Google

אברהם גזונדהייט - שלמה איזנברג, אליהו רוזנגרטן, ערד השקעות ופיתוח תעשייה בע"מ

פסקי דין על אברהם גזונדהייט | פסקי דין על שלמה איזנברג | פסקי דין על אליהו רוזנגרטן | פסקי דין על ערד השקעות ופיתוח תעשייה |

4023/10 א     27/03/2014




א 4023/10 אברהם גזונדהייט נ' שלמה איזנברג, אליהו רוזנגרטן, ערד השקעות ופיתוח תעשייה בע"מ










בית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כב' השופט אריה רומנוב



ת"א 4023-10






בעניין:
אברהם גזונדהייט




התובע


נ ג ד





1. שלמה איזנברג
2. אליהו רוזנגרטן

חברת מדיסון אינווסטמנט א.ג. הרשומה בשוויץ
3. ערד השקעות ופיתוח תעשייה בע"מ




ה
נתבעים


ב"כ התובע: עו"ד רוזובסקי
; עו"ד פינגרר
; עו"ד להב; עו"ד יקירביץ
ב"כ נתבע 1: עו"ד פומרנץ
; עו"ד כרמי נעמת
ב"כ נתבע 2: עו"ד הרצברג; עו"ד גנץ
ב"כ נתבעת 3: עו"ד בר און גיל; עו"ד זלמנסון




החלטה

1.
החלטה זו ניתנת ביחס לבקשת התובע לתקן את כתב התביעה שהגיש בתיק זה.

2.
עניינה של תביעת התובע בטענתו בדבר קיפוח המיעוט בחברה ובעתירתו של
התובע להסרת הקיפוח הנטען. במסגרת בירור התביעה התקיימו ישיבות הוכחות לא מעטות, חלקן ממושכות למדי. לאחר ששמיעת הראיות תמה ובטרם הגשת הסיכומים, אירעו בחברה ובמערכות היחסים שבין הצדדים מספר התפתחויות עובדתיות אשר בעקבותיהן הגיש התובע את הבקשה המונחת לפניי. בבקשה זו מבקש התובע כי בית המשפט יתיר לו לתקן את כתב התביעה "על מנת לאפשר לצדדים להתדיין על הפלוגתאות האמיתיות הרלבנטיות נכון להיום" (סעיף 3 לבקשה).

3.
אין מחלוקת בין הצדדים כי לאחר תום שמיעת הראיות אירעו התפתחויות משמעותיות המשליכות על עניינה של התביעה. כך, למשל, כינה התובע התפתחויות אלה בשם "התפתחויות דרמטיות" אשר לטענתו "מהוות שינוי נסיבות דרסטי שהתרחש לאחר תום הליך ההוכחות האמור" (שם). במקום אחר אומר התובע "כי מדובר בהתפתחויות דרמטיות ובעלות השלכה מהותית על ההליך דנן" (סעיף 4 לתשובה לתגובות).
4.
המחלוקת הקיימת בין הצדדים בעניין הבקשה מתמצית בשאלה, האם ההתפתחויות שאירעו מצדיקות את תיקונו של כתב התביעה הנוכחי, כבקשת התובע, או שמא הדרך הראויה בה על התובע ללכת בה היא בדרך של הגשת תובענה חדשה. לא למותר לציין, כי לטענת חלק מהנתבעים, בטיוטת כתב התביעה המתוקן שצירף לבקשה שהגיש מבקש התובע לכלול עניינים שאינם נובעים בהכרח מההתפתחויות שאירעו.

5.
לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה שיש לקבל את עמדת הנתבעים ולפיה אין להתיר לתובע לתקן את כתב התביעה. אכן, צודק התובע בטענתו כי גישתם של בתי המשפט בכל הנוגע לתיקון כתבי טענות היא ליברלית. אלא, שבמקרה שלפנינו ההתפתחויות שאירעו, כפי שהתובע עצמו מציין, הן משמעותיות ביותר, הן במובן זה שעניינים הכלולים בתביעה שהוגשה אינם עוד רלבנטיים, והן במובן זה שבפיו של התובע טענות חדשות ביחס לאירועים חדשים שלא היו קיימים בעת שתביעה זו הוגשה ובעת שהיא התבררה. יוצא, אם כן, כי יותר משמדובר בבקשה לתיקון ועדכון כתב התביעה הקיים על מנת לשנות במעט את רוחב היריעה, מדובר בבקשה להגשת כתב תביעה חדש שיהיה שונה במידה ניכרת מכתב התביעה הנוכחי. אם בית המשפט ייעתר לבקשה, יהיה צורך לפתוח מחדש את הדיון בתיק זה ולנהל דיון חדש, רב היקף, במחלוקות החדשות.

