פסקי דין על הסתדרות המהנדסים האדריכלים במקצועות הטכנולוגיים | פסקי דין על ועד המהנדסים בחברת החשמל מרחב צפון | פסקי דין על ועד המהנדסים בחברת החשמל מרחב הדרום ואח' | פסקי דין על חברת החשמל לישראל | פסקי דין על דוד (מיקו) צרפתי (יו"ר הועד הארצי) | פסקי דין על ארגון העובדים בחברת החשמל הועד הארצי |

29438-02/14 סק     26/02/2014




סק 29438-02/14 הסתדרות המהנדסים האדריכלים במקצועות הטכנולוגיים, ועד המהנדסים בחברת החשמל מרחב צפון, ועד המהנדסים בחברת החשמל מרחב הדרום ואח' נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, דוד (מיקו) צרפתי (יו"ר הועד הארצי), ארגון העובדים בחברת החשמל הועד הארצי








בית דין אזורי לעבודה בחיפה

ס"ק 29438-02-14

26 פברואר 2014
לפני: כב' השופטת מיכל
פריימן
נציג
ציבור (עובדים)
מר משה גרבלר:
נציג ציבור (מעסיקים)
מר:מרדכי שני
המבקשים
:


1

.
הסתדרות המהנדסים האדריכלים במקצועות


הטכנולוגיים


2

.
ועד המהנדסים בחברת החשמל מרחב צפון


3

.
ועד המהנדסים בחברת החשמל מרחב הדרום


4

.
יעקב חי-מהנדס


5

.
אלי יעקובי-מהנדס



ע"י ב"כ: עו"ד רון דרור
ו/או אופיר מנצ'ל
ו/או

חן
פייביש
ממשרד עו"ד אדם


-

המשיבים
:


1

.
חברת החשמל לישראל בע"מ



ע"י ב"כ: עו"ד חגי ורד
ו/או ניר גל
ו/או אלעד


גרשקוביץ ממשרד עו"ד הרצוג פוקס נאמן

ושות'


2

.
דוד (מיקו) צרפתי (יו"ר הועד הארצי )



3

.
ארגון העובדים בחברת החשמל הועד הארצי


ע"י ב"כ: עו"ד אהוד שניידר ו/או שירן מקאחל


ממשרד עו"ד צמח שניידר ושות'



החלטה
כללי

1.
בפני
נו בקשת הסתדרות המהנדסים, וועדי המהנדסים במרחב הצפון והדרום בחברת החשמל והמהנדסים מר יעקב חי ומר אלי יעקובי, יו"ר וועדי המהנדסים במרחב הצפון והדרום בחברת החשמל, למתן סעדים זמניים דחופים כדלקמן:

א.
להורות כי חברת החשמל לישראל, המשיבה 1, לא תנקוט כנגד מר חי ומר יעקובי כל פעולה לרבות פיטורים, השעיה, העמדה לוועדת משמעת או זימון לשימוע בגין הנושאים המפורטים בבקשה.

ב.
להורות כי יו"ר הועד הארצי – מר דוד (מיקו) צרפתי וארגון העובדים בחברת החשמל – הועד הארצי, ימנעו מלנקוט כל פעולה לרבות מתן הסכמה ביחס לפיטורים או השעיה או כל פעולה אחרת ללא הסכמת ועד המהנדסים והסתדרות המהנדסים.

וזהו הרקע לבקשה, כפי שהוכח בפני
נו לכאורה בשלב זה:

2.
ביום 16.12.13, פנה מר איקא יכין, סמנכ"ל משאבי אנוש בחברת החשמל, למר מיקו צרפתי, יו"ר הוועד הארצי של עובדי חברת החשמל, בדרישה לפיטורי יו"ר וועד המהנדסים מר חי ומר יעקובי.

הרקע לדרישה היה, לטענת מר יכין, זלזול בהחלטת מנכ"ל החברה מיום 14.12.13 שהורה על ביטול כלל השתלמויות העובדים בחברה על רקע מצב החרום בו שרויה היתה החברה עקב נזקי הסערה החמורים והצורך המיידי להחזיר חשמל לעשרות אלפי תושבי המדינה, וכן הצורך להביע סולידריות עם אלפי העובדים המחרפים נפשם בתנאים קשים להשבת החשמל לכל בתי האב בישראל.

לטענת מר יכין, החליטו מר חי ומר יעקובי, חרף הוראת המנכ"ל, לקיים את השתלמות המהנדסים באילת, תוך איום על המהנדסים שמי מהם אשר יחליט שלא להשתתף, יחויב בדמי ביטול מלאים, כולל התחייבות אישית לעמותה.

3.
בתשובה, הודיע מר צרפתי למר יכין ביום 29.12.13, כי ארגון העובדים רואה בחומרה את התנהגות וועד המהנדסים בעניין ההשתלמות, וכי אם בכוונת ההנהלה לנקוט בצעדים משמעתיים, יש לעשות כן בהתאם לחוקת העבודה ולנוהל המשמעת הקיים בחברה, בשיתוף עם ארגון העובדים כנדרש.

4.
ביום 4.2.14, יצא כתב מינוי לוועדת משמעת שזו לשונו:


"



כתב מינוי ועדת משמעת

אל:
מר תמיר פוליקר – יו"ר

מר ישראל מובשוביץ - חבר

במהלך סופת השלגים אשר פקדה את ישראל במחצית חודש דצמבר 2013, הורה הח"מ על ביטול השתלמויות העובדים בכל החברה, לצורך התמודדות עם נזקי הסופה.

ה"ה יעקב חי ואלי יעקבי הפרו את ההוראה, ירדו להשתלמות באילת עם ציבור המהנדסים, ואיימו על ציבור המהנדסים כי מי שיחליט שלא להשתתף בהשתלמות יחויב בדמי ביטול בשווי עלותה המלאה של ההשתלמות, כולל ההתחייבות האישית לעמותה.

בנוסף קיימו ה"ה יעקב חי ואלי יעקבי אספות הסברה והפיצו גילויי דעת עם אמירות בוטות כנגד הנהלת החברה על רקע זה.

התנהלותם האמורה של ה"ה יעקב חי ואלי יעקובי מקימה חשד לביצוע עבירות משמעת בהתאם לסעיפים 5.5 לנוהל חברה 08-01-01 "טיפול בעבירות משמעת" (הוצאה:) "אי ציות בשעת מילוי תפקיד להוראות הממונים"; סעיף 5.7 "הפרעת עבודה, שימוש באלימות, או הפרה אחרת של הסדר במקום העבודה או בשעת ביצוע העבודה (גם מחוץ לאתרי החברה; בעת ביצוע תפקיד) " ו – 5.8 " התנהגות בלתי אדיבה ובלתי הולמת כלפי עובדים, לקוחות וספקים".

בירור משמעתי, בהתאם להוראות נוהל חברה 08-01-01 "טיפול בעבירות משמעת" (הוצאה 1), יתקיים בפני
האדונים תמיד פוליקר וישראל מובשוביץ ונציגי ההסתדרות.

