פסקי דין על יצחק אלימלך | פסקי דין על אשר מוחה | פסקי דין על יעקב בן על |

21273/04 בש     04/11/2004




בש 21273/04 מדינת ישראל נ' יצחק אלימלך,אשר מוחה,יעקב בן על




1
בתי המשפט
בש 021273/04
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
04/11/2004
תאריך:
כבוד השופטת ר. אבידע
- ס. נשיא
בפני
:
מדינת ישראל

בעניין:
המבקשת
נגד
יצחק אלימלך

אשר מוחה

יעקב בן על
י

המשיבים
ב"כ המבקשת עו"ד חביביאן

המשיב 2 וב"כ עו"ד מורגנשטיין

מופיעים:

החלטה
החלטה(בעניין משיב 2)
1. נגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של קשירת קשר לפשע בניגוד לסעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 , עבירה של הטרדת עד בנסיבות מחמירות בניגוד לסעיף 249 ו-249א(5) לחוק וכן, עבירה של הצתה בניגוד לסעיף 448(א) רישא לחוק. כנגד המשיב 2 הוגש אישום נוסף בו יוחסה לו עבירה של הפרת הוראה חקוקה בניגוד לסעיף 287(א) לחוק.
נטען בכתב האישום כי בין המשיבים לבין אלירן אמנו קיים סכסוך, בין היתר מאחר שאלירן הגיש נגד המשיב 2 ואחר תלונה במשטרה, שבעקבותיה הוגש כתב אישום נגד המשיב 2, התלוי ועומד בבית משפט השלום בקרית גת. נטען כי בשל הסכסוך, לפני יום 5.10.04, קשרו המשיבים קשר להתנקם באלירן, בכך שיציתו את הרכב השייך לאביו, השוטר יעקב אמנו (להלן: "המתלונן"). המשיבים קשרו קשר להתנקם באלירן כאמור מאחר והוא עד תביעה בתיק התלוי ועומד כנגד המשיב 2. במסגרת הקשר, ולשם קידומו, הצטיידו המשיבים בבקבוק פלסטיק ובו חומר דליק, ונסעו ביום 5.10.04 בסמוך לשעה 2:15 ברכב השייך לאימו של משיב 3 למקום מגוריו של המתלונן. בהגיעם לביתו של המתלונן, שילחו המשיבים אש במזיד ברכבו של המתלונן, בכך ששפכו את החומר הדליק על הרכב והציתוהו. המתלונן שמע קולות פיצוץ, יצא מביתו וכיבה את הדלקה. בשל ההצתה ניזוקו הצמיגים האחורי ימני והקדמי ימני של הרכב, וכן ניזוק החלק האחורי של הרכב ונגרם נזק לצינורות הדלק.
באישום הנוסף אשר יוחס אך למשיב 2, נטען כי בתאריך 27.7.04, לאחר שהוגש נגדו כתב אישום, החליט בית המשפט כי המשיב 2 ישהה במעצר בית מלא בבית הוריו בקרית מלאכי וכי נאסר עליו ליצור קשר עם המתלונן. המשיב 2 במעשיו המתוארים באישום הראשון הפר את תנאי השחרור שנקבעו לו על ידי בית המשפט בכך שלא שהה במעצר בית.
עם הגשת כתב האישום עתרה המבקשת למעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם. בינתיים משיב 1 הודה בעובדות שיוחסו לו בכתב אישום מתוקן ודינו הופרד מדינם של שני המשיבים האחרים, כמו כן, המשיב 1 והמשיב 3 שוחררו ממעצרם בתנאים מגבילים.

2. ב"כ המשיב 2 טען כי אין בידי המבקשת ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למרשו בכתב האישום. לטענת הסניגור המלומד אין לראות בנוכחותו של המשיב 2 בזירת האירוע לא כמבצע בצוותא ולא כשותף לעבירות שיוחסו למשיבים 1 ו-3 וכן, אין לרואת אותו כמי שקשר קשר לביצוע פשע עם אותם משיבים.

