פסקי דין על אם.אס.איצ'. תעשיות | פסקי דין על בני טרבלסי | פסקי דין על משה גדע | פסקי דין על מזל גדע |

16005-03/13 א     29/01/2014




א 16005-03/13 אם.אס.איצ'. תעשיות בע"מ, בני טרבלסי נ' משה גדע, מזל גדע








בית משפט השלום בפתח תקווה


29 ינואר 2014
ת"א 16005-03-13 אם.אס.איצ'. תעשיות בע"מ
ואח' נ' ג.מ.ש.רהיט בע"מ ואח'





מספר בקשה:16
בפני

כב' הרשמת הבכירה עדי אייזדורפר


מבקשים

1
.
אם.אס.איצ'. תעשיות בע"מ

2
.
בני טרבלסי
ע"י ב"כ עו"ד שלומי נרקיס


נגד

משיבים
1. משה גדע
2. מזל גדע

ע"י ב"כ עו"ד אייל בר


החלטה

1.
בפני
בקשה בהתאם להוראות תקנה 519 לתקנות סד"א, תשמ"ד – 1984, לחיוב המשיבים בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשים, במסגרת תביעה שכנגד שהגישו המשיבים כנגד המבקשים. לטענת המבקשים, קיים חשש כבד כי המשיבים לא יוכלו לעמוד בתשלום הוצאות המבקשים, ככול ותידחה התביעה שכנגד, נוכח מצבם הכלכלי הקשה, בהתאם לעולה מטענות המשיבים עצמם בכתב ההגנה.


כמו כן, טוענים המבקשים כי סיכויי התביעה קלושים ואף אפסיים, ומדובר בהליך סרק.

2.
המשיבים טוענים בתגובתם, כי הבקשה הינה חלק ממסכת ניסיונותיהם של המבקשים להתיש את המשיבים, ולחסום את דרכם מניהול הליכים משפטיים ביחס לזכויותיהם.

לטענת המשיבים, המבקשים, הם שהביאו לקריסת פעילותה העסקית של ג.מ.ש. רהיט בע"מ. כמו כן, אין מקום להתייחס למצבם הכלכלי של המשיבים כשיקול מכריע במסגרת הבקשה דנן, ומאחר ואין המדובר בתביעת סרק, שכן הנזקים המפורטים בה אינם מוכחשים, אין מקום להיעתר לבקשה.

עוד טוענים המשיבים, כי משיב 1 איננו מצוי בהליך פש"ר כפוי, ולכן איננו נדרש לאישור הכנ"ר לשם ניהול ההליך דנן. בנוסף מציינים המשיבים כי צפויה להיוותר יתרה ממכירת ביתם, אשר יהא בה די כדי לפרוע את הוצאות המבקשים, ככול ותדחה התביעה שכנגד, ויושתו הוצאות.


בנוסף, מפנים המשיבים לעובדה כי בתיק בית המשפט הופקד סכום של כ – 20,000 ₪,
אשר יש בו כדי להבטיח את הוצאות המבקשים.
3.
בתשובתם טוענים המבקשים, כי המשיבים לא השכילו לצרף בדל ראייה לתמיכה בטענותיהם
כפי שנטענו בתגובה, ועל כן דין הבקשה להתקבל.

דיון והכרעה
4.
תקנה 519 לתקנות סד"א תשמ"ד – 1984 קובעת:


"בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה
לתשלום כל הוצאותיו של נתבע".


רבות עסקה הפסיקה בסוגיית חיוב תובע בהפקדת ערובה לפי תקנה 519, היקף שיקול דעתו של בית המשפט במסגרת בקשה זו והשיקולים המנחים. עיקר תכליתה של תקנה 519 הינה למנוע תביעות סרק, ולהבטיח את הוצאות הנתבע, מקום שבו מדובר בתביעה שסיכוייה קלושים. התקנה אינה מציינת מתי יעשה בית המשפט שימוש בסמכותו זו, והשיקולים הושלמו בפסיקה. בין היתר נקבע, כי יש מקום לעשות שימוש בסמכות זו במקרה שבו התובע מתגורר בחו"ל, ואין באפשרותו להצביע על נכסים בבעלות הנמצאים בארץ, מהם יוכל הנתבע להיפרע בעת הצורך, וכן במקרה שבו התובע אינו מציין מען כנדרש או במקרה שבו סיכוי התביעה נמוכים.

