פסקי דין על נטליה סנדז'וק | פסקי דין על אריה קוגן | פסקי דין על משרד הפנים

56379-04/13 עתמ     16/02/2014




עתמ 56379-04/13 נטליה סנדז'וק, אריה קוגן נ' משרד הפנים








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים



עת"מ 56379-04-13 סנדז'וק ואח' נ' משרד הפנים





מספר בקשה:4
לפני
ד"ר עודד מודריק
-שופט, סגן נשיא

העותרים
1
.
נטליה סנדז'וק

2
.
אריה קוגן
ע"י עו"ד יעקב שקלאר


נגד

המשיב
משרד הפנים
על-ידי עו"ד ליפז סרוסי
– פמת"א (אזרחי)




פסק דין



תכלית העתירה היא להורות למשרד הפנים
לקבוע שהסתיים "התהליך המדורג" בעניינם של העותרים וכי העותרת זכאית לאלתר לקבל אזרחות ישראלית.

הנסיבות
העותרת, ילידת 1964, בעלת נתינות אוקראינית, נכנסה לישראל ביום 31/12/02 באשרת תייר בת תוקף ל-11 ימים. בעת כניסתה לישראל הייתה העותרת נשואה, אם לששה ילדים קטינים.

העותרת שהתה בישראל שלא כדין משך ארבע שנים מעבר לתום תקופת האשרה. בספטמבר 2006 הגישו העותרים פנייה למשיב להסדיר את מעמד העותרת מכוח נישואים.

ביום 14/12/06 נערך תשאול לעותרים שבמסגרתו טענה העותרת שהתגרשה מבעלהּ, שהגירושים נערכו באוקראינה בלי נוכחותה וכן הבהירה שכשבועיים לאחר גירושיה הכירה את העותר, שהוא אזרח ישראל, ובתוך חודשיים נישאו בנישואי פרגוואי בנוכחות העותר בלבד.

בנסיבות אלה, התעורר אצל המשיב חשש כבד ביחס לכנות הנישואים. נערכו בדיקות נוספות שנמשכו עד ל-8/10/07. במועד זה הגיעה מנהלת לשכת משרד הפנים
בהרצליה למסקנה שאין ביסוס מספיק לטענת קשר נישואים כן בין העותרים ולפיכך נערכה פנייה למטה מנהל האוכלוסין לשם הפסקת הטיפול בבקשת העותרים. ביום 26/11/07 התקבלה החלטה לדחות את בקשת העותרת להסדרת מעמד בעילה של איחוד משפחות והחלטה זו נמסרה זמן-מה לאחר מכן לעותרת.

בעקבות קבלת החלטת הסירוב הגישו העותרים עתירה לבית המשפט העליון, שבה ביקשו להורות למשרד הפנים
להעניק לעותרת רישיון ישיבה ארעי מסוג א/5 ולהתחיל את התהליך המדורג. עמדת משרד הפנים
במענה לעתירה הייתה שניתן להעניק לעותרת רישיון ישיבה מסוג ב/1 למשך שנה, שבסיומה, אם תשתנה המסקנה בדבר כנות קשר הנישואים, יחל התהליך המדורג.

בית המשפט העליון דחה את העתירה באומרו:
"לא ראינו מקום להתערב בהחלטתו של המשיב. כידוע שיקול הדעת שניתן לשר הפנים ליתן מעמד לבן זוגו של אזרח ישראלי, מקורו ברצון להגן על התא המשפחתי. מכאן גם ברור שמקום בו מתעורר ספק באשר לכנות הנישואים, רשאי גם רשאי השר שלא ליתן מעמד כאמור. כך נהג המשיב בעניינם של העותרים לאחר שבחן את העובדות גם בדרך של שינויים שנערכו לבני הזוג. עם זאת, העותרים לא נדחו כליל ולתקופת הביניים ניתן לעותרת רישיון שהייה מסוג ב/1 ופתרון זה הינו סביר ומידתי" [בג"צ 827/08 (להלן: "פסק בג"צ")].

