פסקי דין על עז' המנוח טלעת בדארנה ז"ל | פסקי דין על זוהר עומר בדארנה | פסקי דין על מוסטפא בדארנה ואח' | פסקי דין על ד.ב.י. חברה לבניין בע"מ

1353/08 א     16/01/2014




א 1353/08 עז' המנוח טלעת בדארנה ז"ל, זוהר עומר בדארנה, מוסטפא בדארנה ואח' נ' ד.ב.י. חברה לבניין בע"מ








בית משפט השלום בבאר שבע



ת"א 1353-08 עז' המנוח טלעת בדארנה ואח'
נ' ד.ב.י. חברה לבניין בע"מ
ואח'


בפני



כב' השופטת
מיכל וולפסון




בעניין:
1
.
עז' המנוח טלעת בדארנה ז"ל
2
.
זוהר עומר בדארנה

ת.ז. 026244855

3
.
מוסטפא בדארנה
, ז"ל
ע"י יורשיו:
שאהר מוסטפא בדארנה ת.ז. 033555228
רפעת מוסטפא בדארנה ת.ז. 200603686
נשאת מוסטפא בדארנה ת.ז. 201153541


ע"י ב"כ עו"ד עזמי נאסר ו/או סאבר נסאר
התובעים


נגד


ד.ב.י. חברה לבניין בע"מ




ע"י ב"כ עו"ד גדעונין יצחק
הנתבעת






פסק דין




1.
ב
פני תביעה כספית על סך של 114,964 ₪ שהוגשה ביום 11/2/08, אשר הוגשה על ידי עזבונו של בנו של התובע
מס' 3, התובע מס' 3 וכן התובע מס' 2 שכולם עבדו בעסקה נשוא התביעה . התובע מס' 3 נפטר בסמוך לסיום שמיעת הראיות ובמקומו באו יורשיו. הרקע של התביעה הוא תביעת קבלן משנה, טייח, ליתרת חוב בגין עבודות טיח בפרויקט של הנתבעת (להלן: "המזמינה") על פי חוזה שנחתם בין התובע מס' 3 (להלן: "הקבלן") לבין המזמינה וכן תביעה לתשלום עבור ימי עבודה של פועלים שהקבלן טוען שהוא סיפק למזמינה, בנוסף. בכתב התביעה אין הסבר מה הזכות של התובעים 1-2 לסעד הנתבע. המזמינה לא חלקה על כך שהייתה בינה לבין הקבלן עסקה בהתייחס לשלב ב' של פרויקט בניה המכונה: "אחוזת דבי"
(להלן: "הפרויקט") אולם לטענתה התובעים עזבו את הפרויקט מבלי לסיים את מלוא התחייבויותיהם וגם היו ליקויים בעבודה. המזמינה חלקה כי בנוסף היא הגיעה להסכם בדבר אספקת עובדים ובנוסף כי קיבלה עובדים מהקבלן לעבודות אחרות בפרויקט. כמו כן נטען כי שולם לקבלן מעבר למה שהגיע לו בהתעלם מטענת הליקויים. בנוסף נטען כי בשלב מסוים עזבו התובעים את הפרויקט ואחר כך הוסכם כי ישולם להם סכום נוסף של 50,000 ₪ תוך שינוי תנאי העסקה המקורית ברכיב זכויות המזמינה אם העבודה לא תבוצע עד לסיומה.

