פסקי דין על דוד אזולאי | פסקי דין על מיתר אזולאי | פסקי דין על עדי בנימין | פסקי דין על הפניקס חברה לביטוח |

2780-09/13 תק     10/02/2014




תק 2780-09/13 דוד אזולאי, מיתר אזולאי נ' עדי בנימין, הפניקס חברה לביטוח בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בחיפה



ת"ק 2780-09-13 אזולאי ואח' נ' בנימין ואח'




בפני
כב' השופטת רחל חוזה
, סגנית נשיא (בדימ')

התובעים
1. דוד אזולאי
2. מיתר אזולאי


נגד

הנתבעים
1. עדי בנימין
2. הפניקס חברה לביטוח בע"מ




פסק דין



בתאריך 20.3.13, ביציאה ממנהרות הכרמל דרום, התרחשה תאונת דרכים בין רכב התובע 1, הנהוג על ידי בנו, התובע 2 (להלן: "התובע") ובין רכב הנהוג על ידי הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") והמבוטח על ידי הנתבעת 2.

מן הנתונים שבאו בפני
ביהמ"ש, עולה כי ביציאה מהמנהרות, הנתיב השמאלי הקיצוני מיועד לכלי רכב הצורכים תשלום בקופה, טרם יציאתם ואילו מימינו נמצא הנתיב המיועד למנויים, הנקרא "מסלול 22", כנראה בתצלום נק/3א'.
מימינו של מסלול 22 נמצאים נתיבי נסיעה נוספים, אולם אלה אינם רלוונטיים לענייננו.

כן עולה כי הנתבע נסע במסלול 22, כאשר בעקבותיו נוסע התובע.

לטענת התובע, כפי שהעיד עליה בביהמ"ש, לאחר יציאתו את המנהרה, החל לעקוף את רכב הנתבע ובהיותו משמאל לרכב הנתבע, סטה הנתבע בפתאומיות שמאלה, מהנתיב הימני בו נסע, ופגע ברכבו.

רכב הנתבע פגע עם הפינה הקדמית שמאלית שלו, כנטען על ידי הנתבע, בדופן הימני של רכב התובע, כאשר מרכז הפגיעה ברכב התובע הוא בדלת האחורית ימנית שלו, כעולה מדו"ח השמאי ומהתצלומים שצורפו לדו"ח.

לטענת הנתבע, כפי שפירט בכתב ההגנה ואף העיד בביהמ"ש, אכן ביקש לפנות שמאלה ולהיכנס למתחם חניה של רכבי החברה המתפעלת את המנהרות (כמופיע בתצלום נק/2).
לטענתו, אותת ואף החל כבר במהלך סטייתו שמאלה ובהיותו בתחילת הסטיה הגיח התובע מאחור, עקף אותו, תוך שהינו חוצה קו הפרדה רצוף המסומן בכביש ולא איפשר לנתבע להשלים את מעברו לתוך מתחם החניה ופגע בו.


לביהמ"ש הוגש והוקרן סרטון שצולם במצלמות חברת מנהרות הכרמל, הוא המוצג נק/1, הימנו נראה כי התאונה התרחשה, כפי שתואר בפרוטוקול הדיון, בהערת ביהמ"ש, וכאשר רכב התובע נוסע כבר בנתיב השמאלי הקיצוני ורכב הנתבע, הנוסע עדיין בנתיב הימני, סוטה מעט שמאלה, אל עבר רכב התובע, ופוגע בו.

מן התצלום נק/2, עולה כי ביציאה מהמנהרות משורטט על הכביש, בין הנתיבים, אי תנועה ובהמשכו קו מקווקו שאינו רצוף והמאפשר סטיה מנתיב לנתיב.

כן עולה כי הכניסה למתחם החניה שבצד שמאל הדרך הינה ממש בסמוך לאחר היציאה מהמנהרות.

הנתבע אישר בעדותו בביהמ"ש כי לא ראה כלל את רכב התובע קודם לתאונה וזאת למרות שהסתכל במראות שברכבו מספר פעמים (עמ' 4 ש' 20 לפרוט').
כן העיד הנתבע כי מלכתחילה התכוון להמשיך ולנסוע ישר בנתיב הימני בו נסע קודם לכן, אך לאחר שעבר את קו הקופות, שינה את דעתו והחליט כי הינו מבקש להיכנס לחניה שבצד שמאל הדרך
(עמ' 4 ש' 28-29 לפרוט').

על בסיס הנתונים שבאו בפני
ביהמ"ש, הנני קובעת כי הוכחה נהיגתו חסרת הזהירות של הנתבע והוא האחראי לקרות התאונה ולתוצאותיה.

