פסקי דין על יוסף בראל | פסקי דין על רשות השידור | פסקי דין על מר אהוד אולמרט - שר התמ"ת | פסקי דין על מדינת ישראל ואח' |

16964/04 בשא     03/11/2004




בשא 16964/04 יוסף בראל נ' רשות השידור, מר אהוד אולמרט - שר התמ"ת, מדינת ישראל ואח'




בעניין:

1



בתי המשפט


בית הדין האזורי לעבודה בירושלים
בשא016964/04


בפני
:
כב' השופטת אורנית אגסי
נציג מעסיקים מר אהרון עמית
נציגת עובדים הגב' יעל רייכמן
תאריך:
04/11/2004




בעניין:
יוסף בראל



ע"י ב"כ עו"ד
יוסף ארנון
ועו"ד אמיר שלום

המבקש


נ
ג
ד


1. רשות השידור

2. מר אהוד אולמרט - שר התמ"ת
3. מדינת ישראל


בשם כולם ע"י
ב"כ עו"ד רוקסנה שרמן-למדן
מפרקליטות מחוז ירושלים


המשיבים



החלטה

1.
לפנינו בקשת המבקש כי ינתן צו מניעה זמני כנגד המשיבים אשר יורה להם להימנע מפעולותיהם להפסקת עבודתו של המבקש כמנהל כללי של רשות השידור
, ובפרט ימנע את היוועצות המשיב 2
עם מליאת רשות השידור
אשר זומנה לישיבת היוועצות ליום
4.11.04 בשעה 18:30 במשרדי המשיב 2 בירושלים.

2.
המבקש הגיש את בקשתו לבית הדין ביום 3.11.04, ודיון בבקשה במעמד הצדדים התקיים היום. המשיבים הגישו את תשובתם לבקשה בכתב וב"כ השלימה טיעוניה המשפטיים במעמד הדיון ואף ניתנה אפשרות לב"כ המבקש להשלים טיעוניו המשפטיים.


במהלך טיעוניה הודיעה ב"כ המשיבים כי אין כל צורך לחקור את המבקש על תצהירו שכן לטענתה העובדות המפורטות בתצהירו צריכות להבחן על ידי הרשות המנהלית המוסמכת ואין בית הדין או הצדדים צריכים להידרש לטענות העובדתיות המפורטות על ידי המבקש בתצהירו, שכן בפני
בית הדין עומדות שאלות משפטיות בלבד, אשר אינן צריכות להיסמך על התצהיר המפורט של המבקש.

על כן, בדיון שהתקיים בפני
נו, השלימו הצדדים את טיעוניהם המשפטיים לענין הבקשה.

3.
בקליפת אגוז נפרט את הרקע העובדתי לבקשה המונחת בפני
נו.

א.
המבקש משמש כמנכ"ל רשות השידור
במינוי זמני החל ממרץ 2002 ובמינוי קבוע עליו החליטה ממשלת ישראל ואשר פורסם ברשומות החל מיום 2.6.02, ותקופת מינויו אמורה להסתיים ביום 1.6.2007.

יואר כי המבקש הינו עובד רשות השידור

זה יותר מ-47 שנים.


ב.
המשיב 2, השר אהוד אולמרט, מ"מ ראש הממשלה ושר התמ"ת, הינו בין יתר
תפקידיו השר הממונה על רשות השידור
ועל כן הינו זה אשר אחראי על תפקודה של הרשות על פי חוק רשות השידור
, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק רשות השידור
").

ג.
ביום 28.9.04 הודיע המשיב 2 למבקש כי נוטה הוא לעשות שימוש בסמכותו על פי סעיף 23א.(א)(3) לחוק רשות השידור
ולהמליץ בפני
הממשלה על הפסקת כהונתו כמנכ"ל. במכתב זה פירט המשיב 2 את הטענות כנגד המבקש ואיפשר לו להגיב עליהם בכתב עד ליום 12.10.04 ובעל פה יתקיים שימוע לא יאוחר מיום 19.10.04.

ד.
המבקש פנה לקבלת ארכה להגשת תגובתו בשל הזמן הקצר שניתן לו לגבש את טיעוניו לכוונת השר להמליץ לפטרו, אולם בקשה זו נדחתה על ידי המשיב 2 ופניה ליועץ המשפטי לממשלה לא נענתה. על כן בצר לו פנה המבקש לבג"ץ לקבלת ארכה להכנת תגובתו, וכב' השופטת נאור דחתה את הבקשה לצו ביניים
וקבעה את העתירה ליום 25.10.04. משכך, ומאחר שמועד הדיון בעתירה נקבע לאחר מועד הגשת התגובה שהיה על המבקש ליתן, התאיין הצורך בקבלת אורכה והמבקש הגיש את תגובתו המפורטת על ידי בא כוחו למשיב 2 ביום 18.10.04.

ה.
כמו כן,
התייצב המבקש בפני
המשיב 2 לשימוע בעל פה ביום 19.10.04 וטען את טיעוניו בעל פה והמשיב 2 אף איפשר למבקש להשלים את טיעוניו וליתן הבהרות לתגובתו מ-18.10.04 ואלו הוגשו על ידי המבקש למשיב 2 ביום 24.10.04.

ו.
המשיב 2
קיבל החלטה לאחר עיון
ושמיעת טיעוני המבקש לפיה, מבקש הוא להיוועץ בחברי מליאת רשות השידור
בהתאם לסעיף 23.א(א)(3) לחוק רשות השידור
וזימן את חברי המליאה בהזמנה שנשלחה אליהם ביום 31.10.04 לכינוסה של ישיבת מליאה ליום 4.11.04 בשעה 18:30 . להזמנה זו צירף המשיב 2 את מכתבו למבקש, מכתבי המבקש אליו, פרוטוקול ישיבת השימוע ומכתב היועץ המשפטי של משרד התמ"ת על נספחיו אל המשיב 2 מיום 31.10.04.

ז.
לאור האמור, הגיש המבקש את בקשתו המפורטת בו העלה טיעונים רבים כנגד המשיבים אשר נדון בהם בתמצית ובקצרה בהחלטה זו.

4.
עיקר טענות המבקש כנגד המשיבים כפי שנטענו בפני
נו בכתב ובעל פה הן:

א.
המשיב 2 גיבש זה מכבר את דעתו ועמדתו כנגד המבקש ובשל כך אין בסמכותו וביכולתו לקיים את השימוע
בעניינו של המבקש,
ב"לב פתוח ונפש חפצה" כפי שנדרש לעשות בעל תפקיד בעת הוא בא לשקול ולשמוע את טיעוני המבקש אשר עשוי להיפגע מהחלטתו.

ב.
התנהגותו של המשיב 2 כלפי המבקש הינה חלק ממסע התנכלות שהוא מנהל כנגד המבקש ועל כן פעולתו מהווה פעולה שרירותית חסרת תום לב והתנכלות למבקש.

ג.
התנהגות המשיבים אינה התנהגות בגדר הפררוגטיבה הניהולית שכן היא נעשית בניגוד להוראות הדין וחורגת ממתחם הסבירות.

ד.
המשיב 2 אינו מוסמך לזמן את מליאת רשות שידור, שכן המוסמך לעשות כן יו"ר המליאה או מ"מ המליאה, ולשר אין סמכות כלל ועיקר לכנס את המליאה.

ה.
לחילופין, אף אם מוסמך המשיב 2 לזמן את מליאת רשות השידור
לישיבה שלא מן המנין בעניינו של המבקש, הרי שלא ניתן זמן סביר לחברי המליאה להתארגן לקיומה של הישיבה וזאת בניגוד לקבוע בסעיפים 7א' ו-21 לסדרי עבודת מליאת רשות השידור
כפי שאושרו על ידי מליאת רשות השידור
ביום 17.3.97.

ו.
לאור האמור, מבקש המבקש כי ידחה מועד הישיבה של מליאת רשות השידור
בעניינו לפחות ב-14 יום על מנת לאפשר לחברי המליאה ואף למבקש ללמוד ולהתארגן לישיבת המליאה אשר תדון בעניינו.

ז.
בנוסף, בבקשה טען המבקש, כי אף אם קיימת חובת היוועצות של המשיב 2 עם המליאה, אזי שיש ליתן למבקש להשמיע את תגובתו לכלל טענות המשיב 2 כפי שהם עולות מהמסמכים שהועברו לחברי המליאה.





5.
ואילו הן טענות המשיבים כפי שעלו בכתב התגובה ובדיון שהתקיים בפני
נו:

א.
דין הבקשה להידחות על הסף, שכן בהעדר עילה לכאורה בהיותה של הבקשה מוקדמת, שכן בעניינו של המבקש לא נתקבלה כל החלטה להעבירו מתפקידו ואין בית הדין מתערב בפעולות רשות המנהלית במסגרת השלבים המוקדמים טרם קבלת החלטת הרשות המנהלית.

ב.
פנייתו של המבקש לבית הדין משמעה חסימת הרשות המנהלית להפעיל את סמכויותיה לפי הוראות סעיף 23 לחוק רשות השידור
ונוגדת את הסמכות שניתנה לשר.

ג.
לענין טענות המבקש בפגיעה בזכות השימוע, עושה המבקש
שימוש לרעה בהליכי משפט שכן טען הוא את טענותיו לענין השימוע בבג"ץ ומשבית המשפט העליון דחה בקשתו לצו ביניים, אין כל מקום להעלות טענות אלה בפני
בית הדין בבקשה זו.

ד.
זאת ועוד, יובהר כי, המשיב איפשר למבקש להגיש את טיעוניו וזה עשה כן הן במכתב ארוך ומפורט של בא כוחו והן בשימוע שנערך בפני
ו ואף בשל כך אין כל מקום לקבל את טענות המבקש כנגד הליך השימוע שנעשה על ידי המשיב 2.

ה.
זימון מליאת רשות השידור
על ידי המשיב 2 נעשה בהתאם לסמכותו על פי סעיף 23.א(א)(3) לחוק רשות השידור
המחייב את השר בטרם הגשת הצעתו בפני
הממשלה לפיטורי המבקש להיוועץ עם מליאת רשות השידור
.

ו.
טענות המבקש בענין קוצר הזמן לפני דיון ההיוועצות שנקבע למשיב 2 עם מליאת רשות השידור
ליום 4.11.04 אין לה מקום, טענה זו אינה צריכה להעלות על ידי המבקש ובכל מקרה מועד הזימון נעשה כדין ובזמן סביר לשם לימוד החומר על ידי חברי המליאה, על כן אין בכך כדי להעיד על חוסר סבירות קיצונית בקביעת מועד כינוס המליאה ליום 4.11.04.


ז.
לאור כל הטיעונים דלעיל, יש לדחות את בקשת המבקש ולאפשר את קיומה של
כינוס מליאת רשות השידור
עם המשיב 2 בעניינו של המבקש ב-4.11.04.

הכרעה
:
6.
סמכות המשיב 2 לדון בעניינו של המבקש

כפי שפרטנו, טען בפני
נו המבקש כי אין המשיב 2
יכול להיות זה אשר יחליט בשאלת המשך כהונתו של המבקש בתפקידו שכן הינו פסול לעשות כ,ן הן בשל היותו מעורב אישית כנגד המבקש והן בשל העובדה כי המשיב החליט זה מכבר ומראש כי יש להדיח את המבקש מתפקידו כמנכ"ל. בשל דעתו זו אין באפשרותו לערוך למבקש שימוע הוגן תוך שמיעת טענותיו "בלב פתוח ונפש חפצה".
חוק רשות השידור
היקנה לשר הממונה על חוק זה ובעניינו המשיב סמכויות ובין היתר היקנה המחוקק לשר הממונה על חוק זה למנות או להעביר מתפקידו את מנכ"ל רשות השידור
כפי שנקבע בסעיפים 23 ו- 23.א לחוק.

סעיף 23.א(א) לחוק רשות השידור

קובע כדלקמן:
"מינויו של המנהל הכללי יהי לחמש שנים, אך משרתו תתפנה לפני כן אם ארע אחד מאלה:
(1) ....
(2) ....
(3) הממשלה החליטה להעבירו מתפקידו , לפי הצעת השר לאחר שהתייעץ עם המליאה, או לפי הצעת המליאה שנתמכה לפחות על ידי עשרים ואחד חברי המליאה."