מסקנות הוועדה והמלצותיה יוגשו לאישור הח"מ.

ליווי משפטי, ככל שיידרש, יינתן ע"י עו"ד מהיחידה המשפטית הארצית.









בברכה,








אלי גליקמן








המנהל הכללי


העתק:

מר אבי ניסנקורן – יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות

חח"י:

אלוף (במיל') יפתח רון טל – יו"ר הדירקטוריון

מר איקא יכין – סמנכ"ל משאבי אנוש

מר מיקו צרפתי – יו"ר ארגון העובדים




”

5.
מטעם ההנהלה מונו כנציגים לועדת המשמעת מר תמיר פוליקר ומר ישראל מובשוביץ. מטעם ארגון העובדים מונו בתחילה במרחב הצפון ובמרחב הדרום מר מוני קובל (סגן יו"ר וועד המהנדסים הצפוני) ומר משה לשץ.
מאוחר יותר הסכים מר יעקב דבידה, יו"ר ארגון העובדים במרחב הצפון, כי מינויו של מר מוני קובל נגוע בניגוד עניינים בולט (מכתב מיום 5.2.14).
ביום 6.2.14 פנה מר איקא יכין בפני
יה (נוספת) ליו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות הכללית , מר אבי ניסנקורן, בדרישה כי ימנה לועדת המשמעת נציגי ועד שאינם נגועים בניגוד עניינים, אך תשובה למכתב זה, ככל שניתנה, לא הוצגה בפני
נו.

6.
וועדות המשמעת נקבעו ליום 12.2.14 בשעות אחר הצהריים.

7.
קיומו של הדיון סוכל בשל התגודדות מהנדסים בסמוך למקום הדיון.
לטענת החברה, העובדים המתגודדים התנהגו באופן בריוני, קראו קריאות גנאי, השתמשו בציוד הגברה וחסמו בגופם אפשרות קיומו של הדיון.

8.
ביום 12.2.14, פנה מר יכין פעם נוספת למר צרפתי, יו"ר וועד העובדים, על רקע סיכול דיון וועדת המשמעת, וביקש פיטוריהם של מר חי ומר יעקובי.

במכתבו (נספח 33 לתשובה), נכתב בין היתר כי:

"...משעה שלא ניתן לקיים הליך משמעתי לשניים, על רקע ההתנהגות האלימה והבריונית שתוארה לעיל, מתבקש ארגון העובדים, בהתאם להוראות חוקת העבודה, לתת הסכמתו לפיטורי השניים, בכפוף לאפשרות שתינתן להם להעלות את טענותיהם בכתב, טרם קבלת החלטה סופית בנדון.


אבקש לקבל את הסכמת ארגון העובדים לאמור לעיל".

9.
ביום 13.2.14, הודיע מר צרפתי למר יכין כי הוא מסכים לאמור במכתבו.

10.
ביום 12.2.14 הוציא מר יכין למר חי מכתב הזמנה לשימוע טרם קבלת החלטה בעניין המשך העסקתו בחברה.
העילות בגינן התבקש לזמן את מר חי לשימוע פורטו במכתב כדלקמן:

"



מזכר

אל: מר יעקב חי
במסירה אישית

הנדון: שימוע טרם קבלת החלטה בעניין המשך העסקתך בחברה

הנהלת חברת החשמל שוקלת לסיים העסקתך בחברה, על רקע פגיעה בחברה; התנהלות בריונית ואלימה מצדך לאורך זמן; אי קבלת מרות בכל הנוגע להנחיית הגורמים המוסמכים בהנהלת החברה; והעברת הנחיות למהנדסים בחברה שלא להישמע להוראות הגורמים המוסמכים בחברה, גם כאשר הובהר כי ארגון העובדים אינו מגבה צעדים אלה.

ברקע הדברים עומדת התנהלות משולחת רסן שבאה לידי ביטוי, בין היתר, בהשמצות פרועות כלפי מנהלים בחברה והתבטאויות שיש בהן משום הוצאת שם רע לחברה ולמנהלים בה. בגין התבטאויות אלה אף הוקמה בעבר ועדת בירור ומשמעת, אולם לאחר שהבעת את התנצלותך, הוחלט לאפשר לך הזדמנות נוספת.

אלא שעד מהרה שבת להתנהל בצורה אלימה ופורקת כל עול. כך, בתקופה האחרונה –
הפרת באופן בוטה את הנחיית המנכ"ל, והורית למהנדסים בחברה לצאת להשתלמות באילת, שעה שעובדי החברה עמלו לנסות ולהשיב את אספקת החשמל לעשרות אלפי צרכנים, במהלך סערת השלגים שפקדה את המדינה במחצית חודש דצמבר האחרון.

בגין התנהלות זו פנתה הנהלת החברה בדרישה לפיטוריך. לבקשת ארגון העובדים, נעשה ניסיון לכנס וועדת בירור ומשמעת בנדון. ואלם, במועד שנקבע לשם כינוסה של הוועדה, ביום 12 בפברואר 2014, התייצבו עשרות מהנדסים, שמנעו בגופם קיומו של דיון משמעתי. בכך סוכלה האפשרות לקיים הליך משמעת בנדון.

בנוסף, באחרונה מקדמת חברת החשמל מיזם תקשורת רב חשיבות. לצורך כך התקיימה הידברות בין החברה לבין ארגון העובדים, והושגו הסכמות.
אלא שלאחר שהושגו הסכמות אלה, ואף יצאה בהקשר זה הודעה מטעם ארגון העובדים, הנחית מהנדסים שלא לשתף פעולה עם הנהלת החברה. זאת, באופן הפוגע ושעלול לפגוע קשות בחברה.

המדובר בביטוי להתנהלות חסרת גבולות וחסרת אחריות, שלא יכולה להתקבל בחברה מתוקנת.

בנסיבות אלה שוקלת החברה לסיים את העסקתך. טרם קבלת החלטה בנדון, ניתנת לך האפשרות להעלות את טענותיך. את הטענות תוכל להעביר אליי בכתב, עד ליום 19 בפברואר 2014. בחלוף מועד זה תתקבל החלטת החברה, על יסוד כל השיקולים הרלוונטיים.









בברכה,








איקא יכין








סמנכ"ל משאבי אנוש

העתקים:
אלי גליקמן, מנכ"ל
דוד (מיקו) צרפתי, יו"ר וועד העובדים





"









11.
גם למר יעקובי יצא ביום 13.2.14 מכתב הזמנה לשימוע, שזו לשונו:

"




מזכר

אל: מר אלי יעקובי
במסירה אישית

הנדון: שימוע טרם קבלת החלטה בעניין המשך העסקתך בחברה.

הנהלת חברת החשמל שוקלת לסיים את העסקתך בחברה, על רקע פגיעה בחברה; אי קבלת מרות בכל הנוגע להנחיית הגורמים המוסמכים בהנהלת החברה; והעברת הנחיות למהנדסים בחברה שלא להישמע להוראות הגורמים המוסמכים בחברה.

