פסקי דין על רחל לקס | פסקי דין על אריה לקס | פסקי דין על עמיד אמרה | פסקי דין על אסעד אמארה | פסקי דין על דניאל ברונפמן ואח' |

34513-12/13 א     05/03/2014




א 34513-12/13 רחל לקס, אריה לקס נ' עמיד אמרה, אסעד אמארה, דניאל ברונפמן ואח'








בית משפט השלום בחיפה



ת"א 34513-12-13 לקס ואח'
נ' אמרה ואח'

תיק חיצוני
:



בפני

כב' השופט יעקב וגנר
, סגן נשיא


תובעים

1
.
רחל לקס

2
.
אריה לקס


נגד


נתבעים

1. עמיד אמרה
2. אסעד אמארה
(עציר)
3. דניאל ברונפמן
4. הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בעמ



החלטה


נתוני רקע ועובדות:
1.
לפני שתי בקשות למתן צו לתפיסת רכב מסוג ניסן קשקאי מ.ר 49-812-69,
(להלן: "הרכב") והעברת החזקה בו למבקש (הנתבע 3) או לתובעים הבעלים הקודמים שלטענתם רומו ע"י הנתבע 2 , בעסקה למכירתו, כנטען בכתב התביעה בתיק העיקרי. בשלב זה הרכב נמצא בחזקת משטרת ישראל לאחר שניתפס במסגרת חקירה מסועפת של הונאה במכירת כלי רכב רחבת היקף, בגינה נעצר הנתבע מס' 2.

בקשה ראשונה להחזרת הרכב, הוגשה ע"י
הנתבע מס' 3, (להלן: "מר ברונפמן"), ונשמעה לראשונה לפני כב' השופט רוזינס במסגרת ה.ת 47379-12-13. במסגרת החלטתו מיום 3.1.14 קבע כב' השופט רוזינס כי הרכב ישוחרר לידי מר ברונפמן בכפוף להפקדת עירבון כספי במזומן, או ערבות בנקאית, על סך 96,000 ₪ בקופת בית המשפט וכן בכפוף להצגת ביטוח מקיף למכונית והתחייבות של חברת הביטוח, כי בכל מקרה ביטוח אשר יזכה את מר ברונפמן בפיצוי, לא ישולם הפיצוי לידיו אלא יופקד בקופת בית המשפט, עד להכרעה בתביעה האזרחית שהגישו התובעים בתיק זה שלפני (ת.א 34513-12-13).

2.
ביום 14.1.14 הגיש מר ברונפמן ערר על החלטתו של כב' השופט רוזינס לבית המשפט המחוזי בחיפה. ביום 23.1.14 התקיים דיון בתיק לפני כב' השופטת פוקס (ע.ח 27390-01-14). כב' השופטת פוקס נתנה תוקף להסכמות אליהן הגיעו הצדדים והורתה על ביטול החלטת בית משפט קמא (החלטת כב' השופט ע' רוזינס
מיום 3.1.14.). בחלטתה הורתה כב' השופטת פוקס כי הרכב יישאר בחזקת המשטרה עד להחלטת בית משפט זה בת.א 34513-12-13 בבקשה שהוגשה
ביום 24.12.13 למתן צו לתפיסת הרכב. יש לציין כי כבר ביום
5.1.14 ניתנה החלטה המאשרת הסדר דיוני אליו הגיעו הצדדים לפיו לאור החלטת כב' השופט רוזינס בבקשה בה.ת 47379-12-13
הדיון בבקשה מתייתר אולם כל צד שמר לעצמו את הזכות לבקש את חידוש הבקשה ובמידה ולא, בית משפט זה ידון בתיק העיקרי בלבד.

3.
בהתאם להסדר דיוני זה וכן בהתאם להחלטת כב' השופטת פוקס מיום 23.1.14, הגיש מר ברונפמן ביום 27.1.14 בקשה נוספת לבית משפט זה להשבת הרכב לידיו כאשר הבקשה כולה מצוטטת כאן במלואה:

"כב' בית המשפט מתבקש בדחיפות להורות על החזר המכונית נשוא הבקשה למבקש, וזאת בהמשך להחלטת כב' בית המשפט המחוזי הלוטה בזאת. מבוקש לקבוע דיון בעניין זה בדחיפות..."

