צמוד זה נקרא אחד ליד השני. החלקות לא כל כך צמודות" (עמ' 11 לפרוטוקול, ש' 20-23).
תשובת הנאשם מעוררת אצלי ספק האם העובד נתפס במשק תותים שבבעלות הנאשם. כמו כן, בהתאם לאמור במ/2 לא ניתן לשלול כי הכיוון אליו הצביעו השוטרים בפני
הנאשם היה גם לחלקות נוספות. מאחר שהתיאור במסמך מעורפל, אין אפשרות לומר בוודאות מי הבעלים של השטח.

לצורך הוכחת האשמה, על המאשימה להביא ראיות מוחשיות לגבי ההתקשרות המשפטית ועבודת העובד אצל הנאשם. הוכחות אלה לא קיימות בענייננו, שבו מתעורר ספק לענין שאלת המקום בו נצפה העובד קוטף תותים (ומכאן שלא קמה החזקה לה טען ב"כ המאשימה). אף לא הוכח כי העובד הועסק על ידי הנאשם או התקשר עמו בכל התקשרות שהיא הן במועד האירוע והן בכלל.
נוכח האמור הגעתי למסקנה, כי לא הוכחו במידה הנדרשת במשפט הפלילי היסודות העובדתיים של העבירה.

12.
לסיכום


המסקנה העולה מן האמור לעיל היא כי המאשימה לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח, מעל לכל ספק סביר, את אשמתו של הנאשם. על כן, התוצאה היא כי יש לזכות את הנאשם מן העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

בהתאם להוראות סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982, יש לקרוא את הכרעת הדין בפומבי.
לפיכך, אני מודיעה שאקרא את הכרעת הדין ביום 28/1/2014 בשעה 8:50.
עם זאת, אני מבקשת מהמזכירות לשלוח לצדדים את הכרעת הדין בדואר, ומבהירה כי הצדדים אינם חייבים להתייצב בבית הדין ביום
28/1/2014 לשם שמיעת הכרעת הדין.

עידית איצקוביץ
שופטת
13.
הצדדים רשאים להגיש ערעור בפני
בית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 45 ימים מתאריך המצאת פסק הדין.
ניתנה היום,
כ"ט טבת תשע"ד,
01 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.












העז בית דין אזורי לעבודה 24126-09/10 מדינת ישראל נ' אברהם בן יוסף (פורסם ב-ֽ 01/01/2014)