בשולי דבריו הוסיף בית המשפט העליון הערה חשובה. בית המשפט נדרש לכך שתהליך בדיקת כנות קשר הנישואים עשוי להימשך תקופה ארוכה קודם להתחלת התהליך המדורג. לא מן הנמנע שתקופת בדיקת כנות הקשר תימשך חודשים רבים ואף שנים. לכן, כדי שהתהליך כולו יהיה סביר ומידתי, גרס בית המשפט העליון שראוי "...כי ככל שהשתכנעו בכנות נישואיהם של העותרים, טוב יעשו אם יורו להתחיל את מניינה של תקופת התהליך המדורג מיום שהגישו העותרים את בקשתם" [שם].

המשיב נערך לפעול בהתאם להחלטת בית המשפט בעתירה הראשונה. הוא העניק לעותרת אשרת שהייה מסוג ב/1 לתקופה של שנה וקבע לעותרים מועד לריאיון נוסף – 26/11/09. בסיומו של תהליך הבדיקה, בעקבות הריאיון הנוסף, ולפי שלא עלה בידי העותרים לשכנע בכנות נישואיהם, החליטו גורמי המשיב ביום 16/12/09 לדחות את הבקשה בשנית.

העותרים פנו ביום 9/3/10 בעתירה מנהלית וביום 31/1/11 דחה בית המשפט את העתירה. כנגד החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט העליון וביום 19/12/11 החליט בית המשפט העליון לדחות את הערעור. אגב הדחייה, כתב בית המשפט העליון כך:
"מוסכם על הצדדים כי תיערך בדיקה מחדש של זכאות המערערים לקבלת מעמד בישראל וזאת במידת האפשר לא רק בדרך של שימוע, אלא גם בהתחשב בראיות אחרות.
המערערים יגישו בקשה חדשה בהתאם בתוך 30 יום מהיום ולא יתבצע שינוי במעמד המערערים עד לבחינת הראיות החדשות. החלטה חדשה תתקבל בתוך שלושה חודשים מיום הגשת הבקשה החדשה
" [עע"מ 1672/11 (להלן: "פסק הערעור")].

ביום 16/11/12 הגישו העותרים בקשה חדשה בהתאם לפסק הערעור. הבקשה נבדקה במשך מספר חודשים ולאחר שקוים ביום 20/8/12 ריאיון נוסף לעותרים, הוחלט להחיל על העותרת את התהליך המדורג. משמעות החלטה זו הייתה שתחילת התהליך המדורג – הנמשך ארבע שנים – תהיה מיום שבו נשלחה ההחלטה לעותרים [ההודעה שנשלחה לעותרים בדבר התחלת התהליך המדורג, קבעה שבינתיים יוענק לעותרת אישור שהייה מסוג ב/1. דבר זה התברר כשגגה, שכן עם תחילת התהליך המדורג יש להעניק אישור שהייה של תושב ארעי מסוג ב/5].

העותרים הגישו השגה לוועדת ההשגה לזרים מרחב תל אביב, שבמסגרתה ביקשו לקבוע שנוכח הזמן החלף בטיפול בבקשות ולנוכח החלטת בית המשפט העליון בפסק בג"צ, מן הראוי לקבוע שמשהוכחה כנות קשר הנישואים, אין עוד מקום לתהליך המדורג ויש להעניק לעותרת אזרחות לאלתר.

ועדת ההשגה לזרים דחתה את הבקשה. היא מצאה שהחלטת המשיב להעניק לעותרת רישיון תושב ארעי מידתית וסבירה ואף התירה לעותרים להגיש בקשה להתאזרחות, תוך קיצור ההליך המדורג לשלוש שנים במקום ארבע.

מכאן העתירה.

טיעוני הצדדים
בא כוח העותרים טוען שהחלטת המשיב להתחיל תהליך מדורג ארוך שנים – גם במתכונת המקוצרת שהוצעה על ידי ועדת ההשגה, איננה מידתית, בלתי סבירה ושמה לאל את פסק הבג"צ.

