פסקי דין על חיים קליין ובניו | פסקי דין על עמי קליין | פסקי דין על יורם רוקי |

54399-09/11 העז     04/02/2014




העז 54399-09/11 מדינת ישראל נ' חיים קליין ובניו בע"מ, עמי קליין, יורם רוקי








בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע

הע"ז 54399-09-11

04 פברואר 2014

לפני: כב' השופטת אורלי סלע
- נשיאה

המאשימה
:

מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד אייל נון


נגד

הנאשמים
:
1
.
חיים קליין ובניו בע"מ

,
(

חברות - 510573496)
2
.
עמי קליין

,
(

ת.ז. - 050125194)
3
.
יורם רוקי

,
(

ת.ז. - 055354989)

החלטה
1.
לפניי בקשה שהגישו חברת חיים קליין ובניו בע"מ
(להלן – הנאשמת), עמי קליין
ויורם רוקי
(להלן – הנאשמים) לבטל את כתב האישום שהוגש נגדם מחמת "הגנה מן הצדק" וזוטי דברים (להלן – הבקשה).

2.
מדינת ישראל
, המאשימה (להלן – המאשימה) מתנגדת לבקשה.

3.
עובדות כתב האישום בתמצית –
א.
במועדים הרלוונטיים לכתב האישום, היתה הנאשמת, חברה בע"מ אשר עסקה בייצור נגררים למשאיות בענף התעשייה במפעלה באשדוד. הנאשמים 2 ו-3 היו, בזמנים הרלוונטים לכתב האישום, מנהלי הנאשמת.
ב.
ביום 7.5.07, במסגרת ביקורת שנערכה במפעל, הומצאו מסמכי העסקתם של 7 עובדים אשר הועסקו על ידי הנאשמת.
ג.
מן המסמכים התברר כי אחד העובדים הועסק שלא על פי היתר כדין ומבלי שהנאשמת התקשרה עמו בחוזה עבודה בכתב כנדרש על פי דין. כמו כן, בחודשים ינואר עד מרץ 2007, נוכו ממשכורתם של 5 עובדים ניכויי יתר בגין ביטוח רפואי בניגוד לדין. בחודשים ינואר ומרץ בוצעו ממשכורתם של 2 עובדים נוספים ניכויי יתר בגין ביטוח רפואי בניגוד לדין.
ד.
הנאשמים 2 ו-3 הפרו את חובתם לפקח ולעשות כל שניתן על מנת למנוע את העבירות שבכתב האישום.
4.
טענות הנאשמים בתמצית –

