פסקי דין על פלונית | פסקי דין על עיזבון פלונית ז"ל | פסקי דין על פלונית | פסקי דין על פלונית ואח' |

1477/14 בעמ     17/03/2014




בעמ 1477/14 פלונית נ' עיזבון פלונית ז"ל, פלונית, פלונית ואח'




החלטה בתיק בע"מ 1477/14
st1\:*{behavior:(#ieooui) }
בבית המשפט העליון


בע"מ 1477/14



לפני:

כבוד השופטת ד' ברק-ארז


המבקשת:
פלונית




נ


ג


ד



המשיבים:

1. עיזבון פלונית
ז"ל



2. פלונית


3. פלונית


4. פלונית



בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 26.1.2014 בעמ"ש 12174-10-11 שניתן על ידי סגן הנשיאה י' שנלר והשופטים ק' ורדי ו-ח' ברנר


בשם המבקשת:
עו"ד עינת טירר

החלטה

1.
לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 26.1.2014 (עמ"ש 12174-10-11, סגן הנשיאה
י' שנלר
והשופטים

ק' ורדי
ו
-ח' ברנר
). ב

פסק דין
זה נדחה ערעורה של המבקשת על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו מיום 13.6.2011 (תמ"ש 58740-08, השופטת
ט' קופלמן-פרדו
).

2.
המבקשת והמשיבות 4-2 הינן אחיות. אימן ז"ל נפטרה ביום 13.12.2009 (להלן:
המנוחה
). המשיב 1 הוא עיזבונה של המנוחה.

3.
עניינו של המקרה דנן הוא בחוזה הכולל התחייבות ליתן מתנה שעליו חתמה המנוחה ביום 22.1.2007 ובו היא העניקה למבקשת את מלוא הזכויות בדירתה ללא תמורה, וזאת בהתחייבות בלתי חוזרת הכפופה לתנאי לפיו היא תוכל להמשיך לגור בדירתה ללא הגבלה (להלן:
החוזה
). החוזה נערך על ידי עו"ד איריס וינברג (להלן:
עו"ד וינברג
).

4.
בהמשך, ביום 17.12.2008 הגישה המנוחה תביעה לביטול החוזה לבית המשפט לענייני משפחה. על פי גרסת המנוחה, כפי שהעידה עליה בבית המשפט לענייני משפחה, היא לא הבינה את תוכן החוזה שעליו חתמה (שכן הובאה למשרדה של עו"ד וינברג על ידי המבקשת, והייתה עייפה וללא משקפי הראיה שלה), וחזרה בה מהסכמתה לחתימה עוד ביום שבו חתמה על החוזה. המנוחה טענה כי המבקשת סירבה לביטול החוזה ואף התנהגה אליה בגסות ובאלימות, התנהגות שהביאה את המנוחה להגשת תלונה במשטרה כנגד המבקשת. על פי עדותה של עו"ד וינברג, כחודש לאחר חתימת החוזה פנתה המנוחה אף אליה בבקשה לביטול החוזה, ואילו המבקשת פנתה אליה בבקשה להשלמת החוזה ברישום. עו"ד וינברג ציינה כי הסבירה למנוחה שללא הסכמת המבקשת היא אינה יכולה לבטל את החוזה שכלל התחייבות בלתי חוזרת.

5.
המנוחה הספיקה להעיד בבית המשפט לענייני משפחה בטרם הלכה לעולמה. בנוסף לכך, העידו בבית המשפט לענייני משפחה עוד מספר עדים, ובהם עו"ד וינברג והמבקשת. המבקשת טענה כי אחיותיה הפעילו לחצים על המנוחה לחזור בה מהסכמתה לחוזה וכי חזרתה ממנו אינה משקפת את רצונה האמיתי.

6.
לאחר שהמנוחה אשר הגישה את התביעה הלכה לעולמה עמדו היורשים על השלמת ההליך. בהמשך לכך, קיבל בית המשפט לענייני משפחה את התביעה והורה על ביטול החוזה. בית המשפט לענייני משפחה קבע כי לא התקיימה גמירות הדעת הנדרשת מצד המנוחה לצורך השתכללותה של ההתחייבות הבלתי חוזרת במסגרת החוזה, כי הוא נותן אמון בעדותה של המנוחה שרצונה האמיתי היה בביטול החוזה, אשר לא הובן על ידה תחילה, וכי היא הביעה בפני
המבקשת רצונה זה מיד לאחר החתימה על החוזה. כמו כן, קבע בית המשפט לענייני משפחה כי טענתה של המבקשת לפיה היא שינתה מצבה לרעה בעקבות החוזה לא הוכחה. בית המשפט לענייני משפחה קיבל גם את טענת המנוחה לפיה הייתה זכאית לחזור בה מהתחייבותה לנוכח התנהגותה המחפירה של המבקשת כלפיה, שהתבטאה, כך נקבע, גם בכך שהמבקשת הסכימה להיות בנתק ארוך עם אימה ולהיכנס לסכסוך משפטי עמה בסמוך לפטירתה, ובלבד שלא תוותר על הזכויות שלהן טענה מכוח החוזה.

7.
המבקשת ערערה על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה לבית המשפט המחוזי, שדחה אותו לאחר שבחן אף הוא את טיעוני המבקשת בתשומת לב ובפירוט. בית המשפט המחוזי קבע כי ערעורה של המבקשת מתייחס לקביעותיו העובדתיות של בית המשפט לענייני משפחה, וכי בנסיבות העניין אין הצדקה להתערבותה של ערכאת הערעור בקביעות אלו. בנוסף, בית המשפט המחוזי בחן את שאלת גמירות הדעת של המנוחה ליתן את הדירה במתנה, והגיע למסקנה כי לא התקיימה אצלה גמירות הדעת ברמה הדרושה לכך. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי לא ייתכן שהמבקשת הספיקה לשנות את מצבה לרעה בעקבות החוזה, לנוכח פרק הזמן הקצר שחלף עד למועד חרטתה של המנוחה. כמו כן, קבע בית המשפט המחוזי כי בכל מקרה עמדה למנוחה הזכות לבטל את החוזה מחמת התנהגותה המחפירה של המבקשת כלפיה, ואף הוסיף כי עמדתה של המבקשת עולה כדי עמידה על זכות בחוסר תום לב.

