פסקי דין על יאיר לרנר | פסקי דין על /ת |

879-10/13 פל     02/01/2014




פל 879-10/13 מדינת ישראל נ' יאיר לרנר, /ת




לך






בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה

פ"ל 879-10-13 מדינת ישראל
נ' לרנר



02 ינואר 2014





בפני
כב' השופטת טל אוסטפלד נאוי


המאשימה
מדינת ישראל

נגד

הנאשם
יאיר לרנר



נוכחים:
ב"כ המאשימה – עו"ד
ברנע
ב"כ הנאשם/ת
– עו"ד לוי

הנאשם/ת
–
אין הופעה

פרוטוקול
החלטה
בפני
בקשת בא כוח הנאשם כי אפסול עצמי מלשבת בדין.


כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות כדלקמן:
1. מתן רשות לאחר לנהוג ברכב ללא רישיון נהיגה/בלתי מורשה, בניגוד לסעיף 10(ב) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א- 1961.
2. מתן רשות לאחר להשתמש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, בניגוד לסעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] תש"ל- 1970.

נטען בכתב האישום כי הנאשם הינו בעליו של אופנוע מסוג הונדה (להלן: "הרכב"). הנאשם התיר לאחר, ריצ'מן יהלל אל-בר (להלן: "הנהג"), אשר אינו מורשה לנהיגה, לנהוג ברכבו. נטען כי הנהג, נהג בקלות ראש, בשכרות, ללא קסדה, כשהוא נוסע על המדרכה, לא ציית להוראות שוטר שהורה לו לעצור וניסה להימלט.

כנגד הנהג הוגש כתב אישום (פ"ל 875-10-13) המייחס לו עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, נהיגה בשכרות, נהיגה בקלות ראש, אי ציות להוראות שוטר, נהיגה על המדרכה, נהיגה ללא קסדה, שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף וגרימת נזק לרכוש או לאדם. שמיעת תיק זה נקבעה אף היא בפני
.

טוען הסנגור, כי פני שני הנאשמים לכפירה ובכוונת ההגנה להעיד את הנהג לטובת הנאשם בתיק זה.
משכך, קיים לטענתו חשש למשוא פנים ודעה קדומה והדבר יפגע באמינותו.

ב"כ המאשימה מתנגדת לבקשה, טענה כי מדובר בשני אירועים סמוכים אך נפרדים בעלי סעיפי אישום שונים וגם אם בית המשפט לא ייתן אמון בעדות אחת, אין זה מחייב ומשפיע על התיק השני.

דיון
לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים הנני סבורה שאין מקום להיענות לבקשה.
מדובר בשני אירועים שונים אשר במקרה סמוכים במועדים זה לזה. הנאשם בתיק זה, כך נטען, התיר לנהג לנהוג ובתיק האחר מואשם הנהג כי נהג בשכרות, ללא רישיון נהיגה ועוד.

סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד 1984,

הדן בעילות פסילת שופט קובע:
"(א) שופט לא ישב בדין אם מצא, מיוזמתו או לבקשת בעל דין, כי קימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט".
הסנגור טוען לחשש עתידי למשוא פנים. חשש סובייקטיבי עתידי אינו עילת פסלות כאשר המבחן הינו אובייקטיבי. באין כל טענה ממשית וספציפית הרי שאין לקבל את הבקשה.
וכך נקבע בבשא 2826/12 מייק ואן קול נ' מדינת ישראל
:
"המבחן לפסילת שופט הוא חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים (ראו סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984
). בהקשר זה, לא די בחוסר שביעות רצון של בעל-הדין מהחלטות שניתנו על-ידי בית המשפט ומאופן התנהלות הדיון לפניו (ראו גם
בש"א 4521/11
אוזן נ' "כלל" חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 27.6.2011)). אף לא די בתחושה סובייקטיבית של חוסר-אמון."

ראה גם:
עפ 9252/12

יצחק אדמוני נ' מדינת ישראל

:
"יוער כי תחושתו הסובייקטיבית של המערער כי בית המשפט מתנהל כלפיו במשוא פנים, אין בה, כשלעצמה, כדי להקים עילה לפסילתו של בית המשפט. על מנת שתקום עילת פסלות על המערער להראות כי מתעורר, בנסיבות העניין, חשש ממשי ואובייקטיבי למשוא פנים (ראו למשל:
ע"פ 1479/07

נומדר נ' מדינת ישראל

(לא פורסם, 21.3.2007))."

כאמור, על המבקש להצביע על חשש ממשי ואובייקטיבי, וכזה לא נראה.
דומה הדבר לכתב אישום בו מואשמים מספר נאשמים. גם שם אין השופט פוסל עצמו מלדון בעניינו של אחד הנאשמים.
וכך נקבע:
"... אין לומר ככלל... כי בכל פעם ששופט הדן בעניינם של כמה שותפים... מרשיע את אחד הנאשמים וגוזר את דינו חייב הוא לפסול את עצמו מלהמשיך ולדון בעניינם של המעורבים האחרים..."

(ע"פ 17/96, יעקב קדמי, על סדר הדין בפלילים, חלק שני, הליכים שלאחר כתב אישום, הדין בראי הפסיקה, עמוד 1180).
לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.
<#2#>
ניתנה והודעה היום א' שבט תשע"ד, 02/01/2014 במעמד הנוכחים.


טל אוסטפלד נאוי
, שופטת








כתב האישום הוקרא לנאשם/ת
, ונשאל/ה
מה התשובה לאישום:
תשובת הנאשם/ת
הסנגור:
בעניינו של האחר, יש פגישה ביום
13.21 אני אנסה לכרוך את התיק הזה באותה פגישה.
התיק הנוסף קבוע ליום
29.1.14.
מבקש דחיה ליום 29.1.14.
החלטה

קובעת להקראה ליום 29.1.14 שעה 9.00.

התייצבות הנאשם חובה.
<#3#>

ניתנה והודעה היום א' שבט תשע"ד, 02/01/2014 במעמד הנוכחים.


טל אוסטפלד נאוי
, שופטת

סיגי









פל בית משפט לתעבורה 879-10/13 מדינת ישראל נ' יאיר לרנר, /ת (פורסם ב-ֽ 02/01/2014)