א.
ההליך נפתח תוך שיהוי ניכר ביותר למעלה משש שנים לאחר מועד העבירה הנטען.
ב.
האישומים העולים מכתב האישום מבוססים על תשתית עובדתית שאינה נכונה, אולם חרף ניסיונותיהם של הנאשמים לפרוס בפני
המאשימה את התשתית העובדתית הנכונה, נאותה המאשימה לתקן באופן חלקי בלבד את כתב האישום. המאשימה הבטיחה למחוק את האישום המפורט בסעיף 9 לכתב האישום המתוקן (העסקת עובד ללא חוזה בכתב), אולם לא עשתה כן ואף לא העניקה סיבה להפרת הבטחתה.
ג.
התעקשות המאשימה על ניהול הליך פלילי, במיוחד לאור הזוטות הנטענות במקרה זה, עומדת בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית, וודאי לאור ההשלכות החמורות שיש בגין הרשעה בפלילים של אנשים פרטיים. הרשעה בפלילים תגרום נזק ותמנע מן הנאשמת לגשת למכרזים, על לא עוול בכפה. הרשעה בפלילים אף תגרום להצמדת תווית "עבריינית" לנאשמים 2 ו-3 וייגרם להם נזק בשוק העבודה ומעבר לו.
ד.
בכתב האישום נטען כי הנאשמת ניכתה מ- 7 עובדים זרים ניכויי יתר. ראשית, מדובר בשלושה חודשים בלבד בהם בוצע, לכאורה, הניכוי ביתר. שנית, על פי החוק רשאית היתה הנאשמת לנכות ממשכורתם של עובדים זרים עד 456 ₪ בחודש בגין מגורים, ביטוח רפואי והוצאות כלליות אולם בפועל לכל אחד מן העובדים נוכה עד 300 ₪ בלבד משכרו עבור ביטוח ומגורים.
ה.
למרות שהנאשמים העלו בפני
ה את טענותיהם אלה אין ספור פעמים, המאשימה לא טרחה לבדוק את הנתונים. כמו כן, בעקבות הביקורת שנערכה הנאשמת אף השיבה לעובדים את הכספים שניכתה משכרם כך שלא נגרם לעובדים כל חסרון כיס והם יצאו נשכרים.
ו.
באשר לעבירת העסקת עובד ללא חוזה בכתב – העתק החוזה הועבר למאשימה וזו הבטיחה, בסעיף 1 למכתבה מיום 12.8.12, כי אישום זה יימחק אולם לא טרחה לקיים את הבטחתה.
ז.
באשר לאישום בגין העסקת העובד ללא היתר – העובד הועסק בהיתר עד לסוף שנת 2007 ובשל בירוקרטיה של הרשויות לא הוארך ההיתר. הרשויות מודעות לקושי בהארכת ההיתר ועל כן, מעסיק שהעסיק עובדים זרים שלא הוארך היתרם בשל הקשיים הבירוקרטיים לא הועמד לדין. מדובר בפרוצדורה שנקראת "תקופה נסלחת" והיא מתייחסת לעובדים אשר מועסקים אצל בעל ההיתר המקורי.
5.
טענות המאשימה בתמצית –
א.
לעניין טענת הניכויים - משכרם של העובדים נוכה סך 300 ₪ בגין ביטוח וכך צויין בתלוש השכר. ככל שרצו הנאשמים לנכות סכום אשר לטענתם רשאים היו לנכות על פי דין, היה עליהם לפרט את הניכויים משכרם של העובדים בתלושי השכר. משלא נעשה כן, מדובר בסכום החורג מהסכום המותר לניכוי בגין ביטוח רפואי.
ב.
באשר להעסקת העובד ללא חוזה עבודה - אכן המאשימה התחייבה לתקן את כתב האישום והיא אכן תגיש כתב אישום מתוקן.
ג.
באשר להעסקת העובד ללא היתר – התקופה הנסלחת הינה שלושת החודשים הראשונים בכל שנה בה לא מתבצעת אכיפה לגבי מעסיקים אשר מעסיקים עובדים שהיה להם היתר להעסקתם בשנה הקודמת. כתב האישום מייחס לנאשמים העסקת עובד ללא היתר ביום 7.5.07, ארבעה חודשים לאחר סיום התקופה הנסלחת, לכן מקרה זה אינו נכנס לגדר המקרים בהם הועסק עובד בתקופה הנסלחת. מה גם שההיתר חודש רק ביום 27.5.07, לאחר מועד הביקורת, מכאן שהנאשמים העסיקו את העובד ללא היתר.
ד.
אין לראות בניכויים ביתר משכרם של העובדים במשך שלושה חודשים "זוטי דברים" ובוודאי שאין לראות בהעסקת עובד ללא היתר כשבעה חודשים, משום זוטי דברים שכן מדובר בזכויותיהם הבסיסיות של העובדים הזרים אשר מעצם מעמדם הינם מוחלשים ופגיעים.
ה.
לאור תכלית חוק עובדים זרים, אין הנאשמים יכולים לטעון כי העסקת עובד ללא היתר והעסקת חמישה עובדים תוך ניכוי סכום המהווה סכום הכפול פי שניים מהמותר בתקנות, הינם זוטי דברים.
דיון והכרעה –
6.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה שאין מקום, בשלב מקדמי זה, להורות על ביטול כתב האישום וכי דין הטענות המקדמיות להידחות וזאת כמפורט להלן –
7.
הוראות סעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב – 1982 מעגנות את הטענות המקדמיות אותן רשאי נאשם לטעון ובין היתר –
"(10)
הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית".


במסגרת סעיף זה נטענת

טענת הגנה מן הצדק
שהוכרה בפסיקה והמאפשרת לבית הדין לבטל כתב אישום כאשר הגשתו או בירורו אינם עולים בקנה אחד עם קיומו של הליך פלילי ראוי והוגן.
אמת המידה לתחולת דוקטרינת

הגנה מן הצדק
הותוותה במסגרת

ע"פ 4855/02
מדינת ישראל
נ' ד"ר איתמר בורוביץ
(31.03.2005)

שם קבע בית המשפט העליון מבחן תלת שלבי -
א.
בשלב הראשון על בית המשפט לזהות את הפגמים שנפלו בהליכים שננקטו בעניינו של הנאשם ולעמוד על עוצמתם במנותק משאלת אשמתו או חפותו;
ב.
בשלב השני על בית המשפט לבחון האם בקיום ההליך הפלילי חרף הפגמים יש משום פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות;
ג.
בשלב השלישי, מששוכנע בית המשפט כי קיומו של ההליך אכן כרוך בפגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות, עליו לבחון האם לא ניתן לרפא את הפגמים שנתגלו באמצעים יותר מתונים ומידתיים מאשר ביטולו של כתב האישום.
בית המשפט העליון הדגיש כי -