כל זאת, כאשר עולה כי עובר לתאונה הנתבע לא היה עדיין במהלכה של סטיה שמאלה.
נהפוך הוא, תחילת פנייתו שמאלה נעשתה כאשר רכב התובע נמצא כבר משמאלו ואף מקדים אותו והנתבע פוגע עם הפינה הקדמית שמאלית שלו בדופן המרכזי, לכיוון אחור, של רכב התובע.

תמוה הוא כיצד זה לא הבחין הנתבע ברכב התובע הנוסע משמאלו ואף מקדים אותו.

בסרטון נק/1, לא הצלחתי להבחין אם רכב הנתבע אותת, כטענתו של הנתבע, אם לאו.
ברם, הנני נכונה לקבל את טענתו של הנתבע כי אותת.
עם זאת, הפעלת איתות בלבד אינה מתירה סטיה מנתיב, תוך התעלמות מהתנועה שבדרך.
בענייננו, הפעלת האיתות נעשתה ממש בסמוך לפני הפניה החדה שמבקש הנתבע לעשות שמאלה, כאשר, כאמור, רק לאחר שהנתבע עבר את קו הקופות, גמלה בליבו ההחלטה לפנות שמאלה וכאשר המרחק מהמקום שבו החליט הנתבע לפנות שמאלה ועד למקום שאליו ביקש להיכנס – הינו מרחק קצר ביותר.

עפ"י קביעות תקנה 58(א)(2) לתקנות התעבורה, חייב האיתות להינתן "בזמן וממרחק מספיקים כדי להזהיר עוברי דרך אחרים ובצורה המבטיחה כי האות ייראה לעיניהם...".
לקביעתי, הפעלת איתות וסטיה מיידית מנתיב הנסיעה – אינן דרך נהיגה ראויה ונכונה ואינן עונות על קביעות החוק ובמיוחד על קביעות תקנה 40(א) לתקנות התעבורה, הקובעת כי "לא יסטה נוהג רכב מנתיב נסיעתו, אם עלול הדבר לגרום להפרעה או לסיכון".
כך אף עפ"י קביעות תקנות 41 ו-43(א)(1) לתקנות התעבורה.

בנסיבות אלה כולן, הנני קובעת, כאמור, כי הוכחה נהיגתו הרשלנית וחסרת הזהירות של הנתבע, שסטה מנתיב נסיעתו שלא כדין וגרם לתאונה.

עם זאת, הנני קובעת כי אף התובע תרם לקרות התאונה, כפי שיפורט.

בתקנה 47(ה)(6) לתקנות התעבורה, נקבע איסור לעקוף רכב אחר בתחום של 50 מ' אחרי יציאה ממנהרה.

ככל שענייננו בעקיפה וכאשר לא הוכח אם אכן מדובר ב"עקיפה" של ממש או ב"מעבר" על פני רכב אחר, כנקבע בתקנה 47(ג), לתקנות התעבורה, הרי שזו בוצעה ממש בסמוך לאחר היציאה מהמנהרה וכאשר ראוי היה שהתובע יעכב את ביצוע כניסתו לנתיב השמאלי, תוך צפיה כי הרכב הנוסע לפניו יבקש אף הוא לסטות שמאלה, לנתיב השמאלי.

לקביעתי, בכך תרם התובע לקרות התאונה והנני קובעת את אחריותו התורמת בשיעור של 15%.

הוכח כי בתאונה נגרמו לרכב התובעים נזקים שבגינם הוכרז הרכב כאובדן כללי וסה"כ נזקי התובעים לעניין זה הינו בסך של 6,088 ₪, כנקבע על ידי השמאי.
כן נשא התובע 1 בשכ"ט השמאי בסך של 780 ₪.
בסה"כ 6,868 ₪.
ובניכוי של 15% בגין רשלנות תורמת, סה"כ נזקי התובעים הינו בסך של 5,838 ₪.

אשר על כן, הנני מחייבת את הנתבעים, במאוחד ובמיוחד, לשלם לתובעים, במאוחד ובמיוחד, את הסך של 5,838 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

כן הנני מחייבת את הנתבעים, במאוחד ובמיוחד, לשלם לתובעים, במאוחד ובמיוחד, את הסך של
1,000 ₪ בגין הוצאות המשפט, לרבות אגרת הגשת התביעה.
אף סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.

יש זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה וזאת תוך 15 יום ממועד המצאת

פסק דין
זה.

מזכירות ביהמ"ש תמציא עותק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום,
י' אדר תשע"ד, 10 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.









תק בית משפט לתביעות קטנות 2780-09/13 דוד אזולאי, מיתר אזולאי נ' עדי בנימין, הפניקס חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 10/02/2014)