א. גורן, בספרו: סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית בעמ' 750, מציין, כי הכלל הוא שבערכאה ראשונה, אין לחייב תובע להפקיד עירבון להבטחת הוצאות נתבע, אלא במקרים חריגים.

נפנה לבחון את מצב הדברים בענייננו, בשים לב לשיקולים המנחים בעת דיון בבקשה בהתאם לתקנה 519 לתקנות סד"א.

5.
במסגרת הבקשה והתגובות לה, הרחיבו הצדדים את טענותיהם ביחס לסיכויי התביעה. כך, מרבית טענות המבקשים במסגרת הבקשה, הינן טענות הגנה לגופו של עניין, אשר מקומן במסגרת כתב ההגנה. הדיון בבקשה דנן אינו מהווה תחליף לניהול ובירור טענות הצדדים במסגרת התיק עצמו.

6.
בתיק בית המשפט הופקד סך של
5,000 ₪ מטעמו של המשיב 1. בנוסף טוענים המשיבים כי צפויה להיוותר בידיהם יתרה ממכירת דירתם אשר גם ממנה ניתן יהיה להיפרע, ככול ויפסקו כנגד המשיבים הוצאות בתום ההליך המשפטי.

7.
בנוסף, יש ליתן את הדעת למרכיב נוסף, במסגרת ההחלטה בבקשה דנן. עסקינן בתביעה שכנגד. מתעוררת השאלה, האם לנתון זה, קיימת השלכה, על החלטה בבקשה בהתאם לתקנה 519. בהחלטה בת"א (פ"ת) 626-10-10, תבליני מרום שבת ש.א. בע"מ ואח' נ' רחמים ואח', עמדתי על סוגיה זו, ועל שאלת חיוב תובע שכנגד בהפקדת ערובה.


בבש"א (י-ם) 3927/04
קליר מוסא רינאווי נ' חברת אל עתאבי בע"מ (פורסם במאגרים) עמד כב' השופט סובול על מעמדו המיוחד של התובע שכנגד, אשר לאור מעמדו ככזה, נקבע, כי אין לחייבו בהפקדת ערובה, בין היתר בשים לב לאמור בספרו של ד"ר י.
זוסמן סדרי הדין אזרחי (מהדורה שביעית) בעמ' 899:


"לפי תקנה 519 רשאים בית המשפט והרשם לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע. 'תובע' פירושו – בעל דין התובע דבר מבעל דין אחר, ולא רק מי שפתח בהליך משפטי על פי כתב תביעה. לפיכך, נתבע שהגיש תביעה – שכנגד הוא בכלל תובע, ובלבד שתביעתו עומדת בפני
עצמה ואינה נובעת מאותן נסיבות כמו התביעה המקורית"
(ההדגשה שלי, ע.א.)


משמעות הדברים היא, כי מקום שבו עסקינן בתביעה שכנגד, אשר מערכת העובדות המפורטת בה הינה עצמאית, ואינה נובעת מנסיבות התביעה העיקרית, אזי יש מקום לשקול בחיוב בקשה בהתאם להוראות תקנה 519. אולם, מקום שבו מדובר בתביעה שכנגד, הנובעת מאותן הנסיבות שעולות מן התביעה העיקרית, יש מקום ליתן משקל לעובדה כי עסקינן במבקש, שהינו נתבע שכנגד, אשר היה זה שיזם את ההליך המשפטי, והביא לפתחו של ביהמ"ש את ההתדיינות, מלכתחילה.