במסגרת זאת, הפרת באופן בוטה את הנחיות המנכ"ל, והורית למהנדסים בחברה לצאת להשתלמות באילת, שעה שעובדי החברה עמלו לנסות ולהשיב את אספקת החשמל לעשרות אלפי צרכנים, במהלך סערת השלגים שפקדה את המדינה במחצית חודש דצמבר האחרון.

בגין התנהלות זו פנתה הנהלת החברה בדרישה לפיטוריך. לבקשת ארגון העובדים, נעשה ניסיון לכנס וועדת בירור ומשמעת בנדון. ואולם, במועד שנקבע לשם כינוסה של הוועדה, ביום 12 פברואר 2014, התייצבו עשרות מהנדסים, שמנעו בגופם קיומו של דיון משמעתי.
בכך סוכלה האפשרות לקיים הליך משמעת בנדון.

המדובר בביטוי להתנהלות חסרת גבולות וחסרת אחריות, שלא יכולה להתקבל בחברה מתוקנת.

בנסיבות אלה שוקלת החברה לסיים את העסקתך. טרם קבלת החלטה בנדון, ניתנת לך אפשרות להעלות את טענותיך. את הטענות תוכל להעביר אליי בכתב, עד ליום 19 בפברואר 2014. בחלוף מועד זה תתקבל החלטת החברה, על יסוד כל השיקולים הרלוונטיים.









בברכה,








איקא יכין








סמנכ"ל משאבי אנוש
העתקים:
אלי גליקמן, מנכ"ל
דוד (מיקו) צרפתי, יו"ר וועד העובדים




"

12.
על רקע מכתבים אלה, הוגשה הבקשה שבפני
נו.

עיקר טענות הצדדים:

13.
לטענת המבקשים, המדובר בניסיון לחסל את נציגות המהנדסים בחברת החשמל בשל פעילותם הארגונית, ולפגוע בראשיה, כאשר הנימוקים משתנים מעת לעת; אין דומים נימוקי מכתב ההזמנה לשימוע לאלו שנשלחו למר צרפתי במכתב מיום 12.2.14 ואף אינם דומים לנימוקים שבכתב המינוי של וועדת המשמעת.

14.
התנהלות המשיבים מהווה פגיעה במר חי ובמר יעקובי בניגוד לסעיף 33 י'(א) לחוק ההסכמים הקיבוציים תש"ז – 1957, ומונעת משיקולים זרים ופסולים.

מטרת המשיבים לפגוע במר חי ובמר יעקובי בהיותם נציגי עובדים ובהתנהלותם במסגרת זו, על מנת לפגוע בחופש ההתארגנות של המהנדסים ובמיוחד על רקע הרפורמה המתגבשת בימים אלה בחברת החשמל.

15.
המשיבים אינם פועלים בדרך דומה ביחס לעובדים או נציגי עובדים בסקטורים אחרים ונוקטים באפליית המבקשים לרעה מתוך מטרה לפגוע בפעילותם הארגונית.

16.
יו"ר הוועד הארצי אינו מוסמך לתת הסכמה לפיטורים של מהנדסים מכוח הסדרי האוטונומיה, הדורשים הסכמת הוועד הסקטוריאלי – וועד המהנדסים.

17.
לא התקבלה כל החלטה של הוועד הארצי בנושא הפיטורים.

18.
כל פעולות חברת חשמל בראשות המנכ"ל והוועד הארצי נעשות בניגוד עניינים.
המנכ"ל כבר גיבש דעה והודיע באמצעי התקשורת על כוונתו לפטר את מר חי ומר יעקובי, ומר צרפתי מצוי בסכסוך עם הנ"ל.

19.
מרגע שהחליטה החברה על נקיטת הליכי בירור ומשמעת על פי נהלי החברה, אינה יכולה "לעבור ערוץ" ולבקש הסכמה לעריכת שימוע טרם פיטורים.

20.
הטענות כנגד מר חי ויעקובי הן כאלה שטעונות בירור בוועדת בירור ומשמעת. הליך המשמעת מאפשר להתגונן ע"י הבאת ראיות, חקירת עדים וקבלת חומר.
"מעבר המסלול" גורע מזכויותיהם של מר חי ומר יעקובי הן ברמה המוסדית והן ברמת ניהול ההליך והוא מעשה שנועד במכוון לעקוף את הנוהל הזה.

21.
מאזן הנוחות הינו שיקול נוסף למתן סעד זמני כנגד הליך השימוע.
המדובר בסכסוך שמתנהל שנים רבות ואין בו שמץ של דחיפות. מאידך, וועד המהנדסים אינו יכול להמצא תחת החרב של מכתבי הפיטורים. נציגות העובדים צריכה לפעול למען נציגיה ללא מורא.

22.
לטענת החברה, יחסי העבודה בחברת החשמל מעוגנים במערך של הסכמים והסדרים קיבוציים. הצדדים ליחסי העבודה בחברה הם שניים: הנהלת חברת החשמל מצד אחד והסתדרות העובדים הכללית החדשה וארגון העובדים הכללי בחברה מצד שני.

וועד המהנדסים, כמו כל וועד סקטוריאלי אחר, אינו נהנה ממעמד כלשהו ביחסי העבודה הקיבוציים השוררים בחברת החשמל. הוא הדין בהסתדרות המהנדסים
או בכל הסתדרות סקטוריאלית אחרת. בעל דברה היחיד של חברת החשמל הוא ארגון העובדים – הסתדרות העובדים הכללית החדשה וועד העובדים הכללי.

24.
אף הסדר האוטונומיה עליו מנסים וועד המהנדסים וההסתדרות לסמוך טענותיהם בדבר סמכותו של בית הדין אינו יכול לסייע לוועד המהנדסים ולהסתדרות המהנדסים בהקשר זה. חברת החשמל אינה צד להסדר האוטונומיה, שהוא עניין פנימי של ההסתדרות.

25.
דין הבקשה סילוק על הסף, בשים לב למצג החלקי והמוטעה שהציגו המבקשים בבקשה שהגישו במעמד צד אחד.

26.
הבקשה שהוגשה על ידי המבקשים רצופה טענות שווא בנוגע להתנהלותה של החברה ובנוגע לטיב התנהלותם של מר חי ומר יעקובי.
יש לדחות את העתירה על הסף כיוון שמדובר בעתירה מוקדמת;
כל טענות המבקשים יכולות להיטען במסגרת הליך השימוע, בו ניתנה למר חי ולמר יעקובי הזדמנות להעלות על הכתב כל טענה שיש להם ביחס לכוונת החברה לשקול את סיום העסקתם.

27.
לא נפל פגם בכך שחברת החשמל פנתה להליך של פיטורים תחת מיצוי הליך משמעתי וזאת מכמה טעמים:

ראשית, העילות בגינן זומנו מר חי ומר יעקובי לשימוע טרם קבלת החלטה בעניין אפשרות סיום העסקתם אינן חופפות את העילות בגינן הועמדו לדין משמעתי, אלא רחבות יותר.

