פסקי דין על בת שבע עבהל | פסקי דין על אריה בן עמי | פסקי דין על עירית ירושלים המחלקה למבנים מסוכנים | פסקי דין על עירית ירושלים-מחלקת הרווחה |

17656-03/14 א     20/03/2014




א 17656-03/14 בת שבע עבהל נ' אריה בן עמי, עירית ירושלים המחלקה למבנים מסוכנים, עירית ירושלים-מחלקת הרווחה









בתי המשפט

בית משפט השלום בירושלים

לפני
כב' השופטת
עינת אבמן-מולר
ת"א 17656-03-14

20 מרץ 2014





בעניין:
בת שבע עבהל




המבקשת



נ ג ד



1. אריה בן עמי
2. עירית ירושלים – המחלקה למבנים מסוכנים
3. עירית ירושלים-מחלקת הרווחה



המשיבים





החלטה


1.
המבקשת הגישה בקשה למתן צו עשה וצו מניעה זמני, בגדרה נתבקש בית המשפט להורות למשיב 1 או למשיבים לבצע לאלתר ועל חשבונם את כל העבודות הנחוצות על מנת להסיר את הסכנה הרובצת על דירתה ולהשבת המצב לקדמותו וכן לחייב את המשיב 1 לממן מכיסו דיור חלוף למבקשת על פי הוראות חוק הגנת הדייר או הוראות כל דין אחר. כן נתבקש צו המורה למשיבה 2 לפעול כנגד המשיב 1 על מנת לאכוף את החלטתה בדבר הסרת הסכנה ולחייב את המשיבה 3, מחלקת הרווחה של עיריית ירושלים, לדאוג למקום מגורים חלופי למבקשת.

2.
הבקשה נקבעה לדיון במעמד הצדדים. בדיון שנערך לפניי הסכים ב"כ המבקשת למחיקת המשיבים 2-3 מהבקשה והבהיר כי הסעד העיקרי המבוקש כנגד המשיב 1 (להלן: "המשיב") הוא, למעשה, מתן דיור חלוף למבקשת עד שהמבקשת תוכל לשוב ולהתגורר בדירתה באופן ראוי.


3.
המשיב הוא הבעלים של נכס מקרקעין ברח' תרמ"ב 1 בשכונת מאה שערים בירושלים. המבקשת טוענת כי היא דיירת מוגנת בדירה בשטח של 30 מ"ר באותו מבנה. יש לציין, כי במקביל להליך זה מתנהלת בת.א. 7404-05-13 תביעת פינוי שהגיש המשיב כנגד המבקשת. לטענת המבקשת, במהלך השבועות האחרונים הרס המשיב 1 חלקים בבניין וערער את יציבותו, במטרה לגרום לסילוקה של המבקשת מדירתה. פעולות ההריסה, כך נטען, היו מקיפות עד שלא נותר מנוס לעיריית ירושלים אלא להכריז על המבנה כמבנה מסוכן ולהוציא צו פינוי לנכס ולדייריו. המבקשת טענה כי אין לה מקום מגורים אחר וביקשה לחייב את המשיב לתקן את הנזקים שנגרמו בדירתה ולבצע על חשבונו את כל הפעולות הנדרשות להסרת הסכנה ולהשבת המצב לקדמותו וכן לממן לה מכיסו דיור חלוף עד לביצוע כל הפעולות הנ"ל. יצויין, כי על פי תיאורה של המבקשת, בדירה אין מוצרי חשמל, מקלחת או שירותים ולטענת המבקשת היא נוהגת להתרחץ בבית מרחץ, לבשל על פתילייה או לאכול בבית תמחוי ומזה זמן רב (וללא קשר למצב הנוכחי) היא לנה בלילות אצל חברתה ברח' אבן האזל 3.

4.
המשיב טען, כי רכש בעלות בבניין בשנת 2012 על מנת לשפצו ולהכשירו למגורים. לטענתו, הדירה בה מדובר היא בגודל 14 מ"ר בלבד ועל פי בדיקות שערך המבקשת אינה מתגוררת במקום מגורים של ממש מזה שנים. לטענת המשיב, בעקבות השלג הכבד שירד בירושלים בחודש דצמבר 2013 קרסה תקרת חלק מן הבית בקומה שמעל החדר הנדון ועקב כך נחשפו רלסים וקורות בניין במצב רעוע לחלוטין המחייב פירוק חלקים במבנה, חיזוק הקירות ושיקומם. בעקבות ביקור נציגי העירייה במקום הוכרז המבנה כמבנה מסוכן והוצא לו צו סגירה עד להסרת הסכנה. המשיב טען כי לאחר שהוכרז הנכס כנכס מסוכן החל לפעול לתיקון הליקויים ההכרחיים, אך המבקשת פנתה לעירייה וגרמה להוצאת צו הפסקת עבודה. כן טען המשיב, כי חידש בקשה שהוגשה בעבר על ידי הבעלים הקודם למתן היתר בניה, אך לטענתו לא פעל בכל דרך לא לבנייה ולא להריסת הנכס, למעט פעולות שעשה מאז הוכרז הנכס כנכס מסוכן. לטענת המשיב, אין כל בסיס חוקי לחיובו לספק למבקשת מקום מגורים חלופי, במיוחד כאשר המבקשת עצמה אישרה כי היא לנה דרך קבע בבית חברתה, אוכלת בבית תמחוי ומתרחצת בבית מרחץ, ולמעשה לא מתגוררת מגורים של ממש בדירה.