טעמם של הדברים נהיר. הרצון להגן על קניינו של מי שנגרר להליכי סרק, באמצעות שימוש בסמכות לחייב בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו, בהתאם לתקנה 519, איננו נחרץ באותה המידה, שעה שהקניין המוגן, הוא קניינו של מי שיזם מלכתחילה את ההליכים המשפטיים, תוך שהנתבע הגיש תביעה שכנגד כחלק ממסכת ההתגוננות. למעשה, מערכת היחסים בין צדדים לתביעה שכנגד, הובאה לפתחו של בית המשפט כבר במסגרת התביעה העיקרית, והייתה נידונה בפני
ו גם אלמלא הוגשה התביעה שכנגד. דהיינו, המבקשים, בהגישם את התביעה המקורית לבית המשפט, הם שבחרו להביא את הסכסוך בין הצדדים להכרעתו של ביהמ"ש. התביעה שכנגד, נכנסה בגדר התדיינות תלויה ועומדת זו, אשר כבר הובאה בפני
בית המשפט, שלא ביוזמת המשיבים.


משכך הם פני הדברים, יש לשקול את בקשת המבקשים אף בשים לב לעובדה כי עסקינן בתביעה שכנגד.

8.
שקלול הפרמטרים שנקבעו בפסיקה ביחס לשימוש בסמכות לפי תקנה 519, יחד עם העובדה כי עסקינן בבקשה שהוגשה במסגרת תביעה שכנגד, מובילים למסקנה כי דין הבקשה דנן להידחות.


בתיק בית המשפט מופקד סך של כ- 3,200₪ מטעמו של המשיב 1 (לאחר שנמשך סך של 1,800 ₪, בהתאם להחלטה מיום 22.10.13). אין די במצבם הכלכלי הקשה הנטען של המשיבים, על מנת לחייבם בהפקדת ערובה, מה גם שמטרתה של תקנה 519 אינה חסימת דרכו של תובע שהוא חסר אמצעים, ודאי נוכח דברי א' גורן, לפיהם, הכלל הוא, כי בערכאה הראשונה, אין לחייב תובע בהפקדת ערובה.

אמנם, הצדדים הרחיבו טענותיהם ביחס לסיכויי התביעה, אולם כאמור לעיל, מסגרת הדיון בבקשה דנן אינה המקום המתאים לקבוע מסמרות ביחס לגורל התביעה, ולא ניתן לקבוע כבר עתה כי מדובר בתביעה מופרכת בעליל.

לשיקולים אלה, מצטרפת, כאמור, העובדה כי הבקשה הוגשה במסגרת תביעה שכנגד, ועל כן, יש ליתן את הדעת לעובדה כי ההליך המשפטי איננו פרי יוזמתם של המשיבים, ומלכתחילה, היו אלה המבקשים אשר הביאו אותו לפתחו של בית המשפט. שאלת הרמת מסך ההתאגדות והתנהלות המבקשים, עולה כבר במסגרת התביעה העיקרית וכתב ההגנה שהוגש במענה לה, ועל כן, הלכה למעשה התביעה שכנגד מעלה לדיון שאלות, אשר הובאו לפתחו של ביהמ"ש עוד במסגרת התביעה העיקרית, והיו נדונות אף אם לא היתה מוגשת התביעה שכנגד.

בנסיבות אלה, אין מקום להעניק הגנה לקניינם של המבקשים, כנתבעים שכנגד, שכן כאמור הסכסוך הובא לפתחו של בית המשפט על ידם וביוזמתם, ואין מקום לומר כי נגררו הם להליכי סרק על ידי המשיבים.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

הוצאות הבקשה יושתו וישולמו בהתאם לתוצאות ההליך העיקרי.

ניתנה היום,
כ"ח שבט תשע"ד, 29 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.












א בית משפט שלום 16005-03/13 אם.אס.איצ'. תעשיות בע"מ, בני טרבלסי נ' משה גדע, מזל גדע (פורסם ב-ֽ 29/01/2014)