ביום 23.2.14 התקיים דיון בבקשות אשר במהלכו נחקרו התובע מס' 1 (להלן: "מר לקס"), מר ברונפמן וכן נתבע מס' 2, מר אסעד אמארה
(להלן: "מר אמארה"). בתום הדיון הצדדים סיכמו את טענותיהם בקצרה ועלי להכריע בשלב זה בבשקות הצדדים.


4.
מר ברונפמן רכש לטענתו את הרכב ביום 12/12/13 ממר אמארה, סוחר מכוניות, במזומן. בסמוך לרכישת הרכב הוא נתפס על ידי המשטרה לאחר שהתברר, כי מר אמארה רכש אותו יום אחד בלבד קודם לכן, מהתובעים, באמצעות שקים, ע"ס 96,000 ₪ אשר כך התברר,
היו ללא כיסוי. מר אמארה נעצר על ידי המשטרה, והוא עצור עד היום,
בחשד לביצוע 21
מעשי הונאה דומים לזה שביצע כלפי התובעים. כנגד מר אמארה הוגש כתב אישום בגין מעשים אלה, לרבות בקשר עם הרכב נשוא בקשה זו.
חשוד זה הובא ממקום מעצרו, במועד הדיון על מנת להשתתף בו.

5.
התובעים הגישו את התביעה בתיק זה שלפני (תיק עיקרי) כנגד מר אמארה, בנו, מר ברונפמן והבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (להלן: "הבנק") אשר כלפיו הם טוענים להטעיה בנוגע לצ'קים שהופקדו. יחד עם התביעה הגישו התובעים בקשה לצו עיקול זמני על המכונית, אשר התקבלה ע"י כב' הרשם הבכיר זיתוני ביום 17.12.13, וכן כאמור את הבקשה לצו זמני אשר יורה על תפיסת המכונית באופן שלא תשוחרר לידי מר ברונפמן.

6.
בנוסף התובעים גם הגישו תלונה למשטרה כנגד מר ברונפמן בגין השתתפות בביצוע מעשה המרמה נגדם. לטענתם מר ברונפמן קשור למעשה המרמה שבוצע נגדם וזאת לאור נסיבות המקרה, לרבות רכישת המכונית על ידיו במזומן וכן עברו הפלילי הקשור במעשי הונאה.

המשטרה, לאחר שחקרה ולא מצאה ראיות לכך שמר ברונפמן קשור למעשים שביצע מר אמארה, סגרה את תיק החקירה נגדו והודיעה כי אין לה התנגדות לשחרר את הרכב וכי אין לה עמדה לגבי מי זכאי לקבלו.

דיון

7.
במסגרת הדיון בסעד זמני יש לבדוק את טיב התביעה וסיכוייה ולצורך האמור יש לבדוק קיומן של ראיות לכאורה וקיומה של עילת תביעה. על המבקש את הסעד למעשה לשכנע את ביהמ"ש בקיומה של זכות בטרם יעשה ביהמ"ש שימוש בסעד קיצוני של הוצאת צו בשלב כה מוקדם ומקדמי של הדיון.

לצורך היענות לבקשה על ביהמ"ש לשאול ולהשיב על מספר שאלות;

השאלה הראשונה שעל בית המשפט לשאול היא האם מתן הסעד הזמני הוא כה הכרחי עד כדי להצדיק את התערבותו של בית המשפט בשלב מוקדם, לפני בירור התביעה. הצידוק לכך נעוץ לעיתים בנסיבות, בדחיפות העניין ובכורח הנסיבות. לבית המשפט נתונה רשות להוציא צו זמני עוד במועד מוקדם כאשר הוא סבור כי נכון לעשות כן בנסיבות העניין (ראה: י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, (מהדורה שישית
- 1991) עמ' 577 - 578).