6.
טיבו של ההליך המשפטי, שהוא מתוחם ומוגדר מבחינת הנושאים הנידונים בו. כך מחייב הסדר הנכון וזו ציפייתם הסבירה של בעלי הדין ושל בית המשפט. אכן, לעיתים נדרשים תיקונים ועדכונים, וכאמור גישתם של בתי המשפט בעניין זה היא ליברלית. אלא שהדבר מותנה במהות ובעיתוי. במקרה שלפנינו, לנוכח מהות התיקון המתבקש והיקפו הרב, ובשים לב לעובדה ששמיעת הראיות בתיק זה כבר הסתיימה, אני סבור כי הן מבחינת הסדר הנכון והציפייה הסבירה, והן מבחינת הצורך לתחום בצורה ברורה את הנושאים הנידונים והסעדים המתבקשים ולמנוע ערבוביה בין חדש לישן, מן הראוי שהתובע יביא את טענותיו החדשות בדרך של הגשת תביעה חדשה, ולא במסגרת הדיון המתקיים בתביעה הנוכחית.

7.
ודוק: להתפתחויות החדשות שאירעו עשויה להיות משמעות בשני הקשרים שונים ונבדלים זה מזה: ההקשר האחד הוא, שיש בהתפתחויות החדשות כדי להשפיע באופן ישיר על עניינים המצויים בגדרי חזית המחלוקת הקיימת בין הצדדים בתביעה הנוכחית, כפי שחזית זו מתוחמת בכתבי הטענות הקיימים. במקרה כזה, יהיה מקום לאפשר לצדדים להביא ראיות חדשות ביחס למה שאירע לאחר תום שמיעת הראיות. ההקשר השני הוא, שההתפתחויות החדשות עצמן מהוות בסיס לטענות חדשות שיש לתובע כנגד הנתבעים, או מי מהם, ואשר אינן מצויות בגדרי חזית המחלוקת הקיימת בין הצדדים בתביעה הנוכחית. במקרה כזה, הדרך לברר את הטענות החדשות שיש לתובע ביחס לאירועים החדשים היא על ידי הגשת תובענה חדשה. במילים אחרות, יש להבחין בין הבאת ראיות חדשות לצורך בירור עניינים המצויים בגדרי חזית המחלוקת הקיימת, לבין בקשה לשנות את חזית המחלוקת ולהעמידה על בסיס שונה.

8.
מן האמור עולה, שעל התובע להחליט עתה האם לנוכח ההתפתחויות שאירעו הוא מבקש להמשיך את בירורה של התביעה שהגיש בתיק זה.

אם התובע יודיע שהוא מבקש להמשיך בבירור התביעה, כי אז יידרשו הצדדים (ובכללם התובע) להודיע האם הם מבקשים להביא ראיות נוספות. אם הצדדים יודיעו שהם מבקשים להביא ראיות נוספות, עליהם להגיש בקשות מתאימות, ואלה תידונה על פי העניין. ואם הצדדים יודיעו שהם אינם מבקשים להביא ראיות נוספות – כי אז יינתן צו לסיכומים.

מנגד, אם התובע יודיע כי בנסיבות שנוצרו אין הוא מבקש להמשיך בבירורה של תביעה זו, מוצע כי התובע יגיע להסכמה עם הנתבעים בדבר אופן סיום ההליכים בתיק זה. ככל שלא תושג הסכמה – יגיש התובע בקשה מתאימה.

8.
לנוכח כל האמור לעיל מתבקשים ב"כ התובעים להודיע, בתוך 21 ימים, האם התובע מבקש להמשיך בבירורה של התביעה הנוכחית.

ניתנה היום, כ"ה אדר ב תשע"ד,
27 מרץ 2014
, בהעדר הצדדים.













א בית משפט מחוזי 4023/10 אברהם גזונדהייט נ' שלמה איזנברג, אליהו רוזנגרטן, ערד השקעות ופיתוח תעשייה בע"מ (פורסם ב-ֽ 27/03/2014)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים