פסקי דין על מועצה מקומית מבשרת ציון | פסקי דין על שלום כהן | פסקי דין על מיכאל כהן | פסקי דין על גבריאל כהן ואח' |

55351-10/12 תאק     02/02/2014




תאק 55351-10/12 מועצה מקומית מבשרת ציון נ' שלום כהן, מיכאל כהן, גבריאל כהן ואח'








בית משפט השלום בירושלים



תא"ק 55351-10-12 מועצה מקומית מבשרת ציון
נ' כהן ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כב' השופטת
אנה שניידר


תובעים

מועצה מקומית מבשרת ציון


נגד


נתבעים
עזבון המנוח כהן חנניה ז"ל באמצעות היורשים:
1.שלום כהן
2.מיכאל כהן
3.גבריאל כהן
4.מינה דרעי
5.יעקב כהן
6.אסתר אלפנדרי




פסק דין


1.
ביום 31.10.12 הגישה התובעת כנגד הנתבעים תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום סכום של 94,498 ש"ח חוב ארנונה לגבי נכס המצוי בתחום שיפוטה של התובעת.

החוב מתייחס למנוח כהן חנניה
ז"ל, שהנתבעים הינם יורשיו.

2.
הנתבעים, שאינם מיוצגים על ידי עו"ד, הגישו ביום 30.01.13 בקשה שכותרתה "בקשה לדחיית התביעה על הסף, ובקשה להארכת מועד עד להחלטה בבקשה למחיקה".


בבקשתם טענו הנתבעים כי המנוח לא הותיר נכסים במותו, הוא היה חסר כל, והם לא ירשו ממנו דבר, ובהיעדר ירושה – אין מקום לתבוע את הנתבעים.


עוד נטען, לעניין החוב עצמו, שהמנוח היה נכה בדרגה של 150% עם שירותים מיוחדים, ולכן לא חושב סכום הארנונה כדין.

3.
בתשובה לבקשה טענה התובעת כי דין הבקשה להידחות,
הואיל ובהתאם לסעיף 1 לחוק הירושה, התשכ"ה – 1965
(להלן – חוק הירושה
(

עבר עזבונו של המנוח ליורשיו, וככאלה הם חבים בחובותיו.

4.
הואיל והנתבעים לא הגישו תשובה לטענות התובעת, כפי שנתבקשו בהחלטה מיום 27.02.13 -
נדחתה בקשתם
לסילוק התביעה על הסף , בהחלטה מיום 2.4.13 , והנתבעים אף חויבו בהוצאות בסך 4,000 ₪ כתנאי למתן ארכה להגשת בקשה למתן רשות להתגונן.

5.
ביום 22.4.13 בוטלה ההחלטה מיום 2.4.13 , בהיעדר מסירה לנתבעים , ונקבע כי הנתבעים יגישו בקשת רשות להתגונן עד ליום 12.5.13.

6.
הואיל והנתבעים, כאמור, לא מיוצגים על ידי עו"ד – הגישו ביום 13.5.13 "כתב הגנה" ובו חזרו על טענותיהם לגבי המנוח.

לפנים משורת הדין, הוכר המסמך האמור כבקשה למתן רשות להתגונן והתובעת התבקשה להגיש תגובה עד ליום 13.6.13.

7.
התובעת הגישה בקשה להבהרת ההחלטה , וביקשה שלא לקבל את "כתב ההגנה" כבקשת רשות להתגונן, משזה הוגש באיחור ובניגוד לסדרי הדין.


בית המשפט נהג באורך רוח עם הנתבעים,
ובהחלטה מיום 18.6.13 ניתנה בכל זאת רשות להתגונן על סמך האמור ב"כתב ההגנה".

עוד נקבע, כי הואיל וההחלטה שבה נדחתה בקשת הנתבעים לסילוק התביעה על הסף וחיובם בהוצאות בוטלה, הרי שהבקשה לסילוק על הסף נותרה על כנה, והואיל והנתבעת כבר הגישה תגובה לבקשה זו – על הנתבעים להגיש תשובתם עד 2.7.13 , ולא תינתן ארכה נוספת.

8.
בהחלטה מיום 1.7.13 נקבע , כי ההחלטה לגבי סילוק התביעה על הסף תינתן במסגרת ההחלטה בדבר הבקשה למתן רשות להתגונן ובלבד שהנתבעים יגישו תצהיר עד ליום 1.9.13, זאת לאור הוראות תקנה 205(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984,
ובו יתייחסו, בין היתר, גם לטענה העובדתית של
התובעת לפיה היו בעיזבון המנוח נכסים פיננסיים שהנתבעים לא מצאו לנכון לפרטם.

9.
הנתבעים טענו כי כפי שעולה מתעודת עובד ציבור של ראש ענף מחלקת חוזים במנהל מקרקעי ישראל, הגב' בתיה אילוז, שהוגשה בהליך אחר – בעיזבון המנוח לא קיים כל נכס , ואין מקום לתבוע חובות מהנתבעים, ילדי המנוח, שאינם קשורים לעיזבון כלל וכלל.

10.
יצוין, כי
באותו שלב לא הגישו
הנתבעים את תצהיר כפי שנתבקשו.

11.
ביום 7.9.13 ניתנה החלטה שבה נדחתה הבקשה לסילוק התביעה על הסף.

נקבע,
כי החוב נשוא התובענה הוא חובו של המנוח, ומשאין מחלוקת כי הנתבעים הם יורשיו – הרי שמכוח ירושתם הם נתבעו בתובענה זו ולפיכך אין מקום לקבל את טענתם בדבר היעדר יריבות.