שנית, חברת החשמל ביקשה לכנס וועדת בירור ומשמעת בגין התנהלותם של מר חי ומר יעקובי ביחס להפרת הנחיית המנכ"ל ויציאת המהנדסים להשתלמות באילת, וביחס לקיומה של אסיפת הסברה שלא כדין.
ואולם, התנהלות פרועה ואלימה סיכלה את האפשרות לקיומו של דיון משמעתי בפני
וועדת הבירור והמשמעת. בנסיבות אלה, מושתקים המבקשים מהעלאת כל טענה לפיה בחרה חברת החשמל "לעבור ערוץ" מהליך משמעתי להליך פיטורים בהתאם להוראות חוקת העבודה.

שלישית, מלכתחילה הוקמה וועדת הבירור והמשמעת על רקע הבנה בנדון, בין הנהלת חברת החשמל וארגון העובדים. לאחר שסוכלה, באלימות ובבריונות, האפשרות לקיים הליך משמעתי בפני
וועדת בירור ומשמעת, הוסכם על ידי הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים לפנות להליך של בחינת אפשרות סיום ההעסקה, בהתאם למנגנון הקבוע בחוקת העבודה.

28.
הניסיון לטעון שרק באמצעות הליך משמעתי ניתן לנהל את ההליך בעניינם של מר חי ומר יעקובי הוא מיתמם שכן מעבר לכך שהמהנדסים סיכלו את האפשרות לקיים הליך שכזה, הרי שלשיטת המבקשים איש מטעם חברת חשמל אינו יכול לשבת בדין משמעתי בעניינם.

יתרה מכך, כאשר נעשה נסיון להעמיד את מר חי ומר יעקובי לועדת משמעת לא פנו המבקשים לבית הדין והעלו טענות כנגד יכולתה של חברת החשמל להעמיד את המבקשים לדין משמעתי מכיוון שיש בכך פגיעה בחופש ההתארגנות או אפלייה, טענות אשר מועלות כעת, לאחר קבלת הזימון לשימוע.
חברת החשמל אינה מנועה מלנקוט בעניינם של המבקשים בכל הליך אחר והיא אינה מחויבת לנקוט הליך משמעתי.

29.
החלטת הנהלת החברה לזמן את מר חי ומר יעקובי לשימוע, היא החלטה לגיטימית ומתבקשת שעולה בקנה אחד עם הוראות חוקת העבודה. חברת החשמל אף קיבלה את הסכמתו של יו"ר ארגון העובדים למהלך.
יתרה מכך, מאחר ולשיטת המבקשים, פיטוריהם של עובדים בחברת חשמל דורשים הסכמת הארגון היציג, הרי שבסופה של הדרך לא ניתן יהיה לקבל הסכמה לפיטורים אלא אם הארגון הסקטוריאלי יסכים לכך.

30.
אין יסוד לטענת המבקשים בדבר פגיעה בחופש ההתארגנות.
מי שפגע בעבודה המאורגנת בחברת החשמל היו מר חי ומר יעקובי, שבהתנהלותם המופקרת הפרו הנחיות של הגורמים המוסכמים בחברה ויצאו כנגד ארגון העובדים בחברה.
המבקשים מתעלמים מכך שחופש ההתארגנות אינו יכול להצדיק הפקרות. המבקשים מתעלמים מכך שגם מי שממלא תפקיד בוועד העובדים אינו חסין מפני ביקורת, ואין לו חסינות מפני הליך של פיטורים, במקרה בו קיימת עילה לפיטוריו.

בכל מקרה, יוכלו המבקשים להעלות טענות אלה בשימוע.

31.
ככל שהמבקשים טוענים לאפליה, כאשר לטענתם, גם עובדים אחרים צריכים היו לעמוד לדין משמעתי בגין עבירות זהות, יכולים טיעונים אלה להישמע בשימוע.

32.
טענות המבקשים ביחס להתנהלות בתוך ארגון העובדים והעומד בראשו, מר צרפתי, משוללות כל יסוד וגם אם היה בהן ממש, הרי שהמקום לברר טענות אלה אינו בית הדין אלא, במוסדות ההסתדרות האמונים על בירור טענות אלה.

33.
אין למבקשים ולו זכות לכאורה למנוע קיומו של שימוע למר חי ולמר יעקובי כנדרש בתקנה 362(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, החל בבתי הדין לעבודה מכוח הוראת תקנה 129(1) לתקנות בית הדין לעבודה.

34.
מאזן הנוחות מטה את הכף באופן ברור לטובת דחייתה של הבקשה למתן סעדים זמניים.
מתן סעד זמני יוביל לכך שחברת החשמל תמצא את עצמה במצב בלתי נסבל, בו אין היא יכולה לבחון נקיטת צעדים בעניינם של מי שנטלו חירות לעצמם להתנהל באופן מופקר שפגע ופוגע קשות בחברה, במנהליה, בעובדיה ובתדמיתה. לעומת זאת, למי מהמבקשים לא ייגרם כל נזק ככל שימוצה הליך השימוע.

35.
המשיבים 2 ו-3 טוענים כי המדובר בבקשה מוקדמת ותיאורטית .

36.
לטענת המשיבים 2 ו-3, מכתבו של מר צרפתי, המשיב 2, מיום 13.2.14 ובו ניתנה הסכמתו לאמור במכתבו של מר יכין מיום 12.2.14 ניתן על דעתו האישית וכי לא התקיים דיון ולא נתקבלה החלטה בעניין זה ע"י ועד העובדים המשיב 3.
לא ניתנה כל הסכמה לפיטורי מר חי ומר יעקובי ואין כל ממש בטענת המבקשים כי המשיבים 2 ו-3 מבקשים לפגוע במר חי ובמר יעקובי או בצבור המהנדסים ובזכויותיהם הארגוניות.

37.
עוד טוענים המשיבים 2 ו-3, כי מר חי ויעקובי הכשילו את הליך ועדת המשמעת ולפיכך אין להיעתר לבקשתם.

38.
ככל שקיימת מחלוקת בעניין הגורם המוסמך מטעם העובדים לקבל החלטה בעניין פיטוריהם של מר חי ומר יעקובי, הרי שעל פי הסדרי האוטונומיה יש להביא את המחלוקת להכרעה במסגרת הליך בוררות ברשות השיפוט בהסתדרות הכללית.

דיון והכרעה

39.
לאחר שבחנו את הראיות לכאורה שבאו בפני
נו ואת טיעוני באי כוח הצדדים, מוצאים אנו להורות, כי בשלב זה ועד למתן הכרעה בהליך העיקרי, ככל שיוגש, יעוכב קיומו של הליך השימוע אשר נקבע למר חי ולמר יעקובי, המבקשים 4 ו-5.
עם זאת, אין באמור למנוע חזרה לקיום ההליך המשמעתי, בכפוף לקביעותינו כפי שיפורטו להלן.