לאור האמור סמכותו של המשיב 2 לבדוק אפשרות של שקילת העברת המנכ"ל מתפקידו נתונה אף לו מכח החוק.
תפקידו של המשיב 2 כשר הממונה על רשות השידור
הוא בין היתר לבקר לבדוק ולהיות מעורב בתיפקודה של הרשות ןמנהלה ואך טבעי הוא כי אם ימצא בשל עובדות או נתונים שיתקבלו בידיו, מתוקף תפקידו, כי יש לשקול העברת המנכ"ל מתפקידו , הוא זה היחידי המוסמך, בנוסף למליאת רשות השידור
להעלות אפשרות זו בפני
הממשלה.

לאחר עיון בעובדות שנפרסו בפני
נו בבקשה ובתצהיר הנילווה לה, לא מצאנו כי יש לראות במעורבותו של המשיב 2
כשר הממונה על פעילותה של הרשות, או בטיעון המבקש כי אמר דברים אלו או אחרים כנגד המבקש, בכדי לקבוע כי יש למשיב 2 קושי אוביקטיבי לשמוע את טיעוניו של המבקש בשימוע אשר נערך לו ב"לב פתוח ונפש חפצה".

השימוע אותו ערך המשיב 2 למבקש הינו הליך מקדמי ביותר עוד בשלב ההתחלתי של ההליך ולמרות שסעיף 23.א
לחוק רשות השידור
אינו מחייב קיומו של הליך שימוע טרם יפנה המשיב 2 להתייעץ עם מליאת רשות השידור
ואף בטרם ימליץ על העברתו מתפקידו לממשלה ,איפשר המשיב 2 למבקש להשמיע את טענותיו ואין אנו רואים כל מקום לתקוף הליך זה שביצע המשיב 2.

לא זו אף זו, מנקבע כי המשיב 2 הוא השר הממונה על רשות השידור
היינו, על פעילותה ופועל יוצא מכך על מנהליה ובפרט על המבקש,
אין כל מקום כי בשל כפיפותו של המבקש
למשיב 2 יפסל זה מלערוך שימוע למבקש , אף אם יש לו למשיב 2 דברים רבים על ליבו כנגד המבקש, שכן עושה הוא זאת מתוקף תפקידו .(ראה לענין זה ע"ע 1340/01 הובר נ' מ.י.)

7.
טענו המשיבים בפני
נו כי דין הבקשה להידחות על הסף בשל היותה מוקדמת ובהעדר עילה לכאורה שכן טרם ניתנה החלטת הממשלה בדבר הפסקת כהונתו של המבקש ומשלא ניתנה החלטה כאמור אין כל מקום להתערב בפעולות הרשות המנהלית במסגרת השלבים המוקדמים טרם קבלת ההחלטה.

זאת ועוד טענו המשיבים כי בעצם הגשת הבקשה יש משום חסימת הרשות המנהלית מלהפעיל את סמכויותיה על פי סעיף 23.א. לחוק.

אין לדחות על הסף טענותיהם אלו של המשיבים אולם, שכן עדיין טרם ניתנה החלטת הרשות המנהלית בעניינו של המבקש ואולי אף היא לא תינתן, הואיל וטרם הסתיימו ההליכים המוקדמים להביא לידי העברתו מתפקידו של המבקש.
הליך קבלת ההחלטה בעניינו של המבקש על פי החוק מורכב משלושה שלבים ומאחר ויש למבקש טענות וביקורת כנגד המשיב 2 על פעילותו בשלב הראשון והשני של ההליך אין לדעתינו כל פסול לבחינת ההליכים, אף תוך כדי ההליך ובלבד כי הנטען על ידי המבקש יש בו כדי להצביע על כשל של ממש בהליך.

8.
כינוסה של המליאה


כפי שנקבע בסעיף 23 א לחוק היה והשר ישקול העברת המבקש מתפקידו, עליו לפנות ולהתייעץ עם מליאת רשות השידור
בטרם יעביר המלצתו לממשלה.
טען בפני
נו המבקש כי מאחר ואין יו"ר למליאת הרשות אין כל אפשרות לכנס את המליאה ובעצם ,המשיב 2 מנוע מכינוסה של המליאה עד למינויו של יו"ר ועל כן יש לעצור את ההליך בעניינו.