3. לאחר עיון בחומר החקירה נמצא כי יש בידי המבקשת ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיב 2 בכתב האישום.
4. באמרה מיום 18.10.04 מסר המשיב 3 כי "...ביום 4.10.04, יום לפני התקרית באו אליי אשר בר מוחא(משיב 2-ר.א.) ואיציק אלימלך(משיב 1-ר.א.) עם בקבוק דלק ביד. וישבו איתי שם ליד הבית שלי והתחילו לתכנן איך שורפים לאלירן אמנו את האוטו. אחד אמר ....הם שכנעו אותי ואמרו לי..."(עמ' 1, ש' 12-17).
5. המשיב 1, באמרה שמסר ביום 18.10.04 אמר: "...אני ייסדתי את הרעיון שנלך לשרוף את הרכב של אלירן ואחרי שהסכמנו כולנו נסענו למושב עזריקם ושרפנו לאלירן את האוטו"(עמ' 1, ש' 9-12) ולשאלה מי היה עימו השיב "קובי בן עלי ואשר בר מוחא"(שם, ש' 14). כן מסר כי "...לשלושתנו היה בעיה עם אלירן...באמצעות...דלק...קנינו אותה מתחנת פז...התחלקנו בשקלים כל אחד זרק".
6. לתאו של המשיב 1 הוכנס מדובב אשר שוחח עמו. באמרה שהדובב מסר נטען כי המשיב 1 "סיפר שהוא ועוד שתי בחורים שאחד מהם קובי בן עלי והשלישי זה בחור שנמצא במעצר בית..."הכוונה למשיב 2 - ביצעו את המעשה. כן הוסיף המדובב ואמר כי המשיב 1 אמר כי " הוא מוכן לקחת את התיק על עצמו ולא להלשין על החברים שלו...הוא סיפר שהוא, קובי בן עלי והבחור הנוסף לקחו ג'ריקנים של דלק והציתו את האוטו "(עמ' 1, ש' 20-26).
7. יש בידי המבקשת גם אמרות נוספות אשר מהן עולה כאילו חלקו של המשיב 2 קטן יותר מחלקם של האחרים. ניתן להסביר אמרות אלו גם על רקע דבריו של המשיב 1 כי "...אני יעשה הכל להוציא אותו חלק" (עימות , עמ' 2, ש' 7). אין זה השלב שבו בית המשפט מחליט גרסה של איזה מהעדים יש להעדיף. משקיימות הראיות האמורות בידי המבקשת, כאמור לעיל, יש בידיה ראיות לכאורה להוכחת העבירות שייחסה למשיב 2 בכתב האישום.
8. משנמצאו ראיות לכאורה, קמה עילה למעצרו של המשיב 2. עם זאת, על פי הוראת סעיף 21(ב)(2) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996, יש לבחון האם קיימת חלופה למעצר אשר יש בה כדי להבטיח את התכלית שבעטיה מתבקש המעצר.

ניתנה היום כ' בחשון, תשס"ה (4 בנובמבר 2004) במעמד הצדדים.

ר. אבידע
- שופטת
ס. נשיא

עו"ד מורגנשטיין
:
אנו מציעים כחלופה למעצר שהמשיב ישהה בדירת אחותו הגב' מאיה גוזלי בבית דגן ברחוב השפלה 4, טלפון: 9604975 -03. כמו כן אנו מציעים את האבא של המשיב וגיסו של המשיב חיים גוזלי כערבים נוספים.

הגב' מאיה גוזלי מוזהרת כחוק:
העדה: הבנתי את האזהרה ואני מתחייבת לומר את האמת
אני בת 31.
אני נמצאת ברוב הזמן בבית.
יש לי תינוק בן שנה וחודש נמצא איתי בזמן שאני בבית, יש לי גם ילדה בת 3 וחצי שהולכת לגן.
אני עובדת יש לי סטודיו בבית. אני גרפיקיאית ומאיירת ספרי ילדים, הסטודיו שלי בבית.
אנחנו 9 בנות ובן.
הקשר שלי עם אחי הוא מאוד חזק, אני מאמינה שהפעם הוא באמת לא יאכזב אותי. הוא בנוי ומושתת מגיל אפס על אמון. יש לי את כל היכולות כשהוא בבית, אני יציב לו משימות, ואני אמלא לו את השעות כמו שצריך.
אני יודעת שזו עבודה מאוד קשה מעצר בית. אני קיבלתי את ההנחיות מהעו"ד לגבי חומרת העניין.
אני מודעת לחובה שלי אם אשר יפר את תנאי מעצר הבית, אני אתקשר למשטרה.

xx
הבית שלי וילה שלוש קומות, חצר, שישה חדרים כולל סלון.
כשאני אצטרך לצאת בעלי יחליף אותי. בעלי עצמאי אז הוא יכול להרשות לעצמו לבוא להחליף אותי.
אני אנעל את הדלתות בבית, יש לי סורגים על החלונות.

מר חיים גוזלי - מוזהר כחוק:
העד: הבנתי את האזהרה ואני מתחייב לומר את האמת
אני מבין את האחריות שמוטלת עלי, לשמור על אשר, שלא יצא מהבית, שלא יתרועע עם כל מיני אנשים שלא צריך.
שעות עבודתי לא סדירות במיוחד, אני עצמאי מנהל עסק.
אין לי רישום פלילי.
ת.ז. 022459218.
היה לי תיק לפי חוקי התכנון והבניה. מעבר לזה לא היה לי שום תיק.
שירתתי בצבא בתור מחסנאי.

xx
אנחנו נשואים משנת 98.
אני מכיר את אשר טוב, הוא בן משפחה.
הוא ישמע לי מאוד.
אני מוכן לקחת אותו לטיול כל ערב.