5.
בדיון שנערך לפניי נכח גם מר חגי קול, המהנדס הראשי של המחלקה למבנים מסוכנים
בעיריית ירושלים. מדבריו עלה, כי המבנה שבנדון הוא מבנה ישן, נתגלו בו ליקויים רבים כגון קורוזיה ברלסים וסדקים ועקב כך המבנה הוכרז כמבנה מסוכן. מר קול הסביר, כי ככל שהמשיב מבקש לקבל היתר בנייה על פי תכניות שהגיש, הדבר יידון במחלקת רישוי ואינו נוגע למחלקת מבנים מסוכנים. בנוגע לסכנה שנוצרה, עמדת מחלקת מבנים מסוכנים היא שיש לפעול בדחיפות להסרת הסכנה, וככל שהוצא צו הפסקת עבודות, יש להגיש בקשה לצמצום הצו כך שניתן יהיה לבצע את הפעולות הנחוצות להסרת הסכנה. מר קול הבהיר כי תכנית חיזוקים שתוגש נדונה בהליך מזורז ולאחר שתוסר הסכנה ויוגש תצהיר מהנדס בעניין, תצא העירייה לבדוק את המצב בשטח ולוודא שהסכנה אכן הוסרה.

6.
כאמור, המבקשת עתרה בבקשתה לחיובו של המשיב לבצע לאלתר ועל חשבונו את כל הפעולות הדרושות להסרת הסכנה והשבת המצב לקדמותו וכן לממן למבקשת דיור חלוף עד אשר תוסר הסכנה והמבקשת תוכל לשוב לדירה. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, איני מוצאות מקום, בשלב זה של ההליכים, ליתן סעד זמני המחייב את המשיב לממן למבקשת דיור חלוף. מנגד, על המשיב לעשות כל שלאל ידו להסרת הסכנה בהקדם האפשרי. להלן אפרט.

7.
המבקשת לא הצביעה על מקור חוקי המחייב את המשיב לדאוג לה לדיור חלוף בנסיבות העניין, בהן הנכס הוכרז כמבנה מסוכן והעירייה ציוותה על פינויו. בכתב התביעה טוענת התובעת לעילה נזיקית כנגד המשיב ומבקשת לפצותה בסך של 2,500 ₪ לכל חודש בו אינה יכולה להתגורר בדירה. איני רואה לנכון, במסגרת סעד זמני, לרתום את העגלה לפני הסוסים ולהעניק למבקשת פיצוי כספי בטרם נתבררה התביעה לגופה. יש לציין בהקשר זה, כי לא ניתן לקבוע בשלב זה כי הסכנה למבנה נוצרה עקב עבודות שהמשיב ביצע. ההיפך הוא הנכון, על פי התרשמותו של המהנדס מר קול לא כך הוא, אלא מדובר במבנה ישן, עם סדקים וקורוזיה, ואין לומר כי עבודות כאלה או אחרות הן שיצרו את הסכנה. זאת ועוד, על פי תצהיר המבקשת עצמה, הרי שממילא היא אינה לנה בדירה מזה תקופה ארוכה ואינה מתרחצת שם, שכן בדירה כלל אין מקלחת או שירותים המחוברים למים, ולא ברור עד כמה שהתה שם בפועל קודם להכרזת המבנה כמסוכן. ככל שבכל זאת המבקשת נזקקת כיום לעזרה מרשויות הרווחה, עליה לפנות אליהן ובטוחני כי אלה יושיטו לה את כל העזרה שבכוחן לתת (יצויין בעניין זה, כי המבקשת הגישה בקשתה לסעד זמני כנגד מחלקת הרווחה בעיריית ירושלים, מבלי שאף טרחה קודם לכן לפנות לרשויות הרווחה – ר' עמ' 1 לפרוטוקול, שו' 23).


8.
בצד הדברים האמורים, על המשיב לפעול להסרת הסכנה בהקדם האפשרי, ללא עיכובים וללא קשר לבקשה שהגיש להיתר בניה. המשיב הצהיר בדיון כי החל לפעול להסרת הסכנה על פי הוראות העירייה, אך נאלץ להפסיק את העבודות בשל צו הפסקת עבודות שהוצא עקב פניית המבקשת לעירייה. מר חגי קול, המהנדס הראשי של המחלקה למבנים מסוכנים
, הסביר כי ביכולתו של המשיב לפעול לצמצום הצו, על מנת שיוכל לבצע את הפעולות הנחוצות להסרת הסכנה, ובהתאם לכך על המשיב לפעול.

9.
המשיב יגיש לעירייה, בתוך 10 ימים לכל היותר, בקשה לצמצום צו הפסקת העבודות, כך שניתן יהיה לבצע את העבודות הנדרשות להסרת הסכנה, ויפעל בהתאם להנחיות העירייה לשם הסרת הסכנה בהקדם האפשרי.
המשיב יגיש לתיק בית המשפט עדכון על מצב ההליכים בתוך 30 יום מהיום.
בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

בשולי הדברים אציין כי הן המבקש והן המשיב ביקשו בכתבי טענותיהם לאחד תביעה זו עם תביעה הפינוי המתבררת בתיק 7404-05-13. בהחלטה מיום 12.3.14 נקבע כי ניתן יהיה לדון בבקשה כאמור רק לאחר שיוגש כתב תביעה בתיק זה. משהוגש עתה כתב תביעה, רשאים הצדדים לשוב ולפנות בבקשתם לאיחוד, בקשה שיש להגיש במסגרת תיק הפינוי.




ניתנה היום, י"ח אדר ב תשע"ד, 20 מרץ 2014, בהיעדר הצדדים.
המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.









א בית משפט שלום 17656-03/14 בת שבע עבהל נ' אריה בן עמי, עירית ירושלים המחלקה למבנים מסוכנים, עירית ירושלים-מחלקת הרווחה (פורסם ב-ֽ 20/03/2014)