8.
בית המשפט המחוזי התייחס בפסק דינו גם לבקשתה של המבקשת להוספת ראיות, שלטענתה נועדו לאפשר לה להוכיח את ההשפעה הבלתי הוגנת של המשיבות 4-2 על המנוחה (בהתייחס לצוואה שערכה ושבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו נמנע מלקיימה במסגרת הליך אחר), כמו גם את מצבה הבריאותי של המנוחה במועדים הרלוונטיים. בעניין זה, קבע בית המשפט המחוזי כי אף אם לא ניתן היה להשיג ראיות אלו בטרם הסתיים ההליך בבית המשפט לענייני משפחה, הרי שמכל מקום מדובר בראיות שאינן רלוונטיות להליך דנן, בשים לב לכך שהצוואה לא קוימה מן הטעם שהמנוחה חתמה עליה שלא בנוכחותם של עדי אימות (ולא מטעם אחר).

9.
בעיקרו של דבר, הבקשה שלפני מבוססת על טענות המכוונות כנגד הקביעות העובדתיות שעליהן הושתתו פסקי הדין של בית המשפט המחוזי ושל בית המשפט לענייני משפחה. לטענת המבקשת, נפלו שגיאות בקביעותיהן של הערכאות הקודמות, בין היתר כיוון שאלו התבססו על עדותה של המנוחה, חרף העובדה שהמנוחה נשלטה על ידי המשיבות 4-2. כמו כן, מעלה המבקשת טענות שעניינן מה שהיא כינתה "התעלמות" של בית המשפט לענייני משפחה מראיות שהובאו על ידה. המבקשת אף טוענת כי שגה בית המשפט המחוזי שעה שהתעלם מהראיות הנוספות שביקשה להגיש, ובהן הצוואה שנפסלה על ידי בית המשפט לענייני משפחה.

10.
לשיטת המבקשת, בקשתה זו מצדיקה מתן רשות ערעור בשל הערך הציבורי שנודע להכרעה במקרה אופייני של הענקת מתנה מרצונו החופשי של המעניק ובהמשך ביטולה בשל השפעות חיצוניות בלתי הוגנות.

11.
זהו מקרה מובהק המצדיק את דחיית הבקשה אף מבלי להידרש לעמדת המשיבים.

12.
כידוע, מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי", לאחר ששתי ערכאות כבר נדרשו לעניין, יכול להיעשות רק על-פי אמת המידה המצמצמת לפיה רשות ערעור תינתן מקום בו מתעוררת שאלה משפטית החורגת מעניינם של הצדדים למחלוקת או כאשר נגרם עיוות דין
(
ר"ע 103/82
חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ
, פ"ד לו
(3) 123 (1982)). אין כל ספק שהבקשה דנן
אינה נופלת לגדרם של תנאים אלה.
הבקשה נטועה כולה בנסיבות המקרה הקונקרטי ואינה חורגת מעניינם של הצדדים. טענותיה של המבקשת מכוונות בעיקרן כנגד קביעותיו העובדתיות של בית המשפט לענייני משפחה, שאומצו אף על-ידי בית המשפט המחוזי. בית המשפט לענייני משפחה נימק היטב את החלטותיו בעניין מהימנות העדויות (ובכלל זה, בעניין הסתמכותו על עדותה של המנוחה).
כידוע, הכרעות מסוג זה נמצאות בליבת סמכותה של הערכאה הדיונית ואין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהם, לא כל שכן במסגרת "גלגול שלישי" (ראו למשל: בע"מ 356/12
מיסטר מאני ישראל בע"מ נ' עידה
, בפסקה 8 (11.3.2012))
. טענותיה של המבקשת כבר
הועלו גם בפני
בית המשפט המחוזי ונדחו על ידו.
טענותיה הנוספות של המבקשת עוסקות ביישום פרטני של ההלכות בעניין חוזה מתנה על המקרה דנן. על כן, גם הן אינן עומדות בתנאים שנקבעו בהלכה הפסוקה למתן רשות ערעור. על כך ניתן להוסיף, למעלה מן הצורך, כי בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט המחוזי יישמו, כל אחד מהם בנפרד, את ההלכות הרלוונטיות על נסיבות המקרה והגיעו לתוצאה הזהה לפיה יש לבטל את החוזה. לקראת סיום ראוי להוסיף, כי צירוף הראיות הנוספות (שהבקשה להוספתן נדחתה בידי בית המשפט המחוזי) על-ידי המבקשת לבקשה דנן מבלי שניתנה רשות לכך לא הייתה ראויה.

13.
אם כן, דין הבקשה להידחות. ניתן רק להצטער על הסבך הרגשי והמשפחתי שסיפורה של התדיינות זו מגולל.

14.
סוף דבר: הבקשה נדחית. לפנים משורת הדין, ומשלא התבקשה תגובת המשיבים, אין צו להוצאות.


ניתנה היום, ט"ו באדר ב התשע"ד (17.3.2014).



ש ו פ ט ת


_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.


14014770_a01.doc

אג

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il







בעמ בית המשפט העליון 1477/14 פלונית נ' עיזבון פלונית ז"ל, פלונית, פלונית ואח' (פורסם ב-ֽ 17/03/2014)