עוד נקבע , כי טענת הנתבעים כי התביעה נעדרת עילה מפאת היות המנוח חסר כל הינה טענה המצריכה בירור לגופו של עניין, במיוחד
נוכח התעלמות הנתבעים מעניין הנכסים הפיננסיים
הנטענים שהיו למנוח, חרף העלאת טענה זו על ידי התובעת ודרישת בית המשפט בהחלטותיו להגיש תגובה לטענה זו, ולהגשת תצהיר כנדרש.


בית המשפט שוב נהג בנתבעים לפנים משורת הדין, וקבע כי תינתן להם ארכה אחרונה להגיש את התצהיר במסגרת הבקשה למתן רשות להתגונן עד ליום 8.10.13.

12.
ביום 2.10.13 הגישו הנתבעים, סוף סוף, בקשת רשות להתגונן כדין, בצירוף תצהירי הנתבעים.

בבקשה חזרו הנתבעים על כל טענותיהם כי בהעדר צו ירושה למנוח ובהעדר צוואה
- הנתבעים אינם יורשיו , ואין להם כל חלק בעיזבון המנוח.


הנתבעים הודיעו גם
כי הם מוותרים על חלקם בירושת המנוח ומוכנים להסתלק מחלקם לטובת התובעת.

בנוסף, הודיעו כי לא ידוע על נכסים פיננסיים הקיימים בעיזבון המנוח, אין להם כל חלק בעיזבון,
וככל שקיימים נכסים פיננסיים ו/או אחרים בעיזבון המנוח הרי שהנתבעים מוכנים להסתלק מחלקם בהם כדי שהתובעת תירש את נכסיו של המנוח ותוכל לגבות את החוב
מעיזבון המנוח.

13.
בתשובתה חזרה התובעת על כל טענותיה והוסיפה כי גם הצהרת הנתבעים כאילו מוכנים הם לוותר על חלקם בעיזבון המנוח לטובת התובעת אין בה כל ממש שכן החבות לברר את תוכן העיזבון חלה על היורשים , וככל שמסיבות שלהם אין הם עושים כן - יישאו בחובות העיזבון.

14.
ביום 27.01.14 זומנו הצדדים לדיון מתוך ניסיון לסיים את התיק מחוץ לכותלי בית המשפט, ומשהניסיון לא צלח – סוכם שתינתן החלטה על סמך החומר המצוי בתיק.

15.
לאחר עיון בכל טענות הצדדים הגעתי למסקנה שיש לדחות את הבקשה למתן רשות להתגונן , ודין התביעה להתקבל במלואה.

16.
הואיל ואין כל ספק שהנתבעים הינם ילדיו הביולוגיים של המנוח, כפי שהם עצמם מודים בבקשתם, הרי שבהתאם להוראות סעיף 1 לחוק הירושה "במות אדם עובר עזבונו ליורשיו". משמע עם מות המנוח – עבר עזבונו אל הנתבעים.


יתר על כן, נפסק פעמים רבות, כי צו ירושה הינו מעשה דקלרטיבי בלבד, דהיינו
שיש בכוחו להצהיר על דבר הירושה אך לא לכונן אותה (ראה לעניין זה ע"א 54/79 אלפול ואח' נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים ואח' פ"ד ל"ה (2), 273 וע"א לוי עמרם נ' דוד עמרם פ"ד ל"ח(3), 556).


מן
האמור עולה ,
כי הנתבעים, כיורשיו של המנוח כדין, קיבלו את עזבונו "לטוב ולרע" ולכן הם חבים בחובותיו גם אם , לרוע מזלם , התברר כי המנוח נפטר חסר כל , וזאת גם אם לא הוצא צו ירושה או שנערכה צוואה.

17.
בהקשר זה,
ראיתי לדחות את טענות הנתבעים כי בהיעדר צו ירושה וכל עוד לא חולק העיזבון
- אין היורשים אחראים לחובות העיזבון אלא בנכסי העיזבון.

כפי שנאמר לעיל , כאשר אין חולק מיהם היורשים – הרי שמכוח סעיף 1 לחוק הירושה עבר העיזבון
ליורשים (הנתבעים).

בהתחשב בכך שהעיזבון עצמו איננו אישיות משפטית לפי חוק – הרי שניתן לתבוע את העיזבון אך ורק באמצעות יורשיו, הנתבעים, כפי שנעשה במקרה שלפנינו.

18.
לאור האמור, לא הוכיחו הנתבעים כי יש בידם הגנה כלשהי המצדיקה ליתן רשות להתגונן,
ועל כן דין הבקשה להידחות ודין
התביעה להתקבל במלואה.

19.
הנתבעים, ביחד ולחוד, ישלמו לתובעת תוך 30 ימים, סכום של 94,498 ₪ , בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (31.10.12) ועד לתשלום המלא בפועל.

20.
אשר להוצאות – אמנם הנתבעים אינם מיוצגים, אולם לאור התנהלותם,
אשר גרמה להתמשכות ההליכים, וביניהם בקשות סרק שהצריכו תשובות והחלטות של בית המשפט ,– אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 9,000 ₪.

סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל.

המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לצדדים.
ניתן היום,
ב' אדר תשע"ד, 02 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.














תאק בית משפט שלום 55351-10/12 מועצה מקומית מבשרת ציון נ' שלום כהן, מיכאל כהן, גבריאל כהן ואח' (פורסם ב-ֽ 02/02/2014)