פסקי דין על פיטה ריטה ענבר | פסקי דין על אבי ענבר | פסקי דין על קיבוץ גבע

3044-02/14 הפב     25/03/2014




הפב 3044-02/14 פיטה ריטה ענבר, אבי ענבר נ' קיבוץ גבע








בית המשפט המחוזי בנצרת


25 מרץ 2014
הפ"ב 3044-02-14 ענבר ואח' נ' קיבוץ גבע




בפני


כב' השופט יצחק כהן
, נשיא


מבקשים

1
.
פיטה ריטה ענבר

2
.
אבי ענבר


נגד


משיב

קיבוץ גבע



החלטה

ההליך:
1.
בפני
בקשה אשר הוגשה ביום 03.02.14 לאישור פסק בוררות אשר ניתן בעניינם של הצדדים ביום 24.06.12.

2.
בקציר האומר, המבקשים מיועדים לאכלוס דירה מס' 17 בשכונה הנבנית בקיבוץ. במהלך הבניה, יצקו המבקשים יסודות לבניית פרגולה, מעבר לנדרש לנשיאת הפרגולה ובאופן שיאפשר בניה כבדה בהמשך. המשיב מצדו ביקש כי המבקשים יהרסו את יסודות העמודים שנוצקו ללא היתר והמחלוקת הועברה להכרעת בורר. יצוין כי לטענת המבקשים, הסכמתם לעבור לבית מס' 17 הנ"ל, הותנתה בהזזת תוואי הכביש מושא המחלוקת.

3.
הבוררים בפסק דינם מיום 24.06.12, קבעו כי המבקשים לא יהרסו את היסודות שיצקו. עוד נקבע כי הכביש ייסלל בתוואי אחר מוסכם, סמוך ככל הניתן לבניית הבית.

4.
ביום 25.02.14 הגיש המשיב תגובתו לבקשה בגדרה ציין כי אינו מתנגד לאישור עקרוני של פסק הבורר. הסכמתו העקרונית של המשיב סויגה בכל הנוגע להכרעת הבוררים לתוואי הכביש העוקף. המשיב מיקד טיעוניו בעניין זה בשני ראשים: האחד, תוואי הכביש אותו ציינו הבוררים חורג מתוכנית המתאר ועל כן ביצועו אינו חוקי ועומד בסתירה להוראות חוק התכנון והבניה; השני, נשוא תוואי הכביש כלל לא היה חלק מנושאי המחלוקת עפ"י הסכם הבוררות, משכך, יש לתקן חלק זה של ההכרעה בהתאם להוראות ס' 22(ד) לחוק הבררות התשכ"ח- 1968 (להלן: "החוק").

דיון והכרעה:

א.
תיקון פסק בוררות – ס' 22(ד) לחוק:

5.
ס 22 (ד) לחוק עליו נשען המשיב בבקשתו ובנימוקיו לחריגת הבורר מגדרי המחלוקת, קובע לאמור:

(ד)
ליקויים כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (2) רשאי בית המשפט לתקנם תוך כדי דיון בבקשה לאישור הפסק או לביטולו, אף אם לא היתה פניה לבורר או שהיתה פניה והבורר לא החליט בה.


הסעיף מדבר בלקוי הפסק בעניין שאינו נוגע לגוף הסכסוך (ס' 22 (א)(2)).

ודוק, הס' מציין תיקון עפ"י בקשת המשיב במסגרת בקשה לביטול.

6.
בענייננו, פסק הבורר ניתן כאמור ביום 24.06.12, המשיב מצדו לא פנה לבורר בבקשה לתיקון או השלמה, לא פנה לביהמ"ש בבקשה לביטול הפסק כפי שמאפשר ס' 24 לחוק במסגרת המועדים המפורטים בס' 27 (א) לחוק, קרי, ארבעים וחמישה יום ממועד מתן הפסק.

המשיב, כשנתיים לאחר פסק הבורר, הגיב להליך, במסגרת בקשה לאישור הפסק, תוך שהוא מנצל בתגובתו, שלא כהלכה ובדרך לא ראויה, בקשה לביטול פסק בניגוד להוראות החוק ותוך התעלמות מהמועדים הקבועים בו.

7.
מעבר לאמור, הסכם הבוררות אשר נחתם בין הצדדים, מציין ותוחם את גדרי המחלוקת באופן הבא:

"דרישת "המשפחות" מהקיבוץ" לבצע את תוכניות הבניה/התשתית שבידם כולל פרגולת בטון עם ביסוס וטענות הנגד של הקיבוץ".

8.
מבלי לקבוע מסמרות, נראה כי טענת המשיב כי פסק הבורר בעניין הכביש אינו נוגע לגוף הסכסוך, אינה מדויקת, באשר ההסכם מציין את חובת הקיבוץ ליישום תוכניות לרבות תוכנית תשתית. ואולם, גם אם נכונה טענת המשיב באשר לחריגה, עדיין, פסק הבורר הכריע מפורשות בסוגיה אשר כביכול אינה חלק מגדרי המחלוקת, הפסק הומצא לצדדים ולא ניתן כל טעם לשאלה מדוע המשיב לא פנה מיוזמתו בהליך לביטול החלק בפסק, אשר לכאורה חרג מהמחלוקת המוגדרת.

9.
לאור האמור, בקשת המשיב לתיקון הפסק מחמת הכרעה כביכול בעניין שאינו נוגע לגוף הסכסוך, נדחית.

ב.
תוואי הכביש חורג מתוכנית המתאר

10.
המשיב לא סומך טיעוניו על הוראת חוק מתאימה מחוק הבוררות, אך טוען כי עקרונית, לא ניתן לאשר את פסק הבורר. לדבריו, בשלב כלשהו שלאחר מתן פסק הבורר (המועד המדויק אינו מצוין), נודע לו כי מתאר הכביש המוצע והמוסכם, חורג למעשה מתוכנית המתאר ומשכך, הוא אינו חוקי.

11.
לאחר שהפכתי בדבר, לקביעתי, יש ממש בטענת המשיב לפיה לא ניתן בנסיבות כאן לאשר את פסק הבורר ככל והוא נוגע לסוגיית תוואי הכביש. לטעמי, בנסיבות המקרה שלפנינו, מתקיימת עילת הביטול הקבועה בסעיף 24(9) ל
חוק הבוררות

, לפיו:

ביטול פסק בוררות

24.
בית המשפט רשאי, על פי בקשת בעל-דין (בחוק זה – בקשת ביטול), לבטל פסק בוררות, כולו או חלקו, להשלימו, לתקנו או להחזירו לבורר, מאחת העילות האלה:
...
(9)
תכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור;

12.
המונח "תקנת הציבור" הוא מושג עמום אשר לעיתים תכופות קיים קושי מהותי בפרשנותו או בתוכן אשר ביהמ"ש ניצק לתוכו (ראו: סמדר אוטולנגי

בוררות – דין ונוהל
ב 1087-1089, להלן: "אוטלונגי"). ככלל, מדובר במונח אשר משמעותו הערכים, האינטרסים והעקרונות המרכזיים והחיוניים אשר חברה נתונה בזמן נתון מבקשת ליישם, וערכים של מוסר צדק והגינות ואף אמור שכל ישר והגיון.

לא לחינם נקבע כי פרשנות המונח "תקנת הציבור", ככל שהוא מתייחס לעילת הביטול הקבועה בסעיף 24(9) ל
חוק הבוררות
נעשה באופן נדיר:

"אשר לעילת הביטול הראשונה [...] היותו של הפסק נוגד את תקנת הציבור אין להכביר מילים. עילה זו נדירה בגלל עמימותה ואינה הולמת את הנסיבות והטענות שבפני
נו"
[רע"א 6724/95
הוכמן נ' י.פ. יבואנים ומפיצים ציוד 1998
בע"מ
(לא פורסם, 2.9.96)].

השימוש הנדיר בעילת ביטול זו, אף עולה בקנה אחד עם הפרשנות המצמצמת שניתנת לעילות הביטול, שנועדה לקדם את סופיות הפסק וכתוצאה מכך לעודד העברת סכסוכים לבוררות.

13.
בית המשפט העליון יישם בעבר את עילת הביטול הקבועה בס' 24(9) לחוק, בנסיבות בהן תוכנו של פסק בורר, עמד בסתירה ל

פסק דין
או החלטה חלוטה של בית משפט (ראו:

רעא 10487/07 עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ נ' זוהר חי
(10.12.08), חוות דעתו של כב' השופט י' דנצינגר). בענייננו, ביטול פסק בורר המנוגד לחוק, מתחייב מדין קל וחומר ובהשוואתו ל

פסק דין
חלוט, לאור הלכת עמידת הנ"ל.

לעניין זה יפים דברי כב' השופטת פורקצ'יה שם:

"קשה לחלוק על כך כי המושג "תקנת הציבור", בגדרה של העילה לביטול פסק בורר, כולל וחובק אל תוכו מצבים של אי-חוקיות, והוא – כאשר תוכנו של פסק הבוררות אינו עולה בקנה אחד עם ציוויי החוק במדינה, או מתבסס על הנחות יסוד העומדות בסתירה לציוויים אלה. הוא עשוי לכלול גם מצבים בהם פסק הבורר נותן תוקף וממשות לפעולות פסולות של צדדים, חרף היותן מנוגדות לתקנת הציבור.
..

פסק בורר הנותן תוקף לפעולות משפטיות שנפל בהם פסול של אי חוקיות או סתירה לתקנת הציבור, עשוי להתבטל על בסיס עילת הביטול הנוגעת לתקנת הציבור".

