פסקי דין על ע.ראשל"צ ת"ב | פסקי דין על אברהם שיוביץ | פסקי דין על ביטון אברהם | פסקי דין על ביטון אלי ואח' |

2417/08 תוב     28/01/2014




תוב 2417/08 ע.ראשל"צ ת"ב נ' אברהם שיוביץ, ביטון אברהם, ביטון אלי ואח'








st1\:*{behavior:(#ieooui) }
בית משפט לעניינים מקומיים בראשון לציון



תו"ב 2417-08 ע.ראשל"צ ת"ב
נ' שיוביץ




תיק חיצוני:




בפני

כב' סגן הנשיאה, שמעון שטיין



מבקשת

ע.ראשל"צ ת"ב


נגד


משיבים

1. אברהם שיוביץ

המשיב בתו"ב 2417/08

2. ביטון אברהם

3. ביטון אלי
4. ביטון רונן
המשיבים 2-4 הינם המשיבים בתו"ב 45019-01-11

5. ישראל טביב
המשיב בתו"ב 1894/09
החלטה

1.
לפניי בקשת המבקשת ליתן צו הריסה לביצוע עבודות הטעונות היתר, על פי הוראות סעיפים 145 (א)(2) ו- 204 (א) ו – 208 לחוק התכנון והבניה התשכ"ה 1965 (להלן: "חוק התכנון והבנייה) וכן בהתאם לסעיף 218 לחוק התכנון והבנייה.

2.
יצוין, כי כנגד המשיבים, הוגשו כתבי אישום בגין עבירות אלו ואף ניתנו גזרי דין המורים על ביצוע הריסת המבנים שנבנו ללא היתר.

3.
המשיבים הינם בעלים של מזנונים (שלושה במספר) (להלן: "המזנונים")
אשר בנו מבנים, ללא היתר, על חוף הים בראשון לציון.

4.
מרבית המשיבים הינם נכי צה"ל, אשר לצורך שיקומם, הוקצה להם מזנון בחוף ימה של ראשון לציון, בשטח כולל של כ – 200 מ"ר.

5.
במהלך השנים 1993-1994, יזמו העירייה והועדה המקומית לכתנון ובניה ראשון לציון תוכנית לשינוי תוכנית מתאר לפיתוח חוף ימה של ראשון לציון (להלן: "התוכנית החדשה"), בתוך כך, העירייה ו – 5 בעלי מזנונים שהיו הקיימים בחוף הים, הגיעו להסכמות לשילוב המזנונים בתוכנית החדשה. במסגרת הסכם זה, קיבלו בעלי המזנונים היתרי בנייה למזנונים הקיים, וכנגד הרסו את המזנונים הישנים. כמו כן, קיבלו אישורים נוספים להקמת מבנים.

6.
הועדה המקומית לתכנון ובנייה בראשון לציון יוזמת בשנים האחרונות תוכנית נוספת, להסדרת המצב הקיים בחוף הים בתחום של 100 מ' מקו הים (להלן: "התוכנית הנוספת"). בישיבת הועדה המקומית מיום 10.2.11 נדונה התוכנית הנוספת והוחלט להמליץ על אישורה בפני
הועדה המחוזית. עוד יצוין, כי בהערות לבדיקת התוכנית הנוספת הנ"ל, מצוין כי בהוראות תמ"א 13 מותרת בניה בקו 100 מ' למטרת קיוסקים ובתנאי שהבניה תהא בהתאם לתוכנית מתאר או תוכנית מפורטת.

7.
המשיבים מבקשים מבית המשפט, לדחות את צווי ההריסה על מנת להמתין עד שהתוכנית תעבור בוועדה המחוזית ויינתנו אישורים כאמור.

8.
במהלך השנים נתנו מספר דחיות, כולן בהסכמה לביצוע צו ההריסה.

9.
בדיון שהתקיים לפניי ביום 15.1.14, טענה ב"כ המבקשת כי היא מתנגדת למתן ארכה לביצוע צו ההריסה ואפילו לתקופה קצרת מועד, לטענתה, קיים ספק האם בכלל תאושר התב"ע עליה נסמכים המשיבים וגם אם זו תאושר על ידי הוועדה לשמירת הסביבה החופית שליד המועצה הארצית לתכנון ולבניה ועל ידי הועדה המחוזית, הרי שמדובר בהליך תכנוני שיימשך לפחות שנתיים.

על בית המשפט לערוך איזון בין האינטרס הציבורי לאינטרס הפרטי, בענייננו ההליכים בתיק שננקטו כנגד המשיבים, אינם רק מעצם העובדה שהעבודות נשוא הצו בוצעו ללא היתר, אלא ובעיקר מן הטעם והצורך הציבורי של שמירה על הסביבה החופית ואיכותה, שהינם אינטרסים ציבוריים רחבים.

10.
לטענת המבקשת, ברבות השנים, מעמד החופים השתנה והצורך לשמור על החוף כנכס לאומי ציבורי כיום ואף לדורות הבאים חייב ומחייב לשמור על חופי הים, שכן בניה ושימוש במבנים לאורך החוף בניגוד לתוכנית המתאר ו/או ללא היתר היא תוצאה בעלת השכלות מתמשכות וארוכות טווח ואינה בבחינת מאורע חד פעמי שחלוף הזמן מעמעם מחשיבותו. השמירה על מצבם הטבעי של חופי הים ומניעת בנייה בלתי נחוצה בהם הופכות למחמירות יותר ככל שמתקרבים לקו המים בכלל ובתחום ה – 100 מ' מקו המים בפרט.

11.
עוד טוענת המבקשת, כי הארכת המועד לביצוע צו ההריסה אינו מקיים את התכליות המפורטות בחוק והן נוגדות את האינטרס הציבורי.
לגרסת המבקשת, ההריסות המתבקשות לא יפגעו בפרנסת המשיבים ולא יגרם להם נזק בלתי הפיך שכן אין המדובר בהריסה טוטאלית, ומאידך, התרחבות המשיבים לכיוון מערב, מצמצמת את רצועת החוף ועל כן לא ניתן לקבל אותה.

12.
לטענת המשיבים, בשנים האחרונות עיריית ראשון לציון, החלה בתיאום עמם, לפעול להכשרת החריגות. החלקים שהם התבקשו להרוס בשנים שקדמו נהרסו, מדובר באזרחים שומרי חוק, אך לטענת המשיבים, היה ותאושר התוכנית והם יאלצו לבנות את שנדרש מהם להרוס כיום, ייגרם להם נזק כבד במיוחד מבחינה כלכלית, עוד לטענתם, הבנייה כיום משרתת את כל באי החוף ולא רק את באי המזנונים.

13.
לאחר עיון בכתבי האישום, בבקשה על צרופותיה וכן בתיק בית המשפט ובפרוטוקולים שהתקיימו בעניינם של הצדדים הן בפני
בית המשפט והן בפני
הוועדה המקומית, אני סבור כי יש מקום להורות על דחיית צו ההריסה במספר חודשים בכפוף לתנאים שיפורטו להלן.

14.
נקודת המוצא החוקתית הינה קיומן ושמירתן של זכויות היסוד במשטר דמוקרטי, תכליתו של צו ההריסה נועד לסלק על אתר בנייה בלתי חוקית שנעשתה ללא היתר, בחטא ולשם הכשרת הפעולה בדיעבד.
סעיף 207 לחוק התכנון והבניה בא להגשים את עקרונותיה של השיטה המשפטית ומבקש לאזן בין אינטרסים וערכים מתנגשים, על כן הצורך לחפש איזון בין זכויות הפרט ובין האינטרס הציבורי צריך להדריך את הרשות המנהלית בבואה ליישם את הדין.
ברע"פ 5086/97 בן חור נ' עיריית תל אביב, פ"ד נא(4) 625, 645 נקבע:
"... אף בחוק התכנון והבנייה עצמו מצוי איזון בין האינטרס הציבורי לאינטרס הפרטי. כך קובע סעיף 207 לחוק כי גם במקרה שבו נותן בית
-
המשפט צו הריסה, רשאי הוא "לקבוע את המועד לביצועו ורשאי הוא להאריך מועד שקבע, אם ראה טעם לעשות כן". משמע, שבית
-
המשפט רשאי לעשות "איזון לשעה", בין הצורך לעמוד על קיומו של החוק ובין צרכיו של הפרט".

15.
בבואו של בית המשפט לשקול הארכת מועד, המסתמכת על הליכי תכנון אותם נוקטים המשיבים על מנת להכשיר את הבנייה הלא חוקית, עליו לבסס את החלטתו, בין היתר על הבחינה מהו הצפי להכשרת הבנייה הלא חוקית וצריך שהצפי יהיה ממשי וכי היתר הבנייה עתיד להתקבל בזמן הקרוב ובדרגת וודאות קרובה.

16.
בענייננו, אין מחלוקת כי הבנייה של המשיבים נעשתה שלא כדין, וכפי שמתברר, אין חולק כי המשיבים ביחד עם המבקשת פועלים לאישור התוכניות וזאת כעולה מהפרוטוקולים של הדיונים והמפות אשר הוגשו לי במהלך הדיון.
יחד עם זאת, אין עסקינן בתוכנית מתאר מאושרת ובמצב שרישיון הבנייה נמצא בהישג יד וכי מדובר בעיכוב פורמאלי בלבד, לא ברור אם תוכנית המתאר תאושר כמו כן, לא ברור האם לאחר שזו תאושר, יינתן אישור על ידי הוועדה לשמירת הסביבה החופית.

17.
היה ויינתן צו הריסה כעת, העלות הכספית על המשיבים הינה גבוהה ביותר ויהיה קשה להשיב את המצב לקדמותו, ואמנם מחד אין המדובר ברצון שחוטא יצא נשכר, ואולם, מאידך, אף נציגת המבקשת אישרה כי יכול להיות שהמדובר בעיכוב של מספר חודשים ואף המבקשת טענה כי המשיבים : "הנם שומרי חוק ויקיימו אם לא יהיה היתר".
משכך, אני סבור כי יש מקום לעכב את ביצוע צו ההריסה ב- 6 חודשים נוספים מהיום, ואולם, זאת בכפוף להפקדה של 50,000 ₪ של כל אחד מהצדדים עד ולא יאוחר מיום 15.2.14.

18.
בד בבד אני סבור כי יש מקום לנסות ולקדם את הליכי האישור, נוכח כך שאין כל מחלוקת כי חלק מהשטחים שנבנו משרתים גם האינטרס הציבורי עבור כלל המשתמשים בחוף ובמתקניו ולא רק את האינטרס הפרטי של המשיבים.

19.
הדיון בכתבי האישום יידחה אף הוא לשלב מאוחר יותר.

20.
ייקבע לתזכורת תביעה ליום 15.6.14, הצדדים מתבקשים לעדכן את בית המשפט עד לאותו מועד בדבר התקדמות ההליכים.

21.
יש לסרוק את ההחלטה לשלושת התיקים.

22.
המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.


ניתנה היום, כ"ז שבט תשע"ד, 28 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.








תוב בית משפט לעניינים מקומיים 2417/08 ע.ראשל"צ ת"ב נ' אברהם שיוביץ, ביטון אברהם, ביטון אלי ואח' (פורסם ב-ֽ 28/01/2014)