ואלו הנימוקים שהביאונו למסקנה זו:

40.
המשיבה 1 הינה חברה ממשלתית על פי חוק החברות הממשלתיות, תשל"ה- 1975 העוסקת בייצור, הולכה, חלוקה ואספקה של חשמל ברחבי המדינה.



יחסי העבודה בין חברת החשמל לבין עובדיה מוסדרים ב"חוקת העבודה לעובדי חברת החשמל (להלן:"חוקת העבודה") שנערכה בין חברת החשמל לבין הסתדרות העובדים הכללית, הארגון היציג של כלל עובדי חברת החשמל.

41.
חוקת העבודה והנהלים החלים על עובדי המשיבה 1 מחייבים כי עבירות משמעת יטופלו בהתאם להוראות נוהל מס' 08-01-01 "טיפול בעבירות משמעת".

"סעיף 1ב לחוקת העבודה קובע כדלהלן:

"בכל סעיף בחוקה, שבו צוין נוהל חברה או נוהל אמ"א, תחולנה הוראות הסעיף בהתאם ובכפוף להוראות ולסייגים שבאותו נוהל, כפי שישונה מעת לעת בהסכמה בין הנהלת החברה לבין הועד הארצי וירשם כהסכם קיבוצי".



סעיף 188 ב לחוקת העבודה קובע כי –

"העובד יפעל על פי הוראות המשמעת בהתאם לחוקה זו ולנוהלי החברה. על הפרת הוראות המשמעת יחולו הוראות נוהל החברה 08-01-01 - "טיפול בעבירות משמעת".

(ראה לעניין זה - ע"ע 1238/04 חב' החשמל לישראל בע"מ נ' יעקב קאסאפו ואח'

, (פורסם בנבו), ניתן ביום 1.9.04).

42.
"נוהל טיפול בעבירות משמעת" הוא הדרך המוסכמת, אותה קבעו הצדדדים
לטיפול בעבירות משמעת. הצדדים אינם רשאים לנקוט בדרך שונה מהמסוכם לבירור חשד לעבירות משמעתיות, ובחריגה מהנוהל המוסכם.

43.
בענייננו, החברה סברה כי מעשיהם של מר חי ומר יעקובי במהלך סופת השלגים אשר פקדה את ישראל במחצית חודש דצמבר 2013, הינם בגדר עבירת משמעת, ועל כן זימנה אותם לועדת בירור ומשמעת.

אף ממכתב המינוי לועדת המשמעת עולה כי לדעת החברה התנהלותם של מר חי ומר יעקובי מקימה חשד לביצוע עבירות משמעת מסוג "אי ציות בשעת מילוי תפקיד להוראות הממונים"; ""הפרעת עבודה, שימוש באלימות, או הפרה אחרת של הסדר במקום העבודה או בשעת ביצוע העבודה (גם מחוץ לאתרי החברה בעת ביצוע תפקיד)"; "התנהגות בלתי אדיבה ובלתי הולמת כלפי עובדים, לקוחות וספקים", עבירות המנויות בסעיף 5 לנוהל.

44.
מר איקא יכין בחקירתו בפני
נו חזר על כך כי לטענת החברה מדובר בעבירת משמעת:

"ש.
זה דבר מאוד מוזר. כאשר זימנתם אותנו לוועדת משמעת, נספח 8, בוא נסתכל על נספח 7 בוועדת משמעת, האם אסיפות ההסברה שקיימו חי ויעקבי לטענתכם, הם עבירת משמעת?
ת.
בוודאי. איזה שאלה. אתה רוצה לעשות כיו"ר וועד אסיפה או אסיפת הסברה אתה פונה ואתה מבקש, אתה אומר, אנחנו מכירים בזה, יעקב חי יכול להגיד לך שאישרנו להם לעשות אסיפות הסברה. כהנהלה אנחנו לא יכולים לאשר אסיפות הסתה נגד המנכ"ל וחברת החשמל. "


45.
גם הוועד הארצי , הביע את עמדתו, כי בהתאם למערכת ההסכמית הקיבוצית שחלה בחברת החשמל, את הטענות שהועלו כלפי מר חי ומר יעקובי, ואף ההחלטה בדבר הצעדים בהם יש לנקוט או שלא, יש לברר במסגרת וועדת בירור ומשמעת בהתאם לנוהל טיפול בעבירות משמעת שקיים בחברה.

וכך העיד בפני
נו מר צרפתי לעניין זה:

"לשאלתך, האם הסכמתי במכתב לקיום הליך שימוע לפני פיטורים, אני משיב שהסכמתי לטענותיו של איקא במכתב. אני נתתי לאיקא הסכמה לתהליכי משמעת כפי שהם בחברת חשמל והסכמתי בחומרת מה שקרה. הסכמתי להליכי משמעת כפי שהם בחברה.
לשאלתך, האם הליכים אלה הם על פי הנוהל, אני משיב שאני לא בקיא במספרים של הליכי המשמעת. הליכי המשמעת מתבצעים לפי נהלי החברה".

46.
כאשר מדובר על עבירות בעלות אופי משמעתי, בודאי כשמועלית טענה לאי ציות להוראות הממונים, כבענייננו, יש לבררן על פי הדרך שנקבעה במערכת הסכמים בין הצדדים. החברה אינה רשאית לפעול כאוות נפשה ולהחליט, חרף העובדה כי מדובר בחשד לעבירות משמעת, לנקוט בהליך אחר, שאם לא כן, נמצאת היא מרוקנת מכל תוכן את נהלי החברה המוסכמים על הצדדים.

47.
בס"ע (תל-אביב-יפו) 29489-06-10 אמי ששון נ חברת החשמל לישראל בע"מ
מיום 22.8.13, קבע בית הדין:

"איננו מקבלות את טענת הנתבעת כי נוהל הטיפול בעבירות משמעת מאפשר למנהל מחלקה או מנהל כוח אדם לנקוט בצעדים משמעתיים ללא פנייה ל"ועדת בירור ומשמעת" פריטטית; נהפוך הוא - עולה מהנוהל כי שלוש רמות הטיפול המפורטות בו אינן חלופיות אלא מצטברות, וכי ככל שנדרש המשך טיפול בעבירת המשמעת עד כדי נקיטה באמצעי משמעת - יש הכרח להמשיך ולהעלות את רמת הטיפול עד "ועדת בירור ומשמעת" פריטטית."