2.
החוזה שנכרת בין הקבלן לנתבעת הוא ללא תאריך. על פיו הוסכם כי הקבלן יבצע עבודה של טיח פנים כולל טיח שחור וישר ב- 2 כיוונים, סתימת חריצים, יוטה בחיבורים, פינות רשת בפינות ושליכט לבן חלק לפי הצורך.
הוסכם כי המזמינה תשלם עבור החומרים וכן אם יש צורך תספק מכונה לביצוע העבודה.
הוסכם כי התשלום הוא של 23 ₪ למטר טיח בתוספת שליכט וכן 18 ₪ טיח למטר ללא שליכט.
שיטת חישוב התשלום נקבע להיות כי בסוף כל חודש הקבלן יגיש חישוב כמויות לביצוע באותו חודש ויהיה עליו לאשרם על ידי מהנדס המזמינה . אחרי האישור הוסכם כי חשבון חלקי מאושר ישולם לפי שוטף + 45 יום. הוסכם גם כי הביצוע יהיה תוך 60 יום מיום מתן צו התחלת העבודה. נקבע בנוסף כי שלב יראה כגמור רק לאחר סיום העבודה והגשת החשבון כולל חישובי כמויות וכן: "החשבון יאושר ע"י הפיקוח יחשב כשלב גמור (סעיף 3 לחוזה).
בחוזה הוסכם כי אם על פיגורים בעבודת הקבלן יוטל קנס על המזמינה הקנסות יחולו על הקבלן.
בפועל הסעיף לא ישים בעסקה שבפני
כי הפרויקט היה של המזמינה (עמ' 49 לפרוטוקול). כן הוסכם כי אם המזמינה תעכב את החשבון אזי הקבלן רשאי להפסיק את העבודה.
בהתייחס לנסיבות אלה שונה ההסכם בין הצדדים בשלב תשלום ה- 50,000 ₪ בהתייחס לזכויות המזמינה. בחישוב החוב במחלוקת כללה המזמינה גם הפחתה על פי ההסדר האמור.
בפועל הקבלן לא הגיש חשבונות על פי ההסדר החוזי והמזמינה שילמה על חשבון ללא תהליך ביקורת מסודר. כאשר סברו התובעים כי להערכתם נוצר חוב על עבודה שבוצעה ולא שולמה, הם עזבו בסמוך לחודש יוני 2006. בהמשך הגיעו הצדדים להסכמה.

3.
ביום 4/10/06 הועלה על הכתב סיכום פגישה מיום 3/10/06 המציין כי הקבלן חזר לעבודה ביום 3/10/06 עם עובדיו לסיים את עבודת הטיח ב- 24 יחידות דיור, ו- 16 קוטג'ים (שלב ב') והוסכם כי: "ורק בסיום גמר עבודות הטיח כולל התיקונים ואישור מהנדס יעשה עימו גמר חשבון וגמר תשלום." (מוצג מב/1 להלן: "הסדר גמר תשלום"). בכתב התביעה נטען כי התובעים ביצעו את העבודה המוסכמת בצורה מקצועית וכי פניותיהם למזמינה לסילוק יתרת החוב נענו ב"לך ושוב ובהבטחות סרק אשר לא מומשו". כן נטען כי המזמינה גרמה לעיכובים ממושכים בעבודה ועיכבה גם כספים המגיעים לתובעים. בכתב ההגנה נטען כי הקבלן לא סיים את העבודה והמזמינה נאלצה לתקן את כל הפגמים ולהשלים את מה שלא בוצע בפועל. נטען כי לא ניתן היה לבצע גמר חשבון כי הקבלן עזב מבלי לסיים את העבודה. כן נטען לביצוע לקוי. התיק לא התנהל על ליקויים בעבודה של הקבלן ולא הובאו ראיות לתיקונם ע"י אחרים.

עד לסיום שמיעת הראיות התובעים לא הוכיחו כי פעלו על פי ההסדר החוזי המקורי או לפי הסדר גמר תשלום. התובעים הגישו חו"ד
של מהנדס כי ניהול העבודה באתר ע"י המזמינה היה לקוי כך שבוצעו עבודות מוקדמות לטיח אחרי הטיח וכדומה. החוזה עצמו הגדיר את העבודה לביצוע ללא תיחום של זמן למעט כי הוא צריך להתבצע בפרויקט ועל פי תוכניות עבודה לביצוע החתומות על ידי מתכנן המבנה, תוכניות מיקום המגרש ומפרט כללי בהוצאת משרד הביטחון.