חוסר המידתיות נובע מכך שמאז הגשת הבקשה הראשונה חלפו למעלה משבע שנים. בכל השנים הללו מקיימים העותרים את קשר הזוגיות שביניהם, ועתה, לפי החלטת המשיב, עליהם להמתין עוד שלוש שנים עד שיגיע המועד לבדוק את בקשתם לקבלת אזרחות. הווה אומר, בעוד שבנסיבות רגילות ההליך נמשך כארבע שנים, בעניין דנן משך ההליך כמעט מוכפל. זו תקופת בדיקה ובחינה שאינה יכולה להלום את דרישת המידתיות. מאחר שהענקת מעמד לבן הזוג הזר מושתתת על הזכות להגנה על התא המשפחתי, נראית פגיעה מתמשכת במימוש הזכות ומימוש ההגנה על התא המשפחתי כפגיעה בלתי מידתית.

אי סבירות ההחלטה נובעת מכך שהעובדה שהמשיב בשלב מסוים, בחלוף מספר שנים, השתכנע בכנות קשר הנישואים (ולכן הורה לפתוח בתהליך המדורג), מאיינת את החלטות הסירוב הקודמות שבהן לא הצליחו העותרים לשכנע בכנות הנישואים. לשון אחר, השכנוע המאוחר (
ex post
) מבטל את חוסר השכנוע המוקדם (
ex ante
). על כן, צריך לראות את התקופה שחלפה מיום הגשת הבקשה הראשונה כאילו הייתה תקופה של תהליך מדורג מעשי.


על אלה צריך להוסיף את הערת השוליים שכמוה כהנחיה, שיצאה מבית המשפט העליון בפסק הבג"צ, שבמסגרתה הובהר שהתחלת התהליך המדורג בחלוף חודשים ושנים מיום הגשת הבקשה הראשונה, אינה סבירה וכי גם בעניין הקונקרטי, לאחר שהרשות תשתכנע בכנות הנישואים, יש לראות את מועד הגשת הבקשה הראשונה כמועד תחילתו של התהליך המדורג.

באת כוח המשיב טוענת שאין לראות חוסר מידתיות או אי סבירות בהחלטת גורמי המשיב, לרבות החלטת ועדת ההשגה לזרים. לכך טעם פורמאלי וטעם ענייני. מבחינה פורמאלית, פסק בית המשפט העליון בפסק הערעור, שעל העותרים להגיש בקשה חדשה שממנה יתד ופינה לבדיקת כנות הקשר וניהול התהליך המדורג. בפסק הערעור לא נאמר דבר על החלה רטרואקטיבית של התהליך המדורג. הדבר גם נובע באורח הגיוני מן הביטוי "בקשה חדשה". בקשה חדשה היא התחלה חדשה, עיון מחודש בכנות הקשר ובחינת הקשר במסגרת ההליך המדורג.

מבחינה עניינית, ראוי להדגיש כי התהליך המדורג הוא נוהל שנבחן ואושר בידי בתי המשפט, לרבות בית המשפט העליון. התהליך איננו רק תיחום פורמאלי-טכני של פרק זמן מסוים. לאמור, אין מדובר בדרישת זמן שתחלוף מיום האבחון הראשוני של כנות הקשר ועד להענקת האזרחות. לתהליך המדורג יש גם תכנים שאינם אלא התבוננות במבקשים בנקודות זמן שונות של התהליך, כדי לבחון שהקשר נמשך ואין הוא קשר פורמאלי-אינטרסנטי בלבד. לא מן הנמנע שבשלב ראשון ומוקדם, מצליחים מבקשים לעבור את הסף הראשוני של בדיקת כנות הקשר. אילו מכאן ואילך הדרישה הייתה רק למעבר זמן מוגדר, היה נפתח פתח להענקת מעמד בישראל גם ל"בני זוג" שהקשר ביניהם לא החזיק מעמד ונשמר רק באופן טכני-פורמאלי.

באת כוח המשיב רואה בהצעת ועדת ההשגה משום הסדר מידתי.

דיון
מקובל עליי העיקרון שבגדרו של תהליך בדיקת זכאותו של בן זוג זר להתאזרח על בסיס קשר נישואים עם אזרח ישראל, מתחייבת בדיקה מעמיקה לאורך זמן של כנות הקשר, תקפותו ומימושו הלכה למעשה. לא די בכך שמבקשי המעמד מצליחים לשכנע בשלב ראשוני, בתהליך של בדיקה שטחית ביותר, שהקשר ביניהם עולה בקנה אחד עם דרישות אותו שלב. אחרי השלב הראשוני הזה, צריך להתקיים פרק זמן ארוך במידה מספקת של בדיקה מעמיקה.