מר מוריס בר מוחא - מוזהר כחוק:
העד: הבנתי את האזהרה ואני מתחייב לומר את האמת
אני מקווה שהבן שלי יקיים את תנאי השחרור, הוא בסה"כ ילד טוב נגרר אחרי אחרים.
אני מקווה שהפעם ננסה לעזור לו, ושהוא יעזור לעצמו.
אני מוכן לעשות הרבה בשבילו, ילד שטעה אני מוכן לעזור לו, במידה וחס וחלילה לא יחשוב על עצמו, אני מרים ידיים ואז החוק ישמור עליו.
בתור אבא אני חייב לעשות את מה שאני יכול.

xx
במסגרת מעצר הבית שלו אשתי היתה אחראית עליו.
אני עצמאי זגג.
אני אהיה האדם הנוסף שאפקח על אשר עם כל המחוייבות, אני אבוא לבית של הבת שלי.

עו"ד חביביאן
:
אני חוזר על האמור בבקשה ביחס למשיב 2 אני אוסיף שעניינו גם אם לא שונה באופן דרמטי מעניינם של אחרים, הרי שביחס אליו עולה שאלה עד כמה אם בכלל ניתן ליתן בו אמון, כי הרי הוא כבר לימד על עצמו שאין הוא ראוי לאמון, זה הרי תנאי ראשוני כדי לשקול חלופה בעניינו.
היום מגיעים לכאן אחות המשיב, בעלה ואביו, מציעים עצמם כחלופה במקום מרוחק, ואולם לדברי האחות שהיא המפקחת המרכזית עולה כי מדובר בחלופה מגוננת, אשר רואה את המשיב באור אחר, חיובי משהו, בהשוואה למעשים המאוד מסוכנים והחמורים שמיוחסים לו, ועל אף רצונם הטוב המבקשת סבורה שיש קושי בחלופה, ואמנם מדובר בחלופה טובה עם ההסהתייגויות, אבל בגלל הקושי הנעוץ במשיב, אנו מתנגדים לשחרורו בערובה.

עו"ד מורגנשטיין
:
אני מבקש שבית המשפט יאמץ את החלופה שהצענו.

המשיב:
אני מבין על מה מדובר, אני מבין שזה הצ'אנס האחרון שלי.
אני יודע שאני לא צריך לצאת החוצה.
הייתי במעצר בית 4 חודשים.

החלטה
אמנם העבירת המיוחסות למשיב חמורות המה, והמשיב גם הוכיח במעשיו שקשה אם לא בלתי אפשרי לסמוך עליו. יחד עם זאת, סבורתני, שהחלופה למעצר שהוצעה על ידי הסניגוריה, ניתן לקוות, כי תשיג את המטרה שבעטייה התבקש המעצר.
שלושת הערבים שהוצעו, התרשמתי, שהם מבינים היטב את משמעות האחריות שהם לוקחים על עצמם, ובשל רצונם, גם לסייע למשיב, ידאגו כי תנאי השחרור בערובה יקויימו.
אשר על כן, הנני משחררת את המשיב בערבות עצמית וערבותם של אביו מר מוריס בר מוחה, אחותו הגב' מאיה גוזלי, וגיסו מר חיים גוזלי, כאשר ערבותו של כל אחד בסכום של 100,000 ₪, וכן הפקדה כספית בסכום של 5,000 ₪. הערבויות שנקבעו הן כדי להבטיח את תנאי השחרור בערובה ואלה הם:

א. המשיב ישהה בתנאי מעצר בית מלאים בבית משפחת גוזלי ברחוב השפלה 4 בית דגן.

ב. בכל שעה משעות היממה ישהו עם המשיב אחד משלושת הערבים.

ג. מידי יום יוכל המשיב לצאת לשוטט בשכונה יחד עם הערב חיים גוזלי וזאת בין השעות 22:00 עד 23:00, כאשר כל העת המשיב צמוד לחיים גוזלי.

ד. מעמידה את המשיב תחת פיקוח מעצר של שירות המבחן למשך שישה חודשים.

ה. המשיב יוכל להגיע לשירות המבחן, לבית המשפט, או לשם קבלת טיפול רפואי דחוף, וזאת אך ורק כאשר הוא מלווה ע"י אחד משלושת הערבים, ובתנאי שהדרך ליעד וחזרה למעצר הבית תהיה הדרך הקצרה ביותר.

ו. אוסרת על המשיב ליצור קשר כלשהו בין במישרין ובין בעקיפין עם אלירן אמנו, יעקב אמנו, חבריו לכתב האישום יצחק אלימלך
, יעקב בן על
י ושי קריספי.

מוציאה בזאת צו האוסר על יציאתו מהארץ של המשיב.

ניתנה היום כ' בחשון, תשס"ה (4 בנובמבר 2004) במעמד הצדדים.

ר. אבידע
- שופטת
ס. נשיא
021273/04בש 055 חנה
העתק נמסר לצדדים.








בש בית משפט מחוזי 21273/04 מדינת ישראל נ' יצחק אלימלך,אשר מוחה,יעקב בן על (פורסם ב-ֽ 04/11/2004)