(חוות דעתה של כב' השופטת פרוקצ'יה, פסקה 2, הדגשות שלי- י.כ.).

14.
הערכים העומדים בליבו של מונח "תקנת הציבור" הם ערכי שלטון החוק והשמירה על מנהל תקין ולטעמי, פסיקה שתוצאתה מנוגדת לחוק בהכרח מנוגדת לתקנת הציבור ולסדר שהוראות תוכנית המתאר נועדו לשמר.

אין להעלות על הדעת מציאות בו יינתן תוקף של

פסק דין
לפסק בורר המנוגד לתוכנית מתאר, באופן שלמעשה מרוקן מתוכן את הוראות התכנון והבניה הרלוונטיות.

15.

זאת ועוד, תוכנית התב"ע ותקנות התכנון והבניה הן למעשה הוראות חוק קוגנטיות, אשר מעצם טיבן, אינן יכולות לשמש נושא להסכם בין הצדדים, משכך, בירורן של אותן הוראות, אינו יכול לשמש מושא לבוררות, בין במכוון, בין בהיסח הדעת (השוו: בג"צ 760/79 דר' לילי דיין נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד ל"ד (3), 820, עמ' 823 – 824). עוד יפים לעניין זה דברי כב' השופטת ו' אלשיך בבר"ע 11151/96

ישעיהו נועם חברה קבלנית בע"מ נ' שוורצמן ארכדי ואח'
(לא פורסם, 13.10.96):

"הליקויים נשוא בקשה זו עוסקים בחריגה ואי התאמה לתקנות התכנון והבנייה, כמו גם לאי התאמה לתקני התברואה ולתקנים ישראליים, ולפיכם אין מקום להליך בוררות שבו פוסק הבורר 'לפי מיטב שפיטתו'. התקנים והתקנות אינם נושא לבוררות ולמיטב שפיטתו של בורר, הוראות אלו הנן קוגנטיות ולכן כל התניה לגביהן בטלה בעיקרא, לפיכך המקום המתאים להכרעה בסכסוך זה הנו בבית משפט בו השופט פוסק לפי המשפט המהותי החל".

16.
לסיום אבהיר ואציין - כעולה מן הדברים, הצדדים נתנו את הסכמת העקרונית בפני
כב' הבוררים לסלילת תוואי מוסכם לכביש העוקף, באופן שבפני
הבוררים כלל לא התעוררו הסוגיות המשיקות לרבות סתירה אופציונאלית לתוכנית המתאר. אין תימה

אפוא
כי הבוררים פסקו כפי שפסקו אלא שאת המעוות יש לתקן.

17.
לאחר שהגעתי למסקנה האמורה בדבר קיומה של עילת הביטול הקבועה בסעיף 24(9) ל
חוק הבוררות

, יש ולבחון, בהתאם להוראת סעיף 26 לחוק הבוררות, האם ניתן להותיר את פסק הבוררות על כנו, למרות קיומה של עילת הביטול שבסעיף 24(9) הנ"ל, הואיל ולא נגרם למבקשת עיוות דין, או האם "ניתן לבטלו בחלקו, להשלימו, לתקנו או להחזירו לבורר". בחינה כאמור מביאה למסקנה כי יש להשיב את הסוגיה לבחינת הבוררים על מנת שיפסקו בשנית בסוגיה ונוכח העובדה כי סוגיית אכלוס הבית שבמחלוקת, כרוכה
בסוגיית סלילת הכביש העוקף וכי חובה זו הוטלה באופן ברור על המשיב.

18.
במקביל, אין כל מניעה לאשר את חלקו הראשון של פסק הבורר, הנוגע לסוגיית יסודות הפרגולה, וכפי בקשת והסכמת הצדדים.

סוף דבר:

19.
סיכומו של עניין, ניתן בזאת תוקף של

פסק דין
לס' 1 ו-2 לפסק הבורר מיום 24.06.12.

20.

אני מורה על השבת הסוגיה המפורטת בס' 3 לפסק הבורר (סוגיית סלילת הכביש בתוואי המוסכם) לפתחם של כב' הבוררים, באופן שיתנו דעתם למכלול המחלוקת לרבות התנהלות הצדדים, השיקול התכנוני, הוראות החוק והתב"ע והפתרון הרצוי.

21.
תשומת לב הצדדים וכב' הבוררים להוראות ס' 25 לחוק לעניין המועדים, על מנת למנוע ככל הניתן עיכובים נוספים למבקשים.

22.
בנסיבות כאן, המשיב ישא בהוצאות הליך זה כדי סך כ- 2,500 ₪.


ניתנה היום,
כ"ג אדר ב תשע"ד, 25 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.

חתימה













הפב בית משפט מחוזי 3044-02/14 פיטה ריטה ענבר, אבי ענבר נ' קיבוץ גבע (פורסם ב-ֽ 25/03/2014)