48.
בע"ע 11594-05-10 חברת החשמל לישראל בע"מ
נ' ארגון עובדי חברת החשמל – מרחב צפון, 02/10/2011 קבע בית הדין הארצי לעניין החובה לפעול על פי נוהל המשמעת ככל שמדובר בחשד לעבירות משמעתיות:

"... בחינת מכלול נסיבות המקרה מובילות אותי למסקנה כי החברה לא הייתה רשאית לפעול כפי שפעלה בעניינו של המשיב. גם אם פעולתה של ועדת הביקורת לא בוצעה מכוח נוהל משמעתי כלשהו, מסקנותיה והשלכותיהן בעניינו של המשיב הינן בעלות אופי משמעתי, אשר ראוי היה להתברר במסגרת נוהל המשמעת, אשר נחתם בין החברה לבין נציגות העובדים. לא שוכנעתי כי הייתה הצדקה במקרה זה לחרוג מהוראותיו של אותו נוהל, ולנקוט כלפי המשיב בדרך של "בירור ניהולי".
על פי טענת החברה, ועדת הביקורת מצאה שלל כשלים ניהוליים בתפקודו של המשיב, כאשר הוא נכשל באופן ניהול הכפופים לו, כשל בפיקוח על עבודת קבלן הניקיון, לא אכף את חוזה ההתקשרות עם הקבלן וכשל במינוי מפקחים ופיקוח על עבודתם. כפי שצוין לעיל, סעיף 5.6 לנוהל המשמעת מגדיר "אי מילוי תפקיד כנדרש או התחמקות ממילויו" כעבירת משמעת, עליה חל הנוהל. אין בידי לקבל את פרשנות החברה, לפיה ההגדרה האמורה אינה בגדר "אי מילוי תפקיד כנדרש" העולה לכדי עבירת משמעת. אמנם, ההגדרה מנוסחת באופן רחב, וניתן להגדיר קשת רחבה של התנהגויות אשר עשויות להיכנס להגדרה, אולם זהו נוסחו של הנוהל עליו חתומה החברה והיא מחויבת לנהוג על פיו. וכאן אדגיש כי אין אני סבורה כחברי השופט עמירם רבינוביץ כי כדי להיכנס להליך המשמעתי חייבת להיות כוונת מכוון מצד העובד כלפי הממונים עליו. לא שוכנעתי מטענות החברה כי הכשלים הספציפיים המיוחסים למשיב חורגים מגבולות החשד לעבירת משמעת והינם כשלים ניהוליים בלבד. פרשנות זו של החברה מצמצמת עד מאוד את תחולתו של נוהל המשמעת, ובמסגרת יחסי עבודה יש ליתן את הדעת להסכמים ולהסדרים הקיבוציים שנכרתו בין המעסיק לבין נציגות העובדים. בבחינתה של המדיניות המשפטית הרצויה, ובשים לב לחובה לנהוג בהגינות, תום לב וסבירות ביחסי העבודה, מן הראוי בנסיבות הנדונות בפני
נו לפנות לדרך המוסכמת במסגרת יחסי העבודה הקיבוציים ואין להתיר לחברה לנקוט בצעדים חד צדדיים ללא ידיעתו או מעורבותו של ארגון העובדים ובניגוד להסכמים חתומים.

16. כמו כן, בחינת אופיה ומשמעותה של ההחלטה שהתקבלה בעניינו של המשיב מגלה כי עיקרה נושא אופי של סנקציה משמעתית, ואין מדובר בצעד ניהולי המקובל במסגרת הפררוגטיבה הניהולית של המעסיק. בהחלטתה, החברה פגעה וצמצמה את סמכויותיו המקוריות של המשיב. אמנם, פגיעה בסמכויות של עובד אינה מופיעה באופן מפורש כאחד העונשים שניתן להשית על עובד לפי נוהל המשמעת, אולם אין בכך כדי לאיין את האופי הענישתי של ההחלטה ומשמעויותיה כלפי המשיב ותפקודו בעבודה בתפקידו הבכיר.
בנוסף, אין בידי לקבל את ניתוחה של החברה בעניין "מרכז הכובד" של מעשיו של המשיב. אמנם, יש בטענות החברה בדבר המעשים אשר היא מייחסת למשיב משום חשד שעלול להתפרש ככשלים באופן הניהול, אך לאור ההגדרה המופיעה בנוהל המשמעת, אין מנוס מהמסקנה כי המעשים המיוחסים לו נכללים בגדר עבירת משמעת לפי הנוהל, ובדרך זו היה על החברה לנקוט."

49.
על אחת כמה וכמה נכונים הדברים בענייננו, כאשר החשדות כנגד מר חי ויעקובי הוגדרו ע"י החברה באופן ברור וחד משמעי כעבירות משמעת שנעשו בניגוד לנוהל, וחרף האמור זומנו מר חי ומר יעקובי לשימוע בפני
פיטורים. ויודגש, כי


העילות בגינן זומן מר יעקובי לשימוע זהות לחלוטין לעילות בגינן הוקמה ועדת המשמעת בעניינו.

50.
גם בס"ע (חיפה) 14292-04-12 מיכאל דהן נ' חברת החשמל לישראל בע"מ
(

פסק דין
מיום 13.11.12 , כב' השופט אסף הראל), עמד בית הדין על ההכרח שבקיומם של ההליכים המשמעתיים בהתאם לנוהל הקיים והמוסכם על הצדדים. באותו מקרה נדון עניינו של עובד אשר ננקטו נגדו צעדי ענישה משמעתיים מבלי שהחלטה לגביהם התקבלה על ידי ועדת משמעת וזאת בשל העובדה שהעובדים עיכבו את תחילת פעילותה של הועדה שהוקמה. חברת החשמל טענה כי יש מקום לסלק את התביעה על הסף מהטעם שלא מוצה מנגנון יישוב הסכסוכים הפנימי הקבוע בסעיפים 222-223 לחוקת העבודה.
בפסק הדין נקבע:

" לאחר שנתנו את דעתנו לכלל טענות הצדדים, באנו לכדי מסקנה כי יש לקבל את טענתה המקדמית של החברה ולהורות על סילוק התובענה על הסף על מנת לאפשר למצות את מנגנון יישוב המחלוקות הקבוע בסעיפים 222-223 לחוקת העבודה...
אין עוררין כי המחלוקת שבפני
נו כלל לא הובאה להכרעה במסגרת מנגנון יישוב מחלוקות זה...
במקום לעשות שימוש במנגנון זה - שהצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים חפצו בו וקבעו אותו בחוקת העבודה - נעשה על ידי ועד מרחב צפון והועד הארצי "קיצור דרך" באמצעות הבאת המחלוקת ישר לפתחו של בית הדין. זאת אין לאפשר, שכן בכך חותרים שני הועדים תחת הסכמות הצדדים ליחסים הקיבוציים. כאשר צדדים אלה קובעים בהסכם ביניהם מנגנון ליישוב מחלוקות - יתן בית הדין תוקף למנגנון זה ולא יאפשר איונו (בר"ע (ארצי) 5/99 הסתדרות העובדים הכללית החדשה - עירית דימונה, פסקאות 37-38 (טרם פורסם, 13.5.99)). לא הובאו בפני
נו טעמים כלשהם לסטות מההסכמה האמורה של הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים. כך, למשל, אין טענה כי נעשה נסיון על ידי הועד הארצי ליישב את המחלוקת בדרך המותווית בחוקת העבודה וכי הדבר נכשל עקב אי שיתוף פעולה מצידה של החברה."

