פסקי דין על אושרת אדרי | פסקי דין על יעקב אדרי | פסקי דין על הידברות (ע.ר) | פסקי דין על ישעיה וינד | פסקי דין על פריד אייזיק |

49881-05/11 א     12/03/2014




א 49881-05/11 אושרת אדרי, יעקב אדרי נ' הידברות (ע.ר), ישעיה וינד, פריד אייזיק








בית המשפט המחוזי בירושלים

לפני כב' השופט אהרן פרקש
, סגן נשיא
ת"א 49881-05-11
אדרי ואח' נ' הידברות ע.ר 58-041-328-4 ואח'



בעניין:
1. אושרת אדרי
2. יעקב אדרי
ע"י ב"כ עו"ד אבי שינדלר
ועו"ד רבקה תורג'מן



התובעים


נ
ג
ד




1. הידברות ע.ר.
58-041-328-4
2. ישעיה וינד
3. פריד אייזיק
ע"י ב"כ עו"ד חגי זפרני




הנתבעים



פסק דין


ביום 11.9.13 ניתן

פסק דין
חלקי בתובענה זו בגדרה חויבה הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") לשלם לתובעים סך של 900,000 ₪.

העובדות בתמצית הן אלה: הנתבעת היא עמותה העוסקת במתן הסברים על יהדות, קבלה, חינוך ועוד, והנתבעים 3-2 הינם חברי ועד העמותה (להלן: "הנתבעים"). הנתבעת ערכה הגרלה בין רוכשי כרטיסים שעל גבם נרשם "תרומה". הפרס הראשון המובטח בהגרלה שהתקיימה ביום 12.10.10 הייתה דירה, אשר במסגרת הפרסומים שקדמו להגרלה הוגדרה כ"דירת פאר בת 3 חדרים ברח' תכלת מרדכי 21, ירושלים". על פי הפרסום, הדירה הייתה אמורה להיות "מרוהטת קומפלט" ולכלול גם מיזוג אויר ומוצרי חשמל (להלן: "הדירה").
התובעים רכשו מספר כרטיסים, אחד מהם עלה בגורל, והתובעים הוכרזו כזוכים בדירה. אין חולק כי בסופו של יום, הדירה ותכולתה לא נמסרו לתובעים, ועל כן הוגשה תובענה זו נגד הנתבעת ונגד הנתבעים, בגדרה ביקשו התובעים לאכוף את זכייתם בדירה, וכן ביקשו לפצותם בסכום של 100,000 ₪.

בדיון שהתקיים ביום 23.4.12 הוסכם בין הצדדים, כי התובעים מוותרים על הסעד של אכיפת ההסכם למסירת הדירה בפועל לחזקתם, וכי יסתפקו בפיצוי כספי, לאחר שימונה שמאי מוסכם להערכת שוויה של הדירה. הצדדים לא הגיעו להסכמה על זהותו של שמאי מוסכם, וזה מונה על ידי בית המשפט.
בחוות דעת מיום 3.12.12 קבע השמאי שמונה, מר יעקב תמוז (להלן: "השמאי"), כי שוויה של הדירה הוא 1,100,000 ₪, ללא ציוד וריהוט.
ב"כ הצדדים שיגרו לשמאי שאלות הבהרה והשמאי השיב להם. פניית הצדדים להליך של גישור לא עלתה יפה, וביום 28.7.13 הגישו התובעים בקשה למתן

פסק דין
חלקי. לאחר קבלת תשובת הנתבעים, ניתן פסק הדין החלקי, כאמור.
יצוין, כי ביום 3.11.13 נחקר השמאי מר יעקב תמוז על חוות דעתו על ידי ב"כ הצדדים. בסיום הדיון, נקבע מועד נוסף לשמיעת העדים מטעם הצדדים.

לתובעים נותרו טענות נוספות וביניהן כי בפרסומים של הנתבעת הובטחה לזוכים דירה בת 3 חדרים ולמעשה חוות דעתו של השמאי מתייחסת לדירה בת 2 חדרים בלבד נוכח שטחה בפועל של 75 מ"ר בלבד, והם זכאים לקבל את ההפרש בשווי, וכן כי זכאים הם לפיצוי בסכום נוסף בגין תכולת הדירה. בעניין זה הגישו התובעים חוות דעת של שמאי רכוש, מר אהרון חכמוב, מיום 22.11.13, אשר העריך תכולה לדירה מפוארת כפי זו שפרסמה הנתבעת לקראת ההגרלה בסכום כולל של 198,200 ש"ח. השמאי העריך תכולה לסלון בסך של 101,500 ₪, לאבזור מטבח בסך של 27,100 ₪, לחדרי שינה להורים ולילדים בסך של 44,400 ₪, וכן ציוד נוסף אותו הגדיר בחוות דעתו "שונות" בסך של 25,200 ₪,. הנתבעים לא הגישו חוות דעת נגדית.

ביום 10.2.14 הוצע לצדדים לנצל את פרק הזמן עד למועד הדיון הנוסף שנקבע לנסות להגיע להסדר, ולשם כך אף להיעזר בהליך של גישור. לחלופין הוצע, כי יינתן

פסק דין
לפשרה, לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984 (להלן: "חוק בתי המשפט"), על יסוד חוות הדעת שהוגשו וטיעון קצר של ב"כ הצדדים.

הצדדים הודיעו כי מקבלים הם את ההצעה כי יינתן

פסק דין
לפשרה, לאחר טיעון קצר על ידי הצדדים.

ביום 11.3.14 טענו ב"כ הצדדים. ב"כ התובעים טען, בין השאר, כי מלבד חיובה של הנתבעת בפיצויים, יש לחייב גם את הנתבעים, מכיוון שהם התחייבו באופן אישי ו"כל ההתקשרות בשם העמותה היתה שלהם" (פרו' עמ' 21, ש' 14). כן ביקש לחייב את הנתבעת והנתבעים בתשלום נוסף של 550,000 ₪, כאשר סכום זה, על פי הערכת השמאי, מהווה את ההפרש בין שוויה של
דירה בת שלושה חדרים שהובטחה לבין דירה בת שני חדרים, שאותה העריך השמאי. כן ביקש לחייב את הנתבעת והנתבעים לשלם את הסכום שנקב שמאי הרכוש מטעם התובעים.

ב"כ הנתבעים טען, כי אין מקום לחייב את הנתבעים כלל בפיצוי נוסף מעבר לזה שנפסק בפסק הדין החלקי. לטענתו, אם יוחלט על פיצוי נוסף, כי אז יש לחייב בו את הנתבעת בלבד ולא את שני הנתבעים הנוספים, שכן הם פעלו בשם העמותה וההגרלה שערכו אינה עסק פרטי שלהם. ב"כ הנתבעים ציין, כי הנתבעת הייתה נכונה מתחילת הדרך להעניק את הדירה לתובעים והם אלה שסירבו לקחתה, ולחלופין הוצע להם פיצוי כספי שאף אותו סירבו התובעים ליטול ופנו להגשת התובענה.
עוד טען ב"כ הנתבעים, כי מהסכום שקבע השמאי בחוות דעתו, יש לקזז סכומים מסוימים, כאשר הדברים נסמכים על תשובותיו של השמאי בחקירה הנגדית. לפי חישוביו של ב"כ הנתבעים שוויה הכולל של הדירה הוא 876,000 ₪ כאשר מסכום זה יש להפחית מע"מ, וסכום זה כולל פיצוי עבור תכולת הדירה. לשיטת ב"כ הנתבעים, הגשת התובענה נועדה למנף את סכום הפיצוי שהוצע לתובעים ואל לבית המשפט ליתן ידו לכך.

כאמור, הסכימו הצדדים כי פסק הדין יינתן לפשרה על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט. כאשר נותן בית המשפט

פסק דין
לפשרה, אין הוא מחויב במתן נימוקים לפסיקתו, עם זאת מביא הוא במכלול השיקולים את כל טענות הצדדים שנטענו.

שבתי ועיינתי בכתבי בי-דין שהגישו הצדדים, בתצהירים שהוגשו על ידם, בחוות הדעת, בעדותו של השמאי, בתשובותיו לשאלות ההבהרה ובטיעונים שהושמעו על ידי הצדדים. במסגרת ההסכמה של הצדדים כי פסק הדין יינתן לפשרה, כאמור, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סך נוסף של 230,000 ₪. סכום זה ישולם מעבר לסכום שנפסק בפסק הדין החלקי. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, אם לא ישולם תוך 30 ימים מיום מתן פסק הדין.

חיוב זה יהא על הנתבעת בלבד, ולא על הנתבעים 2-3.


הנתבעת תישא בהוצאות התובעים לאגרת בית משפט בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום התשלום ועד לתשלום המלא בפועל.

בפסק הדין החלקי חויבה הנתבעת בשכר טרחת עו"ד. איני רואה לפסוק סכום נוסף מעבר למה שנפסק.

המזכירות תשלח העתקים לבאי כוח הצדדים.

ניתן היום, י' אדר ב תשע"ד, 12 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.









א בית משפט מחוזי 49881-05/11 אושרת אדרי, יעקב אדרי נ' הידברות (ע.ר), ישעיה וינד, פריד אייזיק (פורסם ב-ֽ 12/03/2014)