פסקי דין על דנין חיים | פסקי דין על י.ג. מטייל יקנעם והצפון | פסקי דין על גוזי יאיר |

2504/04 בשא     04/11/2004




בשא 2504/04 דנין חיים נ' י.ג. מטייל יקנעם והצפון בע"מ , גוזי יאיר




1
בתי המשפט
בשא002504/04
בשא 002389/04
בית משפט מחוזי נצרת
בתיק עיקרי: א 001101/04

04/11/2004
תאריך:
כב' השופט בנימין ארבל
בפני
:
דנין חיים

בעניין:
המבקש
חאלד מחאמיד

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
י.ג. מטייל יקנעם והצפון בע"מ

2. גוזי יאיר
המשיבים
י. בן-בנימין

ע"י ב"כ עו"ד
החלטה

1. זו בקשה לביטול צו עיקול זמני, אשר הוטל, במעמד צד אחד, על נכסי המבקש ואשתו, במסגרת תביעה שכנגד שהגישו המשיבים כנגד המבקש ואשתו, ובה עתרו לסעד כספי על סך של 1,136,873 ש"ח, בגין כספים אותם נטלו השניים, לטענתם, מקופת המשיבה מס' 1 (להלן: "המשיבה"), שעה שכיהן כמנהלה.

2. המבקש, והמשיב מס' 2, חברים היו. המשיב מס' 2, (שיכונה: "המשיב"), ואשתו היו בעלי מניות במשיבה מס' 1. ביום 16.6.99, נעשה הסכם המכונה "הסכם להקצאת מניות", שלא היה אלא הסכם להעברת מניות, ולפיו העבירה אשת המשיב למבקש 40% מהון המניות המונפק של המשיבה מס' 1. יתרת 60% המניות, הוחזקו בידי המשיב. ההסכם, אשר הוצג לבית המשפט, כלל בתוכו הוראות שונות, באשר לניהול המשיבה, והסדיר את היחסים שבין המבקש, המשיב והמשיבה. כל שלושת הצדדים חתומים על הסכם זה. בין יתר הוראות ההסכם, נקבע כי ניהול החברה ייעשה על ידי המבקש. בפועל, כיהן המבקש כמנהלה היחיד של המשיבה. אולם, באסיפת מנהלי החברה מיום 26.9.01 הוחלט כי המבקש והמשיב יהיו רשאים לחתום בשם החברה על חיובים שעד לסך 15,000 ₪, כל אחד בנפרד, וחיובים גבוהים יותר יעשו בחתימת השניים יחדיו. יש לציין כי המשיבה התאגדה והוקמה כחצי שנה קודם לכן על ידי המשיב ואשתו, כחברה שמטרתה מתן שירותי הסעות ומשלוחים. לטענת המשיב, שימש המבקש כסדרן עבודה בחברה זו, עד אשר הועברו לו מניותיה של אשתו.

3. נראה, כי בין הצדדים נתגלעו חילוקי דעות קשים באשר לניהול המשיבה, ולכספים אשר נטלו הצדדים מקופת המשיבה ושילשלום לכיסם. יתר על כן, לטענת המשיב, הקים המבקש חברה נוספת, הנושאת שם דומה לשם המשיבה, שבעלת מניותיה הינה אשתו, (הנתבעת שכנגד מס' 2) והעביר לחברה זו את עסקיה של המשיבה.

4. לנוכח חילוקי הדעות שבין הצדדים, החליט המשיב, בחודש מאי האחרון, ליטול על עצמו את ניהולה של המשיבה, והחל לפעול פעולות שונות בתוקף תפקידו זה. נראה, כמפורט בכתב התביעה, כי המשיב אף משך כספים מחשבונותיה של המשיבה. על כן, הגיש המבקש את תביעתו - שהינה תביעה לצו מניעה קבוע, האוסר על המשיב לבצע כל פעולות בחשבון הבנק של המשיבה או לפנות ללקוחותיה.

כנגד תביעה זו הגישו המשיבים את תביעתם שכנגד, ובה טענו כי המבקש נהג בחשבונותיה של המשיבה כבתוך שלו, משך מכספיה סכומי כסף ניכרים, ושילשלם לכיסו הפרטי, העביר מרכושה לעצמו, וכן פעל פעולות שונות, שאינן עולות בקנה אחד עם הוראות החוק, תוך ביצוע רישומים שונים בספריה, ובכך גרם לה לנזקים כספיים.

התביעה שכנגד נסמכת על מסמכים רבים, המעידים על כך, כי אכן המבקש חייב את חשבונות החברה - המשיבה, בהוצאות, אשר לכאורה הינן הוצאותיו הפרטיות, כגון: רכישת רכב פרטי, יקר ערך, מסוג וולבו, אשר נרכש על ידי החברה, כעולה מן החשבונית שצורפה לתביעה שכנגד; רכישות פרטיות של מוצרי מכולת, בשיעורים המגיעים כדי עשרות רבות של אלפי ₪ במרכול; שימוש בכרטיס אשראי, אשר נועד לצרכי החברה, לצרכים פרטיים, כגון רכישה בחנויות תמרוקים ומתנות; תשלום הוצאות ביטוח רכבה של אשת המבקש מקופת המשיבה, וכיוצא באלו הוצאות פרטיות שונות ומשונות, שאין כל קשר בינן לבין ניהול המשיבה ועסקיה.

5. במסגרת התביעה שכנגד, הוגשה הבקשה למתן צו עיקול זמני על נכסי המבקש. משעיינתי בבקשה, בתצהיר התומך בה, ובמסמכים המצורפים לכתב התביעה שכנגד, אליהם הופנתה הבקשה, נחה דעתי כי אכן, לכאורה, קיימות ראיות של ממש אשר יש בהן כדי ללמד על עילת תביעה ראויה כנגד המבקש, אשר נטל לעצמו מנכסי החברה, המשיבה.

עלי לציין עוד, כי למעשה המבקש לא כפר בכך שנטל מנכסי המשיבה. במסגרת הבקשה לצו מניעה זמני, התקיימה חקירה של המשיב. המשיב לא כפר בחקירתו, כי הוא משך מכספי החברה, אלא טען כי: "זו חברה שלי... זה שלי לכן קניתי מאלי בן חמו מוצרים". כאשר נשאל מדוע לא נרשמו הוצאות אלה בכרטיסו האישי, השיב: "זה שלי, נקודה, אתה נכנס לעסק שלי". המבקש הוסיף וציין כי, לדעתו, אין מקום לחקרו על משיכת הכספים מן החברה, שכן החברה הינה שלו, והוא ייעשה בה כרצונו. (ראה פרוטוקול הדיון בתיק בש"א 2057/04 מיום 31.5.04 בעמ' 5).

על כן, נתתי ביום 11.7.04 צו עיקול זמני כמבוקש.

6. המבקש הגיש את הבקשה שלפני, ובה עתר לביטול צו העיקול הזמני. טענתו הראשונה היתה, כי אין המשיב רשאי לייצג את המשיבה בבקשתה, שכן על פי הסכמת הצדדים שקיבלה תוקף של החלטה בישיבת יום 31.5.04, הוסכם כי חיובה של החברה ייעשה בחתימה משותפת של המבקש והמשיב. לטענתו, שילם המשיב מכספי המשיבה לעו"ד בן-בנימין
, אשר נשכר לייצג את המשיבים, בתביעה זו, וזאת בניגוד להחלטה הנ"ל. מוסיף המבקש וטוען, כי ההדרדרות ביחסי הצדדים נבעה מכך שהוא גילה, לאחר שאשתו פוטרה מניהול חשבונות חברה, שבשליטת המשיב, כי המשיב משך לעצמו כספים מחשבונה של המשיבה לצרכיו הפרטיים. לטענתו, כל הטענות המועלות נגדו על ידי המשיב הינן טענות שקריות, וכל הפעולות שביצע במשיבה, בוצעו על ידו בסמכות וברשות כמנהלה של החברה. עם זאת, יש לציין כי המבקש לא הכחיש, כל טענה באשר למשיכת כספים מחשבונותיה של החברה.

7. המבקש והמשיב, אשר מסרו תצהירים בתמיכה לבקשותיהם, נחקרו באולמי. למעשה, חקירתם של השניים העלתה כי אכן עשה המבקש בחשבונותיה ובספריה של המשיבה את המעשים המיוחסים לו בבקשה לצו עיקול זמני ובתביעה שכנגד. לטענתו, החברה הינה "שלו", וכי הוא רשאי לנהוג בה כבתוך רכושו. בחקירתו, הודה המבקש, כי המכונית מסוג וולבו הינה מכוניתו הפרטית (ראה עמ' 6 שורה 23). לטענתו, אכן נרכשה המכונית על ידי החברה, אולם הדבר נעשה משיקולי מס. עדותו של המבקש לענין זה היתה פתלתלה ובלתי אמינה. תחילה טען המבקש כי הוא שילם עבור המכונית, כאשר ההזמנה היתה על שמו. אלא שבהמשך הוסיף וציין כי "חלק שילמתי מכספים (צריך להיות כספי - הערה שלי ב.א.) הפרטי וחלק מהחברה שלי י.ג. מטיילי יוקנעם בע"מ, היא היתה כל הזמן שלי". ומוסיף המבקש ומציין: "נכון, אני הזמנתי את זה, וודאי שאני ארשום את זה על שם החב' בשביל ההוצאות" (ראה פרוטוקול הדיון מיום 3.11.04 עמ' 9). המבקש אף הודה כי הוא רכש מוצרים שונים לצורך שיפוץ ביתו ורשם את ההוצאות על שם החברה (עמ' 10).
יתר על כן: המבקש הודה כי בחודש אפריל 2004, הוא העביר את כל לקוחותיה של המשיבה לעבוד במסגרת חברה אחרת, שהוקמה בחודש נובמבר 2003, כאשר בעלת מניותיה הינה אשת המבקש, ושמה בישראל "המטייל יוקנעם בע"מ" (ראה עמ' 8 לפרוטוקול). ברי, כי בכך פגע המבקש, לכאורה, בעסקיה של המשיבה והעביר עסקים אלה, תוך פעולה בניגוד אינטרסים בולט, לחברה שבשליטת רעייתו.
כל האמור לעיל, מוליכני למסקנה כי אכן טענותיו של המשיב בענין נטילת כספים מחשבון החברה, ושימושם לצרכיו הפרטיים של המבקש, לכאורה, הינן מבוססות.
8. כאמור, טען המבקש כי המשיב לא רשאי היה לפעול בשם המשיבה, לנוכח הצו שניתן ביום 31.5.04. טענה זו אינה מקובלת עלי. כעולה מן הצו, חיובה של החברה ייעשה בצוותא על ידי שני הצדדים, כאשר הדבר דרוש לניהולה השוטף של החברה. הצו לא קבע דבר באשר לענייני ניהול שאינם ניהול שוטף. במקרה דנן, מדובר בייצוג החברה, שעה שענייניה של החברה נוהלו, לכאורה, תוך ניגוד אינטרסים. על כן, פעולתו של המשיב, במסגרת זו, שעה שהוא עצמו מימן את עלות הפעולה מכיסו, כפי שהעיד,מהווה פעולה חיונית לשמירה על נכסיה של החברה, וזאת לאחר שהוא מונה לדירקטור של החברה בחודש מאי 2004. בנסיבות אלה, שעה שאין המדובר בחיוב החברה, אלא בייצוגה לשם שמירה על נכסיה, סבור אנוכי כי פעולתו של המשיב, אשר נועדה להגן על החברה, נעשתה כדין, ואינה עומדת בניגוד לצו בית המשפט.