על פי החישוב של
התובעים החוב נשוא התביעה מורכב מיתרת חוב בסך של 33,275 ₪ עבור עבודות בשני בניני הדירות שנבנו בשלב ב' של הפרויקט, סך של 61,994.08 ₪ יתרת חוב בקוטג'ים וכן 6,900 ₪ בגין עובדים לפי חישוב של 23 ימים לגבי עבודה בבניינים וכן סך של 4,800 ₪ עבור 16 ימים של עובדים בקוטג'ים. בתצהיר עדות ראשית תוקנו הסכומים כך שנתבעה יתרת חוב בקוטג'ים בסך של 64,994.26 ₪ והסכום עבור עובדים בקוטג'ים גדל לסך ל- 26 ימים. בשלב הסיכומים הגיש כל צד חישוב מעודכן של העבודות. לפי תחשיב התובעים עבור העבודות לא כולל העובדים הגיע להם סך של 363,569.08 ₪ לא כולל מע"מ ומסכום זה יש להפחית סכום של 280,000 ₪ לא כולל מע"מ ששולם בפועל. הסכום של תשלום בפועל אינו במחלוקת בין הצדדים. בגין העובדים נתבע סך של 11,700 ₪ לפני מע"מ. היתרה לתשלום על פי עמדת התובעים היא אפוא 95,269.08 ₪ לפני מע"מ. כנגד טענה הנתבעת כי היה עליה לשלם על עבודה בפועל לפני ניכוי של ליקויים או ההפחתה המוסכמת לפי הסדר גמר תשלום סך של 301,440 ₪ לפי מע"מ. מסכום זה יש להפחית את הסך ששולם של 280,000 ₪ (סעיפים 9-11 לתצהיר עדות ראשית של העד מטעם הנתבעת, דוד דמרי). לטענת הנתבעת היא הייתה זכאית להפחית מהסכום המגיע 17% על פי ההסדר גמר תשלום ואז עולה כי שילמה בעודף. בחישוב של בא כוח הנתבעת בסיכומיו הוא עמד מאחורי סכומים אלה תוך מתן פירוט כיצד חושב הסכום. הנתבעת חלקה על כך כי נכרתה עסקה נוספת לאספקת עובדים ועל כן הכחישה את החיוב הנתבע עבור העובדים. התובעים העידו עד אחד שמסר כי נשלח על ידי הנתבע מס' 3 לעבודות ניקיון במקומות אחרים בפרויקט. בחקירה נגדית עלה כי הוא ממשפחת התובעים -
העד מר בדארנה בלאל.

4.
החישוב של התובעים בסיכומים שלה הוא כי הם ביצעו בבניינים סך הכול 9,093.82 מ"ר טיח עם שליכט וכן עוד 402 מ"ר ללא שליכט ובקוטג'ים בוצע סך של 5,930.24 מ"ר מ"ר טיח עם שליכט וכן סך של 599.92 מ"ר טיח ללא שליכט . לפיכך החישוב הוא שעל השטח שהם עשו טיח עם שליכט בבניינים מגיע להם 209,139 ₪ ועל השטח שבו הם עשו טיח ללא שליכט בבניינים מגיע להם סך של 7,236 ₪. בקוטג'ים מגיע להם עבור טיח עם שליכט סך של 136,395.52 ₪ עבור טיח ללא שליכט בקוטג'ים מגיע להם 10,798.56 ₪.

כנגד החישוב של הנתבעת הוא כי סך הכול היו 18 קוטג'ים ומתוכם 2 קוטג'ים בוצעו קודם לכן. לכן נותר שטח לביצוע טיח עם שליכט של 5,593.34 מ"ר. נטען כי התובעים לא ביצעו מתוכם שטח של 121.70 מ"ר ולפיכך, ביצעו רק 5,471.64 מ"ר.

בכל בניין דירות היו 12 דירות ובכל בניין דירה אחת כבר טויחה קודם לעבודת התובעים. נטען כי
סך כול השטח לביצוע טיח ושליכט בכל בניין עמד על 4,114.80 מ"ר. מתוך שטח זה בוצע בפועל טיח ושליכט בשטח של 3,298.80 מ"ר בכל בניין.
לכן בוצע סך הכלל 6,597.60 מ"ר ולא בוצעו 1,632 מ"ר.

כמו כן בכל בניין בוצע טיח בלבד של 3,679.22 מ"ר (סעיף 7.4 לתחשיב של בא כוח הנתבעת). נראה כי יש טעות הקלדה כי גם התובעים אינם טוענים לשטחים כל כך גדולים בבניינים של טיח ללא שליכט וגם לאור טענת ההגנה כי התובעים לא ביצעו בבניינים שטחים של לובי, ממ"דים, או מחסנים.



חישוב התובעים לגבי הבניינים עומד על 82,698 ₪ לכל בנין לפני מע"מ.
חישוב השטח עם שליכט לפי 23 ₪ למ"ר הוא בכל בנין 75,872.40 ₪.
לכן ההפרש הוא 6,825.60 ₪ כלומר 379.20 מ"ר טיח בכל בנין ללא שליכט על פי הנתון 75,872.40 ₪ שווה ל – 3,298.80 מ"ר בכל בנין של טיח עם שליכט (מחושב לפי 23 ₪ למ"ר – מ' ו').