השאלה השנייה אותה יש לשאול היא האם הוכיחו מי מהמבקשים את קיום זכותם, אשר למענה מבקשים כל אחד בתורו את
מתן הסעד המבוקש. כדי לענות על שאלה זו, אין המבקשים נדרשים להביא כבר בשלב זה את מלוא ההוכחה לקיום זכותם, שכן בית המשפט כלל מחווה דעה לגופו של עניין, בשלב זה. בשלב ראשוני זה של ההליכים, כאשר טרם נפרשה במלואה יריעת הראיות שברשות הצדדים. די בראיות, לכאורה, כדי להצדיק את מתן הצו שכן ההלכה היא, כי המבקש סעד ביניים, אינו מחויב לשכנע את השופט, כי אמנם צדק בתביעה העיקרית במידה כזו שאין מקום לספק כי יצליח בה אלא רק להוכיח כי יש לו סיכוי להצליח בה (ראה והשווה: ע"א 217/63 ראובן רב-און נ' הולצמן, פ"ד יז 2717, עמ' 2722, ע"א 342/64 אמריקן סיאנמיד קומפני נ' הירשהורן-גילרמן, שותפות, ואח'
, פ"ד יט(1) ,64 עמ' 64, וכן ראה רע"א 970/02 תמר ריבר נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ . תק-על 2002(1) 698, עמ' 699). יחד עם זאת, ככל שיש בידי הצד המבקש את הסעד לשכנע את בית המשפט, כבר בשלב זה, בראיות בעלות משקל, יטה בית המשפט לעזור לו במתן סעד זמני, וכן להפך (ראה: י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, (מהדורה שישית
- 1991) עמ' 579).

8.
ומן הכלל אל הפרט, בחנתי את טענות הצדדים כפי שהועלו בבקשותיהם וכן בדיון שלפני.
למרות שהמשטרה חקרה ולא מצאה, כך נטען, ראיות לכך שמר ברונפמן קשור למעשים שביצע מר אמארה וסגרה את תיק החקירה נגדו, עדיין נסיבות רכישת הרכב ע"י מר ברונפמן מעוררות תמיהות בלשון המעטה (כך סבר גם
כב' השופט רוזינס בדיון שהתנהל בפני
ו). להלן אמנה חלק מהתמיהות שמעוררות העובדות הנטענות.

העובדה כי מר ברונפמן שילם את תמורת הרכב במזומן,
כאשר תחילה לטענתו, שילם למר אמארה רק חלק קטן יחסית מהתמורה (33,000 ₪ מתוך 98,000 ₪), ורק לאחר מספר ימים שילם לו על פי גירסתו, שיהיה עליו להוכיחה את יתרת
התמורה במזומן בתחנת דלק.

העובדה כי למרות התשלום החלקי
(הראשון בסך 33,000 ₪), מר אמארה,
סוחר מכוניות מנוסה על פי הנטען, העביר כבר ביום התשלום החלקי את רישום הבעלות ברכב על שמו של מר ברונפמן .

העובדה שמר ברונפמן שילם סכומי כסף גבוהים מאוד במזומן אולם לא דרש ולא חשב אפילו לבקש קבלה על התשלום ולמעשה אין בידיו כל ראיה לכאורה כי שילם סכום זה עבור הרכב שבמחלוקת.

העובדה כי מאז רכישתו של הרכב
על ידי מר אמארה ועד מכירתו למר ברונפמן
עבר יום אחד בלבד והכסף שנטען כי שולם לידיו לא נמצא.

מר אמארה אשר נעצר מיד לאחר מכן נשאל היכן הכסף וטען כי הוא לא בידיו ולא יכול היה להצביע על רכב ספציפי אשר רכש בכסף זה.

כל העובדות הנזכרות בנפרד או במצטבר יחד מעלות שאלות ותמיהות לגבי נסיבות רכישת הרכב ושאלת זכותו של מר ברונפמן בו. מכל מקום לא שוכנעתי כי בשלב מוקדם זה יש מקום להיעתר לבקשה למסירת הרכב לידיו.

בהקשר זה אדגיש כי רישום הרכב, בנסיבות הנ"ל, במשרד הרישוי על שמו של מר ברונפמן, הינו בעל אופי דקלרטיבי ואין בו כדי לקבוע מבחינה מהותית כי הוא הבעלים של הרכב ויהיה עליו להוכיח זאת בתיק העיקרי.