9. במהלך הדיון הסתבר, כי המבקש הזרים לקופתה של החברה סך של 185,000 ₪ בגין הערבויות שערב לחובותיה של החברה. המשיב מודע להפקדות אלה ולמקורן. חרף זאת, ניסה לטעון כי הזרמת הכספים נעשתה על ידי לקוחותיה של המשיבה. משנחקר המשיב חקירה נוקבת בעניין זה, הסתבר כי אכן הוא ידע, בצורה ברורה, כי אכן הכספים הופקדו על ידי המבקש (ראה פרוטוקול מיום 3.11.04 עמ' 5). צר לי לקבוע לעניין זה, כי המשיב לא הקפיד על אמירת האמת בבית המשפט.
10. עוד אציין, כי הבקשה לעיקול זמני מתייחסת לסכומי כסף, אשר נמשכו מחשבונותיה של החברה, משך מספר שנים. קשה לי לקבל את טענותיו של המשיב, כאילו לא ידע על משיכות אלה, שעה שהוא עצמו חתם על שיקים, שנמשכו על חשבונותיה של החברה (ראה עדות המשיב מיום 3.11.04 בעמ' 3). המשיב עצמו אף הודה כי הוא עצמו ניסה למשוך כספים מחשבונותיה של החברה, אלא שתירץ עובדה זו בכך שרצה ללמד את המבקש לקח, על מנת שיחוש את אותן רגשות שהוא חש (עמ' 3 שורה 18).

אין ספק כי דברים אלה יש בהם כדי לפגוע בעוצמתה של התביעה.

עם זאת, עדיין קיימות ראיות לכאוריות, רבות עוצמה, אשר אם תוכחנה במהלך המשפט, עשויות הן להביא לקבלתה של התביעה.

בנסיבות אלה, סבורני כי מן הראוי לדחות את הבקשה לביטול העיקולים הזמניים, תוך צמצום העיקולים, באופן שלא יהיה בהם כדי לפגוע בניהול עסקיו השוטפים של המבקש.

11. לנוכח האמור, אני קובע כדלקמן:

א. צו העיקול הזמני שניתן ביום 11.7.04 יעמוד בעינו.

ב. צו העיקול לא יחול על חשבונות בנקים של המשיבים, פרט לחשבון פיקדון, המצוי בבנק הפועלים, סניף יוקנעם, לגביו הודיע הבנק כי העיקול הוחל לגבי פיקדון ניירות ערך, כמפורט בהודעת הבנק - המחזיק. העיקול יחול רק לגבי כספים אלה, ויוסר לגבי כל יתר החשבונות, המנוהלים על שם ה"ה חיים ועליזה דנין, או מי מהם, לרבות חשבונות המשותפים להם ולאנשים אחרים.
ג. אני קובע את הוצאות הבקשה בסך של 10,000 ₪ בצירוף מע"מ ועליהם הפרשי הצמדה וריבית, אשר ישולמו בהתאם לתוצאות הדיון בתובענה העיקרית.

ניתנה היום כ' בחשון, תשס"ה (4 בנובמבר 2004) בהעדר הצדדים.
המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

__________________
בנימין ארבל

, שופט








בשא בית משפט מחוזי 2504/04 דנין חיים נ' י.ג. מטייל יקנעם והצפון בע"מ , גוזי יאיר (פורסם ב-ֽ 04/11/2004)