51.
בענייננו, קיום נוהל המשמעת הינו בבחינת כורח המתחייב מהעובדה שהאירועים, לגרסת החברה, נופלים בגדר הגדרת "עבירת משמעת" על פי נוהל זה.

52.
לא זו בלבד אלא שלכאורה יש ממש בטענות המבקשים, כי בהליך של שימוע בכתב כפי שקבעה החברה, לעומת קיום הליך משמעתי, לא מתאפשרת למר חי ולמר יעקובי הזכות לקבל לידיהם ראיות, להביא ראיות מזימות ולחקור עדים כפי שמתאפשר בהליך של בירור ומשמעת בהתאם לנוהל טיפול בעבירות משמעת החל והמחייב בחברה.

זאת ועוד, בהעמדה לשימוע בפני
פיטורים לא קיים מדרג הענשים כפי שמופיע בנוהל המשמעת, ואף בכך יש לכאורה משום פגיעה אפשרית אל מול הבירור המשמעתי.

53.
הסיבה היחידה בגינה מבקשת החברה "לדלג" על הליכי המשמעת כמתחייב בנוהל ולזמן את מר חי ומר יעקובי לשימוע בפני
פיטורים הינה טענתה כי ההליך המשמעתי סוכל ע"י המהנדסים ובראשם מר חי ומר יעקובי.

תמוהה בעינינו טענת החברה כי לא ניתן לקיים את הבירור המשמעתי ולפיכך ניתן לפנות להליך שימוע.

חזקה על החברה כי תוכל לנקוט באמצעים המתאימים אשר יאפשרו כינוסה וקיומה של הועדה ללא הפרעות, באופן ישיר או הרתעתי.
מתקשים אנו לקבל העמדה כי מעשי בריונות, כפי שנטען ע"י החברה, יגרמו ויביאו לחריגה מההסכמות הקיבוציות ונקיטה בהליכים שלא לפי הנהלים הקיימים בחברה.

54.
למעלה מן הצורך, הרי שטענת החברה כי ועד העובדים נתן הסכמתו לחריגה מההליך המשמעתי ונקיטת הליכי שימוע לפני פיטורים נסתרה לכאורה מתוך עדותו של מר צרפתי ומתוך עמדת המשיבים 2-3.

מר צרפתי הודה בחקירתו כי:

"לשאלתך, המכתב הוא דעתי האישית על המצב. "

בהבהרה ששלחו המשיבים 2-3
לבית הדין צויין מפורשות כי המשיב 2 תמך באופן אישי בהליך אולם העניין לא הובא להכרעת ארגון העובדים.

מכאן, שלא ניתנה הסכמת הועד הארצי לויתור על ההליך המשמעתי ולקיום הליך שימוע במקומו.

55.
כאמור, במסגרת בקשתם, מבקשים המבקשים כי בית הדין יורה גם על מניעת קיומו של הליך משמעתי כנגד מר חי ומר יעקובי שכן, המניע להליך הינו התנכלות לשניים על רקע פעילותם הארגונית ומאחר ועבירות המשמעת המיוחסות להן נעשו במסגרת פעילותם בארגון העובדים.

56.
על חשיבותה של זכות ההתארגנות עמד בית הדין בעניין דלק (דב"ע 98 /10-4 דלק נ' הסתדרות העובדים הכללית פד"ע לג 337), שם נקבע:

"זכות ההתאגדות הינה זכות יסוד הכוללת בתוכה את החופש להתארגן בארגון עובדים. עמד על כך בית המשפט העליון:

'הזכות להתאגד היא אחת מחרויות האדם... היא מעוגנת עמוק ומוגנת היטב בהלכה... כך בדרך כלל, וכך גם הזכות להתאגד בארגון עובדים... הזכות להתאגד בארגון עובדים זכתה להכרה באמנות בין-לאומיות...'..."

57.
בעס"ק 28/07 איגוד עובדי הדפוס התקשורת והאומנים נ' ידיעות אחרות בע"מ (פס"ד מיום 13.1.08) סיכם כב' הנשיא אדלר את סוגיית מעמדה של זכות ההתארגנות כזכות חוקתית :

"בשורת פסקי דין שיצאו מלפני בית דין זה, נקבע ביצור מעמדה של זכות ההתאגדות, כזכות יסוד בעלת תוקף חוקתי. בשנת 2001 עוגנה ההגנה על חופש ההתאגדות גם במסגרת סעיף 33י(א) לחוק הסכמים קיבוציים [9]האוסר על מעסיק לפטר עובד, להרע את תנאי עבודתו, או להימנע מקבלת אדם לעבודה, בין היתר, בשל חברותו או פעילותו בארגון עובדים. במסגרת סעיף 33יד' לחוק, הוסיף המחוקק וקבע סנקציה פלילית על מעסיק המפטר עובד בשל חברותו בארגון עובדים או בועד עובדים".

58.
סעיף 33 ח' לחוק ההסכמים הקיבוציים קובע כי:

"לכל עובד הזכות לפעול למען התארגנות עובדים בוועד עובדים ובהתארגנות עובדים, להיות חבר בוועד עובדים ובארגון עובדים ולפעול במסגרתם".

סעיף 33 י' לחוק הסכמים קיבוציים - 1957 קובע איסור פגיעה בעובד בעקבות חברות או פעילות בועד עובדים או בארגון עובדים:

"(א) מעביד לא יפטר עובד, לא ירע תנאי עבודה של עובד, ולא יימנע מקבלה של אדם לעבודה, בשל אחד מאלה:




(1) חברותו או פעילותו בארגון עובדים;



(2) פעילותו לצורך הקמה של ארגון עובדים;
(3) הימנעותו מהיותו חבר בארגון עובדים או הפסקת חברותו בארגון עובדים;
(4) חברותו בועד עובדים או פעילותו בועד עובדים הפועל במסגרת ארגון עובדים; לענין זה, יראו ועד עובדים כפועל במסגרת ארגון עובדים אם יו"ר ראש ארגון העובדים או מי מטעמו נתן הודעה בכתב המאשרת זאת;



(5) פעילותו לצורך הקמה של ועד עובדים.

(ב) בסעיף זה, תנאי עבודה – לרבות קידום בעבודה, הכשרה או השתלמות מקצועית, פיצויי פיטורים, הטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מהעבודה".

59.
"בית הדין הארצי קבע בשורה של פסקי דין, כי בבואו להתחקות אחר נקודת האיזון הנכונה שבין זכות ההתארגנות לבין זכות הקניין של המעביד, עליו להניח נגד עיניו את ההלכה, כי גוברות זכויות השיוויון וההתארגנות וכי המעסיק אינו רשאי לממש את זכויות הקניין שלו כאשר התוצאה תהיה פגיעה חמורה בהתארגנות עובדיו או בחיסולה.