5.
לא השתכנעתי כי החישוב של התובעים הוא הנכון. טעמי הם כי התובעים נסמכו על מודד, המודד נסמך על התוכניות וגם מדד בשטח.
אבל הוא הודה שהוא לא יכול לאשר שמדד רק מה שהתובעים ביצעו (עמ' 34 לפרוטוקול מול שורות 10-12). אמנם הנתבעת לא העידה את המהנדסת שהיה בידה לסתור את גרסת המודד מעבר לנטען על ידי העד מטעם המזמינה ובא כוח הנתבעת אולם ההסדר החוזי קבע כי בטרם יאושר חשבון חלקי על המהנדסת לבדוק אותו.
משמע, שהנטל להוכיח שהתובעים ביצעו את השטחים שהמודד מדד, חל על כתפי התובעים. המודד גם אישר שלא קיבל את התוכניות שהתובעים קיבלו בתחילת העבודה (עמ' 35 לפרוטוקול מול שורה 7).
הוא גם אישר שלא נסמך על כמויות שהמנוח עשה לטענתו או קיבל (עמ' 35 לפרוטוקול).
לפיכך, אני מעדיפה את חישוב השטחים של הנתבעת.

מכאן אפנה לניכוי של 17% שביצעה הנתבעת: על פי הסדר גמר תשלום, המזמינה היתה רשאית להפחית 17% וכן הוצאות אם המזמינה תכניס קבלן אחר.
המזמינה צירפה לתצהיר מטעמה שני חוזים שנחתמו עם קבלני משנה אחרים אולם התברר שהם אינם מתייחסים לשלב ב' לפרויקט.
המזמינה לא הוכיחה שסיימה את הטיוח עם קבלן אחר ועל כן, אין היא יכולה לנכות 17% תקורה.

לטענת המזמינה בעבודת התובעים היו ליקויים.
לא הונחה לכך תשתית ראייתית. לפיכך, על פי חישוב הנתבעת, נותר חוב כלפי הקבלן.
על פי חישוב הנתבעת החוב עומד על סך של 21,440 ₪ (280,000-301,440) נומינלי, לפני מע"מ.

6.
התובעים טענו גם כי נערך הסכם בין המנוח למזמינה כי הוא יספק לה עובדים.
הועד עד אחד בן משפחה.
המנוח נפטר ביום 14.11.12 אחרי שהוגש תצהיר מטעמו, כלומר כמעט 5 שנים לאחר הגשת התביעה.
בכתב התביעה נטען כי הוסכם עם מנהל הנתבעת לספק צרכי הנתבעת. לא הוגשו ראיות אובייקטיביות לכך שבפועל סופקו עובדים לנתבעת.
גם חישוב החוב מטעם התובעים מקשר את העובדים עם מיקום ביצוע הטיח.
הועד עד אחד שמסר על ביצוע ניקיון במקום אחר, לא ברור מהחישוב בכתב התביעה בכמה עובדים מדובר.
עדות העובד לא חוזקה על ידי התובע מס' 2 שנותר מבין התובעים.

הספק פועל כנגד התובעים.
התביעה בגין אספקת עובדים נדחית.

עיינתי ביתר טענות הנתבעת ולא מצאתי בהם כדי לדחות את התביעה בכפוף לסכום שנתבע כאמור לעיל.

סוף דבר

7.
הנתבעת תשלם לתובע מס' 2 ולעזבונות התובעים 1 ו- 3 (להלן: "התובעים") ביחד ולחוד סך של 21,440 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 04.10.06 ועד ליום התשלום המלא בפועל וכן מע"מ כדין.


הנתבעת תשלם לתובעים, ביחד ולחוד, חלק יחסי של אגרת בית-המשפט לפי הסכום שנפסק בפועל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום ההוצאה ועד ליום התשלום המלא בפועל.


הנתבעת תשלם לתובעים ביחד ולחוד שכ"ט עו"ד בסך של 6,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.


זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע.
המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, ט"ו שבט תשע"ד, 16 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.




חתימה







א בית משפט שלום 1353/08 עז' המנוח טלעת בדארנה ז"ל, זוהר עומר בדארנה, מוסטפא בדארנה ואח' נ' ד.ב.י. חברה לבניין בע"מ (פורסם ב-ֽ 16/01/2014)