כמו כן לא התרשמתי מהנסיבות כי הרכב נקנה באופן המקנה למר ברונפמן את הגנת "תקנת השוק" כטענתו וזאת בהעדר יסודות חשובים או תשתית עובדתית מתאימה. לא הוכח כי ה"עיסקה" לרכישת הרכב בוצע במקום עסק הידוע כמגרש מכוניות הפועל כדין או כי מר אמרה הינו סוחר רכב הפועל כדין. עסקה של העברת כספים במזומן ובתחנת דלק אקראית, איננה עונה להגדרות הנדרשות.

9.
זאת ועוד; בשלב לכאורי
זה, מר ברונפמן לא הכחיש בחקירתו בפני
י כי יש לו עבר פלילי בעבירות של מרמה וזיוף מסמכים. נטען כי בגין עברות אלה אף נגזרו עליו שנתיים מאסר בפועל אולם בטרם התייצב לריצוי העונש שנגזר עליו כאמור, הוא נמלט לארה"ב והתייצב לבסוף לריצוי עונשו רק לאחר שהוסגר לישראל מארה"ב. בנוסף קיימים בעברו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, ניסיון התפרצות, החזקת כלי פריצה וסיוע להתפרצות וזיוף
לוחיות רישוי של אופנוע. ב"כ התובעים אף טען והדבר לא הוכחש כי בשנת 2006 הגיש מר ברונפמן בקשה להכרזתו כפושט רגל אולם בית המשפט דחה את הבקשה תוך שקבע כי לא הוכח שההתנהלות ויצירת החובות היו בתום לב.

10.
מר ברונפמן בעדותו טען כי הוא למעשה עובד בחו"ל והוא מגיע במיוחד מקפריסין לדיונים שמתקיימים בבית משפט זה (ראה עמ' 23 לפרוטוקול הדיון יום 23.2.14). ברור כי לאור מקום עבודתו בחו"ל ולאור עברו יש לנהוג במשנה זהירות בטרם ניתן יהיה לשחרר את הרכב לידיו.

11.
גם בפני
התובעים עוד ארוכה הדרך על מנת לקבל את הסעד אותו הם מבקשים מבית המשפט, סעד זמני אשר למעשה מעניק להם את מלוא הסעד בתיק זה. מטרתו של סעד ביניים היא לשמור על המצב הקיים עד להכרעה סופית במחלוקת, קרי בתיק העיקרי. הרכב רשום לפחות מבחינה דקלרטיבית נכון לעכשיו על שמו של מר ברונפמן. לפיכך לא ניתן להעתר לבקשתם להעביר את הרכב בשלב מוקדם זה לידיהם.

12.
לפיכך, לאור הנסיבות המיוחדות של תיק זה, ולאור הכרזתו של מר ברונפמן (בעמ' 23 לפרוטוקול הדיון מיום 23.2.14) כי הוא מוכן שהתובעים יפקידו כ - 96 אלף ₪ בקופת בית המשפט ושהרכב יימסר לידיהם,
החלטתי כי יהיה זה נכון לאפשר לכל אחד מהצדדים שיפקיד ראשון בקופת בית המשפט עירבון כספי במזומן, או ערבות בנקאית לפקודת הצד שכנגד ללא תנאי וצמודה למדד, על סך 96,000 ₪ וזאת תוך 45 ימים מהיום, לקבל לידיו את הרכב.

לאחר ביצוע ההפקדה
הנ"ל יובא התיק לפני לצורך בדיקת הביצוע ומתן צו פורמאלי, אשר לאחריו ניתן יהיה לשחרר את הרכב.


כאן המקום לחזור גם על הצעת ביהמ"ש שניתנה בהחלטה מוקדמת יותר לפיה יחסכו הוצאות לכ"א מהצדדים אם ימכר הרכב בהסכמה ותמורתו תופקד בקופת ביהמ"ש עד להכרה בתיק העיקרי.





הנני קובע הוצאות בקשה זו בסך של 4,000 ₪ שיחולו על פי התוצאות בתיק העיקרי. הסכום יישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.





המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים, למשיב 2 באמצעות השב"ס ולמשטרת ישראל המחזיקה ברכב


ניתנה היום, ג' אדר ב תשע"ד, 05 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.









א בית משפט שלום 34513-12/13 רחל לקס, אריה לקס נ' עמיד אמרה, אסעד אמארה, דניאל ברונפמן ואח' (פורסם ב-ֽ 05/03/2014)