תפקידו של בית הדין לפרוס את הגנתו על עובדים כאשר מתעורר החשש כי מעביד פוגע בהם במטרה לפגוע בהתארגנות עובדיו."

(ר' ס"ק(ב"ש) 10-01-37371 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' פאלאס תעשיות (פי.איי) בע"מ , מיום 05/09/2010.

60.
"כפי שקובעות הוראות החוק וההלכה הפסוקה, ההגנה הניתנת לעובד בכל הנוגע לפעילותו או חברותו בוועד עובדים או בארגון עובדים היא מפני פגיעה בהעסקתו או בתנאיה בשל חברותו או פעילותו בוועד העובדים. בכך, אין להעניק לעובד "חסינות" מפני פיטורים מטעמים ענייניים ככל שהמעסיק יוכיח כי אלה אינם קשורים לפעילותו בארגון או בוועד העובדים.

אלא, שמציאות חיי העבודה מלמדת, כי במקרים רבים יפעל המעסיק לסיכול ההתארגנות, בעיקר בשלביה הראשונים, בדרך של פיטורי הפעילים, במקרים רבים, תוך הסוואת הסיבות האמיתיות לפיטורים. מטעם זה, קבעה הפסיקה היפוך נטל שכנוע במקרה של טענה לפיטורים על רקע התארגנות או פעילות בוועד עובדים. "

עס"ק 24/10 הוט טלקום בע"מ – הסתדרות העובדים הלאומית ואח'

(להלן:

פסק דין
הוט).

61.
היפוך הנטל אינו חל רק במקרה של טענה לפיטורים, אלא בכל מקרה בו קיים חשש לפגיעה בהעסקתו של עובד או בתנאיה בשל חברותו או פעילותו בוועד עובדים.

(ר' ס"ק(ב"ש) 10-01-37371 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' פאלאס תעשיות (פי.איי) בע"מ לעיל).

62.
מהחומר שבפני
נו עולה לכאורה, כי הזימון לועדת המשמעת נבע משני אירועים בהם לטענת החברה הפרו מר חי ומר יעקובי את המשמעת.

האחד, קיום השתלמות המהנדסים באילת ואיום על העובדים שלא יבטלו השתתפותם חרף הוראת המנכ"ל לביטול כל ההשתלמויות בחברה, והשני, קיום אסיפת עובדים בניגוד להוראת המנכ"ל שלא לקיים אסיפות עובדים בשל מצב החירום בו מצויה החברה בעקבות הסערה, והשמעת אמירות בוטות ומפורשות כנגד מנכ"ל החברה בהקשר זה.

63.
המבקשים לא פנו לבית הדין עם קבלת הזימון לועדת המשמעת בטענה כי הזימון לועדה מהווה התנכלות על רקע פעילותם הארגונית.
מר חי ומר יעקובי התייצבו לישיבת הועדה, אף שזו לא התקיימה בסופו של דבר. הטענה הועלתה למעשה לראשונה על ידי המבקשים בפני
יתם זו לבית הדין, לאחר קבלת הזימון לשימוע, והדבר אומר דרשני.

64.
לא שוכנענו ברמה הלכאורית הנדרשת
כי זימונם של מר חי ומר יעקובי להליכי בירור ומשמעת בגין הפרת הוראת המנכ"ל בנושא קיום ההשתלמויות באה על רקע התנכלות לפעילותם הארגונית.

65.
כאמור, פעילותם כחברי ויו"ר הועד אינה משמשת מסך מגן בפני
הליכי בירור משמעתיים
ככל
שמועלה חשד שהפרו הוראות ועברו עבירה משמעתית.
(ר' לעניין נקיטת הליכי משמעת כנגד חברי ועד עובדים עש"מ 1/86 יחזקאל קוקה נ' יו"ר רשות השידור מיום 28.5.86)

כמובן שאין באמור כדי לחסום דרכם של מר חי ומר יעקובי מלהעלות כל טענה בפני
ועדת הבירור והמשמעת.

66.
עוד לא שוכנענו ברמה הנדרשת בשלב זה, כי קיימת הצדקה להתערבותנו במניעת זימון לועדת הבירור והמשמעת בנוגע להתבטאויות בוטות כנגד הנהלת החברה, ככל שהיו כאלה.

67.
יחד עם זאת, החברה לא הרימה הנטל לשכנענו לכאורה כי הזימון להליך הבירור והמשמעת בנוגע לכינוס אסיפת עובדים ביום 23.12.13
אינו בא על רקע רצון לפגוע בהתארגנות העובדים.

בהנחית המנכ"ל מיום 18.12.13 נאסר על קיום אסיפות עובדים נוכח מצב החרום בו מצויה החברה בעקבות הסערה. לא יכול להיות חולק כי בהנחייה יש משום פגיעה בזכות ההתארגנות.

לא הוכח בפני
נו לכאורה מה היה מצב החירום נכון למועד הוצאת ההנחייה, בחלוף מספר ימים מהסערה ואשר יכול שיש בו כדי להצדיק הנחייה שכזו.
זאת ועוד, בהנחייה לא נקבע מועד לסיומה, אלא צויין כי היא בתוקף "עד להודעה חדשה ועד בכלל".

לא הוכח ולו בראשית ראיה עד מתי, לשיטת החברה, היה קיים מצב החירום לטענתה, והאם ביום קיום האסיפה, 23.12.13, עדיין שרר מצב החירום.
למעשה
לא הוצגה כל הוראה המבטלת את האיסור, עד היום.

אשר על כן,
וככל שיחזרו הצדדים לקיום ההליך לפי נוהל המשמעת, הרי שבשלב זה יעוכב הבירור בנוגע לכינוס אסיפת המהנדסים ביום 23.12.13, עד להחלטה סופית בהליך העיקרי.

סיכום

68.
זימון המשיבים 4 ו-5, מר חי ומר יעקובי לשימוע בכתב לפני פיטורים, מעוכב עד להחלטה בהליך העיקרי.

בית הדין אינו מוצא מקום לעכב כינוס ועדת בירור משמעתי ככל שיבקשו הצדדים לחזור להליך זה, למעט לעניין הבירור בנוגע לעצם כינוס אסיפת העובדים ביום 23.12.13, אשר יעוכב עד להחלטה סופית במסגרת ההליך העיקרי.

69.
כמקובל בהליכי סכסוך קיבוצי, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ו אדר תשע"ד,
(
26 פברואר 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.







מר משה גרבלר
נציג עובדים

מיכל פריימן
שופטת

מר מרדכי שני
נציג מעסיקים








סק בית דין אזורי לעבודה 29438-02/14 הסתדרות המהנדסים האדריכלים במקצועות הטכנולוגיים, ועד המהנדסים בחברת החשמל מרחב צפון, ועד המהנדסים בחברת החשמל מרחב הדרום ואח' נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, דוד (מיקו) צרפתי (יו"ר הועד הארצי), ארגון העובדים בחברת החשמל הועד הארצי (פורסם ב-ֽ 26/02/2014)