פסקי דין על אביב כהן | פסקי דין על אורית בר

3962-05/13 תק     07/01/2014




תק 3962-05/13 אביב כהן נ' אורית בר








בית משפט לתביעות קטנות בפתח תקווה



ת"ק 3962-05-13 כהן נ' בר


תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני



בפני

כב' הרשמת בכירה
איילת הרץ


תובע

אביב כהן


נגד


נתבעת

אורית בר



פסק דין


1.

עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 23.11.12 בכביש 40.

2.

לטענת התובע, נסע בכביש 40 והאט את רכבו לצורך ביצוע פניה בצומת. לפתע, פגע בו בחזקה מאחור רכב הנתבעת.

3.
הנתבעת לא הגישה כתב הגנה.

4.
במהלך הדיון שנערך בפני
, העיד התובע וחזר על גרסתו לפיה נסע בכביש 40 בנתיב השני מימין וביקש לפנות ימינה. על כן, האט את רכבו. לפתע, חש בחבטה חזקה מאחור והבחין שרכב הנתבעת שנסעה מאחוריו פגע ברכבו מאחור במרכז הפגוש האחורי. לאחר התאונה טענה בפני
ו הנתבעת כי החליקה בכביש. כמו כן, נעשה ניסיון להגיע לפשרה שלא צלח.

5.
הנתבעת העידה וטענה כי אכן נסעה מאחורי רכבו של התובע בנתיב המרכזי. לפתע, ביקש התובע לפנות שמאלה ועל כן ביקש לעבור בחדות לנתיב משמאלו ונעצר עצירת פתע. הנתבעת שנסעה מאחוריו בכביש הרטוב לא הצליחה לבלום, החליקה ופגעה ברכבו. הנתבעת אף הודתה כי ביקשה מהתובע לסיים הסכסוך בהסדר אך הדבר לא הסתייע.

6.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, אני מעדיפה את גרסתו של התובע
ולפיכך, יש לדעתי לקבל את התביעה ולחייב את הנתבעת בהוצאות התובע, הכל כפי שיפורט להלן.

ראשית, התרשמתי מעדותו של התובע והיא מהימנה בעיני. התובע חזר בעקביות על גרסתו לפיה נסע בנתיב השני מימין והאט את רכבו על מנת לבצע פניה ימינה ואז נפגע רכבו מאחור ע"י רכב הנתבעת. גם הנתבעת עצמה תמכה במרבית גרסת התובע לאופן קרות התאונה. כך הודתה שנסעה מאחורי רכב התובע, החליקה ופגעה ברכבו. סבורה אני כי גם אם הייתי מקבלת את גרסת הנתבעת לפיה בלם התובע בלימת חירום הרי שהיה על הנתבעת לשמור מרחק מרכב התובע, בפרט במזג אוויר גשום, שיאפשר לה לבלום בבטחה בשעת חירום.

בנוסף, תמונות הנזק מתיישבות עם גרסת התובע לפיה התאונה ארעה באופן שתיאר קרי, פגיעה במרכז הפגוש של רכב התובע בעוד שבמידה וגרסת הנתבעת היתה נכונה הנזק היה נגרם בצדו של הפגוש, שכן לטענתה ביקש התובע לעבור לנתיב השמאלי ועל כן בלם.

לפיכך, סבורה אני כי היה על הנתבעת להבחין ברכב הנוסע לפניה לשמור מרחק ולנקוט באמצעים הדרושים ע"מ שלא לפגוע בו גם בשעה שהוא מאט את רכבו או בולם. משלא עשתה כן הרי היא האחראית לקרות התאונה.

באשר לנזקים הנתבעים בגין הוצאות נסיעות, אובדן ימי עבודה ועגמת נפש, הרי שמצאתי מקום להתערב בהם ולהפחיתם מהטעם שלא הוכחו ומהטעם שבתאונת דרכים עסקינן.

7.
סוף דבר, התביעה מתקבלת. הנני מורה לנתבעת לשלם לתובע סך של 10,113 ₪
בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 2.5.13, ועד לביצוע התשלום בפועל.

בהתחשב בנסיבות העניין, תשא הנתבעת בהוצאות משפט בסך 500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.


ניתן היום,
ו' שבט תשע"ד, 07 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 3962-05/13 אביב כהן נ' אורית בר (פורסם ב-ֽ 07/01/2014)