אין אנו מקבלים אף טיעונו זה של המבקש שכן, המשיב 2 מכח היותו השר הממונה ואף מעצם הקבוע בסעיף 23.א לחוק עליו להתייעץ עם המליאה בטרם יעביר המלצתו לממשלה. על כן מי אשר רשאי לזמן את המליאה לעניין היוועצות זו לדעתנו הוא השר הממונה , היינו המשיב 2 והעלאת הטענה כי העדרותו של יו"ר משתקת את המליאה או אינה מאפשרת כינוסה , אין לה כל בסיס.


9.
כאמור המשיב שלח אל חברי המליאה הזמנה לכינוסה ליום 4.11.04 ,כאשר ההזמנה והחומר הנלווה הגיע אל חברי המליאה לכל המאוחר ביום 1.11.04. על כן טען המבקש בפני
נו כי בכך לא איפשר המשיב 2 זמן מספיק הן למבקש והן לחברי המליאה ללמוד את טיעוני המשיב לקראת הישיבה.


על כן טען המבקש כי בשל כך יש מקום לדחות את כינוסה של המליאה להמועד אליו הוזמנה.


אכן יש ממש בטיעונו זה של המבקש. כאמור על פי סעיף
5 לסדרי עבודת מליאת רשות השידור
, הזמנה לישיבה מן המנין של המליאה יש לשלוח בדואר, 10 ימים לפחות לפני מועד הישיבה.

זאת ועוד קובע סעיף 21 להוראות הנ"ל באשר לזימון ועדות המליאה כי זימונן צריך להעשות בהודעה של 14 יום מראש.

ברם אולם, סעיף 6
אשר דן בענין הזמנות לישיבות שלא מנין הסדיר רק את אופן שליחת ההזמנה ולא את מועד שליחתה.


לא בכדי ניתן פרק זמן סביר להודעה על כינוסה של המליאה , כאמור בסעיף 5 ,שכן מדובר באנשים אשר אינם מצויים יום ביומו במשיבה 1 או עובדים בה אלא באנשי ציבור אשר עיסוקם הוא בתחומים אחרים ועל מנת שכינוסה של המליאה לא יהיה לשוא ללא קוורום מתאים יש מקום כי הודעה על כך תינתן למי מחבריה זמן סביר של 10 ימים לפני כינוסה.
לא זו אף זו, כינוסה של המליאה לנושא אליו כונסה לשם היוועצות השר עימה ולאור החומר הרב שצורף להודעת המשיב 2 יש ליתן זמן סביר לחברי הועדה כמו גם למבקש להתכונן להיוועצות זו של המשיב 2 עם חבריה וזמן סביר בעיננו הוא לכל הפחות הימים שנקבעו בסעיף 5 לסדרי עבודת המליאה.



10.
לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את בקשת המבקש להורות למשיבים להימנע מפעולותיהם להפסקת עבודתו של המבקש, אולם מורים אנו למשיבים כי יש לדחות את כינוסה של המליאה לשם היוועצות המשיב 2 עם המליאה בעניינו של המבקש ליום 9.11.04 , עשרה ימים ממועד משלוח מכתבו של המשיב 2 לחברי המליאה.


יובהר כי לאור תגובת המשיבים כי במועד כינוסה של הועדה
יאפשר המשיב 2 למבקש להשמיע בפני
המליאה את כל טיעוניו באשר לטענות אשר העלה כנגדו המשיב 2 הן במכתביו והן הדברים שיועלו במהלך ההיוועצות, אין אנו מוצאים כל מקום לומר דברינו לענין זה.

11.
בנסיבות תוצאות החלטה זו , אין אנו מוצאים כל מקום בחיוב מי מהצדדים בהוצאות הליך זה, והוצאות הבקשה תישקלנה בהליך העיקרי היה ויוגש.


ניתן היום י"ט בחשון, תשס"ה (3 בנובמבר 2004) בהעדר הצדדים.


________________

__________________
__________________
מר עמית

, נציג ציבור

אורנית אגסי
, שופטת
גב' רייכמן, נציג ציבור










בשא בית דין אזורי לעבודה 16964/04 יוסף בראל נ' רשות השידור, מר אהוד אולמרט - שר התמ"ת, מדינת ישראל ואח' (פורסם ב-ֽ 03/11/2004)