"מצב דברים כזה אינו צפוי להתרחש אלא במקרים חריגים ביותר"

. בפרשת טגר חזר וקבע בית המשפט העליון כי טענת

הגנה מן הצדק
היתה ונותרה טענה שיש לקבלה במקרים חריגים בלבד. (

ע"פ 3672/05
טגר בע"מ נ' מדינת ישראל

,
[פורסם בנבו]

(ניתן ביום 21.10.07)).
פסיקה זו אומצה על ידי בית הדין הארצי בפרשת הום סנטר (

ע"פ 14/07
מדינת ישראל
נ' הום סנטר,
[פורסם בנבו]

(מיום 22.11.07) ולאחרונה בפרשת עלי עלייאן
)
ע"פ 25249-05-10

מדינת ישראל
נ' עלי עלייאן,

[פורסם בנבו]

(מיום 7.3.11)) שם נפסק –
"

טענת הגנה מן הצדק
הינה טענה קיצונית המתאימה למקרים מיוחדים בהם עצם קיומו של ההליך הפלילי כרוך בעיוות דין ופגיעה בתחושת הצדק עד כדי הצדקה לביטולו של כתב האישום בלי לדון בו לגופו.

מעצם טיבם של דברים, קשת המקרים בהם ניתן לשקול קבלת

טענת הגנה מן הצדק
מוגבלת והיא תחול במצבים בהם עצם קיומו של ההליך פוגע בזכויותיו הבסיסיות של הנאשם להליך תקין"

(ההדגשות הוספו – א.ס).

8.
במקרה מושא ההחלטה – לא מצאתי כי בנסיבות האמורות של הגשת כתב האישום היתה התנהגות שערורייתית או בלתי נסבלת של הרשות אשר עולה כדי פגיעה בזכויות מהותיות או דיוניות של הנאשמים או ביכולתכם להתגונן כראוי בפני
כתב האישום.
9.
טענותיהם של הנאשמים לפיהן בוצע ניכוי ממשכורתם של העובדים למשך שלושה חודשים בלבד, ובגין ביטוח רפואי ודיור באופן שאינו עולה על התקרה הקבועה בחוק, הנן טענות עובדתיות אשר מן הראוי שיוכרעו

במסגרת

ניהול

המשפט

ולא

ניתן

להכריע

בהן

במסגרת

ההליך

המקדמי

ומבלי

שהובאו

ראיות

הצדדים

הנוגעים

בדבר. הדברים האמורים לעיל מתייחסים גם לטענותיהם של הנאשמים בדבר העסקת עובד ללא היתר כדין בתקופה "הנסלחת".
10.
הוראות חוק העונשין, תשל"ז – 1977 קובעות, באשר לזוטי דברים, כדלקמן
-

"34

יז.
לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה, אם, לאור טיבו של המעשה, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי, המעשה הוא קל ערך."

למותר לציין כי ככל שיתברר שהעבירות המפורטות בכתב האישום אכן נעברו, אין המדובר בזוטי דברים כטענת הנאשמים, אלא בעבירות על חוק עובדים זרים, אשר נחקק על מנת להגן על אוכלוסיית העובדים הזרים אשר הינם
"מגזר של עובדים חלש ביותר בחברה הישראלית אשר זקוק להגנה מיוחדת מצד המחוקק"
ע"פ 23809-02-11 מדינת ישראל
נ' זלמן בראשי ואחיו בע"מ (ניתן ביום 24.1.11 פורסם בנבו).
11.


באשר לעבירת העסקת עובד ללא חוזה בכתב – לאור הודעת המאשימה לפיה יוגש כתב אישום מתוקן ללא עבירה זו בהתאם להבטחת המאשימה לנאשמים, אין מקום עוד לדון בטענה זאת.
12.
סוף דבר – הבקשה נדחית.
13.
המאשימה תגיש כתב אישום מתוקן עד ליום 16.2.14.
14.
נקבע להקראה ליום 27.2.14 בשעה 11:00.
15.
בית הדין ממליץ לצדדים לבוא בדברים בטרם המועד הקבוע לדיון.
16.
ההחלטה והזמנה לדין לצדדים.


ניתנה היום, ד' אדר תשע"ד,
(
04 פברואר 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.











העז בית דין אזורי לעבודה 54399-09/11 מדינת ישראל נ' חיים קליין ובניו בע"מ, עמי קליין, יורם רוקי (פורסם ב-ֽ 04/02/2014)