לפיכך, גם כאשר חלף פרק זמן ארוך למדי עד שנחצה סף השכנוע הראשוני האמור, לא נעלם כלא היה הצורך בפרק הבדיקה המעמיק.

לפי זה, יש טעם בדברי המשיב שכיוון שסף הבדיקה הראשוני נחצה רק אחרי שחלף זמן רב מאוד מיום הגשת הבקשה הראשונה, אין מקום לוותר, אלא מעט, מן התהליך המדורג.

חרף האמור, התחלת התהליך המדורג לאחר שנים ארוכות של "בחינה ראשונית" של כנות הקשר, עשויה להיות בלתי מידתית. קשה להלום מצב שבו, לאחר שש שנים של בדיקות, משתכנע המשיב שקשר הנישואים כן ורק מכאן ואילך יחל תהליך מדורג. הרי משמעות השכנוע היא שהיה מקום לאשר מלכתחילה את חציית סף הבדיקה הראשוני. אכן, אישור כזה היה מוליך את המשיב לבדיקה מעמיקה יותר ובמציאות שנוצרה בענייננו, בדיקה כזו לא נעשתה. בכל זאת, השנים הרבות שחלפו הן בנות משמעות מסוימת. לכן, גם אם אין לוותר על הבדיקה המעמיקה המקובלת בתהליך המדורג, עיקרון המידתיות והסבירות דורש את קיצור משך הזמן של אותה בדיקה.

נראה כי גם ועדת ההשגה הבינה את הדבר ולפיכך הציעה קיצור מסוים של התהליך.

סברתי שאין די בקיצור משך הזמן שהוצע בידי ועדת ההשגה. הצעתי לצדדים להסכים שהתהליך המדורג יסתיים ביוני 2014, היינו, קיצור של 50% של הזמן שהוצע בידי ועדת ההשגה.

בא כוח העותרים הביע הסכמה להצעת בית המשפט, אך ביקש שייקבע שבסיום פרק הזמן הזה, תקבל העותרת מעמד של אזרחית בישראל. באת כוח המשיב השיבה שלראש מנהל האוכלוסין סמכות לפי הנוהל לקצר את משכו של התהליך המדורג. על כן, היא מסכימה שבתום פרק הזמן שהוצע בידי בית המשפט, תיערך פנייה אל המשיב וזה ישקול לפי סמכותו אם לקצר את ההליך המדור, או להשאירו על מכונו.

כשלעצמי אני סבור שקיצור התהליך המדורג, כך שהתהליך יגיע לכלל סיום ביוני 2014, הוא תוצאה סבירה, הגיונית ומחויבת מן הנסיבות. אינני רואה צורך לכוף על המשיב הר כגיגית את תוכן ההחלטה שתתקבל כאשר תחלוף התקופה המקוצרת האמורה. ברור שההחלטה העתידה של המשיב אינה יכולה להיות סתמית ושרירותית. בהיעדר הצדקה מובהקת לדחיית בקשת קיצור התקופה, יהיה על המשיב לסיים את התהליך במועד המוצע.

ברור כשמש שאין סמכות לבית המשפט ואין גם מקום שבית המשפט יקבע מראש שבתום התהליך המדורג המקוצר, תוענק "אוטומטית" אזרחות לעותרת. בתום התהליך ינהג המשיב עם העותרת
בהתאם לנהלים, כפי שהוא מחויב לנהוג ונוהג כלפי כל מבקש אחר.

ההחלטה
העתירה, כפי שהיא, נדחית.

עם זה, העותרים יוכלו להגיש לקראת יוני 2014 בקשה לקיצור תקופת התהליך המדורג, כך שהתהליך יסתיים ביוני 2014. החלטת המשיב תיקח בחשבון את האמור ב

פסק דין
זה.

ההחלטה של המשיב בעקבות סיום התהליך המדורג תינתן בהתאם לסמכויותיו לפי החוק ולפי הנהלים התקפים.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ט"ז אדר א, תשע"ד 16 פברואר, 2014 בהעדר הצדדים.










עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 56379-04/13 נטליה סנדז'וק, אריה קוגן נ' משרד הפנים (פורסם ב-ֽ 16/02/2014)