פסקי דין על עולם הצבע והגבס | פסקי דין על קמזון ביטון יזמות בניה | פסקי דין על קיר - הד | פסקי דין על עמוס הדר מרכז סוכנות לביטוח בעמ |

41859-02/12 תאמ     02/02/2014




תאמ 41859-02/12 עולם הצבע והגבס בע"מ, קמזון ביטון יזמות בניה בע"מ נ' קיר - הד בע"מ, עמוס הדר מרכז סוכנות לביטוח בעמ








בית משפט השלום בירושלים



תא"מ 41859-02-12 עולם הצבע והגבס בע"מ
ואח' נ' קיר - הד בע"מ
ואח'




בפני

כב' הרשם הבכיר
ניר נחשון


התובעות:

1
.
עולם הצבע והגבס בע"מ

2
.
קמזון ביטון יזמות בניה בע"מ


-נגד-


הנתבעות:

1.קיר - הד בע"מ
2.עמוס הדר מרכז סוכנות לביטוח בעמ



פסק-דין

1.
לפני תביעה כספית על סך 36,169.60 ₪ בגין עבודות אלומניום ומוצרי חומרי בניין אשר התובעות סיפקו לנתבעות במהלך השנים 2009 -2011.

2.
לטענת התובעות, כפי שנטען בכתב התביעה, במהלך בדיקה שערכה התובעת 2 ב-"כרטסת לקוח" של הנתבעת 2 נמצא, כי הנתבעת 2 נותרה חייבת לתובעת 2 סך של 4,211.6 ₪ עבור ביצוע עבודות אלומניום "בדירה לדוגמא" של הנתבעת 2 בשכונת "עיר גנים" בירושלים. כמו כן, מבדיקה שערכה התובעת 1 ב-"כרטסת לקוח" נמצא, כי הנתבעת 1 נותרה חייבת לתובעת 1 סך כולל של 31,958 ₪ עבור חומרי בניין שסופקו לה.
ביום 21.6.11 נפגש מנהל התובעות עם מנהל הנתבעות והודיע לו הן בכתב והן בעל פה, כי מר שמעון ביטון- שעבד אצל התובעות בזמנים הרלבנטיים לביצוע העיסקאות נשוא יתרות החוב- אינו עובד עוד אצל התובעות וכי אין לקזז סכומים המגיעים לתובעות בגין עבודות ומוצרים בגין חובות השייכים לאותו עובד אצל הנתבעות. לטענת התובעות, ביצוע הקיזוז במהלך השנים 2009-2011 נעשה בניגוד להרשאת הנתבעות ובניגוד לכל דין. לטענת התובעות, על אף ההודעה הגדילו הנתבעות לעשות והמשיכו לקזז סך של 50% מסך החשבוניות שהגישו התובעות לתשלום. קיזוז נוסף זה בוצע על ידי הנתבעת 1 בתאריך 5/7/11 בהתאם לסכומים שפורטו לעיל.

3.
הנתבעות מכחישות בכתב ההגנה שהוגש על ידן את טענות התובעות. לטענתן, סמוך לחודש אוגוסט 2009, התקיימה פגישה בין מר שמעון ביטון ומנהל התובעות מר יצחק קמזון עם מנהל הנתבעות, מר עמוס הדר, במסגרתה ביקשו אלה לקיים יחסים מסחריים עם הנתבעות באופן שהנתבעות יזמינו סחורה ושירותים מהתובעות. באותה פגישה הוצג מר שמעון ביטון כמנהל ושותף פעיל אצל הנתבעת 2. הואיל ומר שמעון ביטון נותר חייב לנתבעות סכומי כסף ניכרים בגין דמי שכירות בגין דירה ששכר מהן עובר למועד הפגישה הנ"ל, סוכם בתום אותה פגישה, כי הנתבעות יזמינו מהתובעות סחורה ושירותים תמורתה ישלמו 50% בפועל ויתר התמורה תשולם בדמות קיזוז חובותיו של מר שמעון ביטון כלפיהן. סיכום זה היה ידוע ומוסכם על מנהלי התובעת ובמשך שנתיים התנהלה ההתחשבנות בין החברות באופן זה. דא עקא, כי בעקבות סכסוך פנימי שנתגלע בין השותפים אצל התובעות עזב מר שמעון ביטון את השותפות. כי אז התנערו התובעות מההסכמה אליה הגיעו הצדדים ועל פיה נהגו. לטענת הנתבעות, האינטרס המסחרי להתקשרות עם התובעות היה מצידן קיזוז חובו של מר ביטון שאם לא כן, לא היו מתקשרות עם התובעות מלכתחילה. משהודיעו התובעות על ביטול זכות הקיזוז ניטל העוקץ מכל ההסכם ומשכך, ביטלו את ההזמנות מהתובעות באופן מוחלט.

4.
נוכח ניהול התובענה בהליך של סדר דין מהיר ובהתאם להוראת תקנה 214 טז' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984, ינומק פסק הדין באופן תמציתי.

5.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהן, שמעתי עדויות הצדדים בפני
ושקלתי את כל השיקולים הצריכים לעניין הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות. להלן נימוקי. לא נתתי אמון בעדותו של מנהל התובעת מר יצחק קמזון ולעומתו נתתי אמון מלא בעדותו של מר עמוס הדר. הראיות שהוגשו לבית המשפט בתיק זה תומכות בגירסת הנתבעות באופן מלא. עיון בכרטסות הנהלת החשבונות הן של התובעות והן של הנתבעות מלמד, כי דרך הפעולה בביצוע כל העיסקאות הייתה זהה, קרי, מכל הזמנה שבוצעה בפועל קוזז מהתמורה סך של 50%. כמו כן, מכרטסת החשבונות שהוצגה על ידי הנתבעות עולה, כי במקביל זוכה כרטיס הנהלת החשבונות של מר שמעון ביטון אצל הנתבעות בשיעור זהה, קרי, בשיעור של
50%. התנהלות זו - שהתרחשה במהלך העסקים הרגיל של כל
החברות המעורבות במשך למעלה משנתיים - תומכת אף היא בגירסת הנתבעות, כי נכרת הסכם ברוח זו בין הצדדים. לא ניתן לקבל, איפוא, כגירסה סבירה, את עדותו של מנהל התובעות, כי לא היה מודע לקיזוז הסכומים הנ"ל, הן מהאמור לעיל ואף בהינתן העובדה, כי לא נטענה טענת קנוניה בין הנתבעות לבין מר שמעון ביטון, וכן, נוכח עדותו של מנהל התובעות, כי כל המחאה שהגיעה לתובעות מכל לקוח הייתה מוגשת לבדיקתו שלו או של בנו באופן שגרתי ומידי יום ביומו. נוכח האמור, לא סביר בעיני, כי קיזוז קבוע של 50% מכל עיסקה שבוצעה בין הצדדים נעלם מעיניהם של מנהלי התובעות במשך תקופה כה ארוכה.

עוד עולה מחומר הראיות, כי מנהלי התובעות ידעו והסכימו בהתנהגותם והתנהלותם למתווה של ההסכם באופן שניתן לקבוע, כי הסכמה זו הגיעה לכדי הסכם מחייב. אומנם עסקינן בהסכם בעל פה ואולם, על פי עדויות הצדדים אף העבודות והמוצרים סופקו בהתאם להסכמים בעל פה שנכרתו בין הצדדים ונדמה, כי כך נהגו הצדדים וזאת הייתה שיטת עבודתם. כאשר בהתאם להוראות הדין הסכם בעל פה הינו הסכם לכל דבר ועניין.

6.
התמונה הכללית הנשקפת, איפוא, ממסכת הראיות והעדויות שבאה בפני
מלמד, כי עסקינן, לכל היותר, בטעות בכדאיות העסקה ותביעה זו נולדה כ-"חוכמה לאחר מעשה".

7.
בנוסף, התובעות לא הביאו לעדות את מנהלי החשבונות של התובעות על מנת שיבהירו מדוע אישרו במשך כל השנים את הקיזוז הנטען. אי זימונם של עדים אלה משמש כנגד מי אשר לא זימנם. הלכה פסוקה היא ומושרשת היטב היא כי הימנעות מהבאת ראיות, פועלת לחובתו של הנוקט בה, כיוון שמתחייבת ממנה המסקנה, שאילו הוצג המסמך או אילו הושמע העד, היה בכך כדי לתמוך בגרסת היריב. הימנות מהבאת ראיה, מקימה למעשה, לחובתו של הנמנע, חזקה שבעובדה, הנעוצה בהיגיון ובניסיון החיים, לפיה- דין ההימנעות כדין הודאה בכך שאילו הובאה אותה ראיה, היא היתה פועלת לרעת הנמנע: (ראה: ע"א 55/89, קופל נהיגה עצמית נ' טלקאר, מ"ד (4) 595; ע"א 641/87, קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציון בע"מ, פד"י (1) 239 בע"מ 245; ע"א 465/88, הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו ואח' פד"י מה (4), 651,654;

י.קדמי, על הראיות, חלק שני, תשנ"א -1991.

8.
ב"כ התובעות מפנה בסיכומיו לרע"א 12027/04, נסר אלדין סלמאן נגד סליבא ובניו (1995) בע"מ, ומבקש ללמוד מההלכה שנפסקה לענייננו. לאחר עיון בפסק הדין הנ"ל נדמה, כי אין הנדון דומה לראיה. יתרה מכך, הלכה זו דווקא מחזקת ותומכת בגירסת הנתבעות. שכן, במקרה דנן לא עסקינן בהחלפת נושים, אלא, בהחלפת חייבים ובהמחאת חבות מכוח סעיף 6 לחוק המחאת חיובים, תשכ"ט-1969. לפיה, "כאשר נושה מביע את הסכמתו להצעת החייב שצד שלישי יפרע את חובו של החייב, הסכמה זו אינה מתפרשת בדרך כלל כהמחאת חבות. כוונת הנושה היא לשמור על זכותו להיפרע מהחייב המקורי, אם לא יצליח להיפרע מהצד השלישי" (ראה, פרופ' שלום לרנר, מחאת חיובים, עמ' 117).


9.
סוף דבר- התביעה נדחית.
הנתבעת תישא בהוצאות ההליך בסך 4,500 ₪.

המזכירות תדאג לשלוח עותק מפסק הדין לב"כ הצדדים.
ניתן היום,
ב' אדר תשע"ד, 02 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.















תאמ בית משפט שלום 41859-02/12 עולם הצבע והגבס בע"מ, קמזון ביטון יזמות בניה בע"מ נ' קיר - הד בע"מ, עמוס הדר מרכז סוכנות לביטוח בעמ (פורסם